כל ילד שומע את סיפור המגילה מדי שנה. אחשוורוש, אסתר, מרדכי והמן הופכים לשיחת היום בכל גן, בית ספר ואפילו לעיתים במקומות עבודה. אך השאלה שעולה היא האם לסיפור הדרמטי וההצלחה של יהודי פרס בעת העתיקה יש בסיס היסטורי מוכח. חובשי הכיפה מאמינים שהדבר קרה בלא כל ספק, אולם האם ישנם הוכחות ארכיאולוגיות והיסטוריות שתומכות בטענה זו?
אין הוכחות לכאן או לכאן
"אין שום הוכחה שמגילת אסתר התרחשה, ואין שום הוכחה שהיא לא התרחשה", אומרת ד"ר תמר עילם גינדין מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי. "מדעית נטו אין שום דבר לסתור את הסיפור כמו שאין דרך להוכיח אותו". לפני שנתיים הוציאה בנושא ספר בשם "מגילת אסתר - מאחורי המסכה" שעוסק בנושא. היא מציינת שיש להפריד בין השאלה האם מדובר בסיפור היסטורי לבין המעמד המיתולוגי שלו בעולם העתיק.
חרף קביעה זו, מציינת ד"ר גינדין כי מדובר בסיפור כלל מזרח תיכוני שתרבויות רבות סיפרו לעצמן כבר לפני אלפי שנים. "בעולם העתיק הכניסה לשנה חדשה הייתה קשורה לחשש ולפחד ממקרים רערים, כמו גם ביהדות, ולכן סופר מעין מיתוס כללי שבו נציג של האל, או האל עצמו, מת ועלה מן המתים. כך, ישוע הנוצרי מת אחרי ראש חודש ניסן - תחילת השנה על פי התורה, ובמקרה של מגילת אסתר המחליף למלך, המן, מת. הפרסים מדברים על כך שדרוויש הרג מלך מתחזה ועוד.
"היו תרבויות רבות שיצרו סביב השנה החדשה שלהם "ונהפוך הוא". היו ממנים את אחד הנידונים למוות לתפקיד של מלך זמני ואז הורגים אותו, כשהמלך האמיתי כמובן לא בסכנה. התהליכים הללו כללו פעמים רבות מסכות ופריצת מסגרות דתיות. למשל, הפרסים היו מאפשרים בחג זה לדבר עם בנות. גם במימונה יש מוטיבים כאלו - היהודים היו מתחפשים למוסלמים. במגילה "הנהפוך הוא" כולל גם שליטה של נשים, שלא הייתה כל כך מקובלת בעולם העתיק", היא מסבירה.
למעשה, מספרים הפרסים סיפור דומה למדי לסיפור המגילה, רק ששם מדובר על אנשי מדי שמעוניינים לחסל את כולם. "על פי הסיפור, אחרי זמנו של כורש עלה לשלטון מלך מדי. הפרסים, על פי המיתוס, חששו שהמדים מעוניינים לחסל את כולם. הייתה נסיכה פרסית שהתחתנה עם המלך, שהיה מזויף ולא אמיתי, אביה לא יכול היה לפגוש אותה והוא שלח משער המלך סריס שידבר איתה".
איור של מגילת אסתר מאיטליה // באדיבות הספרייה הלאומית
בהמשך הסיפור הפרסי הנסיכה פוחדת ואביה אומר לה "לעת כזאת הגעת למלכות". היא צמה ובודקת בלילה האם יש למלך אוזניים, ואין לו. היא מודיעה על כך לאביה, והפרסים הורגים אותו ורוצחים את כל המדים. "יש שם 'ונהפוך הוא' מבחינת רצח העם שהיה אמור לקרות לפרסים ונעשה לבסוף למדים", אומרת ד"ר גינדין.
"מדובר בסיפור מקביל שדרכו דרוויש, שהרג את המלך הקודם, מסביר שהרג מתחזה ולא את המלך עצמו. זה התירוץ שלו לעלייה לשלטון. מבחינה זו מדובר על סיפור אחד לאחד של מגילת אסתר, שמוזכר גם אצל ההיסטוריון היווני הורדוטוס", מסכמת גינדין.
עיקר המגילה: נתינת מעמד לקהילות הגלות
ד"ר אורית אבנרי, עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן ומרכזת מרכז המחקר, מציינת כי העיסוק שלה במגילת אסתר הוא לא בשאלה מה הבסיס ההיסטורי שלה, אלא מה מקומה ומעמדה של המגילה בתנ"ך, וכן מה היא אומרת לעם היהודי. לדבריה, מדובר במגילה היחידה שמשמיעה את קולה של יהדות הגולה, בתוך הקנון היהודי-ישראלי, שעוסק בדרך כלל בכמיהה לארץ, לחיים בה ובקביעה שאין חיים בגלות.
"התנ"ך עוסק בדרך כלל בכיסופים לארץ ישראל, בחיים שלנו בה, ובקביעה שהגלות היא חטא וקריסה של העם היהודי", היא מציינת ומביאה את הדוגמה של מגילת רות, שבה אלו שיצאו מישראל מתו בניכר. "פתאום אל הקנון מוכנסת מגילה לא פשוטה, שמציגה גם את החיים בגלות. מדובר במעין ספר של הקהילות היהודיות שחיות בגלות, שמתאר את ההצלחות, הקשיים והסיכונים".
"זה ספר רלוונטי גם היום - מגלות פרס ועד גלות ארה"ב ב-2018", היא גורסת. "כמו שאסתר הופכת לאשתו של המלך, כך היום ג'ראד קושנר ואיוונקה טראמפ קשורים בנשיא האמריקני. יש לכך הצלחה ויש לכך סיכונים. הרי תמיד הצלחה עלולה להביא להתבוללות או שנארה, ולכן זה מוזכר במגילה, שבה יש כפל בשמות - יהודי ונוכרי, ושהאווירה לא ישראלית. ההצלחות מוצגות לצד הבעיות".
"מבחינה זו סוקרת המגילה את הקשיים וההתמודדות, לטוב ולרע, עם החיים בגלות. יש בה הצגת עבר מפואר - מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש (צאצא לשאול המלך), ועדיין ישנו עיסוק נרחב גם בקשיים שלו. אגב, קהילת שושן פועלת בזמן בית שני, ויש בית מקדש בירושלים ואוטונומיה, אך אין אזכרה ולא ברמז של המצב הזה. הציבור בשושן עצמאי ולא מתייעץ עם הקהילה בארץ ישראל".
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון משתה ויום טוב" // באדיבות הספריה הלאומית
לכן, היא מסבירה, "הייתה חשיבות להכנסת הספר לתנ"ך. לתת מקום לקהילות היהודיות בחו"ל, שלרוב לא הוזכרו בו. זו המשמעות הרבה והחשיבות במגילה, וזו כנראה הסיבה שהיה חשוב לאבותנו לכלל בספר הקדוש סיפור כל כך נוכרי - עם משתאות ועלילה קשה. היה להם חשוב גם להכניס לספר את המעמד של יהודי התפוצות והמקום שלהם".
ללא אמונה אין אפשרות להוכיח את מגילת אסתר
הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט, ראש בית המדרש ("הכולל") של המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן, סבור כי סיפור מגילת אסתר, כמו גם סיפורים אחרים מהמקרא, אכן קיימים גם בעמים אחרים וכי הדבר לא סותר את האמונה היהודית. "ראשית, יש לציין שסיפורים כמו של משה רבנו, דוד המלך או מגילת אסתר הם סיפורים בעלי צורך נפשי-פסיכולוגי עמוק. לאדם יש צורך בתקווה, באמונה ששינוי יכול להתקיים. לכן בכלל לא מפתיע שיש סיפורים כאלו, שממלאים כיום את הטלנובלות המודרניות. זה עמוק אצלנו בתודעה ולכן תמיד יעלו סיפורים מעין אלו.
"אי אפשר להוכיח את מעמד הר סיני, את קריעת ים סוף או אפילו את מגילת אסתר ממצב של חוסר אמונה, כי במצבים כאלו נסביר הכל כמקרים או כחוקי הטבע, לא כמשהו קיים ואמיתי. רק עם ישראל מזכיר את המן ואת עמלק. אף אחד לא מכיר עם שנקרא עמלק או סגן מלך שנקרא המן, שמייצגים רוע מוחלט. ברגע שהסיפור כולל אמונה הוא ממלא את התודעה הפנימית בוודאות.
"מבחינת המאמינים הסיפורים הללו התרחשו והם אמת לאמיתה. מדובר בחלק מהאמונה בבורא ובכל ההיסטוריה שהתנ"ך מספר", מדגיש הרב רפפורט. "לכן, מבחינת עם ישראל בוודאי שהדברים התרחשו. אפשר כמובן לומר שזו אמונה פנימית, אבל זה הטבע - אמונות הינן גם פרטיות וגם לאומיות. הרי דבר שקרה לאדם פרטי קיים בתודעה שלו כוודאות מכוננת, גם אם אנשים מבחוץ לא יקבלו את טענותיו. כך הדברים גם ביחס לעם שלם".
עוד אומר הרב רפפורט כי "אפשר בנוסף לומר שאירועים שקרו בתקופת בית שני, ושיש להם מסורת ישירה, כנראה התרחשו באמת. לא מדובר בתקופה שלא ניתן היה בה להוכיח אירועים ולכן אני מעריך שעצם המסורת הישירה עד היום מאשרת את הסיפור. אך עם זאת יש להדגיש - ללא אמונה אין טעם לנסות בכלל להוכיח שהסיפור התרחש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו