היום לפני 20 שנים יצא לחנויות אלבומה השביעי של מדונה "Ray of Light", שנחשב לאלבום החשוב והטוב ביותר שלה ולאחד מאלבומי הפופ הטובים אי פעם.
אחרי שפרצה בשנות ה־80 והפכה למלכת הפופ בזכות סדרת להיטים ותדמית סקסית, בשנות ה־90 העלתה מדונה את רף המיניות, הוציאה את הספר למבוגרים בלבד "סקס" ואת האלבום "אירוטיקה" שלקחו את המותג שלה למקומות נועזים. אחרי אלבום נוסף שנגע באר־אנ־בי ואוסף בלדות רכות, היא עברה תחנות משנות חיים, לרבות הסרט "אוויטה" (שעליו זכתה בגלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר) והתחזקות רוחנית בדמות לימודי קבלה ותורות מהמזרח הרחוק. אולם נראה שההשראה המרכזית במהלך העבודה על "Ray of Light" היתה האמהות, לאחר שבאוקטובר 1996 נולדה בתה הבכורה לורדס "לולה" לאון.
בתיווך המנהל האישי הישראלי שלה, גיא עוזרי, היא חברה למפיק הבריטי וויליאם אורביט והקליטה את האלבום במהלך 1997 באולפנים בלוס אנג'לס. באלבום הזה מדונה פשוט המציאה את עצמה מחדש ושילבה ביצירה שלה ז'אנרים כמו אלקטרוניקה וטכנו־פופ.
הסנונית הראשונה מהאלבום היתה הסינגל "Frozen" שהתהדר בקליפ קודר ומרגש, שצולם בהשראת הסרט "הפצוע האנגלי", ובו מדונה בלוק גותי עם קעקועי חינה וסמלי הינדו על כפות ידיה, במדבר מוחאבה שעל גבול קליפורניה־נבדה,
הסינגל הבא שיצא לקראת הקיץ היה שיר הנושא של האלבום, "Ray of Light" שהוא למעשה רימייק לשיר מ־1971 שנקרא "Sepheryn. השיר "Ray of Light" הפך לאחד משיריה האייקוניים של מדונה ומככב כמעט בכל סיבובי ההופעות שלה. הקליפ נעשה גם הוא בהשראה קולנועית, הפעם של הסרט "הנבואה" ובו מדונה רוקדת באקסטזה לקצב המוזיקה. מדונה זכתה ב־1999 בפרסי גראמי עבור השיר ועבור הקליפ. היא גם גרפה חמישה פרסי MTV עבור הקליפ בטקס של 1998.
האלבום זיכה את מדונה בפרס גראמי נוסף ב־1999: פרס אלבום הפופ הטוב ביותר. בקטגוריית אלבום השנה היא הפסידה ללורן היל ובקטגוריית סינגל השנה הפסידה לשיר הנושא מתוך "טיטאניק" שביצעה סלין דיון.
האלבום סיפק עוד שלושה סינגלים: "Drowned World/Substitute for Love", רצועה רכה שפותחת את האלבום והיא האהובה ביותר על מדונה ברוח התובנות החדשות והאמהות; הבלדה "The Power of Good Bye" שלוותה בקליפ רומנטי בהשראת הסרט "הומורסקה" מ־1946 עם ג'ואן קרופורד; ו"Nothing Really Matters" הקצבי עם מדונה בלוק של גיישה עם תספורת קארה שחור וקימונו אדום.
"Ray of Light" נמכר ביותר מ־16 מיליון עותקים. בביקורות שנכתבו עליו רבים מהמבקרים הצדיעו לאופן שבו השכילה מדונה למצוא מחדש את דרכה המוזיקלית. במגזין "אנטרטיינמנט וויקלי" הכתירו אותה בתור "הנערה השמיימית" ולא עוד "נערה חומרנית". ב"רולינג סטון" נכתב כי הרגש שהיא מצליחה לייצר במוסיקת הפופ הוא הסיבה לכך שהיא עדיין אמן מרתק.
בראיון ל"רולינג סטון" ב־2009 שפכה מדונה אור על הסיבות לכך שהיתה במיטבה ב"Ray of Light". "אחרי "אוויטה" ילדתי, התרחקתי מעולם המוזיקה ותרבות הפופ לתקופה וחזרתי רעבה וסקרנית למצוא דבר חדש. ברגע שנכנסתי לאולפן יחד עם וויליאם אורביט הרגשתי שנוריתי מתוך תותח. היו לי כל כך הרבה רעיונות והאלבום משקף זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
