ברגע שיהונתן מרגי פתח את הפה ושחרר את הצליל הראשון באודישנים של "הכוכב הבא לאירוויזיון", כולם באולפן השתתקו. רותם סלע ביקשה שיוציאו את החץ שנתקע לה בלב, סטטיק ובן־אל שלפו שלט עם הכיתוב "מהמרים עליו", והקהל באולפן, כולל כל השופטים, הרימו לו את המסך, עם כמעט 90 אחוזים. לכולם היה ברור שכוכב נולד.
"זה היה מלחיץ מאוד", מספר מרגי בן ה־17, "עבדתי על האודישן הזה הרבה. בחרתי את 'How far I'll go' מתוך הסרט 'מואנה'. כשעליתי לבמה והתחלתי לבצע, קיבלתי את האדרנלין של הקהל והצלחתי להירגע".
איפה צפית בפרק?
"בבית, עם חברה שלי, חברים ומשפחה. לא היה מוזר לי לשמוע את עצמי שר כי אני רגיל לזה, אבל היה מוזר מאוד לראות את עצמי בטלוויזיה. הטלפון שלי קרס אחרי השידור, היו לי אלפי הודעות".
חשבת שנתת ביצוע מושלם, או שאתה מאלה שיש להם ביקורת עצמית גבוהה?
"אני מאוד פרפקציוניסט. אני יודע שהאודישן הזה לא היה הכי טוב שלי, אבל זה מה שיצא. לפני שנה או שנתיים הייתי יכול לקחת את זה קשה, אבל התבגרתי ולמדתי להתמודד גם עם רגעים כאלה".
הרגשת אחרי הביצוע שאתה פייבוריט לנצח?
"הרגשתי את זה מהתגובות של הקהל ושל השופטים, אבל מהר מאוד זה נעלם כי העונה יש מתמודדים מאוד מוכשרים. עכשיו אני כבר נלחם בשיניים, וזה לא בא לי בקלות. אני שומע הרבה תגובות בסגנון 'אתה הזוכה', אבל יש הבדל בין מה שקורה ברחוב לבין מה שקורה בפועל בתוכנית. היתה תוכנית אחת שבה הפסדתי בשלב הדו־קרב ויכולתי לעוף מהתחרות, אבל נלחמתי על המקום שלי ונשארתי".
גל אוחובסקי כתב עליך שאתה עשוי להיות כוכב פופ מהסוג שלא היה פה.
"קראתי את זה ואהבתי, כי הוא באמת קלט אותי והצליח לזהות דברים. זה היה מאוד כיף. כל הסיפור שנבנה סביבי זה לא דבר שקורה הרבה, בטח לא אחרי אודישן אחד".
החיים שלך השתנו בשלוש דקות, כמו באגדות.
"זה נכון, אבל כדי להגיע לרמה הזאת ולאודישן הזה הייתי צריך להכין את עצמי הרבה שנים. זה לא שהגעתי לבמה משום מקום ואני שר בפעם הראשונה בחיים. החשיפה אולי הגיעה ברגע אחד, אבל היו עוד הרבה דברים קודם".
הצלחת להירדם באותו הלילה?
"כן, כי מהרגע שהבנתי שאני הולך לעשות אודישן בטלוויזיה, הכנתי את עצמי לזה שאחרי השידור יהיו הרבה תגובות, ולקחתי בחשבון שיכול להיות שעכשיו תהיה תפנית בחיים שלי".
• • •
הביקור הראשון שלו מאחורי הקלעים של ריאליטי מוזיקלי היה לפני שתי עונות ב"דה וויס" המתחרה, אז הגיע ללוות את אמא שלו, הזמרת מיטל טרבלסי, שבאה אף היא לאודישן. טרבלסי, בוגרת להקה צבאית, שהתפרסמה לאחר רצח יצחק רבין בביצוע בלתי נשכח לשיר "רב חובל", לא הצליחה לשכנע את ארבעת השופטים בתוכנית, ואף אחד לא הסתובב לעברה.
"ההפקה היא שקראה לאמא שלי לבוא לתוכנית", מספר מרגי, "זה לא שהיא לא היתה טובה באודישן. היא יודעת לשיר יפה, אבל המנטורים אמרו לה שהיא מקצועית מדי, וזה כנראה לא התאים להם לתוכנית".
התאכזבת בשבילה?
"הייתי בן 15 וקיבלתי את זה בפרופורציה. ההורים שלי חינכו אותי טוב, ואם הם לא עשו מזה סיפור אז ברור שאני לא אעשה מזה סיפור".
יהונתן מרגי נולד בתל אביב למיטל (47) ולפדי (50), מוזיקאי בעברו וכיום אמן חזותי ומעצב ישראלי, שמשמש מרצה במכון הטכנולוגי בחולון. לשם המשפחה שלו יש שורשים מרשימים: "לפני חודש יצאתי למסע לפולין, והמדריכה, שהיא גם חוקרת שמות משפחה, סיפרה לי שמרגי היתה משפחת אצולה במרוקו, והיה להם סמל של אריה עם חרבות שמחזיק אותן בצורת איקס".
כשהיה בן 5 עזבו הוריו את רחוב שינקין בתל אביב לטובת שכונת נווה מונוסון שביהוד. לפני כשנתיים הם התגרשו, והיום מחלקים יהונתן ואחיו הצעיר אלעד (14) את הזמן בין שני ההורים.
"הגירושים הפתיעו אותי, כי חשבתי שהם מסתדרים מצוין ולא צפיתי את זה", הוא אומר, "אבל זה לא היה משבר. ברגע שההחלטה התקבלה והם הודיעו לנו, הם ארגנו את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. הם גם הסבירו שאין לנו קשר להחלטה.
"זה היה עצוב, כי במידה מסוימת המשפחה התפרקה. אבל בפועל היא לא באמת התפרקה. יש לי את הדברים שאני אוהב לעשות עם אבא שלי, כמו לשחק כדורגל, לנגן ולטוס לחו"ל, ואנחנו ממשיכים לעשות אותם. תמיד היה לי קשר מצוין עם שניהם, וזה לא השתנה.
"הם גם מאוד הקלו עלינו. אבא שכר דירה בשכונה, ולא היינו צריכים לעבור לבית חדש בעיר אחרת".
שניהם באים מתחום המוזיקה. הם אלה שדחפו אותך לזה?
"הם אף פעם לא דחפו, תמיד נתנו לי לעשות מה שאני רוצה. אבל הם גם תומכים מאוד".
אתה מתייעץ עם אמא שלך אילו שירים לבחור?
"לא, כי אנחנו שרים בסגנונות שונים מאוד. אבל אני משתף אותה במה שעובר עלי, וגם משמיע לה ולאבא".
אתה יודע בעל פה את המילים של "רב חובל"?
"אם אני אשמע את אמא שרה, אולי אוכל להצטרף אליה, אבל לשיר עכשיו את כל השיר אני לא אדע".
בכל מקרה, מרד הנעורים פסח עליו. "שמעתי על התופעה, אבל היא דילגה עלי", הוא צוחק, "בעיקרון אני ילד טוב. המריבה האחרונה שלי עם ההורים היתה על מה לאכול לארוחת צהריים".
"אני מביא משהו טיפה שונה, כי אני שר באנגלית והקול שלי מאוד עמוק". בתוכנית
כבר שנתיים וחצי שיש לו חברה צמודה, חן פינצ'וק, שצעירה ממנו ב־16 ימים. "הקשר בינינו מצוין. היא מאוד שמחה בשבילי על ההצלחה ותומכת בי כל הזמן. לשנינו יש אופי בוגר, אנחנו מדברים על הכל וכשיש מכשול אנחנו פותרים אותו יחד".
מה אתה אומר לבחורות שמתחילות איתך?
"מי שמתייחס אלי בטוב, אני מתייחס אליו בטוב בחזרה. אבל כל מי שמתחילה איתי יודעת שיש לי חברה, זה ברור כבר מתחילת העונה. מאז שהתחלתי ב'כוכב הבא', חן מקבלת הודעות נאצה ממעריצות אובססיביות שלי. הן שונאות אותה רק כי היא חברה שלי. חלקן ילדות קטנות בנות 11, שלא באמת חושבות על מה שהן כותבות. כתבו לה 'תמותי', 'תתאבדי', 'הוא שלי', ועוד בסגנון הזה".
ואיך היא הגיבה?
"בהתחלה זה היה מוזר והיא קיבלה את זה בבום, אבל היא עברה את השלב הזה, ועכשיו אנחנו צוחקים על זה. אני מאוד גאה בה על הדרך שבה היא מתמודדת, כי באותה מידה היא יכלה להגיד, לְמה נכנסתי ובשביל מה אני צריכה את זה?"
• • •
פנים אל פנים, מרגי יפה בדיוק כמו שהוא מצטלם. ספק ביישן, ספק אדיש, ואף שזה ראיון העומק הראשון שלו, הוא משדר נינוחות. במקור תכנן בכלל להיות שחקן כדורגל, ואפילו נרשם לקבוצת הנוער של בני יהודה כשהיה בן 11. אבל אחרי ארבע שנים על המגרש בתפקיד חלוץ, החליט שמיצה ועבר הלאה.
"עם הזמן החשק דעך, והרגשתי שאם אמשיך שם, זה רק כי מצפים ממני. מה הטעם אם אני לא רוצה?"
ניסו ללחוץ עליך להישאר?
"ההורים לא, אבל המאמן והחברים בקבוצה כן, כי חשבו שאני שחקן מעולה ולא רצו שאעזוב".
בגיל 15 הוא החליף את נעלי הפקקים בנעלי ריקוד, ואת המגרש בסטודיו של גלית בלחסן. "תמיד אהבתי לרקוד כי יש משהו בריקוד שהוא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה, והמעבר נראה לי טבעי. לא הרגשתי את הדיסוננס של 'איך ממשחק כדורגל גברי אני אעבור עכשיו לריקוד, איפה הפאסון שלי ומה יגידו'. ממש לא".
איך החברים בקבוצה הגיבו?
"הם בטח אמרו, 'מה קשור עכשיו ריקוד, מה הוא נהיה בחורה', אבל אני לא באמת יודע מה אמרו, ולך תדע, אולי הם קיבלו את זה טוב ואני סתם אומר".
אתה זוכר את שיעורי הריקוד הראשונים?
"אני זוכר שאחרי כמה שיעורים חשבתי לעצמי, 'אוקיי, אני אוהב את זה', אבל לא חשבתי שזה יהיה כל כך קשה וכל כך מקצועי. עם הזמן נשאבתי לזה, עד שהגעתי למצב שבו רקדתי חמש שעות ביום. תחשוב באיזה כושר הייתי, ואיך היום אני ביצה. התחלתי בברייקדאנס ולאט־לאט התפתחתי לעוד סגנונות, כולל בלט".
אני לא מצליח לדמיין אותך רוקד בלט.
"מי שיש לו טכניקה טובה בבלט עובר מחסום גופני שיכול לעזור לו בברייקדאנס, וזה מה שהניע אותי. למדתי את כל הסגנונות, וכשאני רוקד בתוכנית אני מתבסס גם על טכניקות מהבלט".
היה רגע שבו חשבת שזה יהיה המקצוע שלך?
"לא, אהבתי את זה מאוד, אבל ידעתי שהריקוד הוא רק כלי שיכול לעזור לי בקריירה המוזיקלית".
הוא נפרד מהסטודיו והתמקד בלימודי מוזיקה. לשם כך עזב את החברים מיהוד ועבר ללמוד בתיכון עירוני א' בתל אביב במגמת מוזיקה עכשווית.
"אני לא יודע מתי התחלתי לשיר, אבל מאז שאני זוכר את עצמי לא היה יום שלא שרתי בו - אם זה בבית או ברחוב או בטקס בבית הספר. כל החיים ידעתי שאני רוצה ללמוד מוזיקה ולעסוק בה, ואחרי חטיבת הביניים החלטתי שאני מתחיל ללמוד באופן רשמי.
"היה לי קשה מאוד לקבל את ההחלטה הזאת, אבל ידעתי שמוזיקה זה מה שאני רוצה לעשות בחיים, ושזה ידרוש ממני לעשות ויתורים. היה ברור שזה יבוא על חשבון משהו אחר, כמו חברים".
היו לך חששות לקראת המעבר לבית הספר?
"היו, אבל אני סומך על עצמי, ובכל מקום אני חבר של כולם. ובאמת זה מה שהיה".
אז שכחת את החברים מיהוד?
"מן הסתם יש כמה שהתרחקתי מהם בגלל המרחק והעומס, אבל את החברים הקרובים והאמיתיים, שאיתם גדלתי, ממש לא שכחתי. אלה חברים שליוו אותי מהגן וילוו עוד הרבה זמן".
בשבת יחגוג מרגי את יום הולדתו ה־18, ולמחרת ישתתף בחצי הגמר של "הכוכב הבא" (קשת 12, 21:00). הוא צריך להיות מאוד־מאוד גרוע כדי לא להעפיל לגמר שיתקיים ביום שלישי, ובסיומו ייבחר המנצח, שייצג את ישראל באירוויזיון בליסבון.
"כשהתחלתי לעסוק במוזיקה, לא היו לי כוונות להגיע לריאליטי. התחלתי לעשות מוזיקה מקורית שאני כותב ומלחין בסגנון פופ ו־R&B באנגלית, והתכנון היה לנסות להגיע לכל מיני גופים בארץ ובחו"ל. יום אחד אבא שלי השמיע את אחד הקטעים שהקלטתי לחבר שלו, והקטע התגלגל להפקה של 'הכוכב הבא'. הם פנו אלי, והלכתי לאודישנים.
"היו לי קצת התלבטויות, כי חשבתי שאולי זה מהיר מדי. אולי אעדיף שאעבור דרך, כמו שהיה נהוג פעם. הרגשתי שאני יכול להצליח גם בלי התוכנית, אני עדיין חושב ככה. אבל בסופו של דבר החלטתי שזה בסדר, כי הצופים רואים את הכישרון שלי ויכולים להבין שהייתי יכול להצליח גם בלי זה. אני חושב שהאירוויזיון יכול להיות התחלה טובה בשבילי".
באודישן הראשון לקחת סיכון כשביצעת שיר לא ממש מוכר.
"נכון, אני לא הולך על המובן מאליו. אם כבר אני הולך לתוכנית ריאליטי, לא רציתי להביא את הדברים שמביאים בדרך כלל בתוכניות כאלה".
אז למה לא שרת שיר מקורי שלך?
"אני לא חושב שהדברים שכתבתי בשלים מספיק, ברמה שאני יכול לבצע אותם בתוכנית. זו תוכנית שכולם שרים בה קאברים. ואולי אני גם רוצה לשמור את השירים שלי לימים שאחרי התוכנית".
איזו הופעה שלך פחות אהבת?
"הקאבר לעומר אדם, כי זה פחות אזור הנוחות שלי. כששמעתי שהמשימה היא לבחור שיר שלו שמחתי, כי יש לו שירים מעולים, אבל זה פחות עבד לי כמבצע. אני מרגיש נוח יותר לשיר באנגלית, כי גדלתי על מוזיקה לועזית כמו ברונו מארס וג'סטין טימברלייק, זה חלק ממני. לא שמעתי הרבה מוזיקה ישראלית, למרות שיש זמרים שאני אוהב כמו לירן דנינו, נתן גושן, דודו טסה ואביתר בנאי".
הגישה שלך לתחרות היא קוּלית מאוד, על גבול האדישות. ככה אתה באמת?
"אני יכול להיראות קוּל, כאילו זה לא מרגש אותי, אבל דווקא להפך. הרבה פעמים, כשאני חוזר הביתה בסוף יום עמוס, אני משחזר את מה שעבר עלי ומתרגש מאוד. זה לא מובן מאליו כמו שזה אולי נראה. אני אומר 'תודה', כי זו לא סיטואציה שכיחה לילד בגילי. מדהים שזה קורה לי עכשיו".
בקבוצה הרשמית של חובבי האירוויזיון בפייסבוק חלק רוצים שתנצח, וחלק בעד נטע ברזילי.
"שמעתי על זה. נטע ואני מאוד בסדר אחד עם השני, אין בינינו שום עוינות והכל בסדר".
יש כאלה שטוענים שאתה וחן אהרוני מתחרים על אותה המשבצת. אתה מסכים?
"לא. זה נכון ששנינו שרים פופ, אבל סגנון השירה שלנו ממש לא דומה. בתוך הפופ יש הרבה סגנונות שירה".
אתה חושב שזה יכול לפגוע בך?
"לא רואה איך זה יכול לפגוע בי".
מה אתה מביא איתך שאין לאחרים?
"אני מביא משהו טיפה שונה כי אני שר באנגלית, הקול שלי מאוד עמוק והסגנון עכשווי ופופי, ויחד זה משהו מגניב שעדיין אין בארץ. השאיפה שלי היא לקריירה בינלאומית, לשם אני מכוון".
אם לא אתה, מי היית רוצה שינצח?
"אם אני צריך לבחור - אז עדן מאירי. התחברנו מאוד ואנחנו באותו גיל. בכלל, נוצרו הרבה חברויות מאחורי הקלעים. בהפקה אמרו לנו שלא זוכרים עונה כל כך מגובשת".
• • •
כשדנה אינטרנשיונל זכתה באירוויזיון לפני 20 שנה, מרגי עדיין לא נולד. כשנינט טייב זכתה ב"כוכב נולד", הוא היה רק בן 3. לא פלא שהוא לא גדל על "הללויה" ו"אבניבי".
"האירוויזיון הוא לא משהו שחלמתי עליו קודם, אבל ברור שאשמח מאוד להיות שם. זאת במה של מיליוני צופים וזאת חשיפה ענקית".
צפית פעם באירוויזיון?
"צפיתי בביצועים מתוכו, אבל לא במשדר שלם של התחרות. פשוט לא יצא לי. אף פעם לא ידעתי מתי הוא משודר כדי לבוא ולצפות. יכול להיות שזה לא עניין אותי מספיק, ואני גם לא מהדור שגדל על האירוויזיון. אבל כששמעתי על ביצועים טובים שהיו שם, הקשבתי להם ברשת".
אתה יודע להגיד לי מי הישראלים שזכו בתחרות?
"זה ששר את 'אבניבי'. לא יודע מי השאר".
יזהר כהן, גלי עטרי ודנה אינטרנשיונל.
"הו נכון, על דנה אינטרנשיונל ידעתי. על גלי עטרי לא ידעתי".
איך הכל מסתדר עם הלימודים?
"בזמן האחרון קצת יותר קשה בגלל התוכנית, אבל בית הספר מאוד תומך, מנסים להקל עלי כמה שאפשר. ההפקה מנסה שהחזרות יהיו אחרי שעות הלימודים. מן הסתם יש לפעמים התנגשויות, כי זו תקופה עמוסה ושנת בגרויות, אבל משתדלים".
אם תיסע לאירוויזיון, זה עלול להתנגש לך בבגרויות.
"אני מניח שנסדר את זה. את הבגרות במתמטיקה סיימתי כבר בשנה שעברה, עשיתי שלוש יחידות, והשנה אני נבחן בחמש יחידות באנגלית ובצרפתית. הלימודים חשובים לי, אני רוצה תעודת בגרות מלאה. מבחינתי האירוויזיון יהיה בראש סדר העדיפויות, ומקסימום אגש למועד חורף".
מה לגבי הצבא?
"הייתי כבר בצו ראשון. אשמח למצוא דרך לשלב את המוזיקה בשירות".
כשאתה עוצם את העיניים, מה אתה רואה?
"אמן מצליח גם בארץ וגם בחו"ל".
אם אראיין אותך שוב בעוד עשר שנים, איפה זה יהיה ועל מה נדבר?
"זה יהיה בלוס אנג'לס, ונדבר על ההצלחה שלי במוזיקה לקראת אלבום חדש".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו