"מלכת השושנים", אלבום הבכורה של עדן בן זקן, יצא באפריל 2015, ואמש (א') שחררה הזמרת שכבר התרגלה למלא אולמות בלי מאמץ, סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שבדרך. אם נתעלם מהעובדה שמדובר בספתח לאלבום רביעי בתוך פחות משלוש שנים, מה שיותר מכל מעיד על בן זקן (23) כפס יצור של להיטים מנוהל עד זרא, נשאר עם שיר לא רע, ואולי אפילו אחד הטובים שיצאו תחת ידיה של הזמרת הצעירה.
אבל מלכת השושנים וקוץ בה. אין שום אפשרות להתעלם מהעובדה ש"תל אביב בלילה", שכתב עבורה מלך הלהיטים אבי אוחיון, מושפע, שלא נאמר – גונב בגסות רבה מהלהיט האלמותי של איימי ויינהאוס "Back to Black". הגניבה הזאת כל כך בוטה, שאפילו יחסי הציבור של הזמרת לא יכלו להצניע את ההעתקה הזאת. בקומוניקט שליווה את צאת הסינגל נכתב המשפט המגוחך הבא: "עכשיו היא חובקת סינגל ראשון לקראת אלבום רביעי... ושוב מפתיעה, מחדשת, מגוונת, ומביאה שיר בניחוח בינלאומי, באווירת איימי ויינהאוס, מלווה בקליפ מושקע". עדן בן זקן, גבירותי ורבותי, הזמרת שלא מפסיקה להפתיע, לחדש ולגוון, כבר שלוש שנים וקצת!
אין ספק, "תל אביב בלילה" מגיע עם ניחוח בינלאומי כחלחל, היישר ממחוז הרית'ם אנד בלוז בקמדן טאון, לונדון, כפי שלא שכחו לציין בהודעה לתקשורת. אך ראו זה פלא. לעומת רוב הביצועים השטוחים ברמת הקרטון של בן זקן, זמרת שעד עתה שלפה את אותו טריק משומש ושחוק משרווליה שוב ושוב, פתאום, כשהיא מחקה מישהי אחרת לגמרי, היא נשמעת קשובה לשיר אותו היא שרה, פחות מנייריסטית, יותר צלולה ומדויקת.
מעניין לציין את העובדה שעדן בן זקן פרצה לתודעה ב"אקס פקטור" תחת חסותו של רמי פורטיס, עובדה שנדמית היום הזויה אף יותר מבעת שידור התכנית, עם הפיכתה להפך המוחלט מכל מה שמייצג את האמן הוותיק – חתירה לחידוש (אמיתי, לא יח"צני), יצירה מקורית ונטולת פשרות, מסרים חבויים, מטאפורות גאוניות וטירוף אמנותי. אז טיפסה הזמרת למרומי המקום השני בתכנית הריאליטי בזכות ביצועי תחרות שירה טלוויזיונית ללהיטים אהובים. ארבע שנים מאוחר יותר, היא משחררת את אחד הביצועים הווקאליים הטובים ביותר בקריירה שלה מאז השתתפותה באותו ריאליטי, ושוב זה קורה דווקא כשהיא מביאה מישהי אחרת לשולחן ולא את עצמה. היה חסר רק שתאסוף שיערה בגולגול ענק עם מלא ספריי, כדי שנתבלבל ונחשוב שאחת הזמרות החשובות של המאה קמה לתחייה והחלה לשיר בעברית.
מדויקת לשם שינוי. עדן בן זקן // צילום: גילי אלגבי
לזכותה של בן זקן ייאמר שהחיקוי נובע מהשיר עצמו, ואילו היא, כזמרת, נתנה את הביצוע הכי נכון שאפשר מבחינה טכנית. האצבע המאשימה מופנית במקרה זה כלפי אבי אוחיון ומתן דרור, שהלחינו ועיבדו את השיר המפתיע והחדשני הזה. שיר לא רע כשלעצמו, אמנם, אבל מהסיבה הכי לא נכונה שאפשר.
עם יכולתו של אוחיון לכתוב להיטי ענק אין ויכוח. מ"דרך השלום" דרך "טרמינל 3" ועד "בוקרשט", אוחיון הוכיח שכל מה שהוא צריך בשביל לכתוב להיט שיכבוש את המצעדים הוא מושג מ"ארץ עיר" ומבצע מוכשר. אז למה הוא היה צריך להכתים קריירה מצליחה עם העתקה כל כך בוטה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו