מאחדים כוחות

האם בסבב הלחימה הבא בין ישראל לבין חמאס בגזרת עזה, ייקח חלק גם מחוז סיני של ארגון המדינה האסלאמית דאעש? גורמים בקהיליית המודיעין, העוקבים אחר התעצמות הארגון ומהלכיו בחצי האי סיני, נוטים עתה להשיב על כך בחיוב, וישראל נערכת בהתאם. צה"ל אף הודיע ליישובי המועצה האזורית אשכול שבדעתו להאריך את מכשול ההגנה בפני המנהרות, שנחפר לאורך רצועת עזה, גם לאזורים בגבול ישראל־מצרים, מול דאעש־סיני.

במכון למחקרי ביטחון לאומי עוסקים בתופעת דאעש כבר שנים. רק השבוע הוגשה לנשיא ההערכה האסטרטגית השנתית מטעם המכון, שמדברת בית היתר על פוטנציאל לאירוע טרור גדול בגזרת דאעש־סיני.

סגן אלוף (מיל') יורם שוייצר, ראש התוכנית לחקר טרור במכון ואחד המומחים החוקרים את התחום, מעריך בשיחה מיוחדת ל"ישראל השבוע" כי "אם תהיה שוב לחימה בעזה בין ישראל לחמאס והארגונים הנוספים שם - אפשר להניח שמחוז סיני של המדינה האסלאמית יתרום את חלקו בלחימה הזאת". 

כמי שעוקב כבר שנים אחרי הגלובליזציה של טרור המתאבדים, וכמי שעמד בעבר בראש המדור נגד טרור בינלאומי בצה"ל, שוייצר שותף להערכה שדאעש־סיני לא יישב בחיבוק ידיים במקרה של עימות בדרום, וגם יודע להצביע על קשרי משפחה ואינטרסים משותפים להנהגת חמאס־עזה ולהנהגת דאעש־סיני.

"דאעש אמנם רואה באנשי חמאס כופרים, וקיימות מחלוקות אידיאולוגיות קשות בין שני הארגונים, אבל היחסים בין חמאס־עזה למחוז סיני של המדינה האסלאמית כוללים אינטרסים משותפים, היסטוריה של שיתוף פעולה בהברחות נשק וגם מעבר של פעילים מחמאס שחצו את הגבול והצטרפו לדאעש־סיני.

"יש ערבוב בין הארגונים", מבהיר שוייצר. "יש מאוכזבי חמאס שעברו לפעול במסגרת 'מחוז סיני' ויש חמולות בעזה ובסיני, שחלקן פועלות במסגרת חמאס־עזה וחלקן במסגרת מחוז סיני של דאעש".

שוייצר מדבר על "קשר ארגוני מורכב בין חמאס ודאעש־סיני, שידע עליות ומורדות", ומדגיש כי "גם כאשר המצרים מפעילים על חמאס לחץ כבד, חמאס נמנע מלהסגיר את הפעילים של דאעש־סיני שמצאו מקלט בעזה".

יורם שוייצר, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "דאעש רואה באנשי חמאס כופרים" // צילום: גדעון מרקוביץ

המשמעות על פי שוייצר היא ש"חמאס עדיין שומר לעצמו מרחב של שיתוף פעולה עם מחוז סיני של המדינה האסלאמית. צינור אספקת והברחת האמל"ח לעזה בסיוע פעילי דאעש־סיני מתגלה כאינטרס חזק יותר מאשר החשש מהאיומים המצריים, שתובעים מחמאס להסגיר פעילים של 'המדינה האסלאמית' שחוסים בעזה".

חשש מרקטות בהיקף רחב

היכולות הצבאיות־מקצועיות של דאעש־סיני הוכחו בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, יותר מפעם אחת. האפשרות שדאעש־סיני ייטול חלק בסבב הלחימה הבא בעזה מחייבת מבט לאחור על מה שדאעש־סיני כבר הספיק לעולל בשנים האחרונות מול מטרות מצריות ומטרות ישראליות.

הפיגוע הקשה והמהדהד ביותר של דאעש־סיני במטרה מצרית התרחש במסגד הסופי א־ראודה בצפון סיני, בסוף נובמבר של השנה שעברה. 311 מתפללים נרצחו, ובהם עשרות ילדים. המטרה הלא שגרתית נבחרה כנראה על רקע העובדה ששבט א־סווארקה הבדואי ואימאם המסגד שהותקף, הצטיירו כמתנגדים חריפים של דאעש, וכמשתפי פעולה עם השלטון המצרי במלחמה בדאעש.

זה היה הפיגוע הקשה ביותר בהיסטוריה של מצרים המודרנית, אחרי שבאוקטובר 2015 הצליחו מחבלי דאעש להטמין פצצה במטוס תיירים רוסי בשארם א־שייח'. המטוס התפוצץ באוויר, וכל נוסעיו - 224 בני אדם - נהרגו. בכל אחת משלוש השנים האחרונות נהרגו ברחבי מצרים יותר מ־400 אזרחים ואנשי ביטחון בפיגועים של ג'יהאדיסטים, בעיקר בפיגועים של דאעש. הפיגועים אינם מוגבלים לאזור סיני, הם זולגים אל תוך מצרים. לא פעם הם מכוונים נגד הנוצרים הקופטים שם ונגד מוקדי תיירות במצרים ובסיני, דוגמת זה שהתרחש באפריל האחרון בסנטה קתרינה.

על פי פרסומים זרים, וגם על פי פרסומים של שלוחת המדינה האסלאמית בסיני עצמה, ישראל מסייעת למצרים להילחם בטרור הדאעשי, במודיעין ובהתקפות מן האוויר. העובדה הזאת מדרבנת את דאעש־סיני לפגוע גם במטרות ישראליות, למרות שהג'יהאדיסטים בחצי האי סיני סימנו את ישראל כמטרה עוד לפני שישראל היתה מעורבת באיזושהי צורה במאמצים המצריים להדביר את הג'יהאדיסטים מסיני.

כבר באוקטובר 2004 פוצצו שלוש מכוניות תופת בשניים ממוקדי התיירות הישראליים המרכזיים בסיני - מלון הילטון טאבה וחוף ראס א־שטן. 34 איש נהרגו ובהם 12 ישראלים. בקיץ 2011 הצליחו פעילי הג'יהאד הסלפי לחדור מסיני ולתקוף שני אוטובוסים של אגד ורכבים פרטיים באזור אילת, סמוך לגבול ישראל־מצרים. שישה אזרחים ישראלים, חייל צה"ל ולוחם ימ"מ נהרגו בשרשרת התקריות הזאת.

שנה אחר כך כמעט הצליחו הטרוריסטים מסיני לחולל אסון כבד, כאשר פרצו באמצעות נגמ"ש ומשאית ממולכדים את הגבול עם ישראל, סמוך לכרם שלום. המשאית התפוצצה כשנתקעה בפילבוקס שבמעבר הגבול, בעוד הנגמ"ש המשיך לנסוע בתוך שטח ישראל, עד שהושמד על ידי מסוק קרב באמצעות טיל שנורה עליו. 

בשנים 2011-2012 פוצץ צינור הגז מאל־עריש לירדן ולישראל 15 פעמים. הג'יהאדיסטים מסיני גם ירו לאורך השנים רקטות, אם כי לא רבות, לעבר ישראל. בשנים 2010-2015 נורו על העיר אילת ועל יישובי אשכול - 22 רקטות 122 מ"מ או גראד.

לפני שלוש שנים נטלה לראשונה שלוחת דאעש־סיני אחריות על ירי כזה, לאחר ששיגרה שלוש רקטות לעבר שטחי המועצה האזורית אשכול. ב־2017 נורו שש רקטות נוספות, ארבע על אילת ושתיים על אזור אשכול. החשש עתה הוא שבעימות הבא מול חמאס, דאעש־סיני ישוב לתקוף מקומות יישוב ישראליים ברקטות, אך הפעם בהיקפים רחבים יותר.

"נפגעי דאעש"

אפשרות נוספת היא שדאעש ינסה, ואולי כבר מנסה, לחפור מנהרות מתוך שטח מצרים אל היישובים באזור חבל אשכול. על רקע סיכון זה הוחלט במערכת הביטחון להרחיב את מכשול ההגנה בפני מנהרות שנחפר לאורך הרצועה, גם לגבול ישראל־מצרים - כדי לספק הגנה ממתקפה אפשרית של אנשי דאעש־סיני על יישובים ישראליים סמוכים באמצעות מנהרות. ראשי היישובים באזור קיבלו דיווח על כך, אך נראה כי בשלב זה ניתנת עדיפות לקידום עבודות מכשול בגבול עם עזה.

בינתיים סובלים אותם יישובים מדי יום מרעשי המלחמה שמנהל הצבא המצרי בג'יהאדיסטים של דאעש, לאורך 20 הקילומטרים ויותר של החבל לאורך גבול מצרים־ישראל. בתים רבים ביישובים נסדקו מעוצמת ההדף שנוצר מהלחימה המתחוללת קילומטרים ספורים מעבר לגבול. מדי פעם יש "זליגות".

עשרות מילדי המועצה ביישובים הסמוכים לגבול מטופלים בחודשים האחרונים על ידי צוותי "חוסן", לאחר שגילו סימני חרדה או פוסט טראומה. מדובר בילדים שחלקם חוו את אירועי צוק איתן, עמוד ענן ועופרת יצוקה. ב"חוסן" מכנים אותם כיום "נפגעי דאעש", ומדגישים כי הרחק מהכותרות מתרחשת כבר שנתיים מלחמה מעבר לגבול, שעבור הילדים הללו הפכה למוחשית.

האם מצרים, שהקצתה למלחמה בדאעש־סיני 25 אלף חיילים, מסוגלת להתגבר על שלוחת סיני של דאעש, שמונה אלפים בודדים והולמת בה שוב ושוב? שוייצר מזהה חולשה מצרית הן ברמת "המודיעין המבצעי־מצרי המדויק" וגם בכל הקשור ליכולת הביצועית: "גם אחרי הפיגוע במסגד, במצרים עדיין לא 'נפל האסימון'. הם לא משקיעים מספיק בפיתוח מודיעין, וגם למודיעין החלקי שקיים - הם לא מחברים יחידות עילית כנדרש. 

"סיני", מוסיף שוייצר, "נזנחה על ידי המצרים זמן רב. למרות שחלק מהשבטים במדבר חברו ללוחמה המצרית בדאעש, המצרים לא הצליחו לייצר מספיק מוטיבציה כדי לאחד את כל השבטים במלחמה נגד דאעש. השבטים זוכרים משטר שקיפח אותם הרבה מאוד שנים. בשנים הללו הם התפרנסו משוד ומהברחות סמים ונשק.

"כעת המצרים עושים קולות של משקיעים, אך לא הצליחו להעביר את כל השבטים לשיתוף פעולה. לעיתים כשהם מפציצים מהאוויר את דאעש הם גם פוגעים במעגלים שאינם שייכים לדאעש, מה שאינו עוזר למוטיבציה של הנפגעים לשתף פעולה עם המשטר המצרי.

"הנכון ביותר מבחינת מצרים", סבור שוייצר, "היה להיעזר בארה"ב ובישראל, בגלוי או לא בגלוי, כדי לפתח מודיעין ולוחמה הולמים מול לוחמי מחוז סיני של דאעש, אבל הם כנראה לא ספגו עדיין את ה־פיגוע, שיעורר אותם לכך".

מפלות ואיומים

לוחמי דאעש בסיני מנו על פי ההערכה המקובלת לא יותר מאשר כמה אלפים בודדים לכל היותר, וכיום מגיע מספרם לכ־1,500. במקור הם נקראו: אנצאר בית אל־מקדס - תומכי ירושלים (רובם חברים בשבט הבריקאת), שהזדהו בעבר עם אל־קאעידה.

בנובמבר לפני כארבע שנים נשבע הארגון אמונים לדאעש, ושינה את שמו ל"מחוז סיני של המדינה האסלאמית". הבדואים הם המרכיב העיקרי בכוח האדם של דאעש־סיני. בעבר הם הבריחו דרך מנהרות לרצועת עזה כמויות אדירות של נשק ותחמושת, שמקורם בסודאן ובלוב. בשלב מסוים ספרו המצרים 300 מנהרות ומחילות כאלה בין סיני לעזה.

דאעש־סיני נתמך בפעילי הארגון שמגיעים מאזורי קרבות בסוריה ובעיראק, לאחר מפלות הארגון שם. הפיגועים הקשים שהארגון מוציא נועדו להוכיח שגם אחרי תבוסותיו בסוריה ובעיראק - הוא עדיין חי ובועט, ומרתיע תושבים מקומיים משיתוף פעולה עם המצרים נגדו.

באשר לישראל ויחסו של דאעש־סיני כלפיה, הרי דברים שאמר אבו האג'אר אל־האשמי, מנהיג הארגון בסיני, אינם מותירים ספק באשר להשקפותיו: "סופה של ישראל מתקרב בזריחת שמש הח'ליפות. קץ המדינה המדומיינת שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו