אם המשפט "השתטחות על קברי צדיקים" מעלה לכם בראש תמונה של מערה אפלולית ובה קשיש עם זקן ארוך ועששית, אתם כנראה לא חלק משלושה וחצי מיליון איש שפוקדים את הקברים בכל שנה. הגרסה המודרנית של קברי הצדיקים תשכיח מכם כל מה שחשבתם. קחו, למשל, את הקבר של רבי מאיר בעל הנס הצופה אל הכנרת: את הגבאי הקשיש של פעם מחליף יוסי נבעה (46), אדם חילוני ששימש מנהל בבזק ולאחר מכן מנכ"ל עיריית טבריה והובא אל המוסדות כדי לעשות מהפך. נבעה הוא רק דוגמה לשדרוג שעוברים קברי הצדיקים בשנים האחרונות, שפתו מעורבבת בין חדש לישן, בין קודש לחול. מצד אחד הוא נואם על ויז'ן (חזון), אסטרטגיה, שיווק ואינטראקטיביות, ומהצד האחר על תקופת התנאים, הדלקת נרות וסיפורי ניסים. "מגיעים לפה בכל שנה מיליון ו־300 אלף בני אדם", הוא מספר, "מדובר באתר עלייה לרגל תיירותי וקדוש, וכשאתה מסתכל עליו בעיניים כאלה אתה מבין שאתה בא לנהל עסק. החזון שלי הוא להגיע למיליון וחצי מבקרים בשנה ויותר מזה. כיום ביקור ממוצע של אדם אצלנו הוא כ־40 דקות - אני רוצה להעלות את זה לשעה וחצי, ולצורך כך אני צריך ליצוק תוכן. אז יש קצת מסחר והדלקת נר ותפילה, וכל הזמן חושבים מה עוד לעשות. למשל, מתחתינו יש בית כנסת עתיק של רשות הטבע והגנים. פנינו אליהם והצענו 'בואו ניצור קשר בין האתרים, והמבקר יוכל להרוויח גם ביקור בגן לאומי יפהפה'. אנחנו עובדים על הקמת מרכז מורשת אינטראקטיבי, שבו יהיו כמה חדרים ובכל אחד משהו מהמורשת של רבי מאיר בעל הנס. "היום הילדים כל הזמן במסכים וכדי לגרות אותם אתה צריך להשתמש בקידמה. יהיה חדר עם ההיסטוריה של הרבי וסרטים של אנשים שמספרים על סיפורי הניסים שקרו להם בעקבות הביקור ועוד. חוץ מזה יש דף פייסבוק פעיל, אפליקציה שמאפשרת לקבל ברכה מרחוק וגם קשר עם ווייז כדי למקד יותר את המבקרים. אני מודה שגם כמנכ"ל עירייה לא ידעתי כמה עוצמה ופופולריות יש למקום הזה. רק לאחרונה ביקרו כאן שרת התרבות מירי רגב, והיה אירוע סליחות גדול עם קובי פרץ ובן סנוף. יש לזה גם אפקט תיירותי גדול. כל האנשים שהיו בטבריה מגיעים אלינו, אבל לא כל מי שהיה אצלנו הגיע לטבריה".
"לא פחות מהר הרצל"
קבר רבי מאיר בעל הנס הוא לא היחיד שעבר שדרוג והתאמה לשנת 2017. כמעט כל קבר מחזיק בדף פייסבוק, חלקם במצלמות שמשדרות בשידור חי מהמקום ורבים מהם שותפים באפליקציית "תיקון", המאפשרת לקבל ברכה מקבר הצדיק בהתאמה אישית (על כך בהמשך).
בישראל יש כ־200 אתרים קדושים מוכרים. רובם הם של קברי צדיקים קדומים מתקופת התנאים והאמוראים, בתי כנסת ובתי עלמין מתקופת בית ראשון ושני, ואליהם התווספו בשנים מאוחרות גם קברי צדיקים של מקובלים דוגמת האר"י, רבי מאיר בעל הנס, הבבא סאלי ועוד.
הגורם האחראי מטעם המדינה למקומות הללו הוא המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, שהיא חברה ממשלתית תחת המשרד לשירותי דת. החברה אחראית לתחזוקה השוטפת, לשיפוצם ולשדורגם של 137 אתרים מוכרים. "לכל אתר ואתר יש את המאפיינים שלו", אומר יוסף שווינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקודשים, "לכותל באים יהודים ולא־יהודים מכל העולם; את קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון אין משפחה דתית ומסורתית שלא פקדה; לקבר רחל מגיעות פי ארבעה נשים מגברים - בעיקר אימהות; לרבי מאיר בעל הנס מגיעים אלו שזקוקים לניסים, רפואות וישועות; ליונתן בן עוזיאל בעמוקה באים רווקים, רווקות, אימהות של רווקות וכדומה; ולקבר שמואל הנביא מגיעות נשים שמתקשות להיכנס להיריון, ללדת, להתחתן - בגלל הסבל שעברה אמו חנה". לדבריו, מדובר במיליוני מבקרים, אולם קשה לנקוב במספרים מדויקים: "רק לכותל מגיעים בשנה שני מיליון איש, לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון מגיעים רק בשבוע שבו מתקיימת ההילולה כחצי מיליון איש, ויש עוד עשרות אלפים שפוקדים את הקברים השונים בכל שנה". לדברי שווינגר, אי אפשר לאפיין את המבקרים - בניגוד למה שכמה אישי ציבור ניסו לעשות בשנים האחרונות. "כולם באים: חרדים, דתיים, מסורתיים, יהודים מחו"ל וחילונים. פעם פגשתי יהודי שהגיע בשבת ברכב שלו לאחד מקברי הצדיקים להתפלל ולהדליק נר, שזה כמובן האבסורד בהתגלמותו. הוא הסביר שזה היום היחיד בשבוע שיש לו זמן לבוא להתפלל".
גם המדינה משקיעה בעשור האחרון בקברי הצדיקים. "עובר גל של שדרוג ושיפוץ למקומות הקדושים והתאמתם לצורכי השנים הללו", אומר שווניגר, "קבר רחל שופץ בעלות של יותר מחמישה מיליון דולר, קבר דוד המלך שופץ בסדר גדול של מיליוני שקלים, שמואל הנביא בשבעה מיליון, ובימים אלה מסתיים שיפוץ קבר הרמב"ם בחמישה מיליון שקלים. חלק מהכסף מגיע ממשרדי הממשלה - המשרד לשירותי דת ומשרד הנגב והגליל - וחלק מתרומות. רק לאחרונה הביא הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, תרומה מחו"ל של מאות אלפי דולרים לשיפוץ קבר שמואל הנביא. הוא השיג תרומה של משפחת כוכב ממקסיקו לשיפוץ קבר הרמב"ם בטבריה. לאנשים מחו"ל חשוב להיות שותפים לשיפוץ ולשדרוג קברי צדיקים בארץ, וכשאתה מספק תנאים מתאימים ואתה מכשיר את המקום לקליטת קהל על ידי תשתיות נכונות - זה מושך אנשים".
המספרים שמאחורי הברכות
יש כמובן את אלו שמבקרים את הזרמת הכספים - מתקציבים או מתרומות - דווקא לקברי הצדיקים ולא למטרות אחרות, לנזקקים, למשל. לשווינגר יש תשובה מוכנה: "שמענו על ביקורת כזו של 'למה לתת למתים במקום לחיים', ויש בזה המון מהצביעות. קברי הצדיקים אלו אתרים יהודיים, לאומיים, ממלכתיים. התנאים והאמוראים הם אבות האומה, ואלו הם מקומות שישראל צריכה לטפח לא פחות מהר הרצל, מבית הנשיא או מכל מונומנט אחר שישראל מטפחת. לא יכול להיות שתנאים ואמוראים, אנשים שהם אבות האומה, יהיו מונחים בביזיון או באופן שלא הולם את הייחוד והמעמד שלהם. הממשלה צריכה להשקיע הרבה יותר ממה שהשקיעה עד היום. אלו האבות והאימהות שלנו. בארה"ב ובאירופה מכבדים את מנהיגי האומה, ורק בקברים יהודיים צריך להתנצל ולקושש תקציבים מן הגורן ומן היקב. מספיק עם הנחיתות ועם הצביעות".
מערת הלל הזקן במירון
מלבד הכספים, גם לקידמה הטכנולוגית יש תפקיד מפתח בקידום מעמדם של קברי הצדיקים, ובעיקר בהתאמתם לרוח התקופה. המילה האחרונה בתחום היא אפליקציה חדשה שנקראת "תיקון", שמאפשרת למי שמוריד אותה למכשיר הסמארטפון שלו לבחור את קבר הצדיק ואת הברכה שהוא מבקש. בתוך כמה שעות יקבל המשתמש (או המשתמשת) ישירות למכשיר סרטון שבו נראה רב מתפלל, מברך ומדליק נר על הקבר המבוקש עם שמו המדויק של מזמין הברכה או עם שמו של מי שהברכה עבורו.
"תחשוב שיש מישהו שיושב בצרפת וקרוב משפחתו עובר ניתוח והוא רוצה להתפלל ולבקש ברכה לרפואה שלמה על אותו אדם", אומר יהודה אביקזר, מנכ"ל "תיקון", "הוא נכנס לאפליקציה, לוחץ על תמונת הקבר שבו הוא רוצה שתיערך התפילה, בוחר ברכה לרפואה שלמה ומישהו מתפלל ומעביר את תפילתו". לאחרונה ערכו מנהלי האפליקציה פענוח של המשתמשים בה כדי ללמוד על המבקרים ועל הבקשות הפופולריות. מנתונים של כ־20 אלף משתמשים שביקרו באפליקציה - בפילוח שווה של נשים וגברים - עולה כי הרוב המוחלט של מבקשי הברכות (42 אחוזים) הם בטווח הגילים 44-35, ו־62 אחוזים מהם ממוצא מזרחי, לעומת 38 אחוזים ממוצא אשכנזי.
מהפילוח עולה גם כי הברכות המבוקשות ביותר בציבור החילוני הן (בסדר יורד) זיווג הגון, רפואה שלמה, ברכה נגד עין הרע, ברכה לפרנסה טובה ולבסוף - הדלקת נר כל הישועות (הדלקת הנר לצדיק או לעילוי נשמתו). חלוקה מעניינת שעושים באפליקציה היא לפי התקופות שבהן מתקבלות הברכות. אביקזר: "ב־1 בספטמבר, תחילת שנה הלימודים, אנחנו רואים המון בקשות לחינוך טוב ולהצלחת הילדים. כשקרה מקרה הטביעה של אמיר פרישר גוטמן ראינו עלייה בברכות נגד עין הרע". שווינגר מוסיף כי "בשעת מצוקה פוקדים את האתרים הקדושים פי שניים מביום רגיל. ראינו את זה באופן מוחשי במהלך מבצע צוק איתן, בימים של אינתיפאדת הסכינים בירושלים, וגם בתקופה שבה מדברים יותר על המעמסה הכלכלית - תמיד אנחנו רואים עלייה בכמות המבקרים".
השרה רגב בקבר רבי מאיר בעל הנס
אבל לא רק ברגעי מצוקה פונים אל הקברים. בשנים האחרונות ביקורים בקברי הצדיקים הפכו לבילוי משפחתי, ובאתרים יודעים שגם בתי ספר חילוניים באים לבקר. גואל ועקנין, מנכ"ל מוסדות הבבא סאלי, מסביר: "מאד קל לך לזהות מי המבקרים. לא פעם ולא פעמיים אנחנו רואים קבוצות של נערים עם מורה, ואתה מבין לפי הלבוש או לפי שליפת הכיפות מהכיסים שלא מדובר בבית ספר ממלכתי דתי. באים לכאן סיורים ממשרד החינוך, כמעט בכל יום שני וחמישי באות משפחות לחגיגות בר מצווה, סיורים של ועדי עובדים, מועדוני קשישים. ביקור בקבר של הבבא סאלי הוא מזמן לא נחלתם של תושבי נתיבות בלבד".
במסגרת שדרוג קברי הצדיקים ברחבי הארץ, צפוי גם קברו של הבבא סאלי, הנחשב "חדש" יחסית בהשוואה למקובלים אחרים (נפטר לפני 33 שנה), לעבור שיפוץ נרחב. באפריל השנה הודיע יו"ר ש"ס, אריה דרעי, על העברת שבעה מיליון שקלים לשיפוץ המקום, שפעם בשנה, לקראת ההילולה לזכר הבבא סאלי, הופך לאתר פסטיבל של ממש עם ריקודים של חסידי ברסלב, משפחות שעורכות ארוחות גדולות לזכרו, עלייה לרגל של פוליטיקאים ואנשי ציבור, וכמובן - הטקס המוכר של זריקת הנרות לאש. ועקנין: "בכל שנה לקראת ההילולה אנחנו מקבלים מהמשטרה את דרישות האבטחה - כמה מאבטחים להביא, מהם סידורי האבטחה וכדומה. לפני חמש שנים דובר על 50 אלף איש, והיום כבר מדברים על 140 אלף איש. זה אומר הכל".
צדיקים, טבילה - ו"על האש"
לעומת אלו שבאים לדרום, יש רבים שעושים את הדרך ההפוכה ועולים בכל ראש חודש עברי אל קברי הצדיקים הרבים הפזורים בצפון. חלק הפכו זאת לחוויה ולמעין "יום כיף" מסורתי. כך לדוגמה אדי צרפתי, קבלן מהדרום שכבר שנים מארגן כ־30-20 איש, ובהם בני משפחה וחברים, ויחד הם נוסעים ליום שלם שבו מדלגים בין קברי צדיקים. "זה כבר ממש מנהג אצלנו", הוא מספר, "לוקחים מיניבוס, קצת סנדוויצ'ים, צידניות עם בשרים ל'על האש' - ויוצאים בבוקר צפונה. מתחילים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, אחר כך ממשיכים לקבר האר"י, הקדוש שם גם טובלים במקווה, יונתן בן עוזיאל, רבי מאיר בעל הנס, ומדי פעם מכניסים מקום חדש כמו קברו של רבי יהודה הנשיא. עוצרים, מתפללים, משתדלים לסיים ספר תהילים. זה יום כיף אבל לא רק. זה יום של אמונה, של תפילה, של עצירה, הפסקה והתנתקות מכל העומס של היום־יום". לדבריו, "לא כולם דתיים. גדלנו באשדוד וחלקנו מסורתיים, אבל זה מתאים לכל יהודי. זה נותן סיפוק אדיר - רוחני ופנימי. אנחנו ממש מחכים לזה".
מי שלא יכול לקחת מיניבוס וצידניות ולהגיע לקברי הצדיקים יכול כמובן "לבקר" שם בעזרת אמצעי הטכנולוגיה החדישים ולקפוץ לסיור וירטואלי מרהיב במאות אתרים קדושים דרך אתר האינטרנט "צדיקים 360". בלחיצת עכבר אפשר לערוך בכל אתר שכזה סיור וירטואלי בתלת־מימד, וגם ליהנות ממבט פנורמי ומתמונות ברזולוציות גבוהות, כולל חיצים המסמנים לך את הדרך המיועדת עד לקבר.
משה אפנזר, צלם במקצועו שנולד וגדל בצפת ואחראי לפרויקט באתר, מספר: "רציתי להרים פרויקט צילומים, וזה מה שעלה לי בראש. הרעיון הוא שמי שלא יכול להגיע, למשל נכים שקשה להם, אנשים שנמצאים בחו"ל וגם כהנים שאסור להם להיכנס לקברים - יוכל לראות איך זה בפנים, הכי קרוב והכי מחודד. אין לי מהאתר הזה הכנסות. הקמתי אותו ממש לשם שמיים". לדבריו, האתר רושם בכל יום כ־150 כניסות, ובתקופות של הילולות ואירועים בקברים גם יותר.
"מיפיתי את מתחמי הקברים בכל הארץ", מוסיף אפנזר, "יש מאות כאלה, מהדרום ועד הצפון. התגובות לאתר נהדרות. אנשים מספרים שהם מרגישים שהם נמצאים במקום, שהחוויה שלהם היא שהם ממש שם, וזה יוצר חיבור שאני שמח שיש לי זכות לעשות אותו".
ותודה ליאיר גרבוז
ביקור בקברי הצדיקים, כאמור, אינו נחלתם הבלעדית של דתיים, חרדים או מסורתיים. מלבד הביקור הבלתי נשכח של מדונה בקבר האר"י בשנת 2009, הולכת וגדלה בשנים האחרונות כמות המפורסמים שפוקדים את הקברים הקדושים. כך, למשל, אייל גולן ביקר בקבר רחל, קובי פרץ אמר סליחות בקבר רבי מאיר בעל הנס, שר האוצר משה כחלון הוא אורח קבוע בקבר רבי שמעון בר יוחאי וטהוניה רובל (זוכת "האח הגדול") ביקרה בכמה קברים בצפון והגיעה אפילו עד לקברו של רבי נחמן בעיירה אומן שבאוקראינה.
דוגמה לקבלת ברכה דרך אפליקציית "תיקון"
"טיילתי בכל כך הרבה מקומות בעולם, ראיתי הכל, את המועדונים הכי שווים ומסעדות מעולות, ובסוף חוויה בעיירה נידחת באוקראינה היא החוויה היחידה שפירקה לי את הנשמה", מספרת רובל. לדבריה, בחודשים האחרונים היא התחברה לרבנית ענת בן ארי, ואיתה היא עורכת הפרשות חלה, מבקרת בקברי צדיקים וגם הגיעה לאומן. "בהתחלה, כשהגעתי לשם, הסתכלתי על אנשים בעין עקומה", מספרת רובל, "כל התופעה הזאת של השתטחות על קברי צדיקים היתה לי מוזרה. הסתכלתי על זה בציניות, כאילו מה אנשים נופלים ומתפללים על קבר, אבל לאט־לאט התפרקתי מהציניות והתחברתי לחוויה הרוחנית. את יום ההולדת האחרון שלי ביקשתי מהחברות לעשות כיום טיול לקברי צדיקים בצפון. ביקרנו בקברו של רשב"י במירון, רבי מאיר בעל הנס ובעמוקה, בטח שבעמוקה, אני כבר בת 30... כשאתה מגיע למקום כזה שהוא בארץ שלנו, באדמה שלנו, בצפון היפה, זה מדהים. אתה מרגיש קרוב לקדוש ברוך הוא. זה סיפוק אדיר".
עוד מבקרת קבועה בקברי הצדיקים היא שרת התרבות והספורט מירי רגב, שמספרת ל"ישראל היום": "אני נוהגת לפקוד קברי צדיקים במהלך השנה. בראש ובראשונה אני פוקדת את קברי האבות והאימהות במערת המכפלה, וגם את קבר רחל אמנו. הייתי שם לפני כמה חודשים, ואני עתידה לבקר שם שוב בחודשים הקרובים. אני גם מגיעה לקבריהם של הבבא סאלי בנתיבות, רבי מאיר בעל הנס בטבריה ורבי שמעון בר יוחאי במירון. לאחרונה, בראש חודש אלול, התפללתי על קברו של האר"י הקדוש בצפת. גם כשביקרתי לפני כמה חודשים בניו יורק, נשאתי תפילה על קברו של הרבי מלובביץ'.
"אני אישה מאמינה ומסורתית. גדלתי בבית שעל קירותיו תלויות תמונות של צדיקים. כשאני מתפללת שם אני שואבת מכך המון כוחות. אני מתפללת לשלום המדינה, עם ישראל, כוחות הביטחון שלנו, וכמובן מבקשת בריאות והצלחה למשפחתי. התפילה היא לבורא עולם, אבל אני מאמינה שזכויותיהם של הצדיקים מסייעות לנו בתפילות ובבקשות".
קבר אור החיים הקדוש, בהר הזיתים
רבים מהמרואיינים, ובייחוד שרת התרבות, זוקפים את השגשוג והפריחה של קברי הצדיקים דווקא למי שיצא נגדם, הסופר יאיר גרבוז, שבעצרת לפני הבחירות תהה בנאומו כיצד "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתטחים על קברי קדושים" הם השולטים במדינת ישראל, ועורר עליו ביקורת מימין ומשמאל.
"גרבוז טעה בגדול עם אמירתו המתנשאת", אומרת רגב, "אמרתי זאת כמה פעמים ואומר שוב: אני גאה להיות מנשקת מזוזות ומשתטחת על קברי צדיקים. חייבים להבין שאמונה ותפילה אינן נחלת צד כזה או אחר בפוליטיקה. האמונה הזו היא חוצת מפלגות. היא שייכת לחילונים, למסורתיים ולדתיים. היא של נשים וגברים, אשכנזים ומזרחיים. אני לחלוטין לא מופתעת שרבים בעם ישראל עולים לקברי צדיקים, מדליקים שם נרות לסגולה ומתפללים להצלחה, לפרנסה ולבריאות".
שווינגר מעיד כי אכן, אחרי נאומו של גרבוז, חלה עלייה בביקור בקברי הצדיקים: "היתה הרגשה שהחבר'ה הגיעו במיוחד כדי לעשות לו 'אצבע בעין'. לומר לו - אתה לא תטיף לנו, לא תלמד אותנו איפה הולכים ולמי הולכים. הרגשתי שאנשים מגיעים עם זעם עצור כדי ללמד את הדשן והשבע להתייחס בכבוד לאמונה של השני גם אם אתה לא מסכים לה, לכבד ולא להתייהר. הלעג על פרימיטיביות, על האמונה הבסיסית של האדם - זה הדבר שהכי חורה למתפלל. אי אפשר לומר שאדם לוקח את המשפחה שלו לקבר של מקובל בשביל גרבוז, אבל במבט לאחור הוא אחד המתמרצים הכי גדולים של השנים האחרונות להגעה לקברי צדיקים, וזו הזדמנות להגיד לו תודה רבה". √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו