בתחילת החודש דווח ב"ישראל היום" על אודות אירוע שפרסמה "הקרן החדשה לישראל" באתר שהיא מפעילה. מדובר בכנס, שבמסגרתו התקיים אירוע "פרידה" מהח"כ לשעבר באסל גטאס, שהורשע בהברחת טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים. האירוע כלל תמיכה במחבלים שובתי רעב, והשתתפה בו גם אשתו של המחבל וליד דקה, שהיה מעורב ברציחתו של החייל משה תמם ב־1984 ונידון למאסר עולם. בכנס הוקראו מכתבי מחבלים שנכתבו בכלא, תחת הכותרת "מושגים, עדויות וייצוגים של הכיבוש".
הקרן החדשה לישראל התנערה ממה שנתפס בעיני רבים כתמיכה מוסרית בטרור הפלשתיני, וזעמה על כך ששמה נקשר באירוע מסוג זה. אפשר להבין מדוע. מעורבות בפעולות שעלולות להצטייר כצידוד בטרור עלולה לפגוע בתדמית של הקרן ובניסיון להציג את עצמה בקונצנזוס הישראלי.
אלא שיש שיטענו כי הקרן מעורבת בפעולות שכאלו; שקיימות אינדיקציות אשר מראות כי כספי התרומות שהיא מעניקה - מגיעים לארגונים אשר פועלים במה שנראה כפגיעה בחיילי צה"ל ותמיכה בטרור הפלשתיני. הממצאים, כך או אחרת, מטרידים.
•••
אירועי השבועיים האחרונים סיפקו הצצה מרתקת לאופן שבו ארגוני הקרן מתייחסים לטרור. מייד לאחר פיגוע הדקירה הרצחני בשער האריות בירושלים, שבו נהרגו השוטרים רס"מ האיל סתאווי ורס"מ כמיל שנאן, שלחו המשפטנים של "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", אחד מארגוני הדגל שזוכים לתמיכה כספית מהקרן החדשה לישראל, דרישה למח"ש "לפתוח באופן מיידי בחקירת אירועי הירי וההרג אתמול".
עוד טענו כי "האירוע מעלה שאלות כבדות משקל ביחס לעמידת אנשי המשטרה בהוראות הפתיחה באש". במקביל, הגישו בעדאלה עתירה לבג"ץ בדרישה שהמדינה תשיב את גופות המחבלים כדי לאפשר למשפחותיהם לקיים הלוויות.
כך, בלי גינוי לפיגוע, בלי צער על מות השוטרים, עדאלה מאשים את משטרת ישראל, מפקפק בלגיטימציה של פעולותיה וטוען במרומז שהרג המחבלים לא היה מוצדק. לנוכח טענות שהופנו כלפיה, הקרן החדשה מיהרה להתנער: "הקרן החדשה לישראל תומכת בפעילות המשפטית החשובה של ארגון עדאלה, אולם אין הדבר אומר שאנו תומכים בכל הודעה לעיתונות או עמדה של הארגון".
התגובה של הקרן מעידה על מבוכה, אך היא למעשה חסרת פשר. הלוא מהי פנייה של עורכי הדין של עדאלה למשטרה המלווה בעתירה לבג"ץ, אם לא "פעילות משפטית" של הארגון? זו לא הודעה לעיתונות או פוסט בפייסבוק, אלא לב ליבה של הפעילות המשפטית של הארגון.
בררנים בתרומות
זו גם כלל לא הפעם הראשונה. ארגון "NGO מוניטור" מרכז רשימה של הפעילות הבולטת של עדאלה במשך השנים, כשבולט בהם קו מרכזי אחד: האשמת ישראל בפשעי מלחמה. רשימה חלקית בלבד: בשנה האחרונה היה עדאלה מעורב בניסוח מסמך המכנה את ישראל "מדינת אפרטהייד" ומאשים אותה בביצוע "רצח עם" בפלשתינים. ב־29 ביולי 2015, נציגת עדאלה בארה"ב, נדיה בן יוסף, נאמה בפני הקונגרס ודרשה "לחקור את השימוש לרעה שישראל עושה בנשק ארה"ב בעזה", והאשימה את ישראל ב"פשעי מלחמה ללא הבחנה".
ב־22 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, עדאלה, לצד ארגונים נוספים, הגיש הצהרה למועצת זכויות האדם של האו"ם שבה טענו שפעולות צה"ל "עלולות להיחשב לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", וקראו לאו"ם להקים "ועדת בדיקה בינלאומית בעלת סמכויות לחקור ולזהות את כל הפרות זכויות האדם שבוצעו בהקשר של מבצע צוק איתן".
זאת, בלי להזכיר את המעורבות של עדאלה בהזנת ועדת גולדסטון הידועה לשמצה, שחקרה את מבצע עופרת יצוקה. זו אפוא "הפעילות המשפטית החשובה" של עדאלה. הארגון קיבל מהקרן מענקים בשווי מצטבר של 1,975,826 דולר בשנים 2015-2008, והיא מתגאה בהישגי המרכז לא אחת.
עדאלה הוא רק קצה הקרחון. אך בטרם נסקור פעילות של ארגונים נוספים, מעט רקע: הקרן החדשה לישראל היא ארגון הרשום בארה"ב המקים, מלווה ומממן בישראל רשת ענפה של ארגונים ועמותות, הפועלים לקידום מטרותיה של הקרן: הקמתה של מדינה פלשתינית והפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה. במסגרת זו, הקרן השקיעה מאז הקמתה בשנת 1979 יותר מ־300 מיליון דולר ביותר מ־900 ארגונים שונים, כך על פי אתר הקרן.
בשנת 2015 לבדה העבירה הקרן יותר מ־13 מיליון דולר לארגונים הפועלים בישראל. תרומות אלו מועצמות על ידי כספים שמגיעים מקרנות בינלאומיות וממשלות זרות לארגונים, כך שבפועל התקציב שאותו מפעילים ארגוני הקרן החדשה לישראל הוא גדול פי כמה וכמה: על פי מאגר הנתונים של NGO מוניטור, ממשלות זרות השקיעו בעמותות העוסקות בסכסוך הישראלי־פלשתיני כ־250 מיליון שקלים, רבות מהן הוקמו על ידי הקרן החדשה לישראל.
שלא תטעו, הקרן בררנית מאוד לגבי תרומותיה, ומצהירה באתר האינטרנט שלה על הקווים האדומים שלה. בין היתר אומרת הקרן כי ארגון העוסק "בפעילויות המנוגדות לעמדותיה, עקרונותיה או חזונה של הקרן החדשה לישראל" לא יזכה למימון מהקרן. במילים אחרות: אם ארגון נתמך קרן נוקט בשיטתיות פעולות נגד צה"ל והקרן ממשיכה לתמוך בו מדי שנה, אפשר להסיק שפעילות זו עולה בקנה אחד עם עקרונותיה וחזונה של הקרן.
לצד עדאלה, פועלים ארגונים רבים מבית הקרן בחזית המשפטית. ארגונים כמו "האגודה לזכויות האזרח", "יש דין", "הוועד נגד עינויים", "המוקד להגנת הפרט", "רבנים לזכויות אדם", "בצלם", "רופאים לזכויות אדם" ואחרים הגישו עשרות רבות של עתירות נגד מערכת הביטחון בנושאים שונים והשפיעו באופן דרמטי על תפקודו של הצבא.
הדוגמה המפורסמת ביותר היא רצח טלי חטואל ובנותיה. במשך תקופה ארוכה ידעו במערכת הביטחון כי מקבץ של כעשרה מבנים הסמוכים באופן מסוכן לציר כיסופים שהוביל לגוש קטיף - ישמשו ביום מן הימים מחסה לחוליית טרור. צה"ל הורה כמה פעמים על הריסתם של המבנים, אך נתקל שוב ושוב בעתירות לבג"ץ ובצווי ביניים שהקפיאו את ביצוע ההריסות. הסכנה היתה כה ברורה עד שהבתים זכו לכינוי מיוחד: "בתי בג"ץ".
"בתי בג"ץ" הפכו עד מהרה לבתי דמים. ב־2 במאי 2004 נסעה טלי חטואל עם ארבע בנותיה בכביש כאשר שני מחבלים שהסתתרו בצל הבתים פתחו עליה באש, אילצו אותה לסטות מהכביש, וכשהרכב נעצר ירו באם ובבנותיה מטווח אפס. העתירה נגד הריסת הבתים הללו הסתמכה על שלל עתירות נגד הריסת בתים שהגישו ארגונים נתמכי הקרן החדשה לישראל שיצרו תקדימים במערכת המשפטית.
המגבלות על הריסת בתים אינן הדוגמה היחידה. "הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל" עתר נגד מדיניות הסיכולים הממוקדים של צה"ל, שבמסגרתה נורו מחבלים מהאוויר בטרם יצאו לבצע פיגוע; בצלם, עדאלה, האגודה לזכויות האזרח ואחרים עתרו נגד "נוהל שכן", שבמסגרתו נעזרו חיילי צה"ל בשכנים של חשודים פלשתינים כדי למנוע פגיעה בחיי אדם. הוועד הציבורי נגד עינויים עתר נגד שיטות חקירה של השב"כ שנועדו לחלץ מידע חיוני מעצורים פלשתינים - וזו רק רשימה חלקית.
ארגון בולט בתחום זה הוא המוקד להגנת הפרט. שימו לב לנתונים: על פי דו"ח של תנועת אם תרצו, רק בשנתיים האחרונות ייצג המוקד 48 מחבלים ובני משפחותיהם שאחראים יחד על רצח של לא פחות מ־51 ישראלים. בשנים 2015-2008 קיבל המוקד 757,751 דולר מהקרן החדשה.
חשוב להדגיש: עתירות אלו לא מוגשות בחלל ריק. מדובר בעתירות דחופות המוגשות לבג"ץ בעיצומם של מבצעים צבאיים ובעוד הקרבות משתוללים. כך אירע במבצעי צה"ל האחרונים - צוק איתן, עופרת יצוקה וחומת מגן שבו נמנו כ־30 עתירות מסוגים שונים, שנגעו למהלכים אופרטיביים מיידיים בשדה הקרב. מלבד זאת, ארגונים נתמכי הקרן מספקים סיוע משפטי למחבלים הנמצאים בבתי הכלא הישראליים, ועדאלה הוא אחד הבולטים שבהם.
פער עצום בין העדות למציאות
למערכה נגד מלחמתו של צה"ל בטרור נוספו מבית הקרן החדשה לישראל רבדים נוספים, הנתפסים כתעמולה, הכפשה והחרמה של תעשיות ישראליות הקשורות במערכת הביטחון וההתנחלויות. הארגונים הבולטים בתחום הם בצלם ושוברים שתיקה שעיקר פעולתם הוא בהפצת מידע בנוגע למה שהם מכנים "המציאות היומיומית של הכיבוש".
מידע זה, הנוגע לפעילות המבצעית של חיילי צה"ל (שוברים שתיקה) או להשלכות הפעילות הזו על חיי הפלשתינים (בצלם), מופץ ברחבי העולם במגוון שפות, משמש בסיס לדו"חות של פורומים בינלאומיים ועובר כאש בשדה קוצים בקרב גופים העוינים את ישראל במערב ובמדינות ערב.
אחת הדוגמאות הבולטות היא הופעתו של חגי אלעד, יו"ר בצלם, בפני מועצת הביטחון של האו"ם באוקטובר האחרון. אלעד שטח בפני המועצה את טענותיו נגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון, וסיכם: "הכיבוש חייב להיפסק. מועצת הביטחון חייבת לפעול". כחודשיים לאחר מכן מועצת הביטחון יצאה בהחלטה נגד ההתנחלויות. הקרן, למקרה ששאלתם, היללה ושיבחה את ההחלטה.
מייד לאחר תום צוק איתן, כתב גיצין כי אין להשוות בין דאעש לחמאס, שהרי הוא "מסגרת פוליטית פלשתינית" ולא ארגון טרור // צילום: גדעון מרקוביץ
ארגונים אלו מלווים כל פעולה צבאית של צה"ל ביהודה ושומרון בדו"חות ובמסמכים שבהם נאספות טענות על הפרות זכויות אדם כביכול של צה"ל ופשעי מלחמה של מפקדיו. במקרים לא מעטים התברר כי המידע הנאסף על ידי הארגונים אינו מבוסס ואף שקרי. כך, למשל, בבדיקה של תוכנית התחקירים "המקור" נמצאו לא מעט מעדויות שוברים שתיקה בעייתיות ביותר. בתוכנית בחרו עשר עדויות מייצגות, והלכו לבדוק את אמינותן. התברר כי רק שתיים מתוך העדויות הוכחו כעדויות אמת. היתר הוכחו כשקריות לגמרי או מעוותות ונטולות הקשר או שחסרו פרטים מזהים.
גם טענות בצלם הוכחו כבעייתיות. החוקר יהונתן דחוח־הלוי עוקב אחר פרסומי הארגון באופן שיטתי, והמסקנות מאלפות: שוב ושוב מתגלה פער עצום בין טענות בצלם לבין המציאות, כאשר בעשרות רבות של מקרים גילה הלוי כי "החפים מפשע" שעליהם דיווחו בצלם אינם אלא פעילי טרור מובהקים.
הקרן מצהירה שוב ושוב על גאוותה בשוברים שתיקה ובצלם ועל כך שהיא רואה בהם שותפים אסטרטגיים והיא מממנת אותם בנדיבות רבה. בשנים 2015-2008 העבירה הקרן לבצלם לא פחות מ־1.9 מיליון דולר ולשוברים שתיקה 803,614 דולר.
סקירה של עמדותיו של מנכ"ל הקרן החדש, מיקי גיצין, מספקת חלון הצצה להשקפת עולמה של הקרן בנוגע לטרור הפלשתיני. ב־20 באוגוסט 2014, מייד לאחר סיומו של מבצע צוק איתן, כתב גיצין כי אין להשוות בין דאעש לחמאס, שהרי הוא "מסגרת פוליטית פלשתינית" ולא ארגון טרור בינלאומי.
במהלך הלחימה עצמה השתתף גיצין בלא מעט הפגנות, שאותן הוא תיאר בעמוד הפייסבוק שלו כהפגנות "נגד האלימות ובעד השלום". גיצין האשים אז במצב את הימין הישראלי שזנח את ההסדר המדיני ושדרכו היא "דרך המלחמות". ושום מילה על חמאס. משהו מעמדותיו לגבי צה"ל נחשף בוויכוח שניהל עם גולשים על הגינוי של אבו מאזן לחטיפת ורצח הנערים. "אני לא שמעתי את ממשלת ישראל מגנה מעולם רצח של חפים מפשע בצד הפלשתיני", כתב גיצין לאחד המגיבים, "ממשלת ישראל מעולם לא מתנצלת, הרג כזה קורה כמעט כל יום".
הבנתם? מנכ"ל הקרן החדשה סבור שישראל הורגת פלשתינים חפים מפשע באופן מכוון "כמעט כל יום". אחר כך הוא עוד מתלונן שמציגים אותו כתומך טרור.
הקרן: "עיוותים בלי בסיס"
מהקרן החדשה לישראל נמסר בתגובה: "העיתון בחר לקבץ מן הגורן ומן היקב חצאי אמירות, חלקן מלפני שנים, שרובן מוצאות מההקשר או מומצאות לחלוטין, ולהביאן כ'תחקיר'.
"השאלות שהובאו בפנינו בנויות מעיוותים שאין להם שום אחיזה במציאות. הקרן החדשה רואה בארגון חמאס ארגון טרור רצחני. הקרן החדשה לישראל תומכת בהסדר מדיני שימנע הרג של חפים מפשע, ישראלים ופלשתינים.
"נכון, הקרן החדשה לישראל לא יכולה לחתום על כל אמירה של כל ארגון הנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל, ולעיתים מוטב שלא היתה נאמרת, אך איש לא ייקח מארגונים אלה את הנחישות לפעול למען חברה דמוקרטית, פלורליסטית וצודקת.
"חשוב לציין, הקרן נמצאת בהתדיינות משפטית עם העיתון 'ישראל היום', על רקע כותרת מגמתית ושקרית שפרסם לפני ימים אחדים. זו כנראה דרכו של העיתון לבוא איתנו חשבון ולהתריע מאיתנו מלנקוט הליכים משפטיים, אולם העיתון מוסיף חטא על פשע. אנו ממליצים לכתב ולעיתון לדבוק בעובדות ביחס לדברים המיוחסים לארגונים הנתמכים על ידי הקרן והמיוחסים למנכ"ל הקרן, ולהיצמד לכל האמת ולא להבלי פרשנות מעוותת".
השלמה
בהמשך לכתבה המתפרסמת במוסף "ישראל השבוע" ("אין חדש תחת הקרן, עמוד 18) ובעקבות בקשתו של מנכ"ל הקרן החדשה, מיקי גיצין, להלן דבריו המלאים ביחס להשוואה בין חמאס ודאעש כפי שפורסמו בעמוד הפייסבוק שלו ב-20 באוגוסט 2014: "ההשוואה בין חמאס לדאעש לא הופכת את המציאות פה למפחידה יותר בעיני העולם, היא רק מוציאה את המסבירנים שלנו מפגרים מי שלא מבדיל בין תנועות ג'יהאד עולמיות למסגרת פוליטית פלשתיניץ כמו חמאס (מפחידות ונוראיות ככל שיהיו), עושה נזק למיהמנות של הטענות הישראליות".