מיקי קם || בת 62. שחקנית, מוזיקאית, קומיקאית ומדבבת. נולדה בקיבוץ מנרה למני ולאהובה. שירתה בלהקת הנח"ל. תושבת תל אביב. נשואה ליהודה עדר, מוזיקאי ומייסד בית הספר רימון. אמא לאלון ולנדב, שניהם מוזיקאים. סבתא לשניים. מלמדת בבית הספר למשחק בית צבי. מופיעה במחזות הזמר "בילי שוורץ" ו"עלובי החיים" ובסדרה "לה פמיליה" בערוץ 10. מככבת במופע "מיקי דוט קום". משתתפת בקומדיה "ואז היא הגיעה", שעולה השבוע לאקרנים.
מתי בפעם האחרונה ביקרת בכפר הירוק?
"לפני חודשיים, בכנס מחזור. למדנו יחד בתיכון של הכפר הירוק מגיל 15 עד גיל 18, שלוש שנים במסגרת של פנימייה. אבא שלי חשב שזו תהיה מסגרת טובה עבורי, והוא צדק. בכנס האחרון אני הייתי היחידה שלא ענדה את התווית עם השם, ואני מודה לאלוהים שלאחרים כן היתה תווית. אני עדיין רואה טוב, וככה יכולתי לעבור מאדם לאדם ולומר בחיוך רחב 'שלום עופרה', 'שלום מאיר'".
מתי בפעם האחרונה היית בקיבוץ?
"בשבוע שעבר. אמא שלי גרה בקיבוץ כנרת, והנסיעה לקיבוץ היא חלק מההווי שלנו. היא כמו בדואית, פלאחית בת 82, שתמיד קוטפת עולש באיזה שדה. במשך שנים היא עבדה במטבח של הקיבוץ, אז היא גם מבשלת נפלא".
מתי בפעם האחרונה ההורים שלך הצליחו להפתיע אותך?
"כשהייתי בת 40, והם החליטו להתגרש. אנחנו ארבעה אחים, אני הבכורה, והם לא כינסו אותנו בשביל להודיע, אלא בישרו לכל אחד בנפרד. היינו כבר אנשים מבוגרים, עם חיים משלנו ומשפחות שהקמנו, אבל למרות זאת זה לא היה פשוט. הרגשתי כעס ואכזבה, וגם גיליתי שיש ספרים בנושא לילדים בני 3, אבל אין ספר שמלמד אנשים בני 40 להתמודד עם גירושי ההורים. כיום אבא שלי חי במודיעין עם אשתו השנייה. לפני שנתיים ביימתי אותו בערב יחיד, והוא רץ איתו בבתי אבות".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"אני קוראת כל הזמן. עכשיו סיימתי את 'נערה מברלין' ו'הנערה מהדואר', והתחלתי לקרוא את 'החברה הגאונה'. ליד המיטה מחכה לי ערימה של שישה ספרים, יבול משבוע הספר האחרון. אסור שאנשים שעובדים איתי יידעו את זה, כי אני צריכה ללמוד טקסטים בעל פה, ולא לקרוא להנאתי".
מתי בפעם האחרונה נלחמת על תפקיד?
"ב־1989 מאוד רציתי לעשות את התפקיד של סאלי בוולס ב'קברט'. ההצגה תוכננה לעלות בהבימה, והבמאי ז'רום סבארי הגיע לעשות אודישנים. היו שם גם ריקי גל, ריטה, שבדיוק פרצה, ועירית ענבי. והוא ראה את כולנו ולא החליט במי לבחור, ונסע בחזרה לצרפת. כשהוא חזר לארץ לעוד אודישנים הוא אמר לי שהוא רוצה אותי, אבל שאני קלאסית, עדינה וענוגה והוא לא יודע אם אני יכולה להיות קשוחה. אז עשיתי לו קטע, קיללתי את האם־אמא שלו בעברית, זרקתי כיסא, והוא נשבר, מחא לי כפיים ואמר לי, 'יש לך את זה'. אני לא זוכרת שרציתי משהו מאז כמו את זה".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בריאליטי?
"ב־2007. השתתפתי ב'רוקדים עם כוכבים', עשיתי שם שפגאט מפורסם וסיימתי במקום השלישי. זה היה פנטסטי והייתי עושה את זה עוד פעם. זו היתה עבודה סיזיפית, אבל אני אוהבת לרקוד, לזוז ואתגרים. כשהציעו לי את ההצעה, זה היה פורמט חדש יחסית והסוכנת שלי אמרה לי, 'מיקי, אני לא חושבת שזה בשבילך. זה בנות צעירות שלובשות מיני', ואני אמרתי לה, 'אני עושה את זה כמו גדולה, אני אראה להן מאיפה משתין הפסדובלה'. אני עושה דברים מתוך סקרנות".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"עכשיו. אני מקליטה את 'רק רוצים לרקוד' וצופה בלילות. אני אוהבת ריקוד, אני מתה על זה, אני חושבת שזו אחת האמנויות הקסומות והמופלאות. לכל אחד יש גוף וכל אחד עושה איתו דברים מופלאים. בתוכנית הם בוחרים אנשים שהסיפור שלהם מעניין לא פחות מהריקוד שלהם".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"בשבוע שעבר. השבוע הייתי עסוקה ולא התאמנתי, ואני מרגישה שלא התאמנתי חצי שנה. בדרך כלל אני פותחת את הבוקר באימון, לפחות פעמיים או שלוש בשבוע. יש לי שני מאמני כושר, ועם כל אחד מהם אני מתאמנת ביום אחר. אני עושה אימוני משקולות, TRX, סקווטים ולאנצ'ים. אני אוהבת את זה מאוד, וגם המקצוע מבקש שתהיי בכושר".
מתי בפעם האחרונה עשית דיאטה?
"כל הזמן אני עושה דיאטות. ביני לבין האושר מפרידים חמישה קילו. אני לא עושה דיאטות מסודרות של ממש, אבל זה בתוך ההוויה שלי, לשמור על המשקל, לומר 'אכלתי יותר מדי, מחר אשמור'".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בפסטיגל?
"לפני 25 שנה. השתתפתי בשני פסטיגלים, אחד מהם הנחיתי עם אייל גפן, וזה היה בעידן אחר. אבל השנה אני עושה קאמבק ואשתתף בפסטיגל בתפקיד האמא הרעה, שדוחפת את הבנות שלה לזרועותיו של הנסיך עומר אדם".
מתי בפעם האחרונה התאהבת?
"בספסל האחורי באוטובוס של להקת הנח"ל, לפני 43 שנה. יהודה היה חתיך ברמות היסטריות, הוא היה הגיטריסט בלהקה, ובפעם הראשונה שהסתכלתי עליו פשוט נעתקה נשימתי ואמרתי 'את זה' - וגם הוא אמר. זו היתה כימיה כזאת, כמו אצל חיות. אנחנו החלפנו בספסל את גידי וענת גוב".
מתי בפעם האחרונה השתתפת בחתונה כפולה?
"כשהייתי בת 21. יהודה שאל אותי, 'את רוצה להתחתן?' ומטעמי אהבליות ישראלית קיבוצניקית טהורה אמרתי - 'בסדר'. הוא היה עסוק ב'תמוז', ואני ב'רביעיית הבנות', עם חנה לסלאו, דליה ישי ושולי לב, ולא היה לנו הרבה זמן לארגן את האירוע. מכיוון שאחותו היתה אמורה להתחתן ב־26 באוקטובר 1976, בקיבוץ שבו הם גדלו, הוא החליט לתפוס עליה טרמפ - ונישאנו באותו הערב".
מתי בפעם האחרונה עשית רילוקיישן?
"מייד אחרי החתונה. יהודה אמר לי שהוא רוצה ללמוד מוזיקה בברקלי, אז נסעתי איתו לבוסטון ועבדתי כגננת בגן ילדים ישראלי. זה היה קשה, כי במשך שלוש שנים אני הייתי המפרנסת, וגם כי לדעת שאתה יכול לעשות דבר אחר במקום אחר, זה מתסכל. אבל הייתי גננת מצוינת, עשיתי מלא הצגות לילדים, ועד היום יש בני 38-40 שפוגשים אותי ואומרים לי, 'היי, את היית הגננת שלי בבוסטון!' שאלתי את יהודה הרבה פעמים אם הוא היה עושה את זה בשבילי, והוא ענה, 'ברור שלא'".
מתי בפעם האחרונה חווית אובדן קשה?
"ב־1989, בין שני הילדים שלי, עברתי לידה שקטה. הייתי בחודש תשיעי, עם בת בבטן, ומה שהיה הכי נורא הוא שחזרתי למחלקת יולדות מייד אחרי. במיטות לידי היו נשים עם תינוקות, ואני חזרתי בלי ילדה. היום זה לא קורה, ונשים שעברו לידה שקטה מקבלות עזרה ותמיכה נפשית. בזמנו לא היה לי מתי להתאבל, ורק אחרי שנתיים לקחתי פסיכולוגית והתמודדתי עם זה".
מתי בפעם האחרונה למדת שפה חדשה?
"לפני הרבה שנים, כשיוסף מילוא ז"ל ביקש ממני לשחק במחזה 'גטו' בווינה בגרמנית. אמרתי לו, 'הצחקת אותי, יש לי ילד בן שנה ועשרה חודשים'. בכל זאת צלצלתי להוריי וסיפרתי להם שקיבלתי הצעה לנסוע לארבעה חודשים לווינה. סגרתי את הטלפון, ובתוך דקה אבא שלי התקשר ואמר, 'אמא תבוא איתך', וזה מה שהיה. נסעתי לארבעה חודשים לווינה, לקחתי מורה פרטית לגרמנית, ואמא שלי עזרה לי עם אלון, שהיה בלעדיי בישראל חלק מהתקופה. בדיעבד, לא הייתי עוזבת את הילד שלי לחודש, למרות שעכשיו הוא כתב 'שיר לאמא', אז הוא כנראה לא כל כך כועס עלי".
מתי בפעם האחרונה שיחקת עם הנכדים?
"בשבוע שעבר. יש לי שני נכדים מהבן הבכור שלי אלון - דוד (5) ורפאל (2). הם גרים נורא רחוק, אנחנו בתל אביב והם בקיבוץ עמיר, בצפון ליד כפר בלום. אנחנו מתראים כמעט בכל שבוע, או שהם נוסעים אלינו או אנחנו אליהם, ואז אנחנו גם משחקים וגם אוכלים, ואני לוקחת את דוד להצגות. אני הסבתא שאחראית לתרבות במשפחה. בנוסף להיותי שרת התרבות, אני גם אופה עוגות, ועכשיו כשדוד חוגג 5 אני מכינה לו עוגת פיראט. יש לציין שזו תהיה עוגה טבעונית, לבקשת ההורים".
מתי בפעם האחרונה הגשת תוכנית רדיו?
"לפני שנתיים. פנו אל יהודה ואלי, והגשנו תוכנית זוגית במסגרת 'ציפורי לילה' בגל"צ. זו היתה חוויה מופלאה, קודם כל כי נפגשנו וממש התחלנו לדבר אחד עם השני. ביום־יום שנינו עסוקים מאוד, ופתאום התחלנו להגיש יחד וגם שרנו יחד שירים בתוכנית. לא עשינו חזרות בבית, והאותנטיות עברה למאזינים. שאלו אותנו הרבה למה אנחנו לא עושים את זה יותר, אבל בגלל שאני ערב־ערב בהצגה ואני חוזרת מאוחר, התחלנו להקליט את התוכניות מראש, האותנטיות נעלמה ויצאה לי הרוח מהמפרשים".
מתי בפעם האחרונה שרת בהרכב?
"עכשיו. אני חלק מהאנסמבל של שני מחזות זמר, 'עלובי החיים' ו'בילי שוורץ', וזה אחד הדברים האהובים עלי. בלעמוד לבד על הבמה יש המון עוצמה, אבל גם בדידות מזהרת, והאנסמבל הופך להיות משפחה כזאת, לזמן קצר או ארוך - תלוי כמה ההצגה מצליחה".
מתי בפעם האחרונה צפית ב"גבעת חלפון"?
"אני לא חושבת שאי פעם צפיתי בו מההתחלה עד הסוף, אבל אני כל הזמן רואה חלקים ממנו בזווית העין, כי תמיד משדרים אותו באיזה ערוץ. פעם לא הייתי יכולה ללכת ברחוב בלי שיצעקו לי 'שפרההההה', וגם היום זה קורה לפעמים. כשצילמנו את הסרט הזה, לא ידענו כמה הוא יצליח. בדיעבד, אני חושבת שהוא פשוט התמצית המזוככת של המהות הישראלית. בנוסף, רוב האנשים ששיחקו בסרט הזה עדיין בועטים ועובדים, וגם זה משהו לזכותו".
מתי בפעם האחרונה קראו לך רותי?
"אתמול? שלשום? זה קורה כל הזמן. הסדרה 'בנות הזהב' מדברת להמון אנשים, בעיקר לנשים אבל גם לנהגי מוניות. בכל אחת מהדמויות יש משהו מאיתנו, חנה לסלאו מגלמת דמות שקרובה אליה, וגם תיקי דיין ורבקה מיכאלי. וגם בי יש משהו מהאישה המוזרה הזו שאני מגלמת, הנאיביות, הרצון להסתדר עם אנשים".
מתי בפעם האחרונה סיפרת בדיחה?
"אתמול, על הבמה בקונצרט עם גיל שוחט. וזה היה באמת בשליפה, כי אני לא זוכרת בדיחות. זה הולך ככה: אישה אומרת לבעלה, 'אני רוצה לשדרג את הזוגיות וחיי המין, בוא נשחק ברופא וחולה, אני אהיה הרופאה. עכשיו תדפוק בדלת של מרפאה'. הבעל דופק, היא לא פותחת את הדלת, הוא דופק שוב ושוב, ובפעם השלישית היא פותחת את הדלת ואומרת, 'אתה לא רואה שלט שכתוב שעד דצמבר המרפאה בשיפוצים?'"
מתי בפעם הראשונה הסתכלת על העולם מלמעלה?
"בגיל 14. יום אחד יצאתי מהחדר שלי ופתאום חטפתי פחד גבהים. פשוט בגיל הזה נראיתי כמו שאני נראית היום, הייתי כבר בגודל הנוכחי שלי, ומבחינה נפשית הייתי עוד ילדה ולא היה לי ברור מה עושים עם כל החלקים הארוכים שלי. זה היה מאוד מבלבל. אגב, אני לא מאוד גבוהה, אני ארוכת גפיים. אני בסך הכל 1.74 מ', ותמיד אנשים אומרים 'מה, זהו?' כי אני נראית יותר גבוהה".
shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו