"אלוהים נגע בי"

אחרי השמועות בווטסאפ, התקרית עם המשטרה והמשבר בעקבות ההפסד ב"אקס פקטור" - עדן בן זקן (מלכת השושנים, בשבילכם) מתרפקת על אהבת הקהל, מתכוננת לחתונה עם החבר שוקי ביטון, ובתחילת יולי גם תעשה היסטוריה כשתהפוך לזמרת הצעירה ביותר שמופיעה בקיסריה

צלם: טל עבודי // ע. צלם: עומר שטיין // סטיילינג: נדב אליהו // איפור: אדריאן חמיאס // שיער: דניאל שירמן; עיצוב גבות: מושיק טקו // בגדים: ניקול ראידמן - מאדם דה פומפידו // תכשיטים: נוי האוס. רקע: GettyImages

בדצמבר האחרון הופצה ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ הודעה מרעישה: דלף סרטון אינטימי שבו מתועדת, לכאורה, לא אחרת מ"מלכת השושנים", הזמרת עדן בן זקן, כשהיא במצב מביך עם בן זוגה. עד מהרה התבררה האמת: גורם זדוני ניסה להדביק מחשבים בווירוס מזיק, והצמיד למזימה סרטון המתעד אישה אלמונית מחו"ל. מי שנפל בפח בתקווה לראות את בן זקן ברגע אסור - הציץ ונפגע.

בן זקן עצמה בילתה באותה עת בברצלונה עם בן זוגה, שוקי ביטון, ועל אף שידעה שאין שום תיעוד כזה, היא קצת נבהלה.

"שוקי ואני מקבלים את הסרטון, והאישה המצולמת באמת קצת דומה לי וקצת נשמעת כמוני. נבהלתי, כי עצם המחשבה שיש דבר כזה לא נעימה. מצד שני, אני יודעת שזאת לא אני, ואם מסתכלים טוב רואים את זה. 

"חשבתי לעצמי, איזה אנשים מגעילים מי שמפיצים את זה. אבל החלטתי לא להתייחס, למרות שאני מודה שהיה בי הצורך להגיד, הי, זאת לא אני!" 

במעמדך, את מקפידה יותר על שמירת גבולות הפרטיות?

"אני לא מספרת כלום לאף אחד, חוץ מלחבר שלי ולמשפחה שלי. לפעמים זה מבאס, אבל אני מתאפקת. אם אני באה עכשיו ומספרת דברים למישהו, אני לא יודעת לאן זה יגיע. למדתי לדבר עם עצמי במראה. גיליתי שזה משחרר".

בנקודת הזמן הנוכחית, שבה הקריירה של בן זקן מצויה בתנופה כבירה, מעגל הניהול והיח"צ הסובב אותה לא משאיר שום מקום לתקלות. וכך, לראיון החגיגי מתיישבים סביב השולחן העגול לא פחות משלושה מלווים צמודים: שרית פרנקו, הבעלים של "שרית הפקות" ("היא כמו אמא שלי"), שמנהלת את בן זקן בשיתוף עם "ארומה מיוזיק"; המנהל בפועל לירון פרנקו, בנה של שרית; ואיש יחסי הציבור עופר מנחם, שמלווה את בן זקן מהסינגל הראשון שהוציאה, לפני שנתיים. 

עד "אקס פקטור", שבו כיכבה לפני שלוש שנים וחצי, איש לא שמע על הנערה מקריית שמונה. אבל הדרך לפיסגה היתה מהירה יותר ממה שבן זקן ומנהליה העלו בחלומותיהם הוורודים ביותר. בגיל 22, הרזומה שלה כבר כולל שני אלבומים מצליחים ("מלכת השושנים" מ־2015 ו"תאמין לי" מ־2016), שנמכרו ביחד בכ־100 אלף עותקים. היא זכתה שנתיים ברצף בתואר "זמרת השנה" של ערוץ המוסיקה.

האלבום האחרון שלה ניפק שישה סינגלים - כולם נכנסו לפלייליסט הנכסף של גלגלצ והפכו ללהיטים. הערוץ הרשמי שלה ביוטיוב מחזיק יותר מ־150 אלף מנויים, וסך הצפיות הכולל בסרטונים ובקליפים עולה כבר על 150 מיליון. נכון להיום, בן זקן היא הזמרת הים־תיכונית המצליחה בישראל.

"עד היום אני לא מעכלת את מה שקורה לי", היא אומרת בכנות. "אני שואלת את עצמי שאלות, איך זה קרה דווקא לי, וזה מטורף. זה דבר ענק שאנשים אוהבים אותך. אני זוכרת שהייתי חולמת על זה שכולם יאהבו אותי.

"ואתה יודע מה אני הכי לא מעכלת? הרוב אוהבים ומחבקים ותומכים, ופתאום אני רואה מישהו שאני לא באה לו טוב בעין. איך אני אמורה להגיב לזה?"

תמיד יהיו כאלה שפחות מתחברים.

"בטח. זה לא מפריע לי. אני בטוחה שיש גם אנשים שלא אוהבים את ריהאנה. בשורה התחתונה, כל אחד ומה שהוא מתחבר אליו". 

את יכולה ללכת סתם לקניון, או שזה אבוד מראש?

"בטח, ואני גם הולכת. אני נכנסת לקניון ויש עליהום, אבל אני עושה את זה באהבה, כי אני לוקחת בחשבון שאני לא נכנסת רק לקניות אלא הולכת להצטלם הרבה מאוד פעמים בסלפים.

"אני גם מזכירה לעצמי שמי אני בכלל בלי הקהל שלי, אז מי אני שלא אסכים להצטלם איתם? הם אלה שקונים את האלבומים והם אלה שבאים להופעות, הם אלה שעושים אותי". 

ואם אין לך חשק?

"אז מראש אני לא הולכת לשם. אין מצב שאני אגיע עצבנית פיצוצים. בשביל מה?

"כל החיים שלי, עוד לפני שהתפרסמתי, לא ראיתי את עצמי מתייחסת למישהו בצורה לא יפה או לא שווה. כל אחד מבחינתי הוא שכן שלי, ואני הכי סחבקית. זה בא מהבית ומהשכונות שגדלתי בהן. מצד שני, גם התבגרתי ואני פחות נאיבית. אני מבינה היום יותר דברים על החיים, אני יודעת להתנסח יותר טוב, וגם התבגרתי. שמיים וארץ לעומת מה שהייתי אז, בכל המובנים. עברתי דרך ארוכה ואני משתפשפת. אבל אפשר גם להישאר חבר וסחבק". 


"למדתי לדבר עם עצמי במראה, גיליתי שזה משחרר". עדן בן זקן // צילום: טל גבעוני

בן זקן נולדה בירושלים למאיה (43), מורה, ושי (45), סגן אלוף במילואים. יש לה אחות גדולה, תום, ושני אחים קטנים, עמית ורותם. כשהיתה בת שנה עברה משפחתה לקריית שמונה, שם גדלה. האודישן הראשון שלה ב"אקס פקטור" זכור בזכות צמד המילים האלמותיות "30 שקל" - התגובה הספונטנית הכובשת ששיגרה אל שירי מימון, אחרי שהחמיאה לה על האוברול המנומר. את התחרות היא סיימה במקום השני, כסגניתה של הזוכה רוז פוסטאנס.

האכזבה, והרִיק שאחרי, דירדרו אותה לתקופה של דכדוך. "נכנסתי לדאון לא רק בגלל המקום השני, אלא כי פתאום הכל נגמר. בתקופת התוכנית היה לי לְמה להתעורר, היו לי חזרות - ופתאום, אין צילומים, אין שופטים ואין פורטיס. פתאום אני כלום, שואלת מי אני? שרתי רק קאברים. 

"היו בתוכנית ילדים בני 16, ותחשוב כמה זה לא בריא לנפש שלהם. אם אתה לא מודע לעצמך ואתה לא יודע ליישב עם עצמך דברים, אתה יכול להתבלבל בקלות".

התחלת לעבוד מייד אחרי סיום "אקס פקטור"?

"לא, הייתי שנה בבית ועשיתי שיר עם אתניקס, 'מקסיקנה', שלא עבד. רק אחרי שנה וקצת הוצאתי את 'מנגינה' ו'מלכת השושנים'". 

אולי הבאזז שהיה אז סביבך פעל לרעתך?

"בדיעבד אני מבינה שהיה באזז סביבי, בזמן אמת לא הרגשתי את זה. אני מדפדפת הכל מהר. על כל דבר רע שקורה לי אני אומרת, 'מחר יבוא דבר טוב'". 

לפחות האוברול המנומר עדיין אצלך?

"בטח, הוא בארון. זה אוברול המזל. אני חושבת שהאוברול הזה הורס, שתדע".

•   •   •

בראיון הראשון בקריירה שלה, שהתפרסם במוסף הזה בדצמבר 2013, זמן קצר אחרי האודישן ל"אקס פקטור", סיפרה בן זקן על הקושי שלה להתנהל בתוך מסגרות, על ההתפרעויות בפנימייה ועל ההברזות משיעורים.

"הייתי אז ילדה", היא אומרת השבוע. "אני זוכרת שהסתכלתי עליך ואמרתי, 'מה הוא רוצה ממני עכשיו? מה הוא שואל אותי? איך לענות לו?'. כל הפחדים צפו, כי זה משהו שלא הייתי רגילה אליו.

"היום אני מבינה את המשמעות של הדברים שאני אומרת, כי רבים מהם הופכים לאייטמים. אז אני גם נזהרת. כשלירון התחיל לנהל אותי, הוא לא הבין לאן הוא נכנס. לא הבין מאיפה באה לו הילדה הפושעת הזאת. הייתי קרימינלית. לא הייתי מתעוררת בבוקר, לא מגיעה לפגישות ושמה פס על הכל. הגישה שלי היתה 'מה שיהיה יהיה'. 

"גם היום אני ילדה וקצת שובבה, אבל יש לי מוסר עבודה שלא היה לי פעם. לירון היה יושב איתי שעות ואומר לי, 'עדן, אם את רוצה להצליח, את חייבת להשקיע'. בהתחלה הייתי אומרת לו, 'די, שחרר אותי, אני לא רוצה להשקיע'. עד שיום אחד קמתי בבוקר בן אדם אחר". 

הארה?

"זה לא שהתעוררתי ואמרתי לעצמי 'מהיום אני חרוצה'. האמת היא שאני לא יודעת איך זה קרה, אבל זה פשוט קרה. אולי בגלל שטיפות המוח שלו. כל יום הוא היה אומר לי שאני לא נותנת את המאה אחוז, עד שהגעתי למצב שכבר לא יכולתי לשמוע את זה. מסתבר שכשאני לא רוצה שיחפרו לי, אני עושה בדיוק מה שאומרים לי.

"יש לי קטע כזה, שאני חושבת שאני יודעת יותר טוב. אבל ברור שהוא יותר מבין ממני, כי אני ילדה בת 20 והוא בן 30, עבר פי שניים ממני. אבל היום אני יותר קשובה, ואני אפילו יוזמת דברים בעצמי. אני חושבת שההתנהגות וההתנהלות שלי בזמנו היו קשורות לחוסר ביטחון, כי הייתי יותר ביישנית. כדי לא להתמודד הייתי מוצאת את הדרך להתחמק".

אנשים שהכירו אותך בילדות הופתעו מהשינוי שעברת?

"מאוד. בצילומים לתוכנית של מושיק גלאמין נפגשתי עם המדריך שלי בפנימייה, שהיום הוא המנהל שם. נזכרנו כמה הוא היה סובל ממני. עד עכשיו הוא לא מעכל שאני עומדת מולו עם מצלמות ומתנסחת. 

"אני זוכרת שהוא היה שואל אותי 'איך בבית?' והייתי עונה לו 'כיף, כיף' - רק שישחרר אותי. הייתי חסרת סבלנות וחסרת ביטחון. היום אני חושבת איזו דרך עברתי ואיזה תהליך. כמה דברים השתנו בי. אם היית מכיר אותי לפני מלא זמן, היית אומר, 'זאת? לא ייצא ממנה כלום'". 

ועדיין קשה לה להסתגל לתשומת הלב שהיא מקבלת מכל עבר. "לכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות. אם, למשל, אני רוצה לצאת לבילוי ולהגיע למועדון מסוים, אז יכול להיות שיעשו לי דווקא ולא יכניסו אותי, כי חושבים שאני שחצנית. אבל אני לא באמת שחצנית. מצד שני, לפעמים אני נכנסת לחנות בגדים ומקבלת שירות טוב בגלל שמכירים אותי". 

היו מקרים שהרגשת שעושים לך דווקא?

"ברור, וזה מרגיש רע, כי מה עשיתי? יש מקרים במועדונים שאני מרגישה שאם לא הייתי מפורסמת, הייתי עוברת סלקציה כמו כל בן אדם. שלא תבין לא נכון: גם היום אני עוברת סלקציה, מראה תעודת זהות וממתינה כמו כולם, ורק אז נכנסת. אבל לפעמים אתה מרגיש שעושים לך דווקא, ובבוקר זה גם מופיע בעיתון. 

"אני לא מתרגשת מזה. החבר שלי מתעצבן, כי הוא לא בא מהתחום, והוא סובל שעושים לי דווקא. קשה לו לראות את זה".

אולי פשוט לא זיהו אותך בכניסה.

"יכול להיות, והכל בסדר. אני לא מצפה שכולם יכירו אותי. היום הייתי בשגרירות ארה"ב בישראל להוציא ויזה, ולא הכירו אותי".

לפני חמש שנים, כשהיתה בתיכון, הואשמה בן זקן בהפרעה לשוטרת במילוי תפקידה, לאחר שהתעמתה איתה במהלך מסיבה רועשת. התקרית אמנם אירעה לפני פרסומה כזמרת, אבל בן זקן הגיעה בשנה שעברה למסור עדות בבית משפט השלום, והכותרות חגגו. בסופו של דבר, היא הורשעה. 

"זה לא פגע בי וזה לא מעסיק אותי", היא אומרת. "אני בן אדם, ולכל בן אדם קורים דברים. אני לא מצטערת על כלום. ברור שלא הייתי צריכה להתנהג ככה, אבל זה קרה כשהייתי בתיכון, ויש אנשים הרבה יותר מבוגרים ממני שעושים דברים הרבה יותר גרועים. בסופו של דבר, הכל לטובה".

איך את עם שוטרים היום?

"לא איתם ולא נגדם. זה משהו שלעולם לא יחזור על עצמו. אם שוטר עוצר אותי ורוצה רישיונות - בבקשה. רוצה לעצור אותי בלי סיבה - בבקשה. רק שלא יבואו בטענות. תכלס, אני ילדה טובה". 

•   •   •

ביוני 2015 נפל דבר במוסיקה הים־תיכונית. בן זקן חברה למפיקי "ווטר פארק", מסיבת הבריכה שמקדימה את מצעד הגאווה, ויחד איתם הוציאה את השיר "מלכת השושנים". שרית חדד, שנחשבה במשך שני עשורים לזמרת הים־תיכונית הבכירה של ישראל, הלכה באותה שנה על בטוח וחברה לליין מסיבות הגייז המזרחי "אריסה". שם, בשיתוף פעולה עם יצרן הלהיטים דורון מדלי, היא שיחררה את השיר "קרקס". 

תוצאת העימות הבלתי רשמי, לפחות על פי נתוני יוטיוב להיום, היא חד־משמעית: 25 מיליון צפיות ל״מלכת השושנים״, לעומת 2.5 מיליון ל״קרקס״. 

הזמרת שבאה מהריאליטי הדיחה את שופטת הריאליטי. 

"אני מכירה את ההשוואה הזאת, אבל אני באמת לא מבינה למה עושים אותה", בן זקן נזהרת. "אני לא במשבצת של שרית, והיא לא במשבצת שלי. היא עושה מוסיקה אחרת ושונה ממני, והיא מהממת. אני גדלתי עליה ואני מתה עליה".

את ממשיכת דרכה?

"יכול להיות שאני הולכת בדרך שלה, אבל למה ממשיכה? מסכנה, היא לא מתה, אלוהים ישמור. היא עדיין תופסת מקום מאוד גדול. אני עושה דרך דומה, אבל כל אחת במקום אחר". 


"החיקוי ב'ארץ נהדרת' זה בול אני אבל זאת אני מלפני הרבה זמן, בתחילת הדרך שלי, כשלא ידעתי להתנסח" 

היא מפרגנת לך?

"אני חושבת שכן. פגשתי אותה פעם באירוע, כשהיא זכתה בתואר 'זמרת העשור' ואני בתואר 'תגלית השנה'. יצאתי משם ופתאום פגשתי אותה, והיא איחלה לי בהצלחה".

היית בהופעה שלה?

"לא, אני בכלל לא הולכת להופעות, חוץ מאחת של עומר אדם, שהייתי לא מזמן".

אהבת?

"מאוד. אני מאוד אוהבת את עומר אדם".

אתם שני הזמרים הצעירים והמצליחים של ישראל, מה שהיו פעם שרית חדד ואייל גולן.

"לגמרי, אני לא אשקר. אני הגירסה הנשית של עומר. אני מרגישה שקורה משהו, אני מודעת לזה, וזה כיף".  

למה זמרות ים־תיכוניות לא מצליחות לפרוץ פה?

"אין לי תשובה מדויקת, אבל אני יודעת שיש מקום להרבה מאוד זמרות. אני תפסתי לי משבצת משלי, ויש את שרית חדד שהיא מלכה, ויש לה את המשבצת שלה. אני בטוחה שיהיו עוד משבצות בקרוב. הכל תלוי בבחירת שירים, גישה וניהול טוב". 

מה יש בך שאין באחרות שניסו ונכשלו?

"התמזל מזלי, אלוהים נגע בי. נראה לי שזה שילוב של ניהול, גישה למקצוע, בחירת שירים. הכל ביחד יצר את הדבר הזה". 

כשאת רואה זמרת בסגנון שלך מנצחת בתחרות, זה מאיים עלייך?

"לא, כי אני באמת חושבת שיש מקום לעוד. כמה שיותר נשים, יותר טוב". 

מה את חושבת על ספיר סבן, שניצחה ב"דה וויס"?

"היא שרה מהמם. מאוד מזכירה לי את נסרין (קדרי) בהגשה שלה".

יש גם חששות? פחדים?

"בכל סוף יום, לפני השינה, לכל בן אדם יש מחשבות. אם זה דברים קטנים או גדולים. אני שוכבת לפעמים במיטה ואומרת לעצמי, 'אולי זה ייגמר יום אחד... מה יקרה אם זה ייגמר? אני לא רוצה שזה ייגמר'.

"אני מייד מרגיעה את עצמי ומזכירה לעצמי שהכל בסדר. אבל אני חושבת שזו חרדה לגיטימית, ואני שמה כסף שזה קורה גם לביונסה". 


"אל תשכח שאני חצי פולנייה מצד אמא שלי", קורעת את הבמה // צילום: קוקו

בינתיים אין לה סיבות מיידיות לדאגה. הרדיו מלטף אותה, ואפילו הפלייליסט המושמץ של גלגלצ מאוד מפרגן לה. "זה מחמיא לי מאוד", היא מחייכת. "חשוב לי להיכנס לכל פלייליסט, בכל תחנה. מבחינתי, כל התחנות הן אותו דבר, אני רוצה שכולן ישמיעו אותי".

את יכולה להבין את התסכול של זמרים שלא מושמעים?

"לא, כי לי זה לא קרה. הם באמת תומכים בי ומשמיעים אותי, ואני אסירת תודה לכל התחנות. וכמובן ליוטיוב, שהוא האלוהים". 

ראית את החיקוי שעשתה לך שני כהן ב"ארץ נהדרת"?

"בטח. זה בול אני", היא צוחקת. "אבל זאת אני מלפני הרבה זמן, בתחילת הדרך שלי, כשלא ידעתי להתנסח. בתקופה שלא משנה מה היית שואל אותי - הייתי אומרת לך 'כיף' ו'הכל בסדר'. 

"היה כיף לראות את זה, אבל בוא נודה, היא לא דומה לי. חוץ מהשיער, שזה היה בול אני".

צבעת לאחרונה את השיער לבלונד. זה נכון שבלונדיניות נהנות יותר?

"אורגינל. וזה אמיתי לגמרי, כולם מתלהבים כשרואים אותי מאחור, עד שאני מסתובבת (צוחקת). הייתי בברצלונה והגעתי לשם עם צבע פלטין־פלטין. עם העיניים הבהירות חשבו שאני רוסייה". 

מאיפה בא הרעיון לפלטינה?

"מחאליסי, כפרה עליה (כוכבת "משחקי הכס"; ע"ס). איזה אישה היא, חיים שלי. אני מכורה אליה. אין דברים כמוה. יש לה גבות שחומות ושיער בלונדיני, אז חשבתי שאני גם אנסה. בלי קשר לצבע שלה, אני מאוד אוהבת את האישיות שלה ואת הדמות שהיא משחקת".

קיבלת אישור מהמנהלים או שצבעת על דעת עצמך?

"ערב אחד שוקי ואני אמרנו, 'מחר הולכים לספר ועושים שנינו בלונד, כל הראש'. וזה מה שהיה". 

לירון: "היא שלחה לי תמונה מהמספרה, כשזה עוד לא היה מסודר, ואמרתי לה, 'עדן, מה את עושה?!' אחרי שהיא העלתה את התמונה, וזה כבר היה מסודר, אמרתי לה: 'יצא פצצה'". 

בראיון הקודם שלנו נעלבת כשאמרתי לך שהתוספות שלך לא יפות.

"אוי, אבל הן באמת היו מכוערות. תדע שבכל מה שקשור למראה וסטיילינג היה לי חוסר מודעות מוחלט. היום זה יותר חשוב לי, כי תמיד מצלמים אותי ברחוב, וחשוב לי להיראות טוב. היו תמונות שיצאתי שמנה מעוותת - אף פה ועין שם". 

•   •   •

לפני חודשיים וחצי היתה לבן זקן סיבה אישית נוספת לשמוח, אחרי שבן זוגה בשנתיים האחרונות, שוקי ביטון (24), איש עסקים, כרע ברך והציע לה נישואים. 

"היינו באילת, והציעו לנו ללכת למסיבה על יאכטה, אני חולה על הדברים האלה. מבחינתי, תן לי רק מסיבות וכיף. אבל דווקא באותו יום אמרתי לשוקי שאולי לא נלך למסיבה, ובמקום זה נלך לספא, כי ערב קודם כבר יצאנו.

"הוא אמר לי, 'לא נעים, לירון וכולם מחכים לנו שם'". 

לא חשדת בכלום?

"ממש לא. סיפרו לי שכולם כבר הפליגו, הם כבר בלב ים, ועכשיו שולחים לנו סירה שתיקח אותנו אליהם. לוקחים אותנו בצהריים בסירה, אני עולה על היאכטה, לירון פוגש אותנו בכניסה. אבל אין שם אף אחד, ובינתיים גם לירון נעלם.

"פתאום אני רואה פרחים על המעקה של היאכטה, שיוצרים את הכיתוב 'marry me'.

"קיבלתי חום. דווקא באותו יום דיברנו על חתונה, ושוקי אמר לי בצחוק 'מתי את רוצה שאציע לך?'. זה לא עבר לי בראש בכלל.


"שוקי הוא חוצפן, הוא התחיל איתי במסיבת קריוקי". הצעת הנישואים המרגשת // צילום: עידן מזרחי 

"זה היה הזוי, מה זה הופתעתי. לא ידעתי כלום, לא הבנתי מאיפה זה בא לי. התרגשתי מאוד. מייד אמרתי 'כן', ברור".

איך הכרתם? 

"במסיבת קריוקי. הוא ניגש אלי והתחיל איתי. שוקי הוא חוצפן, מייד התחיל ותקף. זה היה קליק שאי אפשר להסביר. החלפנו טלפונים, והכל זרם". היום הם מתגוררים ביחד בראשון לציון, בדירה שכורה בבניין חדש. 

איזה מין בחור הוא?

"מאוד מכבד ומעריך ומפרגן כשצריך. ביטחון עצמי גבוה. לפעמים קצת קשה לו עם תשומת הלב שאני מקבלת על בסיס יומי. כשאני מחליטה ללכת לקניון ומציעה לו לבוא איתי, אני בעצם הולכת לעבוד. אז הוא אומר לי, 'עזבי אותי, אני נשאר בבית'. חברות שלי יותר מקבלות את זה, באות איתי ומחכות שאצטלם.

"באופן עקרוני אני מעדיפה ללכת לבד, לתת תשומת לב ראויה למי שמבקש, בלי לחשוב על חברה שמחכה לי עכשיו בצד. ככה אני גם מספיקה לעשות את הסידורים שלי בקניון".

מה חלוקת התפקידים בינך לבין שוקי בבית?

"אין חלוקה. שוקי לא אוהב לנקות. אין מה לעשות, גבר לא אוהב לנקות. אני אוהבת לנקות ואני מבשלת, אבל לפעמים העוזרת של אמא שלו באה גם אלי, ואנחנו מנקות ביחד.

"שוקי מוריד את הזבל. אתה צריך להבין משהו: אין מצב שאני אוריד את הזבל. אז זה הדבר היחיד שהוא עושה". 

אין בבניין שלכם אופציה לשלוח את הזבל למטה מהקומה?

"יש, אבל מה זה משנה? הוא לוקח את הפח. לפעמים, כשהוא רואה שאני אחרי הופעה, גמורה ותשושה, הוא קצת מפנה. אבל הוא לא עושה כלים ולא נוגע במים, כי הוא לא יודע ולא אוהב".

אתם רבים?

"כשהוא חוזר הביתה הוא מוריד את הבגדים איפה שבא לו ומשאיר אותם שם, ואני צריכה לקחת אותם לסל הכביסה. למה אני צריכה לקחת אותם ולא אתה?

"אגב, זה הצד האשכנזי שלי. אל תשכח שאני חצי פולנייה מצד אמא שלי. כשאני הייתי מבלגנת את הבית בילדותי, אבא שלי, שהוא מרוקאי, היה אומר - 'אמא תסדר'. ואמא שלי, הפולנייה, היתה מתעצבנת".

הוא מבשל?

"יום אחד הוא ראה מתכון בפייסבוק והחליט שהוא מכין אותו. אתה לא מבין איזה בלאגן הוא עשה לי במטבח. אחרי זה הוא עוד אומר לי, 'כל פעם שאני אראה משהו חדש, אני אבוא ואכין אותו'. אמרתי לו, 'אין בעיה, אבל אצל אמא שלך בבית, לא אצלי'". 

את מבשלת?

"בטח. כל פעם אני מבשלת משהו אחר, אבל הדבר היחיד שקבוע זה הדגים של ימי שישי".

שוקי מעורב בענייני הקריירה שלך?

"ברור. הוא גם מביע את דעתו ומייעץ לי. פעם אחת הפוני היה על העין שלי, ואחרי ההופעה הוא אמר לי, 'תזיזי קצת את השיער, שיראו לך את הפנים'". 

את בת זוג קנאית?

"ברור. גם הוא, אבל בגבול הטעם הטוב. אם בחורה תתחיל איתו, אין לי סיבה להתעצבן עליו. אבל אם הוא יעשה עיניים למישהי יהיה פה ריב וזה יהיה קטסטרופה.

"אבל אנחנו זוג טוב מאוד. אני לא חושבת שהיתה לי אהבה כזאת". 

התחלתם כבר לתכנן את החתונה?

"היו מחשבות, אבל אני עוד לא סגורה על אולם ותאריך. אנחנו מאוד בטוחים באהבה שלנו, אבל לא ממהרים. לשנינו יש גם אילוצים של עבודה". 

את כבר מדמיינת איך תיראה החופה?

"ברור, לבן־לבן־לבן. הכל לבן. שייראה נקי ויפה, כי חתונה זה משהו טהור". 

שלוש שמלות?

"אל תגזים, שתיים. אחת להיכנס איתה לאולם ואחת לריקודים, שיהיה לי נוח. לא משהו מוגזם. וגם לא להחליף תסרוקות באמצע". 

מי יופיע אחרי שבירת הכוס?

"וואלה, אין לי מושג". 

יש כבר מחשבות על ילדים?

"זה עוד מוקדם מדי, אבל ברור שאני רוצה משפחה. זה חלום של כל אישה. בסופו של דבר, מה שמחזיק אותך זה המשפחה שלך".  

•   •   •

מתחילת השנה הספיקה בן זקן להופיע בכל הערים הגדולות, כולל שלוש הופעות בהאנגר 11 בנמל תל אביב. לפני כחודש הודיעה שתופיע לראשונה באמפי קיסריה, ובכך תיכנס להיסטוריה של המוסיקה המקומית כזמרת הצעירה ביותר שמופיעה שם. כל הכרטיסים כבר נמכרו, ולנוכח הביקוש הגדול החליטו מנהליה לפתוח מופע נוסף - ב־1 ביולי. 

"זה מרגש בטירוף. בחיים לא חשבתי שאגיע לקיסריה, ועוד פעמיים בתוך חודשיים, אתה קולט? גם כשאני אומרת את זה בקול, אני לא מאמינה".

זה מלחיץ אותך?

"בינתיים עוד לא. הופעתי שם פעם אחת, כשהתארחתי אצל פאר טסי, ולמרות שזה לא היה קהל שבא במיוחד בשבילי - כמעט התעלפתי על הבמה. אלפי אנשים מולך, למטה ולמעלה, וזה וואו. 

"אתה יודע שאף פעם לא הייתי שם בהופעה, כצופה? בכללי, הופעות לא עניינו אותי. חייתי בתוך בועה עם החברים שלי בקריית שמונה, כמעט לא יצאנו משם. 

"אבל אני רוצה להבהיר משהו, שלא תטעה: הבום האמיתי מבחינתי הוא לא קיסריה, אלא ההופעות בהאנגרים". 

למה?

"כבר הופעתי כמה פעמים במקומות גדולים, כמו במצעד הגאווה, אבל להאנגר נמכרו יותר מ־1,500 כרטיסים למופע שהוא רק שלי. באו במיוחד בשבילי. הופעתי שם שלוש פעמים, חודש אחרי חודש. זה היה מטורף". 

גם לפני זה היו לך הופעות "רק שלך".

"הופעתי ב'זאפה' וב'רדינג', שזה אחלה, אבל יותר אינטימי. בהאנגר 11 זו היתה הפעם הראשונה שקלטתי שיש לי כמות כזאת של קהל. אני זוכרת שעליתי לבמה, ובשיר הראשון רעדו לי השפה, הרגל והיד. רציתי רק לְרצות את הקהל, שחס וחלילה לא יגידו 'מה, ככה היא שרה במציאות?'. רצו לי מלא מחשבות בראש עד שהכל נרגע".

לירון: "בכוונה התחלנו איתה במקומות קטנים יותר. הכל היה בהדרגה". 

בן זקן: "זה טוב לנפש, המדרגות. לא צריך לעוף מעל הפופיק". 

אחרי כמה זמן הלחץ יורד?

"אחרי ארבעה שירים. כשראיתי את שיתוף הפעולה של הקהל, והבנתי שהם נהנים ועפים איתי באוויר, הכל נרגע. בהופעה השנייה הייתי הרבה יותר משוחררת. 

"הבעיה היא שאתה לא מקבל שקט לפני הופעה. זה שיגעון. אמנם שיגעון לטובה, אבל שיגעון. כולם רוצים להצטלם ולדבר, ואתה בשיא ההתרגשות, ואין לך זמן לעצמך. לפני שאני עולה לבמה אני לוקחת עשרים נשימות כדי להירגע".

ומה התחושה כשאת יורדת מהבמה?

"הקלה ענקית של 'עשיתי את זה, אפשר לחזור לנשום'. אני יורדת עם אנרגיות מטורפות ומחויכת".

יש פער בין עדן שעל הבמה לעדן של החיים האמיתיים?

"פער עצום. בחיים האמיתיים אני ביישנית. כשאני נכנסת למקום בפעם הראשונה, אני מאוד מתביישת. כל העיניים עלי, וזה מביך אותי מאוד, אבל גם כיף.

"אני לא נכנסת בקטע של 'הנה עדן בן זקן הגיעה', אלא 'בואו נעשה צחוקים'. אני מאוד כזאת". 

•   •   •

אחרי הופעה קשה לה להירדם. "אני מכינה קורנפלקס עם חלב קפוא ומתיישבת למרתון של סדרות טלוויזיה. עד עכשיו ראיתי את כל העונות של 'משחקי הכס', ואני מחכה לעונה השביעית. עכשיו יש סידרה חדשה בשם 'הוחלפו בלידתן', שאני מכורה אליה. זאת ההנאה שלי". 

יש לך חלומות אחרים מלבד המוסיקה?

"מעניין אותי לשחק, אבל בתפקיד קטלני. נגיד בסידרה כמו 'עספור'".

דוּוח שאת במגעים עם הפסטיגל.

"הציעו לנו, אבל זה עוד לא סגור. כשהייתי ילדה הלכתי לכל הפסטיבלים, לא פיספסתי אפילו אחד".

קמפיינים את עושה?

"אני לא דוגמנית, אבל אם יבוא משהו שהוא טוב לי ולכולם ויסתדר - ברור שכן". 

מה הורייך חושבים על הפרסום שלך? 

"אני חושבת שהם מאוד גאים בי, אבל לא מתייחסים אלי אחרת. ההורים שלי רצו שיהיה לי טוב, והם שמחים, אבל כל הילדים בבית מקבלים אותו היחס, ולכל אחד יש את הפינה שלו. גם האחים שלי מאוד גאים בי".

האחים שלך משוויצים בך?

"ממש לא, הם מאוד צנועים. אחי לא יגיע למועדון ויגיד שהוא אח שלי, גם אם הוא יגיע למקום שמכירים אותי ממש טוב. אחותי הקטנה השתתפה בתצוגת אופנה, ועד שנכנסתי לשם אף אחד לא ידע שהיא אחותי, כי היא לא סיפרה". 

את מבקרת אותם בקריית שמונה?

"אני נוסעת אליהם לפעמים עם שוקי לסוף שבוע. אוכלים ארוחת שישי, יושבים ביחד, רואים סדרות. למחרת אנחנו חוזרים למרכז, לא יוצא לי לבלות בקריית שמונה".

במשחק של נבחרת ישראל נגד איטליה בספטמבר, שרת את ההמנון. באתרים מסוימים טענו שכתבת את המילים מראש על כף היד, כדי לא להתבלבל. זה נכון? 

"תגיד, נראה לך שאני לא מכירה את ההמנון? אני שרה אותו מכיתה א'. על היד היו כתובות לי המילים של השיר 'כל מה שתגיד אני אוהבת', שהיה שיר חדש ועדיין לא זכרתי את המילים. אני יכולה לשיר לך את ההמנון עכשיו בעל פה".

נעלבת?

"ממש לא, כי אני יודעת שזה לא נכון".

erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר