סרט רע

"וורן, מה עשית? מה עשית??" זעק ג'ימי קימל לעברו של וורן ביטי, כשאולם מלא בכוכבי הוליווד, ועוד מיליוני זוגות עיניים ברחבי העולם, נועצים מבטים המומים בשחקן בן ה־79. אי־הבנה של ביטי ושל פיי דאנאוויי, שמקורה בשרשרת תקלות של אחרים, הובילה לאחד הרגעים הבלתי נשכחים בתולדות תעשיית הטלוויזיה. הסרט "לה לה לנד", הפייבוריט בכל הקטגוריות, הוכרז כמנצח בקטגוריה היוקרתית והחשובה בטקס, וגרף לרגע את פרס הסרט הטוב ביותר אחרי כארבע שעות של טקס שגרתי ויבש למדי. הזוכים הנרגשים עלו לבמה והחלו להודות לכל מי שהאמין, תמך, עודד ואהב אותם לאורך כל הדרך, כמיטב המסורת ההוליוודית, ואז החלה התרחשות לא הוליוודית בעליל, עד להכרזה כי אופס, סורי, טעינו, והסרט הזוכה הוא בכלל "אור ירח". פארסה במיטבה, וחומר גלם לתוכניות בידור וסאטירה עד 2018 ועד הנצח.

קשה להמשיל את הרגע המביך הזה, אבל מבחינת רגש, אגו ואדרנלין מדובר בטאצ'דאון בדקה האחרונה של הסופרבול שהופך את תוצאת המשחק ומעלה את האנדרדוג לקחת את הגביע. אז צוות "אור ירח" עלה לבמה, בטוח שמדובר בבדיחה כלשהי על חשבונו, וכמו שקרה לנציגת הפיליפינים בטקס מיס יוניברס 2015, הכתר נלקח ממישהי אחרת והונח על ראשה. אנשי "אור ירח" לקחו את הפסלונים המוזהבים הביתה באירוע שייחרט בזיכרון כסנסציה או כקונספירציה - תלוי מאיזה צד של דונלד טראמפ אתם. בימים הבאים ראשו של מישהו ייערף, אין ספק. הוליווד תפיק את הלקח. השאלה היא אם היא גם תפיק מזה סרט, ומי ירצה לגלם את וורן ביטי.

•   •   •

ראש בראש

מיליארדרים 2, yes VOD

בצד אחד של הזירה, "אקס" אקסלרוד, עדיין מלך קרנות הגידור של ניו יורק, ג'ינג'י חם מזג, כוחני וקריפי, ובשתי מילים: דמיאן לואיס. בצד השני של הזירה, התובע המחוזי המפוקפק, צ'אק רודס, נחש ותיק ופרוד טרי, הנחוש לנקום במולטי־מיליארדר שלקח ממנו הכל, וממשיך לרצות עוד. בדרמה "למי יש יותר גדול" יש גם תפקיד סמלי לנשים, יש גם תיקי מניות, סמים ואלימות, אבל אין בה טיפת עומק. היא נראית ונשמעת כמו אופרת סבון שהסניפה חומר פוליטי ומתחזה למישהי שבוושינגטון לא היו מקבלים כמתמחה זוטרה. חבל, חבל על לואיס.

אחרי עונה ראשונה סוערת, חזרה "מיליארדרים" לנקודת ההתחלה. כל אחד משני גברי האלפא, המשוכנעים כי היקום סובב סביבם - אחד כי הוא יכול לקנות אותו והשני כי הוא יכול לתבוע אותו - רוצה להוציא מהמשוואה את האחר. לאקס יש צוות המורכב משרירים, משפטנים, חוקרים וחשבון בנק בלי תחתית. לרודס יש קשרים ופה מלוכלך. נחשו ילדים, מי ינצח?       

"מיליארדרים" היא דרמה נטולת סאב־טקסט. כל נאום מוטיבציה שנושא אקס הוא מטען נפץ של קיטש ("אני איאבק בבלתי נמנע... אני שורד, ואני אעשה כל מה שצריך כדי להימנע מהגורל שלי"), וכל דיאלוג בין רודס לקולגות שלו הוא מבחן לסיבולת של הצופים. התסריט עמוס נאומים חוצבי להבות, הטפות פדגוגיות וערימות של פאתוס, אבל כל אלו אינם מחפים על השטחיות היפהפייה שממנה סובלת הדרמה המוסרנית הזו. אין סצנה בלי מוסר השכל, אין משחק שחמט בלי פאנץ'. "מיליארדרים" מזיעה ממאמץ ונוטפת יהירות. היא לא תגרום לכם להרגיש דבר, היא תאלץ אתכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו