בעקבות צילום שגרתי: ההורים גילו שבנם מתעוור

טובית ברגיג קנתה טלפון חדש. שחר בעלה מייד לקח אותו והחל לבחון את יכולותיו. אחת הבדיקות שעשה היא בדיקת מצלמת הסמארטפון, בה החל לצלם את ילדיו.

בהתבוננות על התמונות שצילם עם פלאש חשב כי המצלמה ככל הנראה לא איכותית במיוחד היות שעיני ילידיו יצאו אדומות. אך בהתבוננות מעמיקה הוא גילה דבר מאוד משונה. בעוד שעיניהם של שניים מילדיו יצאו אדומות בכל התמונות, עיניו של בנו מיתר - בן 10 חודשים - יצאו בצבעים שונים אחת מהשנייה, כאשר האחת אדומה והשנייה צהובה - זאת, בכל התמונות. בשלב זה בני הזוג החליטו לקרוא על התופעה ברשת ונחרדו לגלות שמדובר במחלה מסוכנת הפוגעת בעין ואף גורמת לעיוורון. הם מיהרו להתייעץ עם רופאים ובמהרה ניתחו את בנם בביה"ח.

בפוסט חשוב שהפך ויראלי שחר מגולל את הדרמה, וקורא להורים להיות מודעים ולבקש מהרופאים את הבדיקות לגילוי מוקדם. לפוסט הגיבו אלפים והוא שותף יותר מ-2,700 פעמים ברשת הפייסבוק. 

מיתר ברגיג בתמונה שהביאה לגילוי המחלה // צילום: שחר ברגיג

 

בשיחה עם "ישראל היום" סיפר ברגיג: "הגילוי עצמו נבע מכך שצילמתי גם את לוטם ויהב, שני הילדים האחרים שלי, והעיניים שלהם יצאו שתיהן אדומות בתמונות, ורק אצל מיתר הייתה עין אחת צהובה ועין אחת אדומה. לפני שנתיים טובית, אישתי, קראה אישזהו פוסט בפייסבוק על מקרה דומה שקרה בחו"ל. מבחינתי זה היה פשוט מקרה של 'קנית פלאפון מעאפן עם מצלמה גרועה', אבל היא הייתה יותר נחושה ממני והיא התחילה לבדוק בגוגל ולחפש ברשת. ומייד שלחנו את התמונה לרופא ילדים שלנו והוא כמה דקות אחרי אמר 'מחר ב-7:30 בבוקר יש לכם תור אצל מומחה עיניים בוולפסון' - הוא הבין מייד שזה מצב שדורש טיפול. אותי תמיד חינכו כל הדודות והסבתות - לא לצלם את הילדים עם פלאש. אבל, אם לא היינו מצלמים עם פלאש לא היינו עולים על זה. אני לא אומר עכשיו שכל ההורים צריכים להתחיל להגזים עם פלאשים על העיניים של הילדים שלהם... אבל בסופו של דבר זה מה שגילה לנו את זה".

 

הפוסט ששחר ברגיג העלה לרשת

שחר מוסיף ומספר: "בהתחלה אמרו לנו שיש שתי אפשרויות: או שזו מחלה בשם קוטס ("coats") או שמדובר במחלת הסרטן. אחרי שבוע עשו לו הרדמה מלאה והרחבת אישונים ובדיקה יותר מעמיקה וגילו שאכן מדובר בקוטס. הסיבה העיקרית לביסוס היא שרק עין אחת באמת נפגעה, ובקוטס יש פגיעה כזו בעוד שסרטן עיניים פוגע בשתי העיניים במקביל. תוך כדי שהילד היה בהרדמה, יצא אלינו רופא שאפילו לא המליץ, הוא פשוט אמר לנו: 'אנחנו מתנחים, אם לא ננתח וננצל את ההזדמנות שהילד כבר מורדם - זה רק ילך ויחמיר. כל דקה חשובה כאן'. בו במקום ניתחו.

"יש למחלה הזו ארבע רמות. הרמה הראשונה היא התחלת הדליפה - הזיהוי הראשוני, הרמה השנייה היא שהחומר שדולף אל העין לרוב זה בעצם כולסטרול - נכנס בין הרישתית לעדשה של העין ובעצם מפריד ביניהן וגורם לעיוורון.  השלב השלישי שמגיע לאחר מכן הוא היפרדות מלאה וכתוצאה מכך עיוורון מוחלט. הדרגה הרביעית היא מיתה של העין, היא פשוט חודלת לגמרי מלתפקד והופכת פשוט להיות אפורה. בלי שום גוון באישון. אצל מיתר, הגילוי שלנו היה כבר בשלב השני - היה מדובר בהיפרדות חלקית בין הרישתית לעין. זאת אומרת שמיתר יהיה עיוור בעין הזו ככל הנראה, כרגע בעולם אי אפשר לשחזר את הראיה, אלא רק לשמור על המצב הקיים - מניעת התדרדרות. מה שניתן להציל כעת אצל מיתר זה דבר יותר קוסמטי, ניתן להשאיר את העין שלו במצב של עין שלא רואה אומנם, אבל לפחות אין מיתה של העין ולא צריך לעקור אותה ולהחליף לעין מזכוכית. זה עלול להחמיר ולהתפשט לשאר האיברים, אז פשוט נאלצים להוציא את העין החוצה. כשאישתי היה בתל השומר בפעם הראשונה היא פגשה שם אבא עם ילדה בת 7, ולה כבר הייתה עין מזכוכית".

גולשים רבים הודו לשחר על ששיתף את הסיפור // צילום מסך: פייסבוק

לסיכום שחר מציין: "זו לא מחלה מולדת, וגם לא גנטית כי אצלנו למשל אין את זה ולא היה את זה לאף אחד במשפחה. מה גם שהגיל הממוצע שבו התגלו מקרים כאלו הוא בסביבות 8-9 ואצל מיתר זה התגלה בגיל 10 חודשים. המקרה הכי מוקדם שהתגלה עד כה בארץ היה בגיל שנה וחצי, לכן הרופאים היו בהלם מוחלט שבכלל עלינו על זה. הבדיקות שעושים לתינוק נולד הן מאוד שטחיות, רק מנסים לראות שיש תגובה של העין. לא בודקים לעומק דברים וכך לא יכולים לגלות מקרים כמו קוטס. אחד המטרות של הפוסט הזה, היא לגרום להורים כשהם בביקור אצל הרופא - שיבקשו גם את הבדיקה הזו. בדיקה פשוטה שנקראת 'החזר אור' - זה עשר שניות על כל עין ואפשר לגלות את זה ככה בזמן, חבל. אם מגלים את המחלה בשלב הראשוני לפני שהרישתית נפרדת מהעדשה ניתן למנוע עיוורון!

"אני רוצה להודות על כל התמיכה. זה ממש לא מובן מאליו. ציפיתי ללייקים ושיתופים של המשפחה והמעגל המצומצם אבל לא חשבתי לרגע שזה יהפוך לכל כך ויראלי. הרבה אנשים שולחים גם הודעות פרטיות, כותבים, תומכים, עוזרים. חשוב לי שהורים ידעו מצד אחד לא להיכנס ללחץ, אבל מצד שני לעשות את הבדיקה הפשוטה הזו ואולי להציל", סיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו