ג'יימי פוקס וטום קרוז נפגשו באודישן ל"ג'רי מגווייר". פוקס היה שחקן צעיר בן 29, שעשה את צעדיו הראשונים בהוליווד. קרוז היה שחקן מנוסה, שכבר הופיע בשורה של סרטים ואף זכה במועמדות לאוסקר.
ג'יימי פוקס לא קיבל את התפקיד, הוא הפסיד אותו לקובה גודינג ג'וניור, שקיבל עליו את האוסקר. אבל ההיכרות ההיא, הוא אמר לימים, שינתה את חייו. כי ב־2004, כשהמפיקים של "הנוסע" חיפשו מישהו שישחק לצידו של טום קרוז, קרוז נזכר באודישן ההוא. פוקס קיבל את התפקיד של נהג המונית, שמסיע בעל כורחו את הרוצח השכיר, וגם היה מועמד עליו לאוסקר; למעשה, הוא היה מועמד באותה שנה גם על תפקיד הזמר ריי צ'ארלס, שעליו גם זכה בפרס - השחקן השחור השלישי בהיסטוריה שזוכה באוסקר לשחקן ראשי, אחרי סידני פואטייה ודנזל וושינגטון.
"טום שינה לחלוטין את המתווה של הקריירה שלי", סיפר פוקס לימים, "הוא דאג ש'הנוסע' יעלה לאקרנים לפני 'ריי', מתוך הנחה שאחרי שיראו אותי בסרט איתו, זה ייצר עניין גם סביב הסרט השני. אם 'ריי' היה יוצא קודם, אני לא משוכנע שהיה לי את אותו הבאזז. כך שעלי להסיר את הכובע בפני טום".
אבל לפי כותרות הצהובונים בשלוש השנים האחרונות, פוקס גמל לקרוז בדרך הכי לא חברית. שנה אחרי שקייטי הולמס ברחה מבעלה ומאובססיית הסיינטולוגיה שלו, החלו להתפשט השמועות שהיא מתנחמת בזרועותיו של לא אחר מאשר ג'יימי פוקס.
מדובר באחד הזוגות המוכחשים בתולדות הוליווד, אבל כל רכילאי יודע לספר על הזוגיות, שנשמרת בסוד מפאת כבוד לקרוז והיחסים הטעונים עם הגרושה ובתם סורי. לפני כמה חודשים אף פירסם אתר הרכילות "Page Six" שפוקס והולמס נפרדו לכמה שבועות מכיוון ש"ג'יימי רוצה להמשיך בחייו כרווק נטול דאגות, והולמס תהתה עד כמה הוא באמת מחויב למערכת היחסים אם אינו מוכן שייחשפו כזוג". צהובונים אחרים פירסמו שהשניים כבר נישאו בחשאי, ושהם מצפים לילד. הכל, כאמור, מתחת לרדאר.
כשפוקס נשאל לעיתים על הולמס, הוא תמיד מוכן עם תשובות כמו "אנחנו פשוט ידידים", "המצלמה תפסה אותנו במקרה" ו"מפיקים פנו אלינו לטובת סרט עתידי".

קייטי הולמס. "אנחנו פשוט ידידים" // צילום: אי.פי
"אני תמיד מעדיף לשמור על שקט לגבי האישה שאני יוצא איתה, בעיקר כשזה רציני", סיפר בראיון לתוכנית "אנטרטיינמנט טונייט" ב־2012. "כי אם אתה במערכת יחסים, הדבר הכי נורא שאפשר לעשות זה לתת למצלמות להתערב. כי אז העסק אבוד. בהוליווד אנחנו לא תמיד דואגים לעשות זאת, וחבל. אני לא רוצה להיות זה שמגדירים אותו לפי האישה שהוא יוצא איתה".
פוקס (49) מתמיד בקו הזה לאורך כל השנים. הוא מעולם לא נישא, וברשימת בנות הזוג שיוחסו לו לאורך השנים נמצאות, בין השאר, דבי אלן ("תהילה"), זוכת "אמריקן איידול" פנטזיה בארינו ושלל דוגמניות לא מוכרות. יש לו שתי בנות: קורין (23), שחקנית עולה, שרק לאחרונה התגלה שאמה היא קוני קליין, ששירתה בצעירותה בחיל האוויר האמריקני ובשנים האחרונות משמשת רואת חשבון; ואנאליס (7), שאת זהות אמה מסתיר פוקס בקנאות.
* * *
בראיון לאופרה ווינפרי סיפר פוקס: "יצאתי פעם עם מישהי, וביום שהיתה לנו הזמנה לפרמיירה, חליתי. היא אמרה: 'מה נעשה? קניתי במיוחד שמלה'. אז אמרתי לה שהיא מוזמנת ללכת לאירוע ולא לחזור.
"הסידור הזה לא בשבילי. כדי שהיחסים יצליחו, זו תצטרך להיות מישהי שתקריב יותר מאשר בזוגיות רגילה.
"בעבר תמיד רציתי להיות אדם נשוי עם שניים וחצי ילדים ורכב סטיישן משפחתי, אבל מצד שני, תמיד ריחמתי על חבריי מרגע שנישאו. חמש שנים אחרי שמיסדו את היחסים כבר ראיתי אותם מפרקים את החבילה והופכים לאויבים שמתעבים זה את זה, ואני תקוע ביניהם, שלא לדבר על ילדים שמעורבים בסיפור. אני לא רוצה את זה. אני מכיר זוג אחד שנשוי באושר, אבל כל השאר לא יודעים את נפשם מרוב ייאוש".
לא רק בזוגיות - גם בקריירה שומר פוקס על אש קטנה. שנתיים לא ראינו אותו על המסך, מאז החידוש הכושל למחזמר "אנני" בגירסת ההיפ הופ. בשבוע שעבר עלה לאקרנים המותחן "מצוד לילי", רימייק לסרט הצרפתי "לילה לבן" מ־2011. פוקס מגלם בסרט את וינסנט דאונס, שוטר מושחת בלאס וגאס, שיחד עם שותפו שודד משלוח קוקאין מסוחרי סמים. הסיפור מסתבך כשמתברר שהמשלוח יועד לאיש עסקים ובעלי מלון־קזינו (דרמוט מולרוני), שבעצמו מחויב לברון סמים מסוכן (סקוט מקניירי). לכל הקלחת מצטרפת גם חוקרת סמויה (מישל מונאהן), העוקבת אחרי וינסנט ומוצאת עצמה באותו מרדף, שבמהלכו גם נחטף בנו.
פוקס מספר שחיכה כל הזמן לתפקיד דומה לזה שעשה ב"הנוסע". "חיפשתי סרט כזה עם חספוס, שיש בו סגנון אחר ממה שעשיתי בשנים האחרונות. רציתי שווינסנט ירגיש מוכר כמו בחור שאתה מכיר בשכונה, אבל שנמצא במצוקה, מרגיש נואש ואבוד כי הוא כבר לא עם האישה שלו וביחסים לא טובים עם הבן. במקביל הוא מוצא את עצמו על הכוונת של אנשים רעים, והגרוע מביניהם בעקבותיו, כמו המחסל שלא ירפה עד שלא יטפל במה שצריך.
"וינסנט מעגל פינות ולוקח סיכונים לא מחושבים, כאלה שמתפוצצים לו בפרצוף, כי כמה שהוא עושה את עבודתו כשוטר - וגם בזה הוא לא נקי - ברגע שלוקחים את הבן שלו זה הופך לאישי.
"כשהיינו ילדים נהגנו לשחק כולנו בשוטרים וגנבים, וזה בדיוק הסרט, מחווה נוסטלגית למרדף הקלאסי הזה. לקחנו את סצנות האקשן ברצינות. מישל מונאהן אפילו סדקה לי את השן. אחד החברים הכי טובים שלי הוא רופא שיניים באטלנטה, שבה צילמנו, אז זה היה נוח. הרמתי לו טלפון שאני צריך טיפול של ציפוי דחוף. כל הסט הזה שיש לי בפה יוצא החוצה כשאני הולך לישון בלילה, הכל פורצלן".
לטובת הסרט עבר פוקס אימונים באמנויות לחימה משולבות, במשך חודשיים. "כשהגעתי לסט, השליתי את עצמי שאני מוכן", הוא צוחק. "אחרי שלוש או ארבע פעמים שצילמנו את סצנת האקשן הראשונה כבר התחננתי בפני הבמאי שיחליף אותי בפעלולנים - שגם הם יזיעו וייתנו עבודה!
"אבל אם להיות רציני, אלה דברים שכשחקן אתה נהנה מהם, אפילו שהם מעייפים אותך. אבל צריך להיזהר לא לעצום עין, כי אתה עלול לא להסיט את הראש בזמן שאיזה אגרוף עצבני מגיע לכיוון הפרצוף.
"בסוף ימי הצילומים של סצנות האקשן דאגתי לאמבטיות עם מלחים והרבה מסאז'ים, כדי לסדר בחזרה את הגוף. בסופו של דבר, העבודה הזאת היא כיף גדול".
איך אתה שומר על אנרגיות גבוהות בחייך הפרטיים?
"אני לא רוצה לחשוף את הסודות שלי (צוחק). האמנות היא המנוע הטהור שלי, הגעתי להוליווד כדי להעמיד פנים, ואני פשוט ממשיך לרכוב על הגל. אנחנו גם חיים בעידן טכנולוגי פורץ דרך, כל אחד יכול ליצור תוכן באינסטגרם או בפייסבוק ולחשוף אותו לקהל. המקצוע משתנה. יש לי מצלמות וידאו כך שאני יכול להפיק עצמאית מה שארצה, בלי משקיע שישפוך 50 מיליון דולר וייקח סיכון. רק להושיט יד לחברים ולגרום לדברים לקרות".
* * *
ב־2003 נעצר פוקס בווגאס לאחר קטטה שבה היה מעורב, כשסירב להציג תעודה מזהה בכניסה לקזינו. הוא נשפט ונידון לשנתיים מאסר על תנאי ולקנס של 1,500 דולר. בינואר 2016 עלה לכותרות כשנכנס לרכב בוער והציל את חייו של הנהג השיכור, שעשה תאונה.
הוא נולד בשם אריק מרלון בישופ בעיירה טרל בטקסס, וגדל בשכונה של שחורים. בגיל שבעה חודשים, לאחר שהוריו הצעירים לא יכלו לשאת בנטל גידולו, הוא נמסר לידי הוריה המאמצים של אמו. אלה גידלו אותו לחינוך בפטיסטי, כולל שירה במקהלת הכנסייה.
"סבתא שלי היתה בת 60 כשאימצה אותי, היא ניהלה גן ילדים והיתה לה ספרייה בבית", סיפר פוקס בעבר ל"טיים". "בשנות ילדותי היא ראתה אותי קורא מגיל צעיר, ראתה שאני חכם, והאמינה שאגדל לעשות דברים מיוחדים באמת" .
אף שהצטיין בנבחרת הפוטבול של התיכון וחלם לשחק בדאלאס קאובויס, הוא קיבל מילגה לאוניברסיטה בסן דייגו ולמד מוסיקה קלאסית. בגיל 21 החל להופיע במועדוני סטנדאפ. כשגילה שנשים מופיעות בתחילת הערב המציא שֵם־במה עם עמימות מגדרית, ג'יימי, והוסיף את שם המשפחה של אחד השחקנים האהובים עליו, רד פוקס.
החוש הקומי גם הביא אותו לתוכנית המערכונים "In Living Color", שעלתה בסוף שנות השמונים כחלופה אתנית ל"סאטרדיי נייט לייב". משם עבר לסיטקום שנשא את שמו ורץ במשך חמש עונות.
לקראת סוף שנות התשעים החל להופיע בסרטי קולנוע דוגמת "יום ראשון הגדול" ו"עלי". ב־2004 זכה באוסקר על תפקיד ריי צ'ארלס. מאז שיחק גם ב"נערות החלומות", "איך להיפטר מהבוס" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו.
* * *
במקביל, המשיך לטפח קריירה מוסיקלית. ב־2006 הוציא עם קניה ווסט את הלהיט "Gold Digger", שעליו זכו השניים בפרס הגראמי לביצוע הראפ הטוב ביותר. ב־2010 הוציא את השיר "Blame It (On The Alcohol)" שזכה בגראמי לשיר ההיפ הופ הטוב ביותר. הוא הוציא חמישה אלבומים ועוד שלושה אלבומי סטנדאפ, ובבעלותו גם תחנה ברדיו הלווייני בארה"ב, שמשדרת את מיטב הופעות הסטנדאפ שלו ושל אמנים שהוא מטפח.
הונו מוערך ב־85 מיליון דולר וכולל אחוזה מפוארת על הגבעות המשקיפות לסנטה מוניקה בצד המערבי של לוס אנג'לס. נוסף על שתי בנותיו, גרים איתו באחוזה אמו הביולוגית, אביו החורג ושתי אחיותיו למחצה.

ג'יימי פוקס ב"מצוד לילי". "התחננתי בפני הבמאי שיחליף אותי בפעלולנים"
למרות כל השפע, את פסלון האוסקר הוא בחר שלא להכניס הביתה, אלא להשאיר בידי מנהלו האישי ("לא רציתי אף פעם שהפסלון יהיה ברשותי, כי זה עולה לראש ואתה מתחיל לדבר במבטא בריטי"). במקום זה הוא מתפאר באולפן ההקלטות הפרטי שבביתו, באורוות הסוסים ובמטע אבוקדו שהוא מגדל במתחם האחוזה.
בשנה הקרובה הוא אמור להופיע במותחן נוסף, "Baby Driver", לצד קווין ספייסי וג'ון האם, ובסרט ההרפתקאות "רובין הוד", בתפקיד ג'ון הקטן. הוא גם ינחה שעשועון טלוויזיוני חדש, שבו יתחרו אנשים עם חוש מוסיקלי שינסו לזהות שירים מהר יותר מהאפליקציה שאזאם.
* * *
פוקס, שגילם את הנשיא ב"וושינגטון על הכוונת", היה תומך נלהב של ברק אובאמה. הוא גם תמך בהילארי קלינטון, אבל אומר עכשיו שהשלים עם ההפסד שלה, ואפילו מתנחם בכך ש"הניצחון של טראמפ סולל את הדרך למועמדות של קניה ווסט ב־2020".
הכותרות על המוסיקאים הרבים שסירבו להופיע בטקס ההשבעה של טראמפ הרגיזו אותו. "יש כל כך הרבה התעסקויות מטופשות במי מוכן ומי לא מוכן להופיע בטקס. מי בכלל יזכור את זה אחרי. כולם זוכרים שביונסה או אריתה פרנקלין הופיעו כי אלו היו נשיאים דמוקרטים שהושבעו".
אתה קיבלת פנייה?
"לא! אני לא מאמין שלא טרחו להרים לי טלפון, הרי יש לי את 'Gold Digger' ואת 'Blame It (On The Alcohol)', שהיו יכולים להתאים בול.
"אבל ברצינות, למרות חוסר הבהירות, אני מאמין שיהיה בסדר. אני לא מבין למה אנשים בהלם מהבחירה. לא משנה מי נבחר לנשיאות - אחרי שההחלטה התקבלה, כולנו אמריקנים, כולנו עם אחד שתומך בנשיא שלו, אני לא אלך לאיבוד באופוזיציה.
"אנחנו מדינה שממשיכה לצעוד קדימה, על אף כל המחלוקות. המערכת מתפקדת ותמשיך לתפקד בצורה יוצאת מן הכלל, בזה אין לי ספק, וגם אם לא עומדים בשורה אחת עם הנשיא, הוא זה שנבחר וצריך להמשיך הלאה.
"לצערי, התקשורת מסלימה את הקוטביות בין שני צידי המתרס. בתום ארבע או שמונה שנים יהיה שינוי לכאן או לכאן, המטוטלת נעה לשני הצדדים".
אתה רפובליקני או דמוקרט?
"אני מזדהה עם חלק מהעמדות של הדמוקרטים, עם חלק מהעמדות של הרפובליקנים, ואפילו עם חלק מהעמדות של הזרם העצמאי. להציג בפשטות צד א' מול צד ב' זה לא מדויק, והתקשורת מתמקדת רק בזה. ביום שבו נשכיל להבין לעומק את הדברים, ייווצר דיון אמיתי".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו