ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) משתייך לזן יוצא דופן של ח"כים. הוא לא מחזר אחרי עיתונאים, איננו עושה לעצמו יחסי ציבור כדי שיכתבו על פעילותו וגם אינו מרבה לשבת במזנון הח"כים ולספר על פעילותו הענפה לשינוי חברתי בישראל.
אלאלוף נולד בפאס שבמרוקו לפני 72 שנה למשפחה מרובת ילדים. הוא למד בביה"ס אליאנס והיה פעיל בתנועת הנוער. בגיל 20 הגיע לישראל לביקור יחד עם קבוצת סטודנטים, אולם חזר למרוקו ומקץ שנתיים עלה לישראל עם תנועת "עודד". הוא למד בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ובאותה תקופה החלה פעילותה של תנועת הפנתרים השחורים. צ'רלי ביטון וראובן אברג'יל, מראשי הפנתרים, היו חבריו, אבל הם לא ראו בו אחד מהם, למרות מוצאו המרוקאי.
"הם קרא לי 'פרענקוואי' כי הגעתי מחינוך צרפתי במרוקו ודיברתי במבטא צרפתי", הוא נזכר, "אבל הייתי שותף לתחושת הקיפוח שלהם. במקום לקרוא לעולים ממרוקו חלוצים, טענו שהם פרזיטים שאינם רוצים לעבוד. כינו אותם 'מרוקו סכין' ועל הצעירות המרוקאיות אמרו שהן עוסקות בזנות. לא ידעו להעריך את התרומה האדירה שהיתה להם ושנאו אותם".
אתה סבור שגם היום יוצאי עדות המזרח עדיין מקופחים?
"לא בשיטתיות, אבל תחושתית הם מרגישים כך. לצערי, לפעמים בעולם הפוליטי מנצלים את התחושה הזו לקידום מטרות פוליטיות, אבל אי אפשר לומר שיש מדיניות אנטי־מזרחית חדה כפי שהיתה פעם. מדוע, למשל, מבין 28 המועמדים של שרת המשפטים לביהמ"ש העליון יש רק משפטנית מרוקאית אחת, פרופ' יפעת ביטון? למה חלפו חמש שנים עד שמינו את מני מזוז, שהיה היועמ"ש, לשופט בביהמ"ש העליון? אומרים שאם היה נבחר קודם לכן היה מתמנה לנשיא ביהמ"ש העליון, אבל פרענק יהיה נשיא בימ"ש העליון?"
מתי יוכלו צעירים לרכוש קורת גג מבלי לשלם כל חייהם על משכנתא?
"יש מחסור חמור בדירות. משרד השיכון קנה השנה 700 דירות, אבל רשימת הממתינים עם אישור ביד מגיעה ל־2,300 איש. במדינה מתוקנת צריכות להיות לפחות 5% מהדירות בדיור ציבורי, ואנחנו עם ממוצע של פחות מ־2%. המחסור הוא אחת הסיבות לעוני".
הצעת לבטל תשלום קצבאות זקנה לאנשים בעלי יכולת. זה מעשי?
"ההצעה שלי עוררה תגובות מאוד קשות, דווקא מצד האקדמיה, שמתנגדת לכך. אני מאמין שתשלום קצבאות זקנה וילדים חייב להיות דיפרנציאלי, לפי גובה ההכנסה, או שייקבע בסיס מסוים וכל תוספת שתינתן תיעשה על פי רמת ההכנסה של המשפחה".
מאז תחילת הקדנציה אישרה הכנסת כ־40 חוקים שהוכנו על ידי ועדת העבודה והרווחה. זו גולת הכותרת של עשייתך?
"לחקיקה שלנו יש חשיבות עצומה. למשל, במסגרת ההתמודדות עם הגידול במספר תאונות העבודה, העברנו באחרונה חוק שקובע שמקום עבודה שבו עובד נהרג או נפצע קשה ייסגר מייד ל־48 שעות, ועבור אותם ימים ישלם המעסיק את שכרם של העובדים באתר".
איך אתה מתרשם מתפקודם של משרדי הממשלה?
"אני מאוד לא מרוצה מיכולת הביצוע של המערכות הממשלתיות. זה נובע מכמה סיבות: חוסר רצון, היעדר מוטביציה והיעדר יכולת. התוצאה מאוד קשה. אנחנו מאשרים תקציב לנושא מסוים, אבל הביצוע מאוד בעייתי. נוסף על כך, יישום כל חוק שמחייב שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה נתקל בקשיים".
"לא מתכוון לפרוש"
במצע של כולנו כלולות הבטחות רבות לציבור. האם פרעתם משהו מהשטרות שהבטחתם?
"כל התחומים שהבטחנו לטפל בהם נמצאים בטיפול. מדובר בנושאים שסבלו מהזנחה של שנים ואי אפשר לפתור אותם ב־18 חודשים. מידת האינטנסיביות של הטיפול מושפעת גם ממידת הכוח הפוליטי שלנו. צימצמנו את הפער, אבל כמובן לא במידה מספקת. האם מישהו לפנינו התמודד עם העמלות המטורפות של הבנקים?"
אמירתו של ח"כ דוד ביטן, שרצח רבין לא היה פוליטי, מקובלת עליך?
"ודאי שלא. לצערי ח"כ ביטן לא מבין שבדבריו הוא מייצג לא רק את עצמו, אלא את כל חברי הקואליציה, כולל אותי. לכן ביקשתי ממנו שישפר את שפת הדיבור שלו".
באחרונה נפוצו שמועות שבכוונתך לפרוש, יש לכך יסוד?
"אמשיך כל עוד יהיו לי כוחות לתרום ולהזיז דברים, לאו דווקא בתפקיד ציבורי־ממלכתי. איני רואה עצמי יושב בבית ומתבכיין. לפעמים אשתי ובני אומרים, 'מדוע שלא תעזוב ותשב בבית'. אני עובד קשה, אבל יש לי סיפוק".
• • •
האיש שבגיל 70 קפץ לבריכה הפוליטית: "רק למען יישום דו"ח העוני"
אלאלוף: "לא עניין אותי להיות שר בממשלה"
כשח"כ אלאלוף נשאל מה דירבן אותו בגיל 70 לקפוץ לבריכה הפוליטית, הוא משיב כי "האמת היא שלא קפצתי לבריכה הפוליטית, אלא לבריכה החברתית. מה שמשך אותי היה לפעול ליישום דו"ח העוני, לאחר שמכל הדו"חות הקודמים בנושא לא יצא דבר". זו גם הסיבה שבניגוד לח"כים אחרים, נפשו לא חשקה במשרת שר בממשלה: "אחרי הבחירות ביקשתי מיו"ר המפלגה משה כחלון לעמוד בראש ועדת העבודה והרווחה, לא עניין אותי להיות שר".
אלאלוף, שעמד ב־2013 בראש הוועדה למלחמה בעוני שהוקמה על ידי שר הרווחה דאז, מאיר כהן מיש עתיד, מייחס חשיבות רבה ליישום הדו"ח. הוועדה הגישה שורה ארוכה של המלצות להתמודדות עם העוני ולהגברת שוויון ההזדמנויות. "כשכחלון הציע לי להצטרף לכולנו, ראיתי בכך הזדמנות להשפיע על הטיפול ביישום המלצות הוועדה וביקשתי שהממשלה תאמץ את הדו"ח. חודש אחרי הקמת הממשלה הדו"ח אכן אומץ על ידיה".
בעניין קצב יישום ההמלצות, אלאלוף מודה ש"יש לי אכזבות מסוימות. מצד אחד לא חלמנו שנצליח להגדיל את הקצבאות לקשישים ולילדים. מצד שני, התברר לי שאין במשרדי הממשלה מודעות מספקת לנושא העוני. ההכשרה של העובדים הסוציאליים לא כללה את המושג של הכשרה חובה להתמודדות עם העוני".
אלאלוף מציין כי "יש עדיין משפחות ובודדים שלמרות הגדלת הקצבאות המשולמות להם, אינם מצליחים לסיים את החודש. היום משפחה בת שש נפשות של הורים וארבעה ילדים שאין לה הכנסה מעל לסכום של כ־6,000-5,000 שקלים לחודש, היא מתחת לקו העוני גם כששני בני הזוג עובדים".
הזכרתי לו שבשנות ה־70 סיפרה ילדה בבית שאן שהיא רעבה וכל המדינה הזדעזעה, ושאלתי אם גם כיום יש בארץ ילדים רעבים. אלאלוף השיב כי "לצערנו, גם היום יש מצבים כאלה. זה לא תמיד נובע מהיעדר יכולת כלכלית, אלא מאי תפקוד משפחתי".
גדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו