היא גרמה לאייל גולן לבכות מהתרגשות בשידור, הרטיטה לבבות בבית הנשיא בירושלים, הדהימה את ראשי חברת סוני העולמית, ועכשיו היא בדרך לשחק כדורגל בתוכנית ריאליטי. אבל אם תשאלו את נסרין קדרי מה היא הכי רוצה עכשיו בחיים, היא תגיד שעות שינה.
קדרי, כוכב השביט הכי בוהק בשמי המוסיקה המזרחית האיכותית, עייפה מאוד. בלילה האחרון, למשל, היא ישנה רק שעתיים. "כבר אין לי קול", היא אומרת. "אני רוצה קצת שקט. להתבודד באיזה אי. שם אוכל להיות עירומה, כשאין אף אחד מסביבי".
בשבוע שעבר היא השיקה את אלבומה השני, "בנאדיק", בהופעה חגיגית בהיכל התרבות ברחובות. בעוד שבוע תחל בצילומים לסידרה "גולסטאר", ומייד אחריהם תעלה על במת "חג המחזמר" בבת ים, לתפקיד מפתח במחזמר "סוליקא". במאי הקרוב היא אמורה לשחק לצד זאב רווח במחזמר משירי אייל גולן, שכותב בימים אלה מאור זגורי. בין לבין היא ממשיכה להופיע באירועים פרטיים ובחתונות.
אנחנו נפגשים במועדון דרום תל־אביבי, יממה לפני מופע ההשקה של האלבום. השמש שקעה מזמן, ונסרין מתיישבת מותשת וצרודה, אחרי תשע שעות רצופות של חזרות. משתעלת בגרון ניחר, אבל מסרבת לשתות משהו חם. "קשה באימונים - קל בקרב", היא אומרת.
בחזרות, כשהיא שרה את "השירים שבאמת נוגעים ללב", כהגדרתה, היא פורצת פתאום בבכי. "אני מרשה לעצמי לבכות דרך השירים. הנגנים שואלים אותי למה אני בוכה, ואני עונה להם, 'אל תתייחסו. אלה ימים קשים שיעברו, בעזרת השם'. כל מה שעובר עלי היום זה לטובה".
כמו בשירה שלה, שחודרת לקרביים וסוחטת שיאים של רגש, גם כשקדרי "סתם" מדברת עובר ממנה משהו דרמטי, סוער. כך כשהיא משחזרת את כאבי הילדוּת והתסכולים מתחילת הקריירה, וכך כשהיא חושפת את הכוויות הרגשיות והפיזיות שחטפה מהעולם הגברי, ובראשן מהאקס המיתולוגי שלה. עוד נחזור לזה.
את חייה היא מגדירה כמאבק תמידי ומתמשך. "הישרדות, עוד יום ועוד יום. לשרוד לבד, לביאה בגן חיות. כל יום אני בוכה, כי אני בלחץ. זו תקופה מטורפת, מה שאני עוברת עכשיו. ואני לא יכולה להתקשר לאמא שלי ולהגיד לה 'רע לי', 'כואב לי', או 'טוב לי וכיף לי'. היא מייד תענה לי, 'תחזרי הביתה'. היא במנטליות של פעם.
"אז בא לי ללכת לחוף מבודד ולצעוק, פשוט לצעוק. יש לי שתי חברות קרובות, ותיקות, שרק איתן אני יכולה לדבר מדי פעם".
מתי יצאת לאחרונה לחופשה?
"אף פעם. בטן־גב על החוף? בחיים לא היה לי דבר כזה. אני נחה בסופי שבוע, וגם אז אני מופיעה. אני עובדת שבעה ימים בשבוע. כדי לפרוק מתחים אני רוקדת סלסה במועדון בתל אביב. נכנסת לשם ושוכחת מכל העולם. רוקדת עם כולם. אף אחד לא מסתכל עלי בקטע של 'מפורסמת'".
אולי "גולסטאר" יהיה בשבילך קצת חופש.
"איזה חופש? יש לי מלא פרויקטים על הראש. אין לי מושג בכדורגל, אבל אני אסתדר. אני מכירה רק את ראובן עטר, כי הוא דומה למישהו מבית הספר שלי".
את מוכנה לכל התככים והמריבות של הריאליטי?
"אין לי מושג מה אעשה שם. אני אישה מאוד לא רגועה, מתהפכת בשנייה, לא סופרת עד עשר, מתחילה קללות מרוב עצבים. אני תוקפנית, אבל נרגעת בשנייה.
"מה שכן, אני רוצה לחזור משם רזה. ירדתי לאחרונה 15 קילו, והעליתי שוב שלושה. בבית אין לי זמן לבשל, אז אני אוכלת בחוץ או מזמינה הביתה. בתוכנית בטח יהיו אימוני כושר ואוכל בריא".
• • •
קדרי (30), ערבייה מוסלמית, נולדה בלוד בשם ניסרין ("זה שם של ורד לבן שמרכזו צהוב"). בתם הצעירה של עלי, נהג מונית, ונואד, עקרת בית. יש לה אחות גדולה ואח. בגיל צעיר עקרה המשפחה לחיפה, בין קריית אליעזר לכרמל הצרפתי.
לשיר התחילה כבר כילדה. "הייתי באה הביתה אחרי בית הספר, שמה את התיק ועולה על עץ ענק שהיה בחצר של סבתא שלי. יושבת שם ומתחילה לשיר. מדמיינת שאני על במה גדולה, שחקנית גדולה. עד היום אני מדמיינת. לא יכולה בלי".
הקריירה שלה התחילה בגיל 14, אחרי היכרות עם נגן מרוקאי בשם חסן, שהגיע לישראל, הקים להקה וחיפש זמרת שתשיר איתו אום כולתום. "הוא ראה אותי ולקח אותי מייד ללהקה שלו. התחלתי להופיע בחפלות סגורות וב'חמארות' (מועדונים קטנים ואפלוליים; א"נ) עד אור הבוקר.
"מגיל צעיר הייתי צריכה לעשות הכל לבד. לא היו לי אמא ואבא שידחפו אותי. לא נולדתי עם כפית זהב. לא התבגרתי כמו שצריך. לא היו לי בובות, אודם ונעלי עקב.
"בגלל זה אני מפצה על זה היום בשופינג. אני חולת שופינג. מטורפת על בגדים, נעליים, תכשיטים, איפור. רק מחכה לבזבז. קונה בכמויות, מפוצצת על זה הרבה כסף, פיצוי על ימי הילדות".
בבית שמעה זהר ארגוב, אייל גולן, עפרה חזה, אבל לא שרה בעברית. "באותו זמן עניין אותי רק להופיע בערבית ולקבל כסף. המצב הכלכלי שלנו היה בתחתית, אז הייתי צריכה לעזור להורים. הייתי מביאה להם את רוב הכסף שהרווחתי, חוץ ממה שהשארתי לעצמי כדי לקנות בגדים להופעה הבאה".
צריך הרבה אומץ ונחישות להופיע מול קהל בגיל צעיר כל כך.
"תמיד היה לי ביטחון עצמי. בגן הייתי עולה על השולחן ומתחילה לרקוד ולהשתולל מול הגננת. בבית הספר הייתי התלמידה הכי מופרעת שיש. הפרעת קשב מוחלטת. הכי לא עניין אותי ללמוד, רק שירה ומשחק. כל היום הייתי בשירים ובסרטים. תכלס, למדתי בחוץ יותר ממה שלמדתי בבית הספר.
"במקביל ללהקה של חסן, הכרתי מישהו בשם אדם, שהיתה לו להקה ערבית מעכו, והופענו באירועים פרטיים וחפלות של צרפתים, עיראקים ותוניסאים בכל הארץ. שרתי איתם, אבל בפועל ניהלתי את הלהקה. הייתי סוגרת הופעות ואומרת לנגנים מתי להגיע ומה ללבוש".
• • •
אמא שלה לא רצתה שתבחר בחיי המוסיקה. "עד היום היא לא רוצה שאשיר. כל הזמן היא אומרת לי, 'יאללה נסרין, חלאס עם זה, תחזרי הביתה'. אני בת 30, בלי בעל וילדים, וכל החברות שלי מפעם כבר נשואות ואימהות.
"היא לא מבינה את העולם שאני נמצאת בו. כל מה שעשיתי עד עכשיו בקריירה לא מעניין אותה. אני נוסעת אליה ואל אבא שלי פעם בחודש, יושבת איתה ומנחמת אותה. לא מעבר לזה".
מה אביך חושב על הבחירות שלך?
"אין לו דעה. הוא הולך אחרי אמא שלי. הוא למד בבית ספר יהודי, אז הוא כותב בעברית ואני מדברת איתו רק בעברית".
הם ראו אותך על במה?
"כן. הם באים להופעות, למרות שהם לא גאים בי כזמרת. הדור שלהם הוא לא כמו הדור שלנו, של היום. אמא שלי רוצה שאתחתן ואביא ילדים, קשה לה עם זה שאני מופיעה במועדונים ועם זה שנוגעים בי. בסוף כל הופעה היא תמיד אומרת לי, 'בואי הביתה'".
היא פרצה בסערה לתודעה הציבורית בתחילת 2012, כשזכתה במקום הראשון בעונה השנייה של "אייל גולן קורא לך", לצד מאור אשואל. אחר כך הוחתמה בחברת ההפקות של גולן וחיממה (עם אשואל) את הופעות הקיץ שלו בקיסריה ובבריכת הסולטן.
אלבום הבכורה שלה, שנשא את שמה, יצא בסוף אותה שנה ומיקם אותה, לצד דיקלה, בחוד החנית הנשי של המוסיקה המזרחית. אלבומה השני, "בנאדיק" ("קראתי לך"), שעליו עמלה שנתיים, כולל דואטים עם הראל סקעת והראפר אבי מסיקה, לצד שירים שיצרו עבורה דיקלה, דודו טסה, גלעד כהנא, אבי אוחיון וחגי אוזן, שמשמש גם המנהל האישי שלה.
קדרי היא כור היתוך ווקאלי: מחברת את פריד אל־אטרש ועבד אל־חלים חאפז עם פופ מקפיץ, רוק מזרחי, יוונית וגרוב ישראלי עכשווי. "אני מאוד קשורה לטקסטים ומאוד מעורבת. צריכה שהלחן ייכנס לי לנשמה, למוח. הגישה שלי היא שכל שיר הוא כמו הילד שלי".
השיר "בנאדיק", שכתב חגי אוזן על נסרין, הפך ללהיט, וביוטיוב אפשר למצוא לו אפילו גירסה "דתית" בשם "אלוקים", שהוציאו מעריצים שלה. "השיר הזה מסמל עבורי תקופה קשה שעברתי. רגעים של כאב, שפשוט רציתי לצעוק. הרבה דברים גרמו לזה - החבר שנפרדתי ממנו, כעס על החברים, כעס על העבודה, כעס על המשפחה, כעס על כל העולם סביבי. כאב פנימי שאני צורחת מבפנים החוצה".
היא גרה היום לבדה בדירה שכורה בראשון לציון, נוהגת בג'יפון אופנתי וחוסכת לדירה משלה ("בעזרת השם. אני עובדת קשה בשביל זה").
ועבודה, טפו טפו חמסה חמסה, לא חסרה לה. בתחילת השנה הופיעה בפסטיבל הפסנתר בתל אביב, שם אירחה את ישי לוי. "היה מאוד מוצלח, סולד אאוט. הפסטיבל הזה נהג להתעלם ממוסיקה מזרחית, ואפילו השתתפתי פעם בערב מחאה שאירגנו סביב העניין הזה. עכשיו הם תיקנו קצת".
היא הופיעה גם עם דודו טסה במסגרת פרויקט "הכווייתים" המהולל שלו, בין השאר בפסטיבל הרוק "זיגט" בהונגריה, שבו הופיעו גם ריהאנה, סיה ולהקת מיוז, ובפסטיבל "וומקס" בספרד. "החיבור עם דודו היה מיידי. את השירים של הכווייתים אני מכירה מהמקור, בערבית, אבל אצלו זה יותר עם רוק. ההופעות איתו הן חוויה מדהימה".
• • •
בין לבין קפצה להופעה יוקרתית בצרפת עם התזמורת האנדלוסית הים־תיכונית אשקלון. "אחרי שהקונצרט שלי עם האנדלוסית הועבר בשידור חי בערוץ ארטה, סוני נדלקו והזמינו את המנהל שלי. הם אמרו לו שהם מחפשים מין שאקירה בערבית, זמרת 'ראיי' בסגנון של שב חאלד (מוסיקאי אלג'ירי מצליח; א"נ). העברנו אליהם חומרים מוקלטים, והם גם ראו אותי בשני פסטיבלים, בצרפת ובספרד. אנחנו מחכים לתשובה מהם, מחכים לראות לאיזו מחלקה אצלם ישבצו אותי ומתי יהיה אפשר לנסוע לחו"ל להקליט".
עם העלייה בפופולריות שלה, עלה גם התעריף שהיא גובה על ההופעות. על הופעה בחתונה, שנמשכת 50 דקות עד שעה, היא גובה 25 אלף שקלים פלוס מע"מ. על הופעה לפני ועדי עובדים - 35 אלף פלוס מע"מ.
"חשוב לי להדגיש שהנגינה בהופעות שלי כולה בכלים אמיתיים, בלי מחשב, בניגוד ל־90 אחוז מהזמרים האחרים בז'אנר".
וכאילו לא די בכל זה, בקרוב היא תשיק גם קריירת משחק, במחזמר "סוליקא", שיעלה בחודש הבא ב"חג המחזמר" בבת ים. המופע, בבימויו של אורי פסטר, יגולל את סיפורה של נערה יהודייה שמתאהבת בנסיך - ומתאבדת. קדרי תופיע בתפקיד השכנה הערבייה של הגיבורה.
"מילדוּת אני חולמת להיות גם שחקנית", היא זורחת. "זאת הפעם הראשונה שאני לומדת בעל פה טקסטים. זה קשה, כי זה חדש לי לבנות דמות. אבל בינתיים הולך לי טוב. ברוך השם, לאט לאט. אני עושה חזרות לשירה, עושה חזרות על הטקסטים, ועושה את זה באהבה. קשה באימונים, קל בקרב".
ברגע הזכייה בעונה השנייה של "אייל גולן קורא לך" (עם מאור אשואל). "אם הייתי השופטת שלי באודישן הראשון - לא הייתי מעבירה את עצמי" // צילום: גדעון מרקוביץ
לתוכנית ששינתה את חייה היא הגיעה במקרה, אחרי שחוותה דחיות חוזרות ונשנות בשלבי המיונים ב"כוכב נולד" ("לא יודעת למה לא עברתי שם. תשאל אותם").
חברים המליצו לה שתנסה את האודישנים של "אייל גולן קורא לך". "בהתחלה צחקתי, מה לי ולזה? שמעתי על התוכנית, אבל לא לקחתי את זה ברצינות.
"בלילה שלפני האודישן הופעתי בחפלה בבאר שבע וחזרתי הביתה בארבע בבוקר. בשש בא בעל של חברה להסיע אותי לאודישן. אמרתי לו, 'עזוב אותי, תן לי לישון'. אבל הוא התעקש, הרים אותי מהמיטה מהשערות. הייתי צרודה לגמרי, ממש מתה. אבל נסעתי איתו לאודישן בתל אביב.
"אחרי ששרתי שם את 'אינתא עומרי' של אום כולתום, אמרתי, 'יאללה, נחזור הביתה, סתם באתי לפה'. פתאום אומרים לי, 'נסרין, עברת'.
"איך עברתי? אם הייתי השופטת שם - לא הייתי מעבירה אותי".
• • •
את המוטיבציה להצליח בהמשך התוכנית היא מייחסת לאקס המיתולוגי שלה, נגן דרבוקה יהודי בשם אביעזר בר מוחא. "קיבלתי אותו כנגן ללהקה שלנו בעכו. הייתי בת 18, והדברים התחברו. היה בינינו ניצוץ. היינו ביחד עשר שנים, און אנד אוף".
היתה בעיה עם זה שהוא יהודי?
"היה ברור שעלולה להיווצר בעיה עם המשפחה שלו ועם המשפחה שלי כשנפסיק להתחבא והקשר יהפוך לגלוי. וזה אכן מה שקרה. לשתי המשפחות היה קשה מאוד לקבל את החיבור, והתחילה שורה של מאבקים ומתיחויות.
"האהבה בינינו היתה חזקה מאוד. ראיתי בו את האבא לילדים שלי, והמשפחות למדו לקבל את זה לאט לאט. גרנו יחד כמה שנים, בהתחלה בחיפה ואחר כך עברנו לאשדוד.
"היה ברור לי שכדי להתחתן עם אביעזר אצטרך להתגייר. לפני ארבע שנים התחלתי את התהליך, בשבילו וגם בשבילי. ניסיתי להתקרב ליהדות והרגשתי שזה עושה לי יותר טוב, שאני יותר מתחברת.
"אביעזר רצה שאהיה ממש דתייה. בהתחלה לא היתה לי בעיה, עד שהרגשתי שהוא מעדיף שאני אתמסר למשפחה ולבית ואפסיק לשיר. לזה לא הסכמתי.
"בהתחלה ישבתי בבית, לא הופעתי, אבל אז הרגשתי שזה שוב בוער בי, הייתי עצובה ומתוסכלת. כאילו לוקחים לי את הנשימה, את הנשמה. שיקרתי לו. הייתי יוצאת להופיע ואומרת לו שאני בבית".
סיפרת להורים שלך שהתחלת תהליך של גיור?
"חששתי לספר להם, כי היה ברור לי שיהיה להם קשה מאוד לקבל את זה. היתה תקופה שנאלצתי לחיות מולם בשקר. זה לא קל לבוא אליהם הביתה, כשהם מוסלמים, בזמן שבסתר אני עוברת תהליך גיור.
"בשלב מסוים הרגשתי שהגיור הוא יותר מדי בשבילי. זה תהליך מורכב, שאומר לשנות את האמונה שגדלתי איתה ובעצם להחליף זהות. רק אחרי שהפסקתי את הגיור ונפרדתי מאביעזר, הוריי גילו את כל הסיפור. הם לא הגיבו כל כך טוב, היה להם קשה".
ואם היית הולכת עם הגיור עד הסוף?
"אני רוצה להאמין שהם היו מקבלים את זה ומקבלים אותי, איכשהו, אולי לא בצורה הכי מושלמת וחלקה. בעבר הייתי מבולבלת, חשבתי לפעמים שאני לא יודעת להגדיר את עצמי. הרגשתי שכשאני אצל ערבי אני ערבייה, ואצל יהודים אני יהודייה. היום אני רק ערבייה.
"כשאני יוצאת לדייט עם יהודי, אני מדברת על זה מייד בהתחלה, לפני שהוא יגיד לי להתגייר ויהיה מאוחר מדי. אומרת שלא אשתנה בחיים. נקבל אחד את השני כמו שאנחנו.
"כשעברתי את האודישן הראשון של אייל גולן, אני ואביעזר היינו בתקופה גרועה. הוא הכיר פתאום בחורה יהודייה ורצה להתחתן איתה. לא הבנתי מה זה אומר ומה קורה בינינו. אז אמרתי לו, 'אם ככה, אני הולכת לאייל גולן'. רציתי לעשות לו דווקא. הוא ענה, 'תלכי, מה אכפת לי'.
"בעצם, רק רציתי תשומת לב. מין סיטואציה של ילדה שרוצה קצת יחס מבן הזוג שלה. ידעתי שלמרות האדישות שלו, הוא יתרגז אם אהיה מפורסמת, כי הוא תמיד קינא לי. הוא שנא לראות אותי שרה במועדונים, כשכולם מסביב רוצים אותי. ואני רציתי את החופש שלי. להישאר עם העצמאות שלי".
מול הפאנל של גולן טיפסה קדרי בנחישות שלב אחרי שלב והתבלטה בזכות ההגשה הנקייה והכריזמה היצרית שלה. רגע מתוק בא לה כשבמהלך שידור פרק של "האח הגדול" בערוץ 2 הוקרן פרומו דרמטי, שעסק בה: "הזמרת שגרמה לאייל גולן לבכות".
"אמא של אביעזר ראתה אותי בפרומו וצעקה לו, 'נסרין בטלוויזיה!'. רק אז נפקחו לו העיניים. תראה איך שגלגל מסתובב. לפני התוכנית אביעזר רק היה נוגע בי והייתי נמסה. לא הייתי צריכה כלום חוץ מהאהבה שלו. הייתי רואה אותו ובוכה. הוא היה אהבת חיי, האוויר שלי לנשימה.
"ופתאום, בתוכנית, התחלתי לצאת לעולם, להבין שיש עוד הרבה מעבר לו.
"אחרי שהוא שמע שהתפרסמתי, הוא התקשר אלי ממספר חסוי. חצי שנה קודם לא דיברנו. הוא שאל, 'מה העניינים?' ואני הסתכלתי בראי ועניתי לו, 'אני לא רוצה לשמוע ממך בכלל', וניתקתי. זה רגע שלא אשכח בחיים.
"לפני חצי שנה חזרנו לשבועיים, אבל שוב נפרדנו. וזהו, לא נחזור יותר. כרגע אני רוצה למחוק את כל מה שהיה בינינו ולהתחיל מחדש מהמקום שאני נמצאת בו עכשיו".
למה למחוק?
"כי ברגע שהתפרסמתי התחלתי להעריך את עצמי. עד אז לא הערכתי, כי לא קיבלתי מספיק אהבה בבית. לא קיבלתי מההורים את החיבוק הזה. קיבלתי אותו בחוץ. וגם אם בחוץ הייתי מקבלת סטירה - מחברים, מאנשים, מהעולם - הייתי אומרת שהכל בסדר.
"זה עולם אכזר, ואם אתה לא יודע איך להתנהג בו - אתה כלום. בהתחלה הייתי תמימה, אבל מהר מאוד הבנתי שאין מה לעשות: אני אולי אישה, אבל אני חייבת לפעמים להיות גבר אחול־שרמוטה כדי להתמודד עם חיות".
על אילו סיטואציות את מדברת?
"למשל, כשגברים במועדונים מתחילים לגעת בי, לשלוח ידיים, לנסות לפתות אותך בכסף. להגיד 'בואי אלי הביתה'. כל הזמן ניסו לעשות לי דברים, או לגרום לי ללכת איתם הביתה או למלון. לפעמים נגעו בי על הבמה בניגוד לרצוני, ולא שמתי לב. ניצלו אותי.
"אני אישה שמגיל צעיר נמצאת כל הזמן בסביבת גברים, בלילות, בקהל של מועדונים ששותה אלכוהול. ומה הייתי? גוזל. לא הבנתי שאם מישהו אומר לי שהוא אוהב אותי, הוא לא באמת מתכוון לזה. לא הבנתי שמה שהוא רוצה זה רק להשכיב אותי.
"לאט לאט התחלתי להבין ולהיות הכי אכזרית שיש, הכי קשה, הכי ישירה. הרבה פעמים שכחתי שאני אישה. אלה רגעים מאוד קשים שעברתי. אפילו אמרתי לעצמי, בשביל מה את צריכה את זה?
"בגלל האהבה העיוורת שלי לאביעזר הפסקתי בשלב מסוים להופיע, לפני שבע שנים. התחלתי לעבוד בחנות בגדים, אבל הרגשתי כאילו לקחו לי ילד. אתה יודע מה זה בשבילי לקום בבוקר ולא לשיר? אתה יודע כמה זה קשה? היום אני לא נותנת לאף אחד, גם לא להורים שלי, לקחת ממני את הדבר הזה. לא מוכנה לוותר לאף אחד על המוסיקה".
"אני שייכת לכולם. הקהל שלי הוא הדו־קיום" // צילום: רונן אקרמן
אחרי כמה חודשים בחנות הבגדים הרגישה שאין לה אוויר וחזרה לשיר בערבים. במקביל, נפרדה מאביעזר.
"אבל בכל פעם הייתי חוזרת אליו. חשבתי שזאת האהבה היחידה שלי, שאין לי עוד ממי לקבל אהבה. אז תמיד הייתי שומרת על זה, נאחזת בזה. כי האהבה לאביעזר היתה הדבר היחיד שאי פעם ניחם אותי. בסופו של דבר, זה היה שקרי".
אביעזר בן מוחה מסר בתגובה לדברים: "אני מפרגן לה. שיהיה לה בהצלחה בכל תחום".
ב"אייל גולן קורא לך" התחילה להכיר אנשים, "לגלות עולם חדש שכל כך מגרה אותי. הוא כמו סם. אני כל הזמן רוצה מזה עוד ועוד".
"אני מקבלת תגובות מדהימות. באים להצטלם איתי, צועקים לי 'חולים על המוסיקה שלך', 'אוהבים אותך'. ככה כל יום. כל כך מרגש אותי לשמוע את זה.
"לא האמנתי שאני בכלל יכולה. אני מפורסמת? רוצים ממני תמונה? אני לא מאמינה! ככה הייתי מדברת לעצמי. שערי שמיים כאילו נפתחו לי. אני אומרת לעצמי שבורא עולם לא שוכח אותי. פעם הייתי רצה ורצה, ונשארת במקום".
נחשפת גם לפיתויים של עולם המוסיקה?
"אני מכירה את הפיתויים, אבל לא מתקרבת אליהם. לא מעשנת בכלל. לא מתעסקת בסמים. לא מעזה ולא אוהבת את זה. אני שותה לפעמים וויסקי, ג'וני ווקר בלאק לייבל, בעיקר לפני הופעות, אבל אחר כך חוזרת הביתה לבד. אני בסך הכל ילדה טובה. גרה עם שלושה דגי זהב - שמשון, חסון ושמעוני. כשהם ימותו, אביא אחרים. יש לי מיטה לבד, וטוב לי שם, שקט ושלווה".
• • •
אחרי שזכתה ב"אייל גולן קורא לך" הצטרפה קדרי יחד עם הזוכה הנוסף, מאור אשואל, לסיבוב ההופעות הקיצי של אייל גולן. היא המשיכה להופיע איתו גם בתקופה שבה התפוצצה פרשת המעריצות, שבמסגרתה נחקר גולן על קשרים עם קטינות. לאחר שהתברר כי ארבע קטינות העידו עדות שקר, התיק נגדו נסגר.
"מבחינתי, אצלי הכל היה בסדר גמור", היא אומרת. "עבדתי כרגיל, זה לא השפיע עלי. אייל תמיד היה מחייך ומחבק ולא נתן לסביבה שלו להרגיש מה עובר עליו. אני מכבדת אותו ואוהבת אותו, ומעדיפה להתמקד בעצמי".
התופעה של מעריצות שמתחילות עם זמרים מאוד רווחת.
"הדור היום מטורף. הילדות הרבה יותר מפותחות ומתלהבות. אבל מה זה גבר? כל דבר יכול לפתות אותו. גם לי יש מעריצים גברים, אבל זה שונה לגמרי".
מה חשבת על ההרשעות של קובי פרץ ושל משה פרץ בפרשיות המסים?
"הפיתוי מאוד גדול. אני לא יודעת מה אחרים עושים, אבל אני לא משחקת באש ולא מעוניינת לשחק בזה. אני משלמת מסים ועושה הכל כמו שכתוב בספר. היום אנחנו כבר משלמים על האוויר שאנחנו נושמים. זו אותה הבעיה לכולם, לכל מי שחי פה. מה שאני מכניסה - אני מוציאה פי שניים למסים".
בהיכל התרבות ברחובות עולה קדרי לבמה לעיני יותר מ־750 צופים, שמקבלים אותה בחיבוק גדול. יהודים לצד ערבים, מבוגרים לצד צעירים, חילונים לצד דתיים - והרבה מאוד נשים ונערות, שאחרי שני שירים כבר קמות לרקוד. עד מהרה מתפקעים המעברים במענטזים בקצב החפלה.
"להופעות שלי באים גם חרדים", היא מתגאה. "הקהל הוא הדו־קיום האמיתי. לא משנה לי אם אני שרה אום כולתום או זהבה בן. אני מופיעה בחתונות של יהודים ושל ערבים".
את כל הזמן נעה ונדה בין שני העמים, בין שתי השפות.
"אני שייכת לכולם. באלבומים שלי אני מקפידה תמיד להכניס גם ערבית. מקפידה לחבר. אני לא יונת שלום, אבל אני בעד שלום.
"לקהל שלי בהופעות אני אומרת שאני גאה להיות זמרת ערבייה־ישראלית. כולנו חיים במדינה הזאת ביחד, ובעזרת השם, נבין ונאהב. הדו־קיום מתחיל מהמוסיקה. לא צריכים לדבר, פשוט צריכים לשיר".
איך את מתמודדת עם הטוקבקים הגזעניים?
"עזוב את הטוקבקים. אלה אנשים משועממים, שאין לי מה להתייחס אליהם. שום טוקבק לא יעצור אותי. אני סופגת את הגזענות הכללית שיש כלפי ערבים במדינה, אבל יש לי זכויות כמו לכולם".
אילו תגובות את מקבלת מערבים?
"הם הכי גאים בי. הכי רוצים לשמוע את השירים שלי ולעקוב אחריי. הכי אוהבים לבוא להופעות שלי. גם במבצע צוק איתן, כשהיה בלאגן, המשיכו לבוא להופעות שלי, יהודים וערבים גם יחד.
"בזמן המבצע שאלו אותי מה אני חושבת על הצעקות מחוץ למופע 'מוות לערבים'. עניתי שמצער אותי לשמוע את זה, אבל הנה, היהודים באים לראות אותי, והם אוהבים אותי. אז די, תעדיפו לחבר, לאהוב, להבין.
"היה פיגוע דקירה קרוב לבית שלי בראשון לציון. הרגשתי על הפנים. רע ביותר. הרי בארבע השנים האחרונות הופעתי במקומות שלא חלמתי - בבית הנשיא, ואפילו בעצרת הזיכרון ליצחק רבין בשנה שעברה. שרתי שם את 'שיר לשלום'".
• • •
קדרי מכוונת גבוה. "אני רוצה להצליח גם בקיסריה וגם בבית האופרה בקהיר. עפרה חזה היתה מועמדת לגראמי? אני רוצה לזכות בזה. בעזרת השם. הנפש שלי רעבה לעוד ועוד. אני רוצה להספיק הכל, לחצות את כל הגבולות. גם את גבול עזה אחצה אם צריך. כל גבול אני רוצה לחצות".
מה עם גבול גלגלצ?
"כמעט לא משמיעים אותי שם, אבל בסופו של דבר, הם אלה שמפסידים. אני מביאה עולם אחר לגמרי, שהם לא מכירים. גוון אחר, טעם אחר. אני חושבת שמגיע לי להיות שם, וזה יבוא. אני הכי אופטימית שיש. בינתיים, בגלי צה"ל, ברשת ג' ובתחנות האזוריות משמיעים אותי".
תמיד יקטלגו אותך כ"זמרת הערבייה". אולי בגלל זה קשה לך עם השמעות.
"אני ערבייה, כן, ואני גאה בזה. ואני גאה להביא את המוסיקה האותנטית שלי לעולם. אבל אני לא חושבת שמתייחסים אלי כאל 'הזמרת הערבייה'.
"וכבר אין אצלי דבר כזה, 'קשה'. 'קשה' הייתי אומרת לפני ארבע שנים. נסרין תיכנס ותהיה בפלייליסט של גלגלצ. עוד תראו. סימנתי מטרה, ואני אגיע אליה, בזכות המוסיקה שלי ובזכות מה שאני מייצגת.
"מהילדה שמופיעה בחמארות, ושגברים מסטולים עם ריח של וויסקי מהפה נוגעים בה, הפכתי לזמרת שעומדת על הבמות הכי גדולות שיש. זה לא מובן מאליו. עברתי מהפך. פעם הייתי מורידה את הראש. היום אני יודעת מה אני רוצה".
את אומרת הרבה "בעזרת השם". את אישה מאמינה?
"אני מאמינה בלב, אבל לא דתייה. אני מרגישה הבת של בורא עולם ותמיד מדברת איתו בדברים הכי אישיים. אני מרגישה שהוא שומר עלי מכל משמר.
"אני רואה, למשל, את מה שקורה בסוריה, וזה צובט בלב. ואז אני שואלת, בורא עולם, למה? זה קשה. כל המלחמות, השנאה, הרוע. קשה לראות את זה".
• • •
קדרי נהנית גם מהמחמאות על המראה שלה. "אני רוצה שיגידו לי כל הזמן שאני יפה. כי פעם, כשהייתי מסתכלת בראי, לא אהבתי את עצמי. היום אני רוצה שהקהל יסתכל קודם כל על איך שאני נראית, ואם אני סקסית בעיניו - זה מהמם בעיניי".
תסכימי להצטלם חשופה לעטיפה של סינגל?
"לא, יש גבול לכל דבר. לא אצטלם בחזייה, למשל".
את מחפשת אהבה?
"אני פנויה להצעות. כולל ממעריצים. אני צריכה גבר אמיתי שיאהב אותי כמו שאני. שיהיה נאמן, אהוב, שייתן לי חום ואהבה. לא צריכה כסף. רק גבר שאחזור אליו הביתה ויהיה לי איתו שקט, רוגע".
איך תתפני לבן זוג כשאין לך אפילו זמן לישון?
"יהיה לי זמן להכל. לאהבה, לתהילה, למוסיקה, למשחק. אני אסדר את כל הדברים בזמן שלהם. כולל חמישה ילדים. אני רוצה משפחה גדולה".
ואיזו אמא תהיי?
"אני בחיים לא אעשה לילדים שלי את מה שאמא שלי עושה לי. אאפשר להם להיות כל מה שירצו. אהיה שם בשבילם, אדבר איתם על הכל. לא רק אמא - אני אהיה הכי חברה שלהם".
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו