פיצה נהדרת על בצק דק ונמתח

פיצה מעולה היא מצרך חשוב בכל עיר. תל אביב מסודרת מהבחינה הזא,  וגם ערים אחרות במרכז. גם בחיפה כבר יודעים מה זאת פיצה טובה - ועכשיו גם תושבי הקריות יכולים להישען אחורה עם משולש איכותי ביד ולדמיין את רומא. 

לאחרונה, נפתחה בקריית אתא מסעדת פאט ויני (Fat Vinny), דיינר איטלקי בהגדרתו. דיינר בדרך-כלל פונה יותר לכיוון האמריקאי, כמו תאים עם ספות משותפות ואווירה משפחתית, אבל פאט ויני הוא לא רק דיינר אמריקא. הוא קונספט אמריקאי בהוויה שלו. התפריט מחולק לקטגוריות, פיצות, פסטות, סלטים ובר משקאות, והכל יוצא מהמטבח הפתוח שמחולק לאותן קטגוריות בדיוק.

אמנם, אין בפנים תאים כמו באמריקה. אבל, העיצוב אמריקאי ובהחלט צעיר ועדכני. המוזיקה טובה והאווירה מתאימה למשפחות, לזוגות ולקבוצות באותה המידה. אי אפשר להתחמק מההשוואה לרשת ואפיאנו (Vapiano) המצוינת, שלה סניפים בכל העולם והיא מציעה קונספט זהה ותפריט דומה. 

אז יכול להיות שבגלל שהגענו לקריות ואנחנו רגילים לאטיטיוד התל אביבי, הדבר הראשון שקיבלנו בפאט ויני זה שירות מעולה עם חיוכים מאוזן לאוזן. המלצריות כל כך חמודות, עד שרצינו שהן תשבנה איתנו בשולחן. על השולחן הזה יש עציצי תבלין והמלצריות מעודדות אותנו להשתמש בעלים הטריים, ובפלפלים החריפים שגדלים להם שם. הכל חביב מאוד ויש תחושה , אולי רק בהשוואה למה שאנחנו רגילים, שמישהו שמח שבאת. 

כמה כיף להתחיל ארוחה עם קוקטיילים. החלטנו לנסות את המוחיטו לימונצ'לו (19 ש"ח) על בסיס לימונצ'לו עם לימון טרי, ואת הגליאנו ארנצ'ינו (19 ש"ח) על בסיס, ג'ין עם מיץ אשכוליות ופסיפלורה. הקוקטיילים לא מורכבים במיוחד והם לא יצירת אומנות של מיקסולוג מעוטר פרסים, אבל הם קלילים וטעימים. המחיר שלהם גם טעים ולא הצטערנו עליהם בכלל.

קוקטיילים // צילום: רעות סהר

 מחירי הראשונות כל כך מפתיעים למי שבא מתל אביב, אז התפרענו קצת: פוקאצ'ת שום ומוצרלה (18 ש"ח) שהייתה רכה ונקרעה בשמחה ונטבהל במטבל עגבניות עזות טעם. ארטישוק קריספי (29 ש"ח) מטוגן במעטפת קמח עדינה ומוגש עם פלח לימון ושבבי פרמז'ן. הארטישוק כאילו נועד שיטגנו אותו, הוא מתמסר מעולה לטיגון והוא עובד עוד יותר טוב עם לימון טרי מעליו.

סטיקי מוצרלה // צילום: רעות סהר

 הזמנו גם סלק צלוי עם פטה (23 ש"ח) שהוגש על, שמנת חמוצה בליווי אגוזי מלך ועלי מרווה טריים שנתנו טוויסט נהדר. סטיקי מוצרלה (25 ש"ח), מנה קלאסית של אצבעות מוצרלה מצופות פירורי לחם ומטוגנות שהוגשו עם רוטב עגבניות טריות ושום שהיה אחד החלקים הטובים בארוחה. ואחרון חביב, פולנטה פטריות (29 ש"ח) שהייתה החלק הפחות מוצלח בארוחה. קוביה נדיבה של פולנטה אפויה ומעליה פטריות שמפניון ופורטבלו צלויות עם שום ומלא פרמז'ן. הפולנטה עצמה היתיה דחוסה, היא שחתה במיצי הבישול של הפטריות ולא בטוח שהיא יודעת לשחות. 

סלק צלוי ופטה // צילום: רעות סהר

פוקאצ'ת שום ומוצרלה // צילום: רעות סהר

הפסטה של פאט ויני שמכינים אותה במקום כמובן, מגיעה בשלושה צבעים לבחירה. אנחנו בחרנו בסגול סלק ושידכנו אותה לפנה ארנצ'יו (46 ש"ח) בשמנת, ערמונים, בטטה צלויה, שום, שקדים פרוסים ופקוריניו. 

הפסטה הייתה עשויה טוב. הרוטב עטף את הכל במידה. הטעמים התחברו והשקדים נתנו טוויסט למרקם. מנה ענקית שלא היה סיכוי לסיים.

פסטה ארנצ'ינו // צילום: רעות סהר

לא משנה כמה אכלנו, פינינו את השולחן והתכוננו לקבל את פני המלכה של הארוחה, הפיצה, הוד קדושתה מרפאת כל חולי. הפיצה של פאט ויני, בינונית בגודלה ומחולקת לארבע רבעים. המחיר שלה, תואם את הגודל. הזמנו ביאנקה פטריות (55 ש"ח) וקיבלנו פיצה נהדרת על בצק דק ונמתח, בליווי גבינת מסקרפונה שהחזיקה את הכל יחד כמו שצריך. מוצרלה, פרמז'ן, כרישה צלויה, שמפניון, פורטבלו ומחית כמהין. תושבי הקריות יכולים להיות גאים שיש פיצה כזאת בקרבם. 

ארטישוק קריספי // צילום: רעות סהר

בפאט ויני, מכינים גלידה בעצמם במכונה. אי אפשר באמת להגיד לא לגלידה תוצרת עצמית. התוצאה היא גלידה קלילה, לא מתוקה מדי, במרקם חלק ואפילו טיפה מימי מידי. היא מגיעה עם רטבים לבחירה. מי שלא יכול לעמוד בהתלבטות כמונו יכול להזמין גם את השוקולד וגם את הדובדבנים החמוצים (19 ש"ח), אין סיבה להכריע. בין אזורי התעשייה של חיפה לבין המחלפים של עוקף קריות הנחיתו את פאט ויני שהיא מסעדה שמחברת בין איטליה, לברוקלין ולקריית אתא. מתנה אמיתית לאזור שסבל ממחסור בפיצה איכותית, אבל לא רק. 

פיצה פונגי // צילום: רעות סהר

פאט ויני, רחוב הסולל 8 מתחם ביג קריית אתא, 04-9936360

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו