בית ספר לשיווק

בתזמון לא אידיאלי במיוחד עלתה שלשום סידרת הכתבות "המירוץ לחינוך" בהגשת דפנה ליאל. בימים כתיקונם חינוך הוא נושא שיצמיד למסך הורים לתלמידים, הנאלצים לראות את יקיריהם נבלעים מדי יום במוסד פדגוגי כלשהו. לכל מי שדרך באחד המוסדות האלה יש ביקורת על מצב החינוך בישראל, אבל נדמה שאיש אינו מעוניין באמת להקשיב. מהסידרה של ליאל עולה תמונה מדכדכת, ולפיה בתי הספר עסוקים בשיווק עצמי, אנשי הביורוקרטיה מתרכזים בהשגת שקט, ואנשי החינוך מבקשים רק לנפנף בהישגים. ומה בנוגע לתלמידים? מי יקשיב להם?

גם בכתבות של ליאל, התלמידים - קרי, הלקוחות המאושרים של בתי העסק הנקראים "בתי ספר ייחודיים" - אינם נמצאים במרכז. הם מדקלמים משפטי קישור, ואילו את עיקר תשומת הלב גונבים בעלי אינטרסים שונים, ובהם מנהלים, אנשי חינוך, הורים וראש עיר אחד. כל אלו התראיינו בכתבה הראשונה בסידרה, שבה הביעו את עמדתם בנוגע לביטול אזורי הרישום בירושלים. המהפכה הזאת מניבה פירות מסוגים שונים. אתמול, בדיון על שיטות שיווק של בתי ספר ייחודיים, דוגמת בית הספר לג'ודו ובית הספר לרובוטיקה, התראיינו חלק מאותם גורמים פעם נוספת. הצרימה המשיכה לנוכח משפטים מוזרים כמו "למכור חינוך זה משהו מאוד ערכי", שנאמרו מפי אשת חינוך בכירה. כל כך הרבה אנשים מודאגים, כל כך מעט מודלים חינוכיים.

* * *

שוק האוכל

סושי בינלאומי, yes דוקו, 22:00

במסגרת חגיגות "דוקו שף" השתלטו סרטי תעודה - שבמרכזם, מטבחים מהבילים ולובשי סינרים - על ערוץ הדוקו. ללא כתובית אזהרה שתדגיש כי מוטב שלא לצפות בהם על בטן ריקה, נורים בזה אחר זה סרטים וסדרות העוסקים בתשוקה העתיקה מכולן. זה לא משנה אם אתם מאנשי הסושי, חובבי סטייקים או חברים טובים של ממרח שוקולד ב"דוקו שף" יש מספיק לכולם, ואפילו לא צריך להזמין מקום מראש. הציבור הישראלי, שהפך את הטבחים שלו לבשלנים, העלה אותם לדרגת שפים, ואחר כך ינק בשקיקה את מתכוניהם של אותם גיבורי תרבות, מחובר למטבח בגופו ובנפשו. לכל אחד יש תחליף, חוץ מהשניצל של אמא.

העולם שבע מהשניצל, אבל את טעמיו של הסושי הוא רק מתחיל לגלות. השווקים החדשים שטעמו מגלילות הדג והאורז מביעים עניין רב. אחרי הודו ורוסיה הצפי הוא ש-50 מיליון סינים יצטרפו למועדון אוכלי הסושי בקרוב. הסרט "סושי בינלאומי" עוקב אחר הטרנד העולמי, תוך כדי התמקדות בחומר הגלם המרכזי, דג הטונה. שפים נשבעים שאוכל הוא עסק יצרי. סצנות רבות שצולמו בשוק דגים ביפן המחישו את טענתם. בדומה לבורסות שוקקות חיים, גם השוק רותח מאקשן. מחירו של דג טונה נדיר האמיר עד לסכום בלתי נתפס, מה שלא הפך אותו לפחות מבוקש. הסרט, שדילג בין אוסטרליה, יפן וארה"ב עסק גם בפגיעה במערכת האקולוגית, הנגרמת בשל הכמיהה לעוד אינסייד אאוט. את צדדיה המרים של הגלובליזציה שום שף עדיין לא הצליח להעלים בעזרת תבלינים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו