"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", הרעים דוד בן-גוריון בקולו. לאחר ההכרזה חתמו 37 חברי מועצת העם על מגילת העצמאות, אלא שכאן מתעוררת התעלומה: על המגילה מופיעות 38 חתימות כשהחותם הנוסף אינו מוכר. מלבד בן-גוריון חתמו על המגילה 24 איש במעמד הכרזת המדינה. 12 חברים נוספים ממועצת העם (11 מהם, שהיו נצורים בירושלים, ואחד נוסף ששהה בארה"ב) חתמו בדיעבד. במשך שנים העריכו מומחים כי החתימה הלא ברורה שנמצאת מתחת לשמו של סעדיה כובשי, נציג העדה התימנית, היא חלק מחתימתו, וההערכה היתה כי כובשי הוסיף את המילה "הכהן". אלא שבירור עם בני משפחתו של כובשי שערך רכז תוכניות חינוך והדרכה של מוזיאון היכל העצמאות איציק דרור, העלה כי סברה זו אינה נכונה. כל הניסיונות לברר מהו השם הנוסף עלו בתוהו, וכעת מבקשים במוזיאון לברר אם לציבור הרחב יש מידע בנושא. מגילת העצמאות המקורית נמצאת בגנזך המדינה. במשך שנים היתה מונחת בכנסת, אך לאחר שהקלף שעליה היא כתובה החל להתפורר, הועברה לאחסון. שני עותקים מיוחדים של המגילה נמצאים בכנסת ובמוזיאון היכל העצמאות - הבית שבו הוכרזה המדינה ושבו נחתמה המגילה ב-14 במאי 1948, ברחוב רוטשילד 16 בתל אביב. במוזיאון היכל העצמאות מתוכנן שיפוץ שבסופו יהפוך למוזיאון. השיפוץ נבחר לפרויקט הדגל של תוכנית המורשת שקבעה הממשלה, וחשיבותו של המקום כפולה: שם ערך מאיר דיזנגוף את הגרלת המגרשים בין 66 מייסדי שכונת אחוזת בית, שממנה התפתחה העיר תל אביב, ומאוחר יותר הקים שם את ביתו שהפך למוזיאון לאמנות ושימש להכרזת המדינה.