האמת העצובה: מי שולט בעולם? לא הנשים

Who run the world? Girls.

אז זהו, שלא.

אי אפשר להתווכח עם העובדה שרוב מוחלט של ראשי מדינות, ראשי ערים, ראשי חברות ורוב מי שמניע תהליכים חשובים בעולם הם גברים. או במילים אחרות - גברים הם ששולטים בעולם. ברובד הגלוי לפחות.

במערכות יחסים, לעומת זאת, נשים שולטות ללא עוררין. אני לא יודעת אם זה מנחם אתכן באיזושהי צורה, אבל זה המצב: גברים שולטים בחוץ, אנחנו שולטות בבית.

נדמה שהחברה והמציאות שאנו חיים בה מכתיבה לנו תפקידים ועובדות: למשל, אנחנו הנשים צריכות להיות המין היפה, לגלח, למרוט, לצבוע, לשמור שלא נשמין כי גבר עם כרס זה חמוד ואישה עם כרס זה "ביג נו נו", עלינו לרוב מוטל לבחור בין קריירה לאמהות, לעשות הרבה יותר פשרות, ואני יכולה להמשיך עוד ועוד...

על כתפי הגברים, לעומת זאת, מונחת האחריות להצליח, לשגשג, לפרנס ולהחזיק את המשפחה. בסופו של דבר, החברה מגדירה גבר מצליח כגבר שדואג למשפחתו, והם מסתובבים ברחובות עם תחושת אחריות כבדה על כתפיהם. בקיצור – לכל מין יש את היתרונות והחסרונות שלו, ואיתם אנחנו צריכים להסתדר, או להילחם בהם. 

גברים שולטים בעולם - נשים שולטות בזוגיות

אז בחלוקת התפקידים הזאת שהחברה יצרה עבורנו (או שאנחנו יצרנו עבור החברה, ביצה ותרנוגלת שכאלו), אם תפקיד הגברים הוא לשלוט בעולם, תפקידנו הנשים, הוא לשלוט במערכת היחסים, בזוגיות, בבית. בתחום הזה, הכוח נמצא לגמרי בידיים שלנו. יש מצב שגברים רבים לא יסכימו עם זה, אבל אנחנו לא שואלות אותם.

כולנו מכירים את המשפט השחוק (אך הנכון) שזוגיות זו עבודה, ולנהל מערכת יחסים מוצלחת לאורך שנים דורש השקעה ומאמצים, והמציאות היא - שלרוב הנשים הן אלו שיכולות לתרום יותר לטובת שיפור מערכת היחסים. זה לא אומר שהגברים לא תורמים לזוגיות, ממש לא, פשוט השונות בין המינים מובילה לכך שרוב הפעמים, דווקא אנו הנשים יכולות לטפל בנושאים הבעייתים ביותר חוכמה ובעיקר - אמפתיה.

מבחינה מחקרית, נשים ידועות ככאלו שבזמן קונפליקט הן לא יפחדו להעלות נושאים רגישים על השולחן, להתעמת, בזמן שגברים יעדיפו להתעסק בתכלס. דווקא בזכות היכולת והרצון שלנו להתעמק בדברים, יש לנו את היכולת לפתור בעיות ממקום בוגר יותר ולאפשר זוגיות פתוחה, רגישה, שלא מפחדת להתמודד עם המציאות.

היתרון: הפרספקטיבה הנשית רחבה יותר

בנוסף, אם לגברים יותר "קל" (בין אם כי החברה מאפשרת להם או כי ככה הם פשוט מתוכנתים) להתעלם מדברים, להחליק, לקבור את עצמם בעבודה ועיסוקים אחרים ולעשות זאת בלי הרבה מצפון, נדמה שלנו הנשים יש יותר תחושת אחריות לפתור את הבעיה ולהיות נוכחות במצב.

העובדה שאנו רואות את העולם אחרת מגברים מאפשרת לנו להתעלות על עצמנו כשצריך ולחשוב על טובת הזוגיות לפני טובתנו האישית ויותר מזה - יש לנו גם את היכולת לעיתים להערים על הגברים ולגרום להם לחשוב שהם שולטים במצב כשבעצם אנחנו אלו שמזיזות את החוטים של המריונטה. ברגע שנהיה מודעות לדברים הללו - נוכל להשתמש בזה בחוכמה.

ועכשיו, כדי באמת לפנות ללב ולשכל שלכן, תרשו לי לעבור לפנות אליכן בגוף יחיד: ברגעי משבר, בימים קשים, בריבים בלתי נסבלים, במקומות בהם שניכם נואשים, מנחם לדעת שיש לך את עצמך לסמוך עליה. זה בידיים שלך. זה לא אומר שגברים לא צריכים לעבוד קשה גם, וזה ממש לא אומר שהם יכולים להיות אפטיים או לא לקחת את האשמה גם על עצמם, אבל זה אומר שאם תקחי את העניינים לידיים שלך, תהיי "המבוגר האחראי" ותתני לעצמך לשלוט במצב - תוכלי להזיז הרים. לך יש את הכוח לגייס את הגבר שלך לטובת הזוגיות, להבין מה שיש להבין, ולפתור בעיות יחד.

נשים מתמודדות עם קשיים שגברים לא יצלחו בחיים

אני יודעת שזה מאוד מתיש להרגיש ששוב את צריכה להיות הבוגרת, שוב את צריכה לעשות את המאמץ, שוב את זו שבזכותה הכל יקום ויפול, אבל את יכולה להסתכל על זה גם ככוח. יש סיבה למה אנחנו הנשים הן אלו שיולדות. גברים לא היו מתמודדים עם זה בחיים. כולנו ראינו איך הם מתנהגים שהם חולים, לא? להם יש את החוזקות שלהם, ולנו יש את שלנו, והחוכמה היא לדעת לנצל את החוזקות לטובתנו, ובעצם - לטוב היחסים. 

אז בפעם הבאה שאתם רבים שוב על אותו נושא, שאתם במשבר, שהוא סתם מעצבן אותך ושאת מתוסכלת ממנו - תזכרי שאת זו עם היכולת לראות את התמונה הרחבה, את זו שיכולה לקחת נשימה ולבחור לעשות את הדבר הנכון ולא הדבר הצודק, היחסים שלכם יכולים להצליח או להכשל בגללך יותר מאשר בגללו. לנו הנשים יש יותר יכולות רגשיים ומנטליים להזיז הרים במערכות יחסים.

בקיצור - את סופרוומן, גם אם את לא שולטת בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו