ב־2 ביוני יתקיים בירושלים במסגרת פסטיבל ישראל קונצרט ששמו "שעות של חופש: סיפורם של מלחיני טרזיינשטט". על הקונצרט מנצח מורי סידלין היהודי־אמריקני, שהקדיש חלק ניכר בקריירה שלו כדי להנציח את המלחינים היהודים־צ'כים שנכלאו בגטו טרזיינשטט שבצ'כיה ונספו בשואה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הקונצרט משלב קטעי וידאו, קריינות וקטעים נבחרים מ־18 יצירות של 15 מלחינים מהגטו, ובהם ויקטור אולמן, גדעון קליין, זיגמונד שול, פאבל האס, רודולף קארל ועוד. מרבית היצירות שיבוצעו בקונצרט הן האחרונות שכתבו המלחינים לפני שנשלחו אל מותם.
"היו כ־20 מלחינים בטרזיינשטט", מספר סידלין בראיון טרנס־אטלנטי מביתו בוושינגטון, "כולם מצאו כוח ורצון להלחין בזמן שהיו שם. אפשר רק לדמיין כמה קשה היה אפילו למצוא ניירות וכלי כתיבה. להלחין שם היתה משימה מאתגרת וקשה. רובם כתבו לקבוצות כלים קטנות או סולואים. חלק מהמלחינים הללו נכנסו למחנה כבר עם שם ומוניטין, רובם נרצחו, וגם אלו ששרדו לא האריכו ימים. חקרתי ומצאתי שקיימת מוסיקה רבה שנכתבה בגטו ושרדה".
כבר לפני ארבע שנים, ב־2012, העלה סידלין במסגרת פסטיבל ישראל קונצרט שנקרא "ורדי בטרזיינשטט: רקוויאם של התרסה", שעסק בסיפורם של אסירי מחנה הריכוז בטרזין. "המופע היה מרגש, ולאור התגובות המרגשות חשבתי שזה יהיה נכון להמשיך ולהרחיב את היחסים עם המוסיקה הזאת", אומר סידלין, "לאחר הבכורה בפסטיבל ישראל השנה, אני מקווה להופיע במקומות רבים נוספים ברחבי העולם עם הקונצרט הזה. הוא לא חד־פעמי, ואני מקווה שיזמינו אותנו".
יש לך קשר אישי לשואה?
"כן. אבי איבד את אמא שלו, ובעצם את כל משפחתו בשואה. הוא הספיק להגיע לאמריקה בשנות ה־20 של המאה הקודמת אבל המשפחה שלו נשארה מאחור, בריגה, ואחרי המלחמה התחילו להגיע עדויות שהנאצים הרגו את כל משפחתו. אני נולדתי בארה"ב ומאז הילדות שלי אני זוכר שאבא סיפר לנו על השואה. גדלתי לתוך הסיפורים האלה, ובעיקר על הסיפורים על אמנות ומוסיקה שם. תחשבי שאנשים כלואים, עצורים רק משום שהם יהודים, בלי הגנה, אוכל או תרופות, ועדיין הם רצו לכתוב מוסיקה. אם להם היה כוח לעשות את זה - אז אנחנו, החיים, חייבים להנציח את התרומה שלהם לעולם. השליחות שלי היא לחשוף את המוסיקה הזאת לעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו