לא בכל יום פוגשים שר ששמח לעסוק בענייני משרדו, ואומר כי הוא גאה להגיע בכל בוקר לעבודה. אופיר אקוניס, 42, כבר כמעט שנה נושא בתואר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. אחרי שנים כחבר כנסת וכסגן שר, הוא הגיע לשולחן הרשות המבצעת. אין הרבה חברים בליכוד שמדקלמים כמוהו את כתבי זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, והוא מספר כי הכניסה שלו לפוליטיקה נבעה מרצון לשנות ולהשפיע. "אחרי רצח רבין נכנסתי למצודת זאב בתל אביב וביקשתי להצטרף להסברה של הליכוד", הוא משחזר. "המדינה חשובה לי וראיתי מה הולך לקרות". במצודה קלטו אותו לצוות ההסברה של הליכוד, והוא התגלה כדובר רהוט ומוכשר, מה שהוביל אותו לשמש דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחר כך הפך לחבר כנסת, לסגן שר וכעת, כאמור, הוא מכהן כשר.
"זהו משרד חשוב מאוד ומבצר את עתידה של ישראל", הוא אומר, "משרד שפותח שווקים חדשים ועצומים למדינה; מסין ועד קליפורניה מביטים בנו בתדהמה, בהערצה, בהערכה וברצון אמיתי לשיתופי פעולה. הם רואים מדינה קטנה עם הצלחות כבירות, מדינה המובילה בחדשנות. בידוד מדיני? הדיבורים האלה הם הבל, הביקורים כאן לא פוסקים. רק החודש מבקר כאן יו"ר סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, ושרי המדע של גרמניה ואיטליה. אני הוזמנתי לבקר בקרוב בהודו. הם מבינים את היכולות שלנו".
איך אתה מסביר את המצוינות בתחומים אלה?
"המשאב העיקרי בישראל הוא המוחות היצירתיים; המשאב האנושי הוא המשאב הגדול ביותר שיש לנו. אנו, כמדיניות, מעודדים מצוינות במדעים. הממשלה מעודדת לימודים מתקדמים של חמש יחידות במתמטיקה ובמדעים. למשל, הבסיס לטלפוניה סלולרית, לצפייה בטלוויזיה בשעות הערב, לפעילות האינטרנט והרשתות החברתיות ולפיתוח מערכת הגנה מפני טילים בליסטיים כגון כיפת ברזל - הוא מדהים. המדינה הבינה זאת ומשאבי העידוד מנוקזים לשם בשיא של כל הזמנים".
ולאקוניס יש עוד דוגמאות. למשל, אחת ההחלטות שהתקבלו במשרדו נגעה בתמיכה ובמימון יציאה של בני נוער וסטודנטים לתחרויות מדע, סייבר ורובוטיקה בחו"ל, החלטה שאקוניס מגדיר "מהפכנית. לשמחתי, ראש הממשלה נתן למהלך הזה גיבוי מלא. אני מבקר בכל שבוע בשטח ונפגש עם תלמידים. אני רואה גאונות מתפרצת. החריפות השכלית של החבר'ה הצעירים האלה בולטת. הם מבצרים את קיומו של עם ישראל בעתיד. מהר מאוד רואים את אותם בני נוער בצבא, בתעשיית הסייבר ובעולם המדע הישראלי".
דו"חות בינלאומיים מדגישים כי הסדק בחלום הישראלי עשוי להגיע מאוכלוסיות גדולות שמדירות חינוך למדעים, למשל אוכלוסיות חרדיות.
"יש שינוי גדול מאוד גם שם - בלי חקיקה ובלי כפייה ובלי קמפיינים מלאכותיים של מפלגות עם אג'נדה. הדור הצעיר שם פתוח ולומד, כולל הנשים החרדיות. זה קורה במכון לב, זה קורה בקריה האקדמית אונו ובמקומות רבים אחרים. ביקרתי באותם מרכזים עם שר הבריאות, יעקב ליצמן, וראיתי את הדברים קורים. גם בלוד, אצל חברי יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, ביקרנו בבית הספר המיועד לאוכלוסייה הערבית. בבית הספר אל־ראשידיה פגשתי את חוסני, תלמיד בכיתת הרובוטיקה, בן 12, בגיל של הבן שלי. הוא חזר מתחרות בהונג קונג, שבה זכה במדליית ארד".
ימין בבוקר, שמאל בערב
אקוניס, תל־אביבי שצמח לפוליטיקה במחוז הצעירים של תל אביב, נמנה עם חברי המחנה הניצי בליכוד. לוח הזמנים שלו משלב ביקורים מתוקשרים ביהודה ושומרון, בבקעה וברמת הגולן, שם הוא גם מתקצב מרכזי פיתוח (מו"פ) של משרדו. כאחד המתנגדים הבולטים לפתרון שתי המדינות, או לנסיגות כלשהן בעד הסדר, הנושא המדיני בוער אצלו.
"אבו מאזן הוא צבוע ושקרן. כשהוא רואה ישראלים, הוא מעדיף תמיד לומר רק חצי אמת. זאת תורת השלבים של אש"ף. אבו מאזן לא שינה בה פסיק. תורת השלבים קובעת כי קודם כל ניקח את מה שייתנו לנו, אחר כך נעבור לקווי 47' ואחר כך נפעל לחיסולה של ישראל ולהקמת מדינה פלשתינית במקומה". לפי אקוניס, "הם לא רוצים מדינה לצידנו, הם רוצים מדינה במקומנו. הרצון הערבי הפלשתיני הוא לחזור לחיפה וליפו. השמאל וגם מפלגות המרכז, שטוענים כי יהיה אפשר להגיע להסדר, עוסקים בהונאה של הציבור בישראל. לכן, כשאני שומע את השקר הזה, שכאילו יש בישראל מפלגות מרכז, אני מתעצבן. אין מרכז. יש מפלגות שמזגזגות בין ימין בבוקר לשמאל בערב. מדובר במפלגות שמאל לחלוטין, כי כל מי שבתפיסותיו הוא בעד נסיגה כפתרון פוליטי, הוא שמאל בעיניי, למשל יאיר לפיד וציפי לבני. הם מציגים פתרון של גושי ההתיישבות. אין פתרון כזה כי הוא אינו בר ביצוע. הערבים רוצים הכל, את פלשתין כולה".
אז מה הפתרון?
"אני בא מתפיסת עולם כי הזכות על ארצנו היא שלנו והיא אינה ניתנת לערעור. אין לנו כוונה לשלוט על הפלשתינים, ובפועל אנחנו לא שולטים עליהם. הרשות הפלשתינית שולטת על 98 אחוזים מהפלשתינים בערים ובכפרים".
צה"ל נכנס פנימה, עוצר אנשים בכל לילה.
"זאת כניסה נקודתית כדי לבצר את ביטחונה של ישראל ולהגן על אזרחי המדינה. צה"ל נכנס על בסיס ביטחוני, כדי למנוע פעולה של מחבל עם מטען או יציאה של דוקר. המדיניות הזאת חייבת להימשך. אם במערכת הביטחון ממליצים אחרת, זאת המלצה שגויה".
בגל הטרור האחרון אקוניס היה מהראשונים שקראו למדיניות נוקשה: הוא התנגד להחזיר גופות של מחבלים למשפחותיהם וקרא לבצע הריסות בתים של מפגעים ולגרש את בני משפחותיהם של המחבלים. "אני לא רואה שום דבר בחוק הבינלאומי שנוגד את המדיניות המרתיעה הזאת, שאותה ביצעו בישראל בעבר ממשלות ימין ושמאל".
רבים אומרים: הימין בשלטון, אז שישלוט. ייתכן שאתם לא יודעים למשול ולא מממשים את הפוטנציאל של הימין?
"אני שומע את הטענות האלה ולא מסכים איתן. אני לא מקבל את התפיסה של מרה שחורה. יש אנשים שטוענים תמיד שהכל לא בסדר. אני לא מקבל את העמדה הזאת. אנחנו ממשלה ביצועית. דברים מתבצעים, ומובן שהייתי שמח שיבוצעו יותר. ברור שיש לממשלה אתגרים, אבל נוטים לשכוח את העובדה המרכזית - ישראל היא אחת המדינות החזקות בעולם מכל בחינה, החל מהבחינה הצבאית וכלה בעוצמה הכלכלית, המדעית והטכנולוגית. ההישגים באים על רקע משילות, הם לא נוצרו מעצמם".
עם זאת, אקוניס מעלה גורם מהותי בקשר לאפשרות של הימין לשלוט כהלכה: התנהלות בית המשפט העליון. "אני לא שם לי כאג'נדה לתקוף את בג"ץ, ודווקא חשוב לי שהדברים יישמעו, אך אני חושב שהאקטיביזם השיפוטי עבר כל גבול; נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, בילבל את היוצרות של שלטון דמוקרטי. יש שלוש זרועות שתמיד הכרנו: הרשות המבצעת, שזאת הממשלה; הרשות המחוקקת, שזאת הכנסת; והרשות השופטת, שאמורה לשפוט על פי חוקי הכנסת. זה התפקיד שלה. בג"ץ לקח לעצמו חופש פעולה, ומדובר בנושא חמור ובלתי מתקבל על הדעת, שבא כתוצאה מכך שההרכב של בית המשפט העליון אינו מייצג בצורה שוויונית את מגוון הזרמים והעמדות בחברה הישראלית".
"אני לא מתקיף - אני מבקר"
לדברי אקוניס, מדובר ב"קבוצה סגורה מאוד שמשמרת את עצמה. בוועדה לבחירת שופטים ממשיכים בשיטת 'חבר מביא חבר'. הדבר הזה חייב להיפסק. אני מקווה שבפעמים הבאות שהוועדה לבחירת שופטים תגיע להחלטות, ונדרשות החלטות בעניין מינוי שופטים, הן יהיו אחרות. אני זוכר איזו שמחה גדולה היתה בתחילת שנות האלפיים, כשנבחר השופט אדמונד לוי מרמלה, חובש כיפה סרוגה, שבעברו היה ידוע בקשריו לתנועת החרות. מדוע זה צריך להיות מאורע חריג כל כך? שיקוף העם אמור להיות תהליך טבעי, לא באפליה מתקנת. בעניין הזה אני בהחלט מסכים שנדרש שינוי מהיר".
אקוניס מספר שיש לו ניסיון רב עם בית המשפט העליון והתנהלותו. "הפגיעה האישית הראשונה שאני ספגתי מבית המשפט העליון היתה בשנת 2012, כשדחו את דרישתי לפסול את ח"כ חנין זועבי מלרוץ לכנסת. אמרתי אז שאני מכבד את הפסיקה, אך היא העניקה לח"כים הערבים אור ירוק להמשיך בהקצנה שלהם. כמי שמרבה להעניק תשובות מטעם הממשלה במליאת הכנסת, אני בא גם להקשיב לנואמים כדי להשיב להם. הדברים שאני שומע מהח"כים הערבים הם בלתי מתקבלים על הדעת. בכל פרלמנט אחר הם כלל לא היו מעלים על דעתם להשמיע דברים כאלה: איומים ובוז למדינת ישראל, אי־הכרה בקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבזכותה הם בכלל מופיעים בכנסת.
"ובית המשפט העליון לא עוצר. מדוע בג"ץ פוסל את החוקים שבולמים הסתננות בלתי חוקית, המהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל ופוגעת בשכבות החלשות במדינה? האם שופטי בג"ץ יצאו לסיור בשכונת נווה שאנן בתל אביב? בשכונות בדרום תל אביב, שנמצאות תחת כיבוש אפריקני? לא מדובר בפליטים, גם לא במבקשי מקלט, כפי שהם נקראים במכבסת המילים של השמאל והאופוזיציה. מדובר בבחורים צעירים וחסונים שבאו לכאן לעבוד, שהנשים שלהם יולדות בקצב גובר באיכילוב על חשבון משלם המסים הישראלי.
"הממשלה בראשותנו הקימה גדר בגבול סיני וחוללה פלאים. אלא שאז באו שופטי בג"ץ ונתנו אור ירוק לשחרור ממתקן סהרונים, שמהווה חלק ממנגנון ההרתעה נגד מסתננים. האם השופטים שאלו את גברת כהן משכונת התקווה איך היא חיה בעשור האחרון בגלל ההחלטות שלהם? כמובן שלא, אך עדיין לא מאוחר לשנות.
"יש כאן מאבק מתמשך, ואני מצפה שבג"ץ לא יעצור את ההחלטה הבאה והחשובה של הממשלה, ויאפשר לאשר את ההסכמים שלנו עם מדינה שלישית, שאליה יועברו המסתננים הבלתי חוקיים הללו".
"אין סתימת פיות"
לאקוניס אין ספק בעשייה המתמשכת של הממשלה. "קיבלנו מנדט מהציבור, ואנחנו עושים את המוטל עלינו כרשות מבצעת: מבצעים. מיליון ישראלים בחרו בראש הממשלה נתניהו באביב שעבר. זה שיא שלא היה כדוגמתו. גם לאריק שרון, שזכה ב־38 מנדטים, באופן יחסי היו לו פחות קולות: לשרון היו 930 אלף קולות ובנתניהו בחרו מיליון איש. קיבלנו את המנדט להוביל את המדינה על פי דרכנו. אנו עושים זאת בצורה ממלכתית, אבל בית המשפט נכנס ומתערב בכל דבר. אחר כך אומרים, אז תשנו בחקיקה. האבסורד הגדול הוא שבג"ץ בא ומבטל את החקיקה. ההחלטות נוגעות בכל נושא מהותי. מדוע נכנס והתערב בג"ץ במתווה הגז? האם היה משהו בלתי חוקתי? התשובה היא לא".
אינך רואה בעייתיות בהתקפות החוזרות ונשנות שלך ושל חבריך נגד בג"ץ? אתם לא מערערים את אמון הציבור נגד מי שהוא לא נבחר ציבור, אלא מורם מעם?
"אני לא מתקיף, אני מבקר. הזכות למתוח ביקורת קיימת. הרוח הזאת שמתגבשת, שלפיה יש כאלה שאסור למתוח עליהם ביקורת - על התקשורת, על הפרקליטות, על בית המשפט - לא מקובלת עלי. לכולם מותר לבקר את כולם. אין סתימת פיות. כל עוד לא מדובר בהסתה או בפגיעה בזולתך, מותר לבקר, גם את בית המשפט והחלטותיו. אני עושה זאת בצורה עניינית. אני לא תוקף את בית המשפט כקרדום פוליטי לחפור בו.
"אגב, השופטים הם בני אדם. כמוני, כמוך. לעיתים הם מקבלים החלטות שגויות ולפעמים מדובר במגה־טעות, כפי שאירע עם דחיית הבקשה לפסול את זועבי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו