על פניו, מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית מעולם לא היה גרוע יותר. התקשורת וגורמים נוספים, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, משדרים לנו כי לחץ אדיר מופעל על ישראל להתפשר בסוגיה הפלשתינית והכרת העולם בדרישת הרשות שעלינו לסגת לקווי 67'. מזכירים לנו שבבירת ישראל אין שום שגרירות, שארה"ב והאיחוד האירופי לא מפסיקים לגנות את הבנייה ואת החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ובירושלים. ארגונים מסוימים מדברים על נקיטת צעדי ענישה נגד ישראל ותוקפים את מדינתנו כעניין שבשיגרה.
האם כל זה מעיד על מצבה האמיתי של ישראל בעולם? האם ישראל מבודדת, מצורעת ודחויה בשל מדיניותה הנוכחית בכל הנוגע לסכסוך עם הפלשתינים? ובכן, הצגנו את תמונת המצב הזו לסגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי (ליכוד), שבלשון המעטה לא נשמעה כמי שמתרגשת.
"ישראל אינה מבודדת ולא מצורעת, להפך", היא אומרת בראיון שנערך בלשכתה בירושלים. "בתקשורת יש את בעיית הפוקוס, שהולך למוכר ולבעיות ולא להצגת ההישגים החיוביים. תשאל ישראלי על יחסי ישראל עם העולם, והוא יספר על הראייה המאוד צרה של יחסי ישראל־אירופה, יחסים מאוד קולניים בשל הנטייה של האיחוד האירופי לגנות בנייה של כל בית מעבר לקו הירוק. הישראלי גם מכיר את יחסי ישראל־ארה"ב בשנה שחלפה, שהיו במחלוקת עמוקה סביב הנושא האיראני - וזאת טעות".
בעזרת כמה טבלאות חוטובלי מציגה נתונים המספרים על קשרי סחר חוץ פורחים ועל קשרים דיפלומטיים ערים עם 80 אחוזים ממדינות העולם, מה שמעיד כי ישראל לא מבודדת, לא מדינית ולא כלכלית. "היום ישראל אוחזת ביד אחת בידה של ארה"ב, שהיא בעלת ברית מאוד חזקה, וביד השנייה את ידיהן של הודו, סין ויפן", היא מבקשת להדגיש את שיתופי הפעולה הבינלאומיים.
עוד היא מספרת: "במסגרת תפקידי נסעתי ליפן ולווייטנאם, שם גיליתי שיח שונה לחלוטין מהשיח של האירופאים. במזרח השיח עוסק כולו ב'מה ישראל נותנת לעולם', ולא במה ישראל לא בסדר. וישראל אכן יכולה לתת, למשל פתרונות לבעיות אדירות בנושאי זיהום אוויר, חקלאות, ניהול מים ורפואה.
נתניהו עם ראש ממשלת יוון ציפראס. "האירופאים מגיעים לכאן" // צילום: אי.פי
"המציאות מראה שישראל לא מצורעת, אלא מחוזרת. מנשב חום לכיוון ישראל, ממדינות שבמשך שנים היו חלק מהברית עם העולם הערבי. המדינות האלה הפכו למעריצות של ישראל, וכאמור מחזרות אחריה. במזרח הרחוק רואים בנו מעצמה. מדינה שאין לה תחרות בתחום מוסר העבודה. מבקשים ללמוד מישראל בתחום היזמות".
אז הבעיה מתמקדת באירופה?
"גם באירופה יש שינוי. הצרפתים מודעים לזה שבמרכז סדר היום שלהם נמצא הטרור הגלובלי. פתאום הנושא הפלשתיני נהיה זניח, למרות שהם לא יפסיקו להתעסק בו. היום, כשבאירופה פוגשים את ראש הממשלה בוועידת האקלים, הנושא המרכזי הוא איך נלחמים בטרור ואיך משתמשים בידע של ישראל בסייבר לטובת המלחמה באיסלאם הקיצוני.
"אז עם כל הכבוד, התפיסה של 'מה מעסיק את העולם' ו'מה נמצא במרכז', היא שיח אנכרוניסטי, מיושן. אנחנו נמצאים כעת בשיח בינלאומי חדש, שעוסק בפתרונות גלובליים, בתחום הרפואה, החקלאות, לוחמת סייבר וחידושים טכנולוגיים".
אז אין לנו בעיות, אנחנו "אור לגויים"?
"אני לא מתביישת להשתמש במושג הזה. עברנו את שלב הקמת המדינה, ואז זכינו לסימפטיה בגלל השואה ובזכות היותנו עם שקם מאפר והקים מדינה. בשנים האחרונות אנחנו כבר לא שם, אנחנו כבר לא מדינה של קורבנות. חייבים להחליף דיסקט, גם בהקשר של הסכסוך עם הפלשתינים וגם בהקשר של המתקפות מצד העולם הערבי וגם מול איראן. אנחנו לא קורבן. אנחנו מדינה עצמאית, חזקה, צבאית ודמוקרטית. אנחנו מדינה שהצמיחה מוחות זוכי פרס נובל, בעלת יציבות כלכלית. אנחנו אי של יציבות, אבל לא יודעים להעריך את זה".
ובכל זאת, באו"ם, נציגי כל המדינות, כמעט, מציבים את ישראל תחת מתקפה מתמשכת.
"באו"ם יש את מועצת הביטחון, ושם, כשאנחנו מבקשים להסיר הצעות חריפות כמו הניסיון לחשוף את מדיניות הגרעין של ישראל או הכרה במדינה הפלשתינית, יש הצלחות ואנחנו עוצרים את המהלכים.
"לעומת זאת, יש את האסיפה הכללית ואת מועצת זכויות האדם ואת אונסק"ו, שם ההחלטות הן מאה אחוז פוליטיות, עם רוב אוטומטי של הליגה הערבית שפועלת נגד ישראל. למשל, במועצת זכויות האדם חברות מדינות כמו סוריה ואיראן, שמטיפות לישראל. אנחנו מציגים שם את העוולות, אבל יש ניסיון פלשתיני להפוך את הגופים הללו לכלי תעמולה בקרב אדיר על הנרטיב ההיסטורי".
"ההתיישבות היא לא כתם"
בהיעדר שר חוץ, חוטובלי היא בעלת הבית במשרד. ראש הממשלה, שמחזיק בתיק השר, מינה למשרד מנכ"ל שהוא איש אמונו, ד"ר דורי גולד, והשלושה - נתניהו, גולד וחוטובלי - פועלים כחטיבה אחת, תמונה מרעננת במשרד בעל היסטוריה של עימותים בין בעלי התפקידים (ראש הממשלה, השר, סגן השר והמנכ"ל).
וחוטובלי אכן מספרת על הגיבוי שהיא מקבלת מראש הממשלה ואף מונה את שלושת השינויים הבולטים שביצעה מאז כניסתה לתפקיד: 1. ההחלטה לחזק את מעמד ירושלים מול אח"מים שמבקרים בישראל. 2. ההחלטה לחדד מסרים לאומיים בקורס הצוערים, המכשיר את דור העתיד של הדיפלומטים. 3. הפצת מסמך שגיבשה לאחר התייעצות עם משפטנים ידועי שם, הקובע כי ישראל היא לא כובשת ביהודה ושומרון.
"מאז שנות ה־90 קיים במשרד החוץ קו שלפיו מדינת ישראל נמצאת בתהליך שלום ומתנהל משא ומתן שבסופו נגיע להסדר", מסבירה חוטובלי. "המוטו של ישראל היה 'ידנו מושטת לשלום, אבל בזמן שאנחנו מעבירים מסרים חיוביים, הצד השני עסוק בתעמולה אנטי־ישראלית.
"מול זה עלינו להציג את הצד שלנו על הארץ הזאת", אומרת סגנית השר ומרחיבה: "ההתיישבות היא לא כתם, אלא מפעל שיש להתפאר בו. ישראל בונה מעבר לקו הירוק לאורך כל השנים על פי החלטות של הממשלות. הבנייה נעשית רק על אדמות שהן לא פרטיות. יש בית משפט עליון שמפקח, כך שגם לא מדובר בבנייה פרטיזנית".
מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד. פועלים כיחידה אחת // צילום: דודי ועקנין
חוטובלי מודה ש"במשרד החוץ לא אהבו לדבר על חוקיות ההתיישבות", אך במסמך שהיא גיבשה והופץ לכל הדיפלומטים של ישראל ברחבי העולם, מוצג הקו הרשמי העכשווי של ישראל: אין כיבוש.
"לפי הדין הבינלאומי, השטחים לא נכבשו. ירדן שכבשה את אותם שטחים, עשתה את זה בניגוד לדין הבינלאומי במטרה לתקוף ולהשמיד אותנו. לעומת זאת, אנחנו החזרנו לעצמנו את השליטה במקומות האלה, כך שאף אחד לא יכול לומר שאנחנו כבשנו אותם ממדינה זרה. ירדן לא היתה ריבון, ואם מישהו היה כובש כאן אז אלה הירדנים".
את הקו הברור והחדש של משרד החוץ חוטובלי תמשיך להפיץ. היא מזכירה מה הכוונה האמיתית של הפלשתינים: "הכיבוש לפיהם, בהסכמה של כל ההיסטוריונים, הוא על כלל מדינת ישראל, הכיבוש של 1948. שלושה ראשי ממשלה הסכימו לוותר לפלשתינים ולחזור לקווי 67', אבל נענו בשלילה.
"מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר, קונדוליסה רייס, כתבה בספרה כי אבו מאזן הסביר כי לא שב להצעות אלה מפני ש'מה אומר ל־4 מיליון פליטים?' כך שברור שהמאבק הוא לא על גבולות, אלא על קיומה של מדינת ישראל.
"הפלשתינים מנציחים את הפליטות. באו"ם יש גוף שמטפל בכל הפליטים ברחבי העולם, שלא יכולים 'לרשת' פליטות. רק בנושא הפלשתינים יש באו"ם ארגון מיוחד שעוסק במורשת הפליטים, אונר"א, שמעניק את הפליטות בירושה שישה דורות קדימה. לכן, די ברור למה אין הסדר. היום, אם תשאל ישראלי 'למה אין הסדר?' הוא לא יגיד לך שאין הסדר כי לא ויתרנו מספיק".
לחוטובלי ברור שרוב האנשים לא בקיאים בנושא המשפטי של הסכסוך. "אנשים שמעו את השיח הפוליטי לאורך השנים, אבל לא היו מודעים לשיח המשפטי", היא מסבירה, "כשאתה מעמת אותם עם העובדות, שמדינת ישראל לא כבשה, שלא היתה מעולם מדינה פלשתינית - התגובות שלהם מצטמצמות ל'אז מה הפתרון לפלשתינים?'"
ומה הפתרון באמת? העולם מסתכל ורואה שאנו שולטים בעם אחר.
"האירופאים מגיעים לכאן והדבר הראשון שמעניין אותם הוא המצור על עזה. אני מזכירה להם שביצענו ב־2005 עקירה כואבת וחזרנו לגבול הבינלאומי. והם עונים לי: 'אבל יש לכם שליטה צבאית, שליטה במרחב הימי בעזה, אתם שולטים בעזה'. התשובה שלי היא שהמצור הוא מטעמים של הגנה עצמית, ושאם תהיה נגישות ימית, כל מה שישלחו מאיראן יעוף על שדרות.
"צריך להבין, כל עוד חמאס שולט בעזה ונמצא בקשר עם איראן, שעושה הכל כדי להשמיד אותנו, המצב ברצועת עזה יישאר כך. כשאני נפגשת עם המבקרים אותנו מאירופה ומכל העולם, אני שואלת אותם: 'אתם יכולים להבטיח לנו שהנעשה בעזה לא יחזור על עצמו ביהודה ושומרון?' הם יושבים נבוכים בחדר ועונים בשלילה".
"דיפלומטיה היא לא כניעה"
ואכן, יהודה ושומרון זה סיפור אחר מאשר עזה. "יש להם שם שליטה", מזכירה סגנית השר חוטובלי, "מדינת ישראל לא מתערבת בנעשה בתוך הערים והיישובים שם. הם מתלוננים שנכנסים אליהם לבתים בלילה ושיש הצבה של מחסומים? אז כדאי שיפסיקו את הטרור. כשיש סכנה, ישראל מגינה על עצמה ללא מגבלה טריטוריאלית".
איך את מנסה לשנות את השיח בעולם?
"אני אומרת להם שלרשות הפלשתינית אין זכות קיום עצמאי, שהיא נתמכת על ידי העולם ושהפלשתינים קיבלו סיוע חוץ יותר מכל ישות אחרת בעולם. בדקנו את זה מחקרית במשרד החוץ. הם קיבלו יותר כסף מתוכנית מרשל אחרי מלחמת העולם השנייה והרבה יותר כסף מאשר העולם משקיע עכשיו בסיוע לפליטים מסוריה.
"אני שואלת אותם, 'מה עשו הפלשתינים בכסף? איפה הכסף?' ובכן, התשובה היא שהכסף הלך לטרור ולשחיתות אישית. לקחתי את זה כנושא מדיני שאותו אני מקדמת מול האורחים. המטרה היא להעיר את עיניהם של מקבלי ההחלטות באירופה: אם הכסף מעניין אתכם, לכו בעקבותיו.
"לא רק שפיתחתם כאן תעשיית שלום, פיתחתם כאן חברה נחשלת, שלא מגיעה לשום חזון חיובי. הדבר היחיד שמניע את הפלשתינים הוא ההסתה נגד ישראל, ולכן אני אומרת לדיפלומטים שלנו שצריך לקחת את נושא ההסתה ולהפוך אותו לכלי להפסקת מימון".
איך היית עונה לשאלה - מהי דיפלומטיה?
"דיפלומטיה היא לא כניעה, אלא מקום שבו אתה שומר על העקרונות שלך ומייצר בעלות ברית על פי אינטרסים. התפקיד הזה, סגנית שר הביטחון, נותן לי את האפשרות לשמוע את ראש הממשלה נתניהו עושה את זה נכון בפגישות עם מדינאים בכירים.
"צריך לראות אותו, איך הוא מעביר את המסר על ישראל בתקיפות שראויה לציון. הוא שומר על העקרונות של המחנה הלאומי בצורה אמיצה מאוד, מעמת את האחרים עם עובדות ואלה יושבים מולו נבוכים. אין להם תשובות לאתגרים שהוא מציב בפניהם".
לסיכום, ישראל במקום טוב היום?
"אנחנו בעידן של פריחה גדולה וצריך לראות את ישראל בזוויות הרחבות, ולא כמדינה שנמצאת במצב מלחמה מתמיד. מי שנמצא היום במצב מלחמה מתמיד זה המערב, העולם החופשי, שמתגונן כבר תקופה ארוכה מפני בעיית האיסלאם הקיצוני שהכריז נגדו מלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו