תל אביב תחתית, גרסת פארק היורה

עשר המכות של הרכבת הקלה: רבות דובר על פקקי הענק הצפויים לתל אביב והסביבה בעקבות תחילת עבודות התשתית לרכבת הקלה, כעת נראה כי מדובר רק במכה הראשונה ולאחריה, כמו בספר הספרים, תגיע סדרה של מכות, כשכל אחת קשה מקודמתה. האם נשרוד את הרכבת?

לצד עצות לצאת שעה קודם או לנטוש את המכונית לטובת שאטלים בחניוני אמצע הדרך, ישנם המתריעים בפני תיבת פנדורה של ממש העשויה להעיר ממעמקי האדמה יצורים רדומים.

"החולדות רגשיות מאוד לרעידות אדמה" מסביר אבי קרן-צבי - מומחה בעל שם מהמרכז לטיפול בחיות אקזוטיות. "כשהן חשות זעזועים חזקים הן נכנסות לבהלה, נוטשות את בתי הגידול שלהם ומחפשות מקום חילופי. מעבר לכך צריך לזכור שכחלק מהחפירות יפגעו וינותקו באופן יזום קווי ביוב רבים שמשמשים כבתי הגידול העיקריים של המכרסם".

קרן-צבי מסביר שהדבר ייצור בקרב אוכלוסיית החולדות בהלה והמכרסמים יצאו אל הקרקע בהמוניהם: "כל אזור דרום תל אביב מוצף גם היום בחולדות. כיום ניתן לראות אותם ברחובות בעיקר בלילה, אלא שבמצב של בהלה הם ינטשו ברגע שיחושו את הרעדות. החולדות יעלו אל הקרקע וינועו דרך קווי הביוב אל הבתים גם בשעות היום והדבר הזה ימשך עד שהם ימצאו מקומות גידול חלופיים".

אבי קרן צבי: "אמצו חמוס"

קרן צבי מוסיף כי עבודות התשתית לרכבת הקלה יתקדמו לפי שכונות וכך גם מפגע החולדות, שצפוי ללוות אותנו לכל אורך העבודות, משך שש שנים. "באופן נורמאלי החולדה בודקת תא שטח חדש לאט ובזהירות ומעדיפה לעשות זאת בלילה. אך במצב שקווי ביוב ומחילות יקרסו הן עשויות לברוח דרך הביוב אל הבתים באמצעות פתחי ביוב ואסלות". קרן-צבי מציין שהחולדה ניחנה בכישורי טיפוס מרשימים, היא שחיינית מצוינת שמסוגלת גם לצלול לכן הוא מציע לשים לב היטב היכן אתם מטילים את מימיכם בשנים הקרובות: "חולדות רבות חודרות אל הבתים דרך האסלות, ללא התראה מוקדמות והן לא מגיבות בנימוס למראה טוסיק חשוף".

אז מעבר למורא המטריד במפגש לא נעים כזה, מה הסכנות בפגישה פנים מול פנים מול חולדה? משום אזורי המחייה שלה ומזונה שעיקרו בזבל נשיכת חולדה עשויה להעביר מכל טוב שיש לביוב להציע: "החולדה היא חייה אינטליגנטית, זריזה וחזקה, ובדרך כלל לא מפחדת מיצורים גדולים ממנה". קרן-צבי מסביר כי אין צורך להינשך בכדי "לזכות" במתנות שהחולדה מעבירה. לאחר שאזורי המחיה הרגילים שלה יפגעו החולדות עשויות לכרסם מיכלים, לקרוע שקיות ולנגוס בשאריות מזון. דרך נוספת להעברת מחלות נעשית על ידי פרעושים אותה נושאות החולדות. פרעושים דומים למה שאנו מכירים בארץ, ממין מעט שונה, אחראים בין היתר, ל"מוות השחור" שקטל 25 מיליון איש באירופה של המאה ה-14 בעקבות העברת חיידק הדבר. היום צורת העברה הנפוצה יותר היא סוגים שונים של צהבת. אך הסכנה הגדולה ביותר צפויה דווקא לאצבעות התינוקות: "החולדה היא חייה אינטליגנטית ביותר שיודעת לזהות חוסר אונים. בעיתות מצוקה, כשהחולדה חשה רעב, היא תנגוס בכל מזון שנראה לה זמין, בין אם מדובר באצבע תינוק ישן, קשיש המרותק למיטה או אף רגל אדם שיושן ללא ניעה".

חולדת החוף: רוצה ביס? // gettyimage

הפיתרון – אמצו חמוס!

אחדים מאיתנו עשויים לשאוב עידוד ממבצעי הדברה שמתכננת עיריית תל אביב באזורי העבודות על מנת להקדים תרופה למכה. אך קרן-צבי מוריד לנו שוב את המצב רוח ומסביר כי היפטרות מהמכרסם היא משימה כלל לא פשוטה: "אם ניתן היה לפטור אותנו מהמטרד הזה בעבר, היו עושים זאת ולא מחכים לחפירות של הרכבת הקלה. מדובר ביונק עם קצב התרבות גבוהה ביותר. הנקבה מתייחמת כל 4-6 ימים, משך ההיריון הוא 21-22 יום והיא מסוגלת להמליט עד 6 פעמים בשנה, בכל פעם 6-12 שגרים, ויש מקרים שאף 18. כל שגר מגיע לעצמאות בגיל חודש וחצי, בגרות מינית כשהם בני שלושה חודשים בלבד ותוחלת החיים שלהם היא בין 3-4 שנים. תעשו אתם את החשבון. משום שמדובר בחיה אינטליגנטית, בעלת יכולות למידה וזיכרון, גם שימוש ברעלים הוא לא דבר קל. חולדות חיות בלהקות וחולדה שמתה לאחר שנגסה בפיתיון תגרום לאחרות להימנע ממנו".

ולקינוח בדקנו עבורכם עם אילו סוגי חולדות אתם צפויים להיפגש בטיול ברחוב, ועוד מעט גם באסלה. הסוג הראשון הוא החולדה המצויה, שהיא המין הקטן יותר. משקלה נע בין 120-200 גרם והיא חייה בלהקות. הסוג הפחות חביב הוא חולדת החוף שמשקלה מתחיל ב-250 גרם ונגמר אי שם ב-600. חתול קטן. היא נחשבת לתוקפנית ואגרסיבית יותר וגם הנשיכות שלה לא נעימות במיוחד. הפתרון שקרן-צבי מציע הוא לאמץ לשש שנים הבאות תחביב חדש – גידול חמוסים: "חמוס הוא האויב הטבעי של החולדות ומסוגל לרדוף אחריהם גם במחילות תת קרקעיות. הוא מצויד בטפרים ומלתעות משוננות בהתאם, אך גם בפרווה רכה וצפופה, אופי נח ופרצוף מתוק ששובה אנשים".