הסוף הרע של השוטר הטוב

פקודיו של תת־ניצב אפרים ברכה הקפדן, כמו חבריו מהעיר מודיעין, הכירו אדם צנוע, ולא ציפו שייסוריו מהפגיעה בשמו הטוב יגרמו לו לשים קץ לחייו • כעת כחולי המדים נערכים לחשבון נפש, בידיעה ש"יש גבול לחבטות שהמשטרה יכולה לספוג לפני שתתפרק"

לא עמד בלחצים שהורגל להם. תנ"צ אפרים ברכה ז"ל // צילום: יואב ארי דודקביץ' // לא עמד בלחצים שהורגל להם. תנ"צ אפרים ברכה ז"ל

חיוכו המבויש של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת־ניצב אפרים ברכה ז"ל, בלט בתמונות שהתפרסמו השבוע בתקשורת, מייד לאחר שהתאבד. ברכה (בן 55 במותו), כפי שהעיד עליו השבוע ראש האגף לחקירות ומודיעין, ניצב מני יצחקי, היה לוחם בפשיעה בקו הראשון, שנגע בעצבים רגישים של עבריינים רבים. הוא עשה זאת תוך כדי שהוא מקרין יושרה, צניעות ומקצועיות. מכריו ביאח"ה תיארו אותו כמפקד קפדן ודייקן, שהעמיד לפקודיו סטנדרטים גבוהים, אך בד בבד היה אדם צנוע ורגשן, שתמיד נחבא אל הכלים. 

מגישה: ליטל שמש איפור: רונה בן עזרא ארכיון: זוהר קליגמן

"היו לו יכולות תחמון במובן הטוב של המילה, שנבעו במידה רבה מהיכולת שלו לחדור לנשמה של הנחקר ולכבוש את ליבו - ולגרום לו לדבר. איתו הם הרגישו שאפשר לפתוח, לספר הכל", סיפר מכר על חברו הדתי, תושב מודיעין. רב העיר, אליהו אלחרר, הוסיף: "אפרים היה מוכר לציבור כתנ"צ ברכה. בעיר מודיעין הכירו אותו כאפרים", ואפילו כאפי, שגם בבית הכנסת התנהל בשקט וכאחד המתפללים.

 

• • •

 

התאבדותו של ברכה היא השיא במשבר שפוקד בשנים האחרונות את המשטרה. הלם וזעם ניכרו על פני שוטרים רבים עם היוודעה של הבשורה הקשה. הם מיאנו לקבל זאת, ולא האמינו שמפקד של יחידת העילית המשטרתית לא עמד בלחצים שהורגל אליהם והחליט לשם קץ לחייו.

בפה מלא טען ניצב בדימוס יאיר יצחקי כי גורמים שונים מימנו קמפיינים שנועדו להכפיש את שמו של ברכה. עורכת הדין של ברכה בתיק פינטו, אפרת נחמני־בר, הוסיפה: "באופן אירוני, לעיתים דווקא לאנשים ישרי דרך וחפים מפשע קשה הרבה יותר להתמודד עם מסכת מתוזמנת של האשמות קשות שמופנות לעברם". את ההאשמות הגדירה נחמני־בר: "חריגות בכמות שלהן ובאיכותן".

חלק מחיצי התסכול שכוונו לחצרו של הרב המורשע, יאשיהו פינטו, מאשימים אותו ואת אנשיו ב"סיכול ממוקד" של ברכה. ניצב בדימוס אריה עמית טען בחריפות שמעשהו של ברכה, בגלל חשדות כאלה ואחרים, עלול להיות נקודת האל־חזור בשקיעתה של המשטרה בבוץ. עוד הוסיף עמית: "יש גבול לחבטות שהמשטרה יכולה לספוג לפני שתתפרק". 

אך התסכול אינו מופנה רק כלפי פינטו ואנשיו. גם המערכת המשפטית האמונה על חקירת שוטרים ספגה ביקורת. רבים במשטרה התלוננו על סחבת בחקירות, ועל כך ששוטרים וקצינים משלמים מחיר כבד על תלונות אנונימיות ועל תלונות שווא. ניצב בדימוס אורי בר־לב, שנאלץ לעזוב את המשטרה בעקבות תיק חקירה נגדו (במחלקה לחקירת שוטרים), שלבסוף נסגר - מסכים. 

"זה הזמן לחשבון נפש. המציאות שבה שופטים אותך ציבורית צריכה להסתיים בחקיקה", הוא אומר, "אתה חוטף בומבה רצינית בלי שיש לך דרך לצעוק. פתאום אתה מבין שלאמת אין משמעות כמו גם לבית המשפט. גם העובדות הופכות לחסרות משמעות. מח"ש הפכה למקום לסגירת חשבונות ולבדיקת רכילויות".

למתקפה על הפרקליטות הצטרף גם השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, שאמר בפגישה עם סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה: "כאשר נאמרות אמירות כלפי שוטרים וקצינים, הן אינן יכולות להישאר בלי תגובה מיידית ומהירה, בין שהן אמת ובין שהן שקר". התגובה שהגיעה היתה מאוחרת מדי, כשיממה לאחר שברכה התאבד בירייה בראשו - הפרקליטות ניקתה את שמו מכל חשד.

"מאז שתנ"צ אפרים ברכה ז"ל מסר את המידע המפליל נגד יאשיהו פינטו, שבעקבותיו נפתחה נגד פינטו חקירה, שבסופה הוא הועמד לדין, הורשע ונידון לשנת מאסר, הגיעו תלונות ומידעים רבים מצד פינטו ומקורביו, שייחסו לתנ"צ ברכה עבירות שונות", כך הפרקליטות שהוסיפה, "כמתחייב, נבדקו מידעים לאורך כל התקופות, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. בדיקות יסודיות שבוצעו בעבר בעניינו של ברכה ז"ל לא הניבו שום יסוד לפתיחה בחקירה פלילית. 

ניצב בדימוס יואב סגלוביץ' // צילום: יוסי זליגר

"החלטות בעניין זה ניתנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בהמלצת פרקליט המדינה, ופורסם ברבים כי לא נמצא יסוד לפתיחת חקירה פלילית נגד תנ"צ ברכה. כמו כן, לא נמצאה עילה למנוע את מינויו לראשות יאח"ה. כנגד החלטות אלו הוגשו עתירות לבג"ץ, וביהמ"ש העליון דחה את העתירות מכל וכל". 

עוד מהפרקליטות: "גם לאחר דחיית עתירות אלו הוסיפו להגיע למח"ש מידעים נוספים. לאחרונה התקבל מידע חדש שמקורו אף הוא בגורם הקשור לפינטו, ושלא נבדק קודם לכן, אך היה דומה במהותו למידעים קודמים, שנבדקו ולא העלו דבר. על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט בשבוע שעבר לבדוק גם מידע זה, כמקובל וכנדרש.

"בשל רגישות הבדיקה, הועברו דיווחים מעת לעת ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה. בדיקה זו היתה בראשיתה, ובישיבה שהתקיימה ביום חמישי שעבר אצל היועץ הוחלט אילו צעדים יינקטו להמשך הבדיקה, אך לא התקבלה שום החלטה על פתיחה בחקירה נגד תנ"צ ברכה".

במשרד המשפטים מצטרפים למגננה וטוענים כי ככלל, המדיניות היא לא לפרסם מידע על אודות בדיקה חשאית בעודה תלויה ועומדת, ולכן לא פורסמה כל הודעה בעניינו של ברכה בשבוע שעבר. את המתקפה מפנים במשרד המשפטים לתקשורת ואומרים כי הפרסום בה, כאילו החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ברכה, היה שקרי. "לא התגבשה תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית נגד תנ"צ ברכה", הדגישו במשרד, זאת למרות התלונות והמידעים שהתקבלו.

 

חקירה לא רגילה

ניקיון שמו של ברכה לא הפחית את רמת התסכול, הכאב והזעם, שהורגשו היטב במסע ההלוויה שלו ביום שני האחרון בבית העלמין במודיעין. אלפי שוטרים, אנשי ציבור ואזרחים הגיע לחלוק לו כבוד אחרון. "הייסורים שלו כתוצאה מהפגיעה בשמו הטוב היו ידועים לנו, אבל כאדם דתי, ליטול את חייו בידיו, לזה איש לא ציפה", אמרו שוטרים שעבדו עימו.

ברכה, שנחשב לאימת רבים, היה רגיש לכל אדם ואדם, ספד אחד מבניו וסיפר: "לפני כמה שנים עברתי ליד העבודה שלו והחלטתי שאני קופץ אליו להגיד שלום, כדי טיפה לשמח אותו. עליתי במעלית, וכאשר נפתחה הדלת שמעתי קול רם אומר: 'איפה הדרך שלכם, טיפת כבוד'. נכנסתי למשרד בלי שהבחין בי, כי לא הרגשתי נוח עם השוטרים מסביב. אחר כך שאלתי אותו: 'מה קרה, אבא, על מה כעסת?' והוא אמר לי: 'הם רואים את המנקה במסדרון ועוברים לה מול הפנים'".

מפקדו לשעבר, ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', דיבר מעל הקבר, כשהוא דומע, על אהבתו העמוקה לברכה. על פקודו לשעבר אמר שלא היה דברן ולא להטוטן, שהוא לא היה מחבק ולא מסתחבק, אלא אדם, שכשמכירים אותו - לומדים לאהוב את דמותו, מקצוענותו, את הנתינה ללא גבול ואת הרצון ללמוד וללמד. "ברכה הקפיד לכבד את הזולת", הוסיף סגלוביץ', שהיה ראש האגף לחקירות ומודיעין ב־2012, עת סיפר לו ברכה על הצעת השוחד מהרב פינטו.

"עשית בחירה מתבקשת, אך קשה מנשוא, הבחירה בין הרב שלך למדינה שלך", אמר סגלוביץ' לפקודו באותו בוקר שבו הבין ברכה שאין דרך אחרת להתמודד עם המצב שאליו נקלע. "הלכת עם האמונה שלך בצדק, ביושר, עם המדינה ועם הממלכה - מול אנשים מסיתים ומוסתים תוך כדי חקירה ולאחריה, שלא בחלו בדבר", חיזק אז את ברכה. 

גם השבוע מצדיק סגלוביץ' את שליחת ברכה להפליל את פינטו, על אף היחסים הקרובים והמורכבים בין הרב לתנ"צ. "לאפרים לא היתה ברירה. אם הוא לא היה מדווח הוא היה מועל בתפקידו. ברגע שהוא סיפר לי הבנתי שנגמר הסיפור".

מדוע לא היה אפשר לשלוח אדם אחר כדי לא להעמידו במצב שהיה ברור שיהיו לו השלכות?

"אפרים היה האדם שנתבקש לתת מידע ולקבל כסף תמורתו. לא היה מישהו אחר. זו היתה אחת הפעמים הבודדות שמישהו נשלח על ידי מישהו לבצע הקלטה כזו נגד הרב שלו, בצורה הכי נקייה שיכולה להיות. אוי ואבוי אם זה לא היה קורה. אני מצפה מכל מי שהיה או יהיה בתפקידי לנהוג ככה. ידעתי מה הולך לקרות. לא סתם הערכתי ששום דבר בחקירה הזו לא יהיה דומה לחקירות אחרות. בחקירה של פינטו לא היה שום דבר רגיל ואפרים הרגיש את זה. אני יודע לומר היום שהוא סמך עלי במאת האחוזים".

האם ברכה היה שלם עם עצמו?

"להגיד שהוא היה שלם עם עצמו אני לא יכול, אבל אני כן יודע שהוא ידע שאין ברירה והוא היה במצוקה לא פשוטה אחרי זה".

ברכה הפך באחת ממפקד בכיר לעד מתלונן, אמר סגלוביץ', והסביר שבפועל ברכה נחשב לנפגע של עבירה מתמשכת, לא רק של פינטו, אלא גם של "גלי הדף עכורים שיודעים לייצר עבריינים מקושרים, ששוחקים אט־אט את קו החוף ואת הסלע. אלה גלים שהופכים בדיה לרכילות רעה, ואחר כך לתחקיר וכמעט לעובדה ואמת צרופה". ולבסוף תהה: "מי יעצור את גלי הים, את הרוח הרעה?"

ניצב בדימוס אורי בר-לב // צילום: יוסי זליגר

מאוחר יותר השבוע אמר סגלוביץ': "דבר שחלף בראשי - למה התקשורת אינה מטפלת בחריגה מקצועית של עצמה? שלא תבין, לדעתי יש הרבה ביקורת לא מוצדקת על התקשורת. רובה, הממוסד, קיבל את החומרים על אפרים ולא עשה בהם שימוש. יש חריג או חריגים שנוהגים בפרמטרים שאחרים אינם נוהגים, ובזה צריך לטפל".

האם הבדיקות בעניינו של ברכה ושל אחרים נמשכות זמן רב מדי?

"חובתם של הגופים לחקור, אבל לדעתי קצת יותר מדי דברים נעשו בחוץ, במובן הזה שהם יצאו לתקשורת. יש דברים שאפשר לבדוק מהר, כי שאלת הזמן היא משמעותית, רק שלוקח זמן לקבל החלטות לכאן או לכאן. היו צריכים לבדוק ולהחליט מהר, כי היה ידוע שמתנהל נגד אפרים מסע. אני לא חושב שאפרים היה מהאנשים שלא קיבלו התייחסות נאותה מהמערכת, כולל המערכת המשפטית, לאורך כל הדרך. המערכת היתה איתו, רק שלפעמים היא לא היתה מספיק ערנית וזריזה".

 

להכשיר את הקרקע לשינוי

כעת במשטרה עסוקים בחשבון נפש, מחפשים כלים כדי לצאת מהמשבר ולהחזיר את אמון הציבור. רב־ניצב בדימוס אסף חפץ, לשעבר המפכ"ל, סבור שמינויו של מפכ"ל באופן מיידי יקרין שקט על הארגון. "יש פה הזדמנות, זרמים תת־קרקעיים. עצם ההחלפה תפתור את הבעיות". ניצב בדימוס עמית מוסיף שהתמהמהות במינוי המפכ"ל הבא יכולה להעיד שהתייחסות הממשלה למשטרה היא בעייתית: "המשטרה זקוקה כעת למפקד חזק מאוד, אמין מאוד, שיוכל להוביל מהפכה תרבותית בארגון".

ניצב משנה בדימוס ד"ר פנחס יחזקאלי, מומחה לשיטור ולאכיפת חוק ולשעבר ראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, אומר כי שני גורמים עיקריים משפיעים על מצבה הנוכחי של המשטרה וגורמים לתהליך של סטגנציה, שנמשך כבר 20 שנה: הביורוקרטיה והמנגנון המשטרתי, והתרבות הארגונית של המשטרה.

"באשר לעוצמת המנגנון המשטרתי, המשטרה סובלת ממה שמכונה בספרות המקצועית 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים'. המנגנון מחזיק בידיו את העוצמה ודואג שלא תתקבלנה החלטות שיפגעו במעמדו. הוא מסבך את העבודה בעזרת 'ים של נהלים', והמהות הולכת לאיבוד בתוך הפרוצדורה. 

"התוצאה היא שהשטח - תחנות המשטרה - מסורס ואינו מסוגל להתאים עצמו לשינויים בסביבה משימתית. התחנות הפכו בשנים האחרונות ללא רלוונטיות למה שהאזרחים באמת צריכים. לוואקום שנוצר נכנסים גורמים אלטרנטיביים: שיטור פרטי לסוגיו ושיטור עירוני, ומאיימים להפוך את משטרת ישראל למיותרת".

עוד אומר יחזקאלי: "התרבות הארגונית, שקרויה בספרות גם 'תרבות השקר של השוטרים' או 'החומה הכחולה הגדולה', היא המושמצת ביותר בספרות המקצועית בכל משטרה בעולם. היא המקור לתופעות שאליהן אנו נחשפים, דוגמת הטרדות מיניות, אלימות שוטרים ועוד. אצלנו הבעיה כפולה ומכופלת, כיוון שהקצינים תלויים במפקדים שלהם בקידומם האישי, אזי תרבות השקר מביאה גם לחיפוי של הקצינים על מפקדיהם. כך היה שנים רבות בתחום ההטרדות המיניות, נוסף על חיפוי על שוטרים־חברים בשטח". 

איך לדעתך מטפלים באתגרים הצפויים?

"במלחמת העצמאות, תוך כדי המלחמה, בן־גוריון עשה סמינר, ישב ולמד - ואז קיבל החלטות והגדיר אסטרטגיה. כך צריך לעשות לכאורה גם השר לביטחון הפנים: להגדיר אסטרטגיה של שינוי, לבקש מארבעה מועמדים תוכנית ליישום עקרונות האסטרטגיה הללו בתוך שנה ולבחור את המתאים מכולם. אבל, היום, לדרג המיניסטריאלי, האחראי על המשטרה, אין קשב ואין יכולת ללמוד לעומק את הנושא. אין לו גם רצון לחוות טלטלות הנובעות מהצורך לכפות שינוי מהותי במשטרה. 

"כיוון שמינו כבר ממלא מקום למפכ"ל (ניצב בנצי סאו; א"ס), האחריות נופלת על כתפיו ולא על כתפי השר. במצב הזה האפשרות הסבירה היא שהוא לבדו לא ילך לשינוי דרמטי ללא גיבוי ראש הממשלה והשר הממונה, ושהעולם ימשיך לנהוג כמנהגו, מתוך תקווה שהזעזועים שפקדו את המשטרה בשנים האחרונות ייצרו באופן טבעי תהליך של התאוששות וריפוי עצמי - כך שיהיה אפשר להרוויח בינתיים קדנציה של שקט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר