ערב יום העצמאות ה־67 למדינת ישראל, ממלא ספרו החדש של אלוף (מיל') גרשון הכהן, "מה לאומי בביטחון הלאומי?", חלל עמוק שרובנו כלל לא חשים בו. הכהן, שחתם לאחרונה 41 שנות שירות בצה"ל (כיהן כמפקד המכללות והגיס המטכ"לי), מבקש להגדיר מחדש את הביטחון הלאומי כעניין החורג בהרבה מהקיום במימדיו הפיזיים. הוא מבדיל בין השאלה הטכנית - כיצד מגינים על הקיום? - שאלה שישראלים רבים התעייפו מלעסוק בה, לבין שאלה חדשה־ישנה, שעצם העיסוק בה יכול לטעת בנו כוחות מחודשים: לשם מה אנו מתקיימים, נאבקים ונלחמים?
הדיון בשאלה הראשונה, המקצועית, סבור הכהן, לוקה בחסר עצום אם לא מבררים תחילה לעומק את שאלת התכלית. "אם תכלית קיומנו בארץ הזאת מסתכמת בשאיפה למקלט בטוח", הוא כותב, "...בלא יותר מאשר מדרך כף רגל יציב ליהודים נרדפים - אפשר לומר, כי במאה השנים האחרונות, ליהודי ברוקלין, או ליהודי קליפורניה היה למעשה ביטחון קיומי רב יותר".
לפני שנים רבות חולל אלוף אחר במיל', מפקד חיל האוויר לשעבר בני פלד, סערה גדולה כאשר הסתייג בחריפות משאיפת הציונות, כפי שהגדיר אותה הקונגרס הציוני הראשון - "לרכוש מקלט בטוח, על פי משפט גלוי, לעם היהודי בארץ ישראל". פלד סבר בזמנו כי מדובר בלא יותר מאשר ב"הגדרת תחום מושב יהודי, בגבולות מוכרים ובטוחים, על ידי נותני חסות וכסף".
משנתו של בן־גוריון, המרחיבה את הגדרת הקונגרס הראשון, קוסמת יותר להכהן, והוא מרבה להסתמך עליה. "הביטחון הוא רק תנאי לקיומנו ולעצמאותנו. למדינת ישראל ייעוד מיוחד. כל מדינה חייבת לדאוג לשלומם ולהתקדמותם של תושביה. מדינתנו מצווה גם על כך, אבל אין זה העיקר. מגמתה העליונה היא גאולת ישראל. קיבוץ גלויות... ביטחון וכלכלה הם רק אמצעים ולא מטרה..." והמטרה היא: "גאולת עם ישראל בארץ אבותיו, בארץ מולדת". דווקא כאן. רק כאן.
הכהן מציע לקוראים לשלב, ככל שניתן, את העבר הלאומי בכינון הביטחון הלאומי הישראלי. אבל הוא גם מודע לחולשת הנוסחה. "העבר, כתודעה היסטורית, כרצף מידע כרונולוגי, יכול אולי לעניין מחקר אקדמי", הוא כותב, ובדרך כלל "אין ביכולתו להניע בני אדם למעשים גדולים", או "להעניק משמעות למאבקם ולמסירות נפשם". הנוסחה המשודרגת שהכהן ממליץ עליה היא לכן זו השוזרת את העבר בהווה כ"תודעה נוכחת", וגם כמצפן לעתיד.
יש בהיסטוריה של התנועה הציונית ומדינת ישראל לא מעט דוגמאות לאותה תודעה נוכחת, אבל ספק אם היא יכולה להפוך לנחלת הרבים. ברל כצנלסון, למשל, סיפר ב־1919 כי ביקורו בהר הבית היה היום החשוב ביותר בעבורו, העניק משמעות להתנדבותו בגדוד העברי ואף הפעים את ליבו; באטלס ארץ ישראל שהופץ על ידי מחלקת החינוך בצה"ל לאחר מלחמת העצמאות, הופיעו בעמוד הראשון פסוקי ברית בין הבתרים מספר בראשית: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת"; בן־גוריון הגדיר את המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות כ"מכרעת", אך לאו דווקא מבחינה צבאית, והסביר כי "השבועה ההיא על נהרות בבל, היא שמחייבת אותנו היום כבימים ההם".
התודעה הנוכחת על פי הכהן דומה מעט לסיפור אהבה אנושי, שיש בו מימדים רבי עוצמה, כאלה שמתקיימים מעבר לחישובי תועלת, שרידות וקיימות פיזית. הדרישה של הכהן מקוראיו - לשזור את העבר כתודעה נוכחת בהווה - אינה דרישה פשוטה או קלה. אחת הבעיות היא שהחברה הישראלית, בחלקה, מסויגת מעברה, ויחסה אל העבר שנוי במחלוקת: יש שמחויבים לו; יש שמתייחסים אליו כאל ספר היסטוריה ותו לא; יש שמתעלמים ממנו; ויש עכשוויסטים, שמבקשים להתנתק מעברם ולהתרכז בהווה בלבד.
הכהן מדלג על המחלוקת הזאת, ומציע לנהל מחלוקת על האופן שבו מפרשים ומשלבים את משמעותו של העבר בהכוונת ההווה והעתיד. ציוני הדרך שאותם הוא שוזר כבמסלול ניווט - כתביהם ומורשתם של מנהיגי הדור המייסד - יעזרו לרבים מהקוראים ברגעים של אובדן דרך והתמצאות.
ספרו של הכהן, בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית, הוא חיבור מורכב שאינו קל לקריאה, חיוני יותר מאי פעם ומעורר מחשבה ושאלות. ככותר שראה אור בסידרת הביטחון הלאומי של ספריית "אוניברסיטה משודרת", ראוי אף שייכלל גם כחומר העשרה ועזר במערכת החינוך העל־יסודי. הדבר נדרש כיוון שככל שישראל מתרחקת משנות העצמאות הראשונות שלה, מתברר כי אצל רבים מבני הדור הצעיר, זה שנולד אל מציאות של מדינה קיימת, מצטמצמת התודעה הלאומית רק אל המובן מאליו - מקום לידתם.
בכל מדינה אחרת, די בקשר טבעי וראשוני כלידה; אבל לא במדינת ישראל שקמה מתוך העבר. ללא ההיסטוריה והתרבות הנשענות על היהדות, אין למדינת ישראל זכות קיום דווקא כאן. ההכרח לקשור עצמם לעבר ולשלבו כתודעה נוכחת בחיינו הוא צורך פנימי בקרב הישראלים - אבל גם צורך חיצוני: ככל שיראו את עצמם קשורים יותר למורשת היהודית ולעברם, כך יגדל הסיכוי שגם אויביהם יכירו בקשר ובהמשכיות, ויחדלו להתייחס אליהם כנוכחות של עוברי אורח או מהגרים. ¬
מה לאומי בביטחון הלאומי? / גרשון הכהן
אונ' משודרת/מודן/מ' הביטחון, 170 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו