כשצביקה שרף החל את דרכו כמאמן בליגת הכדורסל בישראל, בשנת 1977, אף אחד משחקניו כיום במכבי אשדוד אפילו לא נולד. אבל אחרי חודש באימון הקבוצה הדרומית, שבמהלכו כבר הצעיד אותה לשני ניצחונות בשלושה משחקים, אי אפשר להתחמק מהשאלה מה יש למאמן בן 63, שזכה בעשר אליפויות המדינה, בשישה גביעי המדינה ובגביע אירופה למחזיקות גביע, שהופיע בשלושה גמרי יורוליג ובשמונה אליפויות אירופה, לחפש בקבוצה המדורגת אחרונה בליגה הישראלית?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"יש לי בעיה", אומר שרף בפנים רציניות. "אני מאמן כדורסל. אני אוהב לאמן, זה המקום הטבעי שלי. אז נכון שאני רוצה לאמן ברמות הגבוהות, ואני חושב שמקומי שם, אבל מה רצית שאעשה? שאשב בבית בגלל שלמכבי ת"א כבר יש מאמן, ועוד מאמן מצוין? אני בן 63, אבל יש לי אנרגיות של בן 30.
"לפני חודשיים קיבלתי הצעה מוולגוגראד ברוסיה וזה לא הצליח. הייתי במגעים עם איגוד הכדורסל לתפקיד ראש האגף המקצועי, ורציתי לאמן את נבחרת הנוער או את העתודה. אבל התברר שעשו לי תרגיל מלוכלך".
איזה תרגיל?
"איגוד הכדורסל נשלט כבר הרבה שנים על ידי מרכזי הספורט ועל ידי כמה אגודות חזקות, ואני באתי ושברתי את ההגמוניה כשלקחתי 25 אחוזים בבחירות להנהלה עם סיעת עוז. אנחנו אופוזיציה לוחמת, שלא עושה להם חיים קלים. אני קוץ בתחת בשבילם.
"יו"ר האיגוד הקודם, דני חלוץ, הציע לי לפני שנה וחצי לאמן את נבחרת ישראל, אחרי שאריק שיבק עזב ודיוויד בלאט לא הסכים לקחת את התפקיד. אבל פחדתי שזה ייראה כאילו מה שבאמת רוצים זה להשתיק אותי, וסירבתי. בקיץ האחרון פנו אלי עמירם הלוי (יו"ר האיגוד) ומוישל'ה ויינקרנץ (יו"ר הוועדה המקצועית; א"ו) והציעו לי את תפקיד ראש האגף המקצועי של האיגוד. אלה שני אנשים שסמכתי עליהם, מוישל'ה היה העוזר שלי בעבר. חשבתי שהם אנשים הגונים. הסכמתי לקחת את התפקיד ולוותר על הפוליטיקה למען הכדורסל. היה מי שאמר שהם מייעדים אותי לתפקיד הזה כדי לקנות אותי, אבל אחרים הבינו שרק אני יכול לעשות שינוי מקצועי וארגוני בכדורסל".
ולמה זה לא יצא לפועל?
"הם בתנהלו מולי באופן לא הגון. התחילו לנהל איתי משא ומתן, ובכל פעם הציבו עוד ועוד תנאים. זה היה הזוי. ככה משכו אותי ארבעה־חמישה חודשים. בסוף שמעתי בתקשורת שמינו את פיני גרשון לתפקיד. בגלל זה ויתרתי על הצעות לאמן, גם בחו"ל, והפחתתי את הפעילות שלי באיגוד. אני מאמין שהם ימציאו עלי עכשיו כל מיני סיפורים, כי הם גדולים בלזרוק זבל ורפש. האמנתי להם, אבל היום אני חושב שהם שיקרו לי".
במה?
"כל מה שנתנו לפיני לעשות, לא נתנו לי. למשל אסרו עלי לאמן קבוצה או להיות מחובר לאגודה כלשהי. וזה בזמן שפיני עובד היום כעוזר מאמן במכבי ת"א. אסרו עלי להתראיין בלי אישור של פקידון כזה או אחר. התווכחו איתי על כל דבר, כאילו אני איזה עבריין. החוזה שלי עבר סריקה על ידי כל אחד מראשי האיגוד, ולכל אחד היתה הערה על דבר כזה או אחר. רצו בעצם להשפיל אותי ולחשק אותי, עד שלא יכולתי יותר.
"אני לא אסלח לאנשים האלה. עכשיו כל אחד מגלגל עיניים לשמיים. אף אחד לא ידע, לא ראה, לא שמע. אין בעיה. צביקה שרף לא שוכח ולא סולח, ימשיך בדרכו, ימשיך בעקרונותיו. גם שמעון מזרחי היה שם וידע".
מה הוא ידע?
"שמעון הוא הדמות הכי חזקה באיגוד הכדורסל. הכל עובר תחת ידו, ובלי אישורו שום דבר לא יעבור. מה, הוא לא ידע שממנים את פיני? הוא דיבר איתי ואמר לי, 'לך על זה, אני בעד שתהיה בתפקיד'. אז אם הוא היה רוצה שאני אהיה בתפקיד, הייתי בתפקיד. אין לי בעיה שלא רוצים אותי, אבל בשביל מה לעשות את כל התהליך הזה, את הוויה דולורוזה המלוכלך הזה? זה מה שמעצבן אותי. הכל כדי שחס וחלילה לא אהיה פופולרי בבחירות הבאות לראשות האיגוד?"
אמרת למזרחי מה אתה חושב? בכל זאת עבדת אצלו לא מעט שנים.
"לשמעון אני תמיד אומר מה שאני חושב. אומר ונשאר בחיים. יש לנו הרבה ויכוחים. אני כועס עליו, אבל זה מה יש, זכותו לעשות מה שהוא רוצה. הוא רוצה להמשיך לשלוט באיגוד הכדורסל, הוא רוצה להמשיך לקבוע כל דבר, ואני לא מאלה שקלים לאילוף. שיהיה בריא. אני אמשיך בדרכי, והוא ימשיך בדרכו".
ומה אמרת לוויינקרנץ, שהיה שותף ותיק שלך?
"כלום. אני לא מדבר איתו כבר חודשיים. גמרתי לדבר איתו. הוא בגד בי, גמר אצלי את הקריירה".
הופתעת שפיני קיבל את התפקיד?
"ברור שהופתעתי. פיני הוא פרסונה מקצועית ברמה גבוהה מאוד, אבל היום הוא לא יכול לעשות את זה. הוא עוזר מאמן במכבי ת"א, ואין לו זמן במשך העונה לעשות את הדברים של האגף המקצועי באיגוד. אם רצו שהוא יהיה יועץ לנבחרות רק בקיץ, זה בסדר. אבל זה לא ג'וב רק לקיץ. צריך לעשות הרבה דברים שלא קשורים רק לנבחרות.
"לי היו תוכניות אחרות. אני חושב שצריך לחרוש את הארץ מאילת עד ראש פינה, לרוץ ממגרש למגרש, מבית לבית, מאגודה לאגודה. פיני, עם מה שהוא עושה היום, לא יכול לעשות את הדברים האלה".
מערכת היחסים של שרף וגרשון ידעה עליות ומורדות לאורך השנים, ובמשך שנים פירנסה את התקשורת. הם בני אותו גיל, שיחקו יחד והיו שותפים בתחילת דרכם, אבל אחר כך פרץ ביניהם סכסוך מר שנמשך כשני עשורים וכלל לא מעט עימותים על גבי העיתונים. לפני שנתיים ערכו סולחה מתוקשרת, ומאז הספיק גרשון להחליף את שרף בעמדת הפרשן בערוץ הספורט ובערוץ 10, וגם להתמנות לתפקיד שאליו שרף היה מיועד באיגוד. השלום הקר נשמר.
איך היחסים ביניכם היום?
"בסדר גמור. אין לי ריב איתו. היתה בינינו חוסר תקשורת, והריב המתוקשר הזה לא היה טוב לי. פיני הוא פיני ואני זה אני. אנחנו לא מתראים בכל יום, לא מדברים בכל יום, לא מתנשקים בכל יום, אבל כשמתראים, מדברים".
אתה היית מסכים להיות עוזר מאמן במכבי?
"אני חושב שלא. אבל זה לא עמד בפניי אז אי אפשר לדעת".
מוזר לך לראות את פיני יושב על הספסל מאחורי גיא גודס?
"אני כבר ראיתי הרבה דברים בכדורסל. זה נראה מוזר, אבל בינתיים זה עובד טוב".
עד לאן תגיע מכבי השנה ביורוליג?
"עד לפני שבוע זה נראה טוב מאוד, אבל ההפסד לאלבה בת"א עלול להיות קריטי. אין לי ספק שמכבי היא אחת משמונה הקבוצות הטובות באירופה, וזה לא רק בגלל המאמן או חומר השחקנים, אלא גם בזכות המעטפת שמסביב, המסורת והרוח. יש לדברים האלה משמעות. אי אפשר לדעת עד לאן היא תגיע, אף אחד לא ציפה שהיא תזכה בגביע בעונה שעברה".
ובארץ?
"בשבועיים האחרונים הם לא נראים טוב. אני מכיר את זה היטב. פתאום אתה מגיע לינואר או לפברואר, אחרי כל כך הרבה משחקים, טיסות ונסיעות, ואתה סחוט. אבל עד הגמר של אליפות הליגה, שיוכרע בשני משחקים, יש עוד יותר משלושה חודשים. השאלה היא גם איך הפועל ירושלים תגיע לפלייאוף, כי אחרי המשבר הקשה שהיא עברה, בשבועות האחרונים נראה שהיא התאוששה ושהיא תוכל לתת פייט על התואר. נראה מה יהיה גם ביום ראשון בגמר הגביע".

"הופתעתי שניצחנו"
אנחנו נפגשים בדירת הפנטהאוז המרווחת של שרף בשכונת צהלה בתל אביב. הטלוויזיה בסלון דלוקה על ערוץ הספורט, ככה זה אצל שרף, שמתעקש להישאר מעודכן בכל רגע נתון ולא מפספס גם את התוצאה של צסק"א מוסקבה בליגה המזרח־אירופית.
למכבי אשדוד הגיע במקומו של ליאור ליובין המפוטר, ומצא קבוצה מרוסקת, שנמצאת מתחת לקו האדום עם שלושה ניצחונות מ־16 משחקים. רק לפני ארבע שנים הופיעה אשדוד בגמר אליפות הליגה ובגמר הגביע, וכעת היא נמצאת במקום האחרון, שמוליך לליגה השנייה. אבל מאז ששרף מונה לתפקיד היא ניצחה בנהריה (בהארכה), הפסידה בבית להפועל ירושלים והפתיעה את הפועל ת"א באולמה החדש במתחם הדרייב אין (שוב בהארכה).
"גם אני הופתעתי שניצחנו את הפועל, אף אחד לא נתן לנו צ'אנס. אבל במשך כל השבוע שלפני המשחק דיברתי עם השחקנים על ניצחון. היתה לנו תוכנית משחק, והיא פשוט עבדה. אני עדיין חושב שהפועל קבוצה טובה יותר מאיתנו".
הפכת לשייע פייגנבוים של הכדורסל? המאמן הוותיק שבא לאסוף את השברים ומציל קבוצות מירידה?
"לקחתי על עצמי משימה קשה, אבל זה עוד לא נגמר. עוד לא נשארנו בליגה. יש באשדוד בעיה: הקבוצה ניצחה רק במשחק ביתי אחד עד עכשיו. אבל אני מאמין בדרך שלי".
גם באמצע העונה שעברה היית בסיטואציה דומה. הלכת למכבי ראשל"צ, שהיתה שקועה אז בתחתית, והצלת אותה.
"נכון. ישבתי עם היו"ר יצחק פרי, והוא דיבר איתי במושגים של חזון. המטרה היתה להשאיר את הקבוצה בליגה ולבנות לקראת העונה הבאה - שהיא בעצם הנוכחית - קבוצת צמרת שתהיה בין ארבע הגדולות בליגה ותשחק ביורוקאפ.
"נשארנו בליגה, אבל בקיץ פרי בא ואמר לי שהמועדון תקוע מבחינה כלכלית, ושהוא לא יכול לעמוד בחזון שהצבנו. הוא ניסה להשיג ספונסרים, וזה לא הלך. חודש וחצי התמזמזנו עם הסיפור הזה. הוא ביקש שאשאר בתקציב נמוך יותר, ולא הסכמתי. אמרתי לו: 'יש לי דרך, יש לי חזון, יש לי גם מילה'".
כעסת?
"כעסתי, כי רציתי לאמן, ובזמן הזה לכולם היה ברור שאמשיך בראשל"צ. כל הקבוצות האחרות כבר סגרו עם מאמנים אחרים, ובצדק, אף אחד לא צריך לחכות לצביקה שרף. אני לא מתקשר ליושבי ראש ומבקש לאמן קבוצות, אני לא מסתובב בשוק ולא הלכתי למגרשים. ישבתי בבית, ראיתי את כל השידורים מהתחלה ועד הסוף, וכשלא פירשנתי, לא ראו אותי ביציע כדי שלא יגידו שאני חותר תחת מאמן".
למה קבוצות לא פנו אליך?
"זה לא סוד שיש קבוצות שמפחדות ממני. זה לא סוד שאני לא מאמן זול במושגים ישראליים. זה לא סוד שיש לי דרישות. אני נוח לעבודה, אבל אני עקשן. אני משמיע את דעותיי, לפעמים אפילו בצורה בוטה. אני לא מתבטל בפני אף אחד, אני לא מלקק לאף אחד. יש לי תדמית של אחד שאוכל אנשים לארוחת בוקר. אבל אם תבדוק, בסופו של דבר, כל ההנהלות שעבדו איתי יודעות את הפלוסים ואת המינוסים שלי, יודעות שאפשר לדבר איתי 24 שעות ביממה, יודעות שאני נותן את כל מה שיש לי.
"אז יש קבוצות שקבעו כנורמה תשלום מסוים למאמן, והן לא רוצות לחרוג ממנו, אבל אחר כך משלמות על זה ביוקר. יש ראשי קבוצות שרוצים להתערב בהחלטות מקצועיות ולקבוע בעצמם דברים, ואני לא מסכים לזה. אני חושב שבניית קבוצה, בעיקר עם החוק הרוסי, היא מקצוע.
"עם כל הכבוד לחלק מהאנשים, הידע המקצועי שלהם נופל משלי, מה אני יכול לעשות? זה לא אומר שאני לא טועה. אני טועה".

הקיסם עדיין בכיס
אז איך מצאת את עצמך באשדוד?
"באמת הופתעתי כשפנו אלי מאשדוד. אני יו"ר הדירקטוריון של חברת ספקטרוניקס (שמפתחת מערכות לגילוי ולכיבוי אש; א"ו) ועמדתי לקבל על עצמי תפקיד בשוק האזרחי שלא קשור לכדורסל. אבל ברגע שנפתחה האופציה לאמן, הלכתי על זה. נכון שבחוץ הייתי מרוויח יותר, והיתה לי יותר יציבות, אבל זה הג'וק שלי".
ובאשדוד הסכימו לשלם לך את הסכומים הגבוהים שאתה דורש? מאיפה יש להם כסף?
"תשאל אותם מאיפה. אנחנו מנסים להרים כאן משהו יפה. השכר שלי הוא לא העניין, אלא הדברים שבאים מסביב כדי לעשות מאשדוד קבוצה טובה יותר. אני דורש יותר אימונים, רציתי לבצע שינויים בסגל וכבר החלפנו זר".
אני בטוח שאף אחד באשדוד לא דיבר איתך על קבוצה שתרוץ ראש בראש עם מכבי ועם הפועל ירושלים, ושתלך לשחק באירופה.
"אם אממש את האופציה שלי ואמשיך בעונה הבאה, ננסה לבנות קבוצה חזקה יותר ממה שיש היום, קבוצה שתרצה ללכת לאתגרים גדולים יותר".
אתגרים גדולים במושגים של מכבי אשדוד; השאלה היא אם גם במושגים של צביקה שרף.
"במושגים של אשדוד. עם כל הכבוד לכולם, אני בן אדם שרוצה לעבוד, אוהב לעבוד וגם צריך לעבוד, אני לא מוותר על פרנסה. הלכתי לזה בעיניים פקוחות, ואני יודע את הפלוסים ואת המינוסים".
בשנה שעברה לא היית מאמין אם הייתי אומר לך שהיום תכהן בתפקיד הזה.
"אלי רבי, שמאמן את קבוצת הנשים של אשדוד, הוא ידיד ותיק שלי. לפני שבוע וחצי הוא העלה את הקבוצה לחצי גמר היורוקאפ. כשהגעתי למועדון הוא אמר לי שכולם פחדו לבוא, פחדו שידבק בהם איזה כישלון. אבל הוא זכר שאני לקחתי את נבחרת ישראל אחרי שבלאט התפטר, כשאף אחד אחר לא רצה את התפקיד. היום אף אחד לא זוכר את זה, כמובן.
"היום יש לי פחות חלומות ופחות דמיונות. יש דברים בחיים שהם דינמיים וריאליים, וכרגע אני באשדוד. מה יהיה מחר? מי יודע".
שינוי אחד בלט לעין אצל שרף מאז החל את דרכו במכבי אשדוד: אחרי כל כך הרבה שנים על הקווים, באשדוד הוא הופיע לראשונה במשקפיים.
"האמת היא שזה מאוד טרי", הוא צוחק, "לפני כמה שבועות גיליתי שאני צריך משקפיים בשביל הנהיגה ועשיתי מולטיפוקל. אני עדיין צריך להתרגל לזה, אבל אין מה לעשות, הגיל עושה את שלו. בלי משקפיים, איך אראה את הטעויות של השופטים, שאוכל להתרגז?"
ומה עם הקיסם, לאן הוא נעלם?
"תתפלא, אבל הוא כל הזמן איתי, בכיס".
מקרב כל השחקנים הגדולים שאימנת בקריירה, את מי היית רוצה לשכפל ולהביא אליך לאשדוד?
"חסרים לי שניים: עודד קטש ומיקי ברקוביץ'".
איך זה יכול להיות? הם הרי לא שמרו בהגנה.
"אבל הם היו ווינרים. האחרים שמרו בשבילם, והם הביאו את הניצחונות. אני צריך להשיג באשדוד את הניצחונות שישאירו אותנו בליגה, ואני צריך את הווינרים המוכחים האלה, שאתה נותן להם את הכדור האחרון והם ינצחו את המשחק".
באשדוד ובראשל"צ החלפת את ליובין ואת מתן חרוש, והיריבים שלך בתחתית הם רועי חגאי, ברק פלג ומיקי גורקה - כולם מאמנים צעירים מאוד. למה כל כך קשה לדור הזה להסתגל לליגה?
"קודם כל, המאמנים הוותיקים בארץ נעלמו מהליגה כמעט לגמרי. נשארנו רק פיני ואני. מולי קצורין כבר לא מאמן בהרצליה, אפי בירנבוים, אריק שיבק וארז אדלשטיין בלי קבוצות. חלק גדול מהמאמנים הצעירים הם שחקני עבר, שהתחילו לאמן בגיל 35. כשאנחנו היינו בגיל הזה, היה לנו כבר ניסיון של עשר שנים לפחות באימון. היום המערכות האלה גם הרבה יותר קשות לניהול: בכל קבוצה יש המון שחקנים זרים, וזה לא דבר פשוט למאמן צעיר. אבל אנחנו לא נהיה כאן לָנצח".
מי מהמאמנים הצעירים הרשים אותך?
"לא היה לי ספק שגיא גודס יהיה מאמן טוב. הוא היה שחקן שלי ועוזר מאמן שלי במכבי, הוא עשה עבודה טובה כמאמן בראשל"צ ובירושלים. נכון לרגע זה, אלעד חסין עושה עבודה טובה מאוד בהפועל חולון. דן שמיר קצת נתקע, אחרי שצפו שהוא יאמן את מכבי אפילו לפני גודס, וזה לא קרה, אבל אין ספק שיש לו הרבה מאוד ידע בכדורסל.
"גם דני פרנקו עשה עבודה יוצאת מן הכלל בנתניה ובמכבי חיפה, והעונה בירושלים הוא נתקל בפעם הראשונה בבעייתיות של קבוצה גדולה. אבל הוא לא פראייר".
שכחת את קטש.
"עודד גדֵל בסגנון שלו ועובד בצורה אחרת. הדרך שלו שונה משל כל המאמנים האחרים. יש כאלה שמקבלים את זה, ויש כאלה שלא. בינתיים הוא הצליח בגליל ובהפועל אילת, ועכשיו הוא עושה עבודה טובה בהפועל ת"א. שיבורך".
יש לכם היסטוריה מורכבת. היית מנכ"ל מכבי כשהוא היה מאמן, וכשהוא פוטר החלפת אותו והואשמת בחתרנות.
"אין לנו היסטוריה מורכבת בכלל. נכון שהחלפתי אותו, אבל לא חתרתי תחתיו. להפך, ניסיתי לעזור לו. אני אוהב אותו".

"לא ירצו אותי כשר הספורט"
שרף אימן את מכבי ת"א 11 עונות בחמש קדנציות שונות, בין 1982 ל־2008, ובסך הכל הוא אימן במהלך הקריירה ב־407 משחקי ליגה, שמתוכם ניצח 306 - שהם 75 אחוזי הצלחה. רק לשני מאמנים בישראל, אפי בירנבוים ופיני גרשון, יש ברזומה יותר הופעות ממנו, ורק לשניים אחרים - רלף קליין ז"ל ודיוויד בלאט - יש שיעור ניצחונות גבוה יותר.
אחד ההפסדים הללו, ב־2008 להפועל חולון בגמר האליפות, הוא הכואב ביותר שהיה לו בקריירה. זה היה משחקו האחרון כמאמן מכבי, אחרי שבאותה עונה החליף את קטש כמאמן, הגיע לגמר היורוליג נגד צסק"א - ובסוף סיים בלי תואר.
"היתה לי כביכול תקלה עם ליאור אליהו ועם הוריו, ואולי בגלל זה אני עד היום לא במכבי. באיזשהו מקום מכבי העדיפו אותו על פניי. אז אחריי בא פיני גרשון וזרק אותו, וגם דיוויד בלאט לא רצה אותו".
מה הבעיה שלך עם ליאור?
"אני מאוד אוהב את ליאור, אבל כמו שאני עושה עם הבנים שלי, ממנו דרשתי יותר. תמיד אמרתי לו: 'ליאור, אתה הכישרון הכי גדול בעולם, אתה הילד הכי טוב בעולם, אבל אתה צריך לעבוד יותר קשה ולהשתפר. יש לך אפשרות להגיע ל־NBA'. אבל ליאור מסתפק במועט, וכואב לי על זה, כי הוא כישרון בצורה לא רגילה. הקריירה שלו התפספסה. זה לא בגללי ולא בגלל דני פרנקו ולא בגלל פיני ולא בגלל דיוויד. בוא נגיד שכולנו לא בסדר, אבל אולי גם לו יש קצת חלק? אולי לסביבה שלו יש קצת חלק?
"זה חבל, כי הוא היה יכול להגיע לרמות של מיקי ושל ג'מצ'י ושל קטש. הוא לא נופל מגל מקל ומעומרי כספי בכישרון, והוא היה צריך להיות היום אפילו במצב טוב יותר מהם. אבל שניהם הגיעו ל־NBA, ועומרי משחק שם גם עכשיו, וליאור לא. בכל פעם שהיה צריך לעלות מדרגה בקושי, הוא ויתר לעצמו".
מקל הגיע בפעם הראשונה למכבי כשאתה היית במועדון, ולא קיבל צ'אנס.
"עוד כשהייתי המנכ"ל וקטש היה המאמן, שמעון מזרחי ואני נלחמנו להביא אותו. היינו בשלוש פגישות קשות מאוד עם הסוכן שלו, ואם הייתי נשאר בקבוצה בעונה שאחרי, התכוונתי להציב אותו כרכז ראשון. אבל באו מאמנים אחרים, בירנבוים ואחריו גרשון, וקרה מה שקרה. הביאו על המשבצת שלו את קרלוס ארויו. אני חשבתי שגל צריך להיות הישראלי המוביל הבא, הכוכב של מכבי".
למה בחצי העונה שאתה אימנת הוא לא שיחק?
"אלה היו רק שלושה חודשים, והוא כבר לא היה יכול להירשם ליורוליג, והיה הרבה בלאגן בתוך הקבוצה עם פציעות וכל זה. גל היה אז ילד בן 20, היה מאבק קשה על האליפות והגענו לפיינל פור במדריד. זה לא היה הזמן להכניס אותו לעניינים. היה לו חוזה לשלוש שנים".
אתה רואה את עצמך חוזר מתישהו לאמן את מכבי ת"א?
"לא, זה כבר לא יקרה".
ב־2017 מתכוון שרף לרוץ שוב לראשות איגוד הכדורסל. אז מה הוא באמת רוצה להיות, מאמן או עסקן? גם לו אין תשובה חד־משמעית. "אני רוצה להיות בכדורסל, אני רוצה להשפיע ולעזור. זה הכל. לא בטוח שכולם רוצים שאני אהיה שם".
בחודשים האחרונים נחשפו שחיתויות ענק בעולם הספורט. אחד החשודים הוא יריבך המושבע באיגוד, אבנר קופל. אתה רואה בזה ניצחון?
"זה לא ניצחון. אמרתי כל הזמן שיש שחיתות, אבל הבעיה היא שגם היום אנשים באיגוד הכדורסל אומרים שאסור להוציא דברים החוצה, למה להגיד שהדברים לא טובים ולעשות לאיגוד תדמית רעה?
"אני, כאזרח, לא רוצה שתהיה שחיתות במדינה. אני לא חיפשתי את ישראל ביתנו, רציתי רק את הפינה הקטנה שלי, שהאיגוד ינוהל כמו שצריך. והאיגוד לא מנוהל כמו שצריך. אז כולם אומרים שאיגוד הכדורסל צדיק, ישרים. ישרים כמו סרגל עקום".
מה הציון שהיית נותן לשרת הספורט היוצאת, לימור לבנת?
"היא ניסתה לעשות דברים טובים מסוימים והצליחה לעשות משהו, אבל אני עדיין חושב שהיא סבלה מחוסר ידע בספורט. מגיע היום קצת יותר כסף לספורט בזכות הטוטו, אבל אני לא בטוח שהוא מנותב נכון. אני הייתי מכוון אותו אחרת.
"נכון שיש לנו בעיות ביטחון ויש בעיות של עוני, אבל עדיין לא הצלחנו להביא את הספורט במדינה למעמד הראוי לו".
בניגוד לספורטאי עבר כמו אלי אוחנה ויואל רזבוזוב, שרף לא קיבל הצעה להצטרף לאחת המפלגות בכנסת. "זה גם לא מעניין אותי. לאורך השנים עזבתי מספיק את הבית לכל מיני דברים אחרים, אני לא חושב שבמשפחה ירצו שאני אלך עכשיו לכיוון הזה".
ועדיין, אם היו מציעים לך להיות שר הספורט הבא, היית עוזב הכל והולך על זה?
"כן, אבל לא יציעו לי, כי אני לא יכול להשתתף במשאים ומתנים, באתננים של פוליטיקה. שר ספורט, כשהוא יושב בממשלה, צריך להצביע גם על דברים בתחומים אחרים, ואני עצמאי מדי בדעותיי".
שרף ואשתו רונית, כדורסלנית בעברה הרחוק, יחגגו בשנה הבאה 50 שנות זוגיות. הם יחד מגיל 14, ויש להם שני ילדים - לירון (39), מאמן כדורסל במחלקת הנוער ברעננה, ואלעד (32), דוקטורנט למינהל עסקים באוניברסיטת מרילנד בארה"ב. שרף הוא סבא גאה לארבעה נכדים.
רונית לא רוצה שתפרוש כבר, שיהיה לה קצת שקט?
"להפך. היא יודעת שאני בשיאי כשאני מאמן, שכיף לי. היא רוצה שיהיה לי טוב. כשקיבלתי את ההצעה מאשדוד, התייעצתי איתה, והיא תמכה. אחר כך טילפנתי ללירון והעליתי בסקייפ את אלעד, גם הם היו בעד. רק אז נתתי תשובה חיובית".
עכשיו, לקראת משחק התחתית הגורלי ביום שני מול גלבוע/גליל, כששתי הקבוצות מדורגות בשני המקומות האחרונים בטבלה ונלחמות על הישרדותן בליגה (רק אחת יורדת לליגה השנייה), יש לשרף שאיפה חשובה אחת: שהנכד הבכור שלו, יהונתן בן ה־9, יבוא לראות את סבא במשחק. "את הניצחון על הפועל ת"א הוא פיספס, כי היה לו חום גבוה. אני מקווה שהפעם הוא יוכל לבוא".

"הכפשות חסרות בסיס"
מאיגוד הכדורסל נמסר בתגובה לדבריו של שרף: "אין בכוונת האיגוד, ובמיוחד אין בכוונת יו"ר האיגוד ויו"ר הוועדה המקצועית, להתייחס ל'שפת הרחוב' שבה משתמש שרף, ודאי שלא להכפשות אישיות חסרות כל בסיס. על כך כבר נאמר: אין אדם נתפס בשעת כעסו.
"בעלי התפקידים באיגוד עושים מלאכתם נאמנה ובצורה מקצועית, כאשר טובת איגוד הכדורסל עומדת לנגד עיניהם. הטענות בכתבה, שנטענות על ידי מר שרף, מופרכות לחלוטין".
שמעון מזרחי וליאור אליהו בחרו שלא להגיב לנאמר בכתבה.
aralew@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו