המלך הוא עירום

אוקטובר 1958, גרמניה.

אלביס פרסלי, בן 23, שגויס שנה לפני כן לשירות צבאי של שנתיים בצבא ארה"ב, נשלח לגרמניה

 

אחרי שאלביס נסע לגרמניה, הוא ואניטה ווד, חברה מממפיס, תיכננו שהיא תבוא אליו לגרמניה לביקור. היא מעולם לא באה, אבל אלביס כתב לה במשך שנה וחצי, התכתבות ארוכה במיוחד מבחינתו. הוא הצהיר שהוא אוהב אותה יותר מכל אדם אחר ביקום, ויאהב אותה לנצח; שהוא מחכה בלהט לרגע שבו יוכלו להתחתן ולעשות יחד "אלביס קטן". הוא דרש בתוקף שהיא תשמור על עצמה "נקייה וטהורה", כלומר, בתולה. באחד המכתבים תיאר את עצמו כ"ילד קטן ובודד, הנמצא במרחק 5,000 מייל". אבל אם אלביס הרגיש בודד, זה בוודאי לא בגלל שהוא היה לבד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כמעט מייד עם הגעתו לגרמניה, אירחה לו לחברה נערה גרמנית בת 15, דוגמנית מתחילה בשם מארגיט בורגין, שעליה נהג לומר שהיא עולה על בריז'יט בארדו. עם הנערה זו, הוא כתב לאחד מחבריו, זה סקס בלי הפסקה. מארגיט נכנסה להריון ונאלצה להפיל את ילדו של אלביס, אירוע שהותיר, לדבריה, צלקת עמוקה בנפשה. זמן קצר לאחר מכן הוא הכניס למיטתו נערה גרמנית אחרת בת 15, הלי פרימל, שאותה כינה "Legs" (רגליים).

בגרמניה, הנערות נהרו אחר אלביס. אחת החשובות שבהן היתה אליזבט סטפנייק בת ה־19, יפהפייה שאביה נטש אותה ואת אמה במהלך מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה, נישאה אמה בשנית לסמל בצבא ארה"ב. אליזבת גרה עם אמה, עם אביה המאמץ ועם אחות למחצה בת שש וחצי בבסיס צבא לא רחוק מגבול צ'כיה, שבו הוצב אלביס באופן זמני בחודשים נובמבר־דצמבר של שנת 1958.

אליזבת ביקשה מאלביס חתימה כשראתה אותו בקולנוע, והוא נדלק עליה מייד, הזמין אותה לשבת לידו במהלך הסרט והניח את זרועו סביב כתפיה, מחווה שסימנה אצלו בעלות. מאוחר יותר ליווה אותה לביתה בג'נטלמניות. בבוקר חג ההודיה הוא הקיש על דלתה במפתיע, ובילה יום מקסים עם משפחתה. אלביס מצא לעצמו מטרה, והיה מקסים כמו שרק הוא ידע להיות.

זמן קצר לאחר מכן, הוא שכר את אליזבת כמזכירתו הפרטית, בזכות שליטתה בגרמנית ובאנגלית כאחת. היא היתה אמורה לגור בביתו, לקבל חדר משלה ולהיות אחת מהמשפחה. אלביס הבטיח להוריה של אליזבת שאביו וסבתו ישגיחו עליה.

אלא שכבר בלילה הראשון, הוא הבהיר לאליזבת באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהתפקיד שלה יהיה הרבה מעבר לזה של מזכירה. אחת מחובותיה היתה לישון איתו בכל לילה שבו לא היתה נערה אחרת זמינה מיידית למיטתו. הוא הסביר לה שאינו מתכוון לקיים איתה יחסי מין מלאים - הוא לא נוהג לעשות זאת, אמר, עם נערה שעימה הוא עומד להתראות באופן קבוע, בשל החשש שתיכנס להריון.

אליזבת לא התנגדה במיוחד. למעשה, בתוך זמן קצר החלה להעריץ את אלביס והיתה מוכנה לעשות בשמחה כל מה שרצה. כשהם עברו מהחדר במלון לבית פרטי, היא קיבלה את החדר לידו.

מה שהציק לאליזבת היה העובדה שאלביס המשיך בשיגרת "הדלת המסתובבת" שלו עם נערות. לעיתים קרובות הפמליה שלו היתה מגייסת נערות צעירות יפות כדי להציע אותן לאלביס; לפעמים הוא היה מלקט נערות בעצמו, מבין הצעירות שהסתובבו מול חזית ביתו, ומכניס אותן פנימה, לחדר שבו אנשי הפמליה שלו היו מתכנסים מדי ערב לדבר, לשיר ולשתות לימונדה. אחרי זמן מסוים, אלביס היה מזמין את אחת הבנות לחדרו כדי לקיים יחסי מין. במיטתה שבחדר הסמוך, אליזבת שמעה הכל.

אחרי שהמפגש הלוהט היה מסתיים, והנערה היתה נשלחת לדרכה, היה אלביס שוכב במיטתו ומקיש על הקיר שלוש פעמים, כדי לסמן לאליזבת שעליה להיכנס. לילות רבים היא נכנסה למיטתו דקות ספורות בלבד אחרי שנערה עזבה אותה, אולי אפילו חשה את החום שהותיר גופה של הנערה בין המצעים. היא ניחמה את עצמה במחשבה שנערות אחרות באות והולכות, אבל היא זאת שנשארת.

אלא שביום ראשון, 13 בספטמבר 1959, או זמן קצר לאחר מכן, הנערה שעזבה את המיטה היתה תלמידת כיתה ט' בת 14, פריסילה בולייה, שאביה, קצין בחיל האוויר האמריקני, היה מוצב בבסיס בוויסבאדן.

איור: רות גווילי

חיזור גורלי

פריסילה "גויסה" עבור אלביס על ידי קארי גרנט, רב"ט בחיל האוויר ועוזר מנהל של "מועדון הנשר", הקנטינה הצבאית בוויסבאדן, שהצליח ברוב קסם לפלס את דרכו לקבוצה של גברים צעירים, שהקיפו את אלביס. אף שהיה נשוי ואב לשני ילדים קטנים, הוא היה, כפי שהודה, "מכור למין", ומטרתו העיקרית בחיים היתה לפתות נשים צעירות מאוד. למעשה, הוא חיפש נערות כמו פריסילה.

במהלך קיץ 1959 הבחין קארי בפריסילה במועדון הנשר, זמן קצר אחרי שהגיעה לאירופה. פריסילה, יפהפייה מהממת, נבחרה באותו אביב כ"נערה היפה ביותר, עם העיניים היפות ביותר והלבוש היפה ביותר" בבית הספר שלה ביוסטון, טקסס.

גרנט ניגש אליה מייד והחל לדבר איתה. "את רוצה לפגוש את אלביס?" שאל. זה היה הפיתיון הרגיל שבו השתמשו הגברים בפמליה של הזמר. מציאת נערות יפות עבור הבוס היתה חלק מענג במיוחד בעבודתם, והעלתה את קרנם בעיניו. אחרי שאלביס בחר את הנערה המועדפת עליו, תמיד היו כאלו שנותרו מאחור לשימושם.

כמעט ארבעים שנה לאחר מכן, קארי סיפר לסופרת סוזן פינסטד כי פריסילה היא שהתקרבה אליו וביקשה שיכיר לה את אלביס, וכי הוא דרש וקיבל ארבע פעמים יחסי מין איתה לפני שיעביר אותה לאלביס. פריסילה הכחישה בתוקף כי קיימה אי פעם יחסי מין עם קארי כדי להכיר את אלביס. לטענתה, קארי הוא שהזמין אותה מרצונו לפגוש את אלביס, והוריה נתנו את אישורם רק אחרי שתיחקרו אותו בפרוטרוט. היא סיפרה כי אבא שלה היה אדם אוהב, אבל נוקשה מאוד.

פריסילה, השנה. בת 69 // צילום: AFP

כבר מהמפגש הראשון ביניהם, הלכה פריסילה שבי אחר אלביס. למרות חזותה הצנועה, היא לא היתה באמת ביישנית, אלא פשוט טיפוס שקט, בעלת יכולת אבחנה דקה וחכמה מאוד. היא ניחנה גם ביכולת להתמקד באופן אינטנסיבי במה שהיא רצתה ולהשיג את זה, במוקדם או במאוחר. במשך 12 שנים, מה שהיא רצתה היה אלביס.

אלביס היה מיומן מאוד בתהליך החיזור. כשרצה, היה יכול לגרום לנערה - קהל של אחת - להרגיש שהיא האחת והיחידה עבורו בכל העולם. באותו רגע, זה היה נכון. הוא היה רומנטיקן; שוב ושוב הרגיש שחלומו התגשם.

באותו ערב, כל תשומת ליבו הורעפה על הנערה דמוית הבובה, שלבשה "חליפת מלחים כחולה־לבנה קטנה וגרביים לבנים". הוא דיבר אליה, ניגן עבורה בפסנתר, ואם לא באותו הלילה - אז בתוך כמה לילות שלח אותה לעלות לחדרו. הם התעלסו בכל דרך אפשרית, אולם לא קיימו יחסי מין מלאים: דומה היה שבאופן מוזר, בתוליה של פריסילה היו משהו שאלביס נזקק נואשות לשמר.

פריסילה בילתה במיטתו של אלביס בבית בבאד נאוהיים בכל ערב שבו שהה בבית במהלך ששת החודשים שלו בגרמניה. הוא לימד אותה איך לתנות אהבים במגוון דרכים, והיא הוכיחה עצמה כתלמידה מוכשרת. כפי שכתבה לימים בכנות, התבנית של משחק מוקדם לוהט התמשכה יותר ויותר.

שוב ושוב, היא התחננה בפניו לממש את אהבתם, אבל הוא סירב בעקשנות: "זה יקלקל את הכל", הוא הסביר. הוא עשה איתה את מה שלמד לעשות עם רבות ממאות אלפי הנערות האמריקניות שרדפו אחריו בלהט רב כל כך דרך הבמה, התקליטים, הטלוויזיה וסרטי הקולנוע. בהתעלסות, כמו בבידור, הכישרון הבולט והמופלא ביותר שלו היה אוראלי.

אלביס טס בחזרה לארה"ב במארס 1960, כשהוא מותיר מאחוריו את פריסילה מתוסכלת, ועדיין בתולה.

הנערות האחרות

באותה עת המשיך אלביס לקיים יחסי מין עם נערות אחרות. הקשר שלו עם אליזבת היה שונה מכל האחרים. היא גרה בביתו וסיפקה לו את תעודת הביטוח שלא ייאלץ לישון לבד. היא, כמו אלו שבאו אחריה, היתה שונה מכל הנערות האחרות בכך שהיתה לה דרגה של קביעות באינטימיות עם אלביס - שנה, שנתיים ויותר, ולפעמים אפילו אפשרות של נישואים.

נוסף עליה, היו מאות נערות אחרות שאיתן קיים אלביס יחסי מין. למאר פייק, שהתגורר בבתיו השונים של אלביס והיה כמעט צמוד אליו מ־1957 ועד 1962, אמר כי התשוקה הבלתי נדלית של אלביס למין עם המון נערות ונשים צעירות התפתחה רק אחרי מותה של אמו גלדיס בשנת 1958. לפני כן היה רק נהר של סקס; אחר כך, זה הפך לשיטפון.

מאז מותה של גלדיס ועד למותו שלו ב־1977, לאלביס תמיד היתה נערה או אישה צעירה כלשהי במיטתו - לליטופים, לחֶברה, לתחושה של נוחות וביטחון, לסקס, לאשרור הגבריות שלו. מגוון מורכב של סיבות, שאין כל אפשרות להבינן באופן מלא.

למאר סיפר כי "התיאבון המיני שלו היה מאוד חזק... אבל הנגיעה והתחושות והליטופים וכל היתר היו חשובים לו יותר מאשר האקט עצמו. אני מניח שאלביס היה מלך המשחק המקדים".

מחבק נערות, 1961. תחושה של ביטחון // צילום: GettyImages

מעבר להיותה זמינה, הדרישה היחידה מהאישה הצעירה היתה להיות מושכת בצורה יוצאת דופן, לדעתם של רוב הגברים בפמליה. לעיתים קרובות הנערות היו מלכות יופי, דוגמניות או כוכבות קולנוע בתחילת דרכן. הן היו צריכות להיות נשים שגברים אחרים השתוקקו אליהן, פינטזו עליהן וקינאו בו בגללן. הבחירה שלו בשותפה למיטה מעולם לא היתה קשורה ביכולתה האינטלקטואלית או באופייה.

"הנערה במיטה" הפכה למוסד החיוני השלישי בחייו האישיים של אלביס, יחד עם המשפחה המורחבת והגברים בפמליה. נראה כאילו הוא נאחז ברכיבים הללו ומנסה להגשים את התמהיל שיעניק לו הגדרה עצמית ותחושה של ביטחון אחרי מות אמו.

התמהיל עצמו היה מורכב. הנערות שבמיטה, למשל התייחסו לגברי הפמליה ולמשפחתו באופנים שונים. אבל אין ספק כי התבנית המשולשת התעצבה לראשונה במשק הבית שיצר לעצמו אלביס בבאד נאוהיים בשנים 1960־1959. ב־16 באוגוסט 1977, הופיעה אותה תבנית גם באנשים שעמדו סביב גופתו, המוטלת על רצפת האמבטיה בגרייסלנד. אחת מאותם אנשים, ג'ינג'ר אלדן, היתה "הנערה במיטה" - זו שחיכתה לו במיטה ממש ברגע שבו הוא מת.

פריסילה

אביב 1967.
אלביס בן 32, כוכב בינלאומי, מתגורר באחוזת גרייסלנד

אף על פי שאלביס רצה לשמור על פריסילה במיטתו, הוא לא התכוון ולא רצה להתחתן איתה. אחרי שגילה שהיא בהריון, הוא התלונן בפני למאר פייק ש"הוא לא יצא בזמן". כשהיתה בחודשי ההריון המתקדמים, הוא קנה חווה והתגורר בה עם פריסילה, בבית קטן וחמוד. במשך פרק זמן מסוים שקע בחלום רומנטי שיחיו שם יחד. מאושרים, הם המתינו ללידתה של התינוקת.

אבל בחודש השביעי להריון הציע אלביס לפריסילה, במפתיע, "פרידה לניסיון" - משפט שמשמש בדרך כלל בחיי נישואים שלב בדרך לגירושים. היא היתה מזועזעת, פגועה ומבולבלת, והוא ויתר במהירות על הרעיון ומעולם לא העלה אותו שוב.

התינוקת, ליסה מארי, נולדה ב־1 בפברואר 1968. למשך זמן מה, אלביס קרן מאושר בזכות המשפחה הקטנה שלו, אבל מייד לאחר הלידה הפסיק לקיים יחסי מין עם פריסילה. היא ניסתה הכל, לבשה בגדים סקסיים והתרפקה עליו במיטה, אבל כל מאמציה כשלו והסתכמו בכך שהשפילה את עצמה.

למרות התסכול במיטה, התנהגה פריסילה כרעיה ואם למופת. היא ניסתה, בהצלחה מסוימת, להשתלט על ניהול משק הבית בגרייסלנד, קבעה זמני ארוחות קבועים ושיגרת יום וניסתה גם לשפר את העיצוב. למרות זאת, אחד מהעובדים באחוזה זוכר כי רוב הריהוט החדש הגיע מ"סירס".

עוד בנובמבר 1967 שיכנעה פריסילה את אלביס לרכוש עבורם בית בבוורלי הילס, שבו יהיה מקום לאורחים, אבל בלי מקום ל"חבר'ה". לא עוד מראות דו־כיווניות, לא עוד מסיבות סקס, לא עוד "כיף".

אלביס, מצידו, הגיב למאמציה לביית אותו באמצעות עיצוב מחדש של הבית בפאלם ספרינגס, שבו בילו הוא ופריסילה את ירח הדבש שלהם. הוא הפך את המקום לגירסה חיוורת של אחוזת הפלייבוי של יו הפנר, עבורו ועבור החבר'ה. הם בילו במקום בכל סוף שבוע ובכל זמן נוסף שיכלו. נערות שעשועים שהוזמנו למקום סיפקו מאגר שממנו תמיד היה אפשר להשיג בת זוג לסקס.

החבר'ה והנערות נהגו להשתעשע בבריכת השחייה הגדולה. חברות רציניות הורחקו בקפידה מהמקום; מעריצות התקבלו בברכה. לעיתים קרובות הובאו למקום רקדניות מלאס וגאס, שנבחרו בקפידה והוזמנו לשחות בבריכה בעירום ולהתייחד עם החבר'ה בחדרי השינה, שהיו מסודרים סביב הפטיו והבריכה כמו במוטל. אלביס אהב במיוחד לפרוש לחדרו עם כמה נערות ועם רקדנית מלאס וגאס, שהיתה לסבית.

במהלך קיץ 1971, פריסילה וג'ואני אספוזיטו (רעייתו של ג'ו, חברו הטוב של אלביס) פשטו על המקום כשהחבר'ה לא היו בו. בתיבת הדואר מצאה פריסילה פתק תודה מפורש ונלהב לאלביס, מאורחת ששהתה במקום באחרונה. אורחת אחרת כתבה פתק לסוני ווסט, שבו כינתה אותו בחיבה "לשון לטאה". פריסילה התקשרה לאלביס בלאס וגאס, זועמת. הוא טען שלא עשה דבר: "אני לא יכול לשלוט בפנטזיות של המעריצות שלי", אמר, וכעס שהיא מעזה להטריד אותו ללא סיבה טובה, בדיוק לפני שהוא עומד לעלות על הבמה. בסופו של דבר, פריסילה היא זו שהתנצלה בפני אלביס.

כדי לקבל הפוגה מדרישותיה של פריסילה, עודד אותה אלביס להיפתח ולצאת יותר לעולם הגדול. היא החלה ללכת לשיעורי ריקוד, ואף ניהלה רומן עם המדריך שלה, שהיה בגיל העמידה, הניסיון הראשון והקצרצר שלה בניאוף. בהמשך היא החלה להתעניין בקראטה, ואלביס, שהיה עסוק בדברים אחרים, עודד אותה בכך. היא עשתה זאת בהתלהבות, החלה לבלות עם תלמידים אחרים שלמדו איתה, השתתפה בתחרויות וביקרה בבתי ספר מקומיים לקראטה, כולל זה של צ'אק נוריס. בתוך מגוון הגופות הגבריים הגמישים, עוטי החלוקים הלבנים והחגורות השחורות, היא פגשה את מייק סטון.

מייק היה יליד הוואי ממוצא מעורב, אלוף העולם בקראטה בשנים 1964 ו־1965, ושרירי מאוד. פריסילה רדפה אחריו בעקביות ובעיקשות, אף על פי שהיה נשוי, אב לילדה בת ארבע ותינוק בדרך. בתוך זמן קצר, הם הפכו לנאהבים סודיים. "הוא סיפק לי את הגשר שעליו חציתי את הנהר מנערה לאישה", אמרה אחר כך. היא היתה אז בת 26.

באותו הזמן, אלביס ריחף בתחושת היי עצומה, בעקבות תוכנית הטלוויזיה שלו, "קאמבק ספיישל", והתוכניות שבאו אחריה. מבחינה מינית, הוא הפך נזקק עוד יותר מהרגיל. אחד מעוזריו סיפר שהם הזינו אותו בשטף קבוע של נשים, כדי לשמור על רמת הביטחון שלו.

מסיבות בסוויטה. מצטלם עם מעריצות, הוליווד, קליפורניה, 1956// צילומים: GettyImages

באוגוסט 1970, הוא מצא את עצמו לפתע במרכזו של משולש לא ייאמן של נשים צעירות יפות להפליא. שתיים מהן היו בנות 25 וסיפרו שהן בתולות - התגשמות של חלום בלתי אפשרי עבור אלביס, שהיה אובססיבי לגבי בתולים - והשלישית היתה ההפך הגמור מבתולים ומתמימות. 

ג'ויס בוֹוָה היתה אחת משתי הבתולות. היא עבדה עבור ועדת הכוחות המזוינים בקונגרס בוושינגטון. באוגוסט 1969 חשה צורך להתאוורר מהעבודה המשעממת והמתישה של מיון ניירת, וטסה ללאס וגאס לחופשה. כשהמתינה בקהל להופעה של אלביס, אחד מעוזריו הזמין אותה להיכנס אל מאחורי הקלעים. אלביס הוקסם ממנה, ומייד הזמין אותה לעלות לסוויטה שלו אחרי ההופעה, לארוחת ערב פרטית. ג'ויס נהנתה מהביקור בסוויטה; אלביס היה מתוק ועדין. אבל היא דחתה את ההזמנה להישאר איתו למשך הלילה.

אחרי ששבה לוושינגטון, אלביס המשיך להתקשר אליה כדי להזמין אותה לקליפורניה. ג'ויס היססה. אחרי הכל, אלביס היה נשוי, והיא היתה קתולית אדוקה, שהאמינה שמין מחוץ לנישואים הוא אסור, וכי ניאוף הוא חטא. אבל למרות כל ההיסוסים, הסקרנות ניצחה, והיא הסכימה לבסוף לקבל את ההזמנה לבוא ללאס וגאס למסע ההופעות שלו באוגוסט 1970. היא הגיעה ביום ראשון, 30 באוגוסט.

איומי רצח

אלביס החל את סיבוב ההופעות השלישי שלו בלאס וגאס ב־10 באוגוסט. כמו תמיד אצלו, ההתלהבות מהתחלה חדשה התפוגגה במהירות. בסוף החודש הוא כבר היה משועמם, ולא הבריק על הבמה. המבקרים שמו לב לכך, אבל הקהל שלו, כמו תמיד, היה שבוי בקסם.

ביום רביעי, 26 באוגוסט, הודיע אלמוני לאנשי הביטחון במלון של אלביס על מזימה לחטוף אותו. ביום שישי קיבלה רעייתו של ג'ו אספוזיטו, ג'ואני, שיחה מגבר שטען כי אלביס יירצח במהלך ההופעה במוצאי שבת. פחות משעה לאחר מכן התקשר הגבר שנית, ואמר כי תמורת 50 אלף דולר הוא מוכן לנקוב בשמו של הרוצח.

הרשויות תיגברו מייד את השמירה על אלביס. ה־FBI, המשטרה המקומית ואנשי הביטחון של המלון, כולם מיהרו להגיב. אלביס התקשר וזימן אליו את כל חבריו כדי שיגנו עליו בגופם מכדוריו של הרוצח. במשך שנים דרש משומרי ראשו ומחבריו הקרובים להבטיח לו כי יעצרו בגופם כל כדור שיהיה מכוון אליו. חלקם הבטיחו, אבל בן דודו, בילי סמית', לא היה מוכן להבטיח: "הי, גם החיים שלי חשובים", אמר לאלביס, "אני לא מוכן לעצור שום כדור מזורגג בשביל אף אחד".

מאחורי הקלעים באותו מוצאי שבת, לפני שעלה לבמה למופע הראשון של הערב, עבר אלביס מאדם לאדם, ואמר "להתראות" בדמעות. הוא עלה על הבמה כשבכל אחד ממגפיו מוסתר אקדח.

במהלך ההופעה קם גבר ביציע וצעק לעברו, "אלביס!" כולם קפאו. אבל הבחור רק ביקש מאלביס שישיר שיר אהוב. שום רוצח לא הופיע באותה הופעה, או בזו שאחריה.

אחרי ההופעה של יום ראשון, קבוצה גדולה של חברים התקבצה סביב אלביס מאחורי הקלעים. התברר שהאיום היה מתיחה, וכולם היו שיכורים מתחושת ההקלה. אלביס גילם את תפקיד המארח המקסים. בין שאר האורחים המפורסמים, הוא קיבל את פניהם של ריקי נלסון ורעייתו, ושל ג'ים אובריי, מנהל אולפני MGM, ובת זוגו לאותו ערב, ברברה לי, כוכבנית שחורת שיער בת 23. כשאובריי עזב אותה לרגע, מיהר אלביס לבקש ממנה את מספר הטלפון שלה. היא כתבה את המספר ואת שמה על פיסת נייר. 

ג'ויס הגיעה מוושינגטון בדיוק כשהחלה ההתכנסות הזאת. אחרי שנה של שיחות טלפון מאלביס שבהן התחנן שתבוא, החליטה לבוא לווגאס כדי להחליט אם לה ולאלביס יש עתיד יחד. 

כשנכנסה לחדר, ראתה שהוא נסער מאוד. אחת מרגליו רעדה ללא הפסק. הוא לא היה מסוגל להפסיק לדבר על איום ההתנקשות והתרברב באומץ ליבו לנוכח האיום של התקפה רצחנית. הוא התנהג כאילו לא חש בלילה שלפני כל פחד, וסיפר ששומרי ראשו וחבריו רעדו מאימה. "חבר'ה, אתם ממש פחדתם, נכון?" התגרה בהם.

ג'ויס גילתה אלביס שונה מאוד מזה שהכירה. יהיר, שחצן ומשפיל את החבר'ה שלו. לא הג'נטלמן האדיב והרגיש שפגשה שנה לפני כן. למרות זאת, היא הסכימה לבלות איתו את הלילה. כשהיו לבדם בסוויטה שלו, ניסתה להבין ממנו מדוע הוא שונה כל כך. אבל ככל שחקרה, הוא התרגז יותר ויותר.

"את לא יכולה תמיד לחקור אותי, ג'ויס", אמר. "עייפתי מאנשים שאומרים לי איך אני ואיך אני לא ואיך הם חושבים שהשתניתי. את צריכה לבטוח בי, ולהצטרף לחזון שלי על שנינו יחד".

ג'ויס כעסה מאוד. בכל שיחות הטלפון שבהן הזמין אותה לקליפורניה, היא הרגיזה אותו שוב ושוב כשהעלתה את נושא נישואיו לפריסילה. ועכשיו, כשהבינה שהיא פוגעת בו בדיוק בנקודה הכואבת, ציינה שוב שהוא עדיין גבר נשוי - באיזה חזון בדיוק הוא רואה את שניהם יחד?

אלביס התפוצץ. "כבר הסברתי לך את זה", שאג. "לי ולפריסילה יש נישואים פתוחים. אם את עומדת להישאר, תישארי", השליך לעברה חולצת משי שחורה. לא היה ספק שהוא רוצה לראות אותה בלבוש הזה להמשך הערב. ג'ויס יצאה מהחדר בזעם וטרקה את הדלת.

אלביס והלשון // צילום: אי.פי/Alfred Watheimer, מתוך הספר: "Elvis and the birth of Rock and Roll"

ביום שני, אלביס התקשר אל ברברה לי בלוס אנג'לס. הוא תפס אותה בדיוק כשחזרה הביתה מלאס וגאס. הוא רצה שתבוא לראות את ההופעה שלו ביום רביעי. היא אמרה לו שלא תוכל, כי קבעה מראש לצאת לקרוז עם ג'ים אובריי על היאכטה שלו. "אז תבואי הלילה", אמר. היא טסה ללאס וגאס. אחד מהחבר'ה של אלביס אסף אותה מנמל התעופה, והיא בילתה את הלילה עם אלביס. "זה היה הבילוי הטוב ביותר", סיפרה אחר כך. אובריי נאלץ להמתין לה כשאיחרה לחזור ללוס אנג'לס.

באותו יום שני, שבו ג'ויס הזועמת עזבה את לאס וגאס וברברה טסה לעיר - גם פריסילה נחתה בלאס וגאס, ואיתה בתה בת השנתיים וחצי, ליסה מארי. זה היה בדיוק הג'אגלינג בין נשים ומין שהיה אהוב על אלביס במיוחד.

קאתי ווסטמורלנד

נוסף על ג'ויס, ברברה ופריסילה, לאלביס היתה עוד יפהפייה שחורת שיער על הכוונת. זו היתה הבתולה השנייה של העונה, קאתי ווסטמורלנד בת ה־25, זמרת סופרן שאותה הוסיף לפמליה שבוע אחרי פתיחת סיבוב ההופעות בווגאס, ב־10 באוגוסט 1969.

זמן קצר אחרי שקאתי הצטרפה להופעה, היא הוזמנה למסיבה בסוויטה של אלביס. מהשנייה שאלביס נכנס לחדר, היא הוקסמה ממנו. "הוא פשוט נראה יפהפה בחליפת הקטיפה השחורה שלבש, מעוטרת השרוכים, עם הצווארון הגבוה שחשף את חזהו", היא נזכרה שנים לאחר מכן. הוא הלך היישר אליה, התיישב לידה, הניח את זרועו סביבה והחל לדבר אליה.

"הוא אמר לי שאכפת לו ממני, שהוא מעוניין בי ומחבב אותי", סיפרה. "כשהוא נישק אותי, ראיתי כוכבים". היא לא יכלה להאמין שאלביס יבחר דווקא בה על פני כל הנשים הצעירות והזוהרות שהסתובבו שם.

ואז הם החלו לדבר על העניין המשותף שלהם בנושאים רוחניים. קאתי סיפרה לו שהיא עדיין בתולה, ואלביס אהב את זה מאוד. הוא הבטיח לה שלא ישכב איתה אלא אם כן תרצה בכך, והסביר לה שנישואיו עם פריסילה הם נישואים פתוחים. ואז ליווה אותה בחזרה אל חדרה. בדיוק כמו בפגישה הראשונה עם ג'ויס, הוא היה הג'נטלמן המושלם.

לפני שהסתיים סבב ההופעות של אוגוסט 1970, קאתי כבר נהגה לישון עם אלביס, אבל לא היה ביניהם סקס. הוא אמר לה שהוא חושש להיות לבד, משום שיש לו סיוטים כתוצאה מאיומי הרצח שקיבל. היא ידעה שנשים אחרות שוכבות איתו, אבל כשאף אחת אחרת לא היתה זמינה, שמחה לחלוק איתו את מיטתו ולהרגיע את פחדיו.

כשהחבר'ה טסו יחד לפיניקס, לתחילת סיבוב ההופעות ב־9 בספטמבר, אלביס וידא שקאתי תטוס איתו במטוס נפרד. היה זה איתות נוסף, במיוחד לגברים שבחבר'ה, שעליהם להרחיק את ידיהם מקאתי, כי אלביס בחר בה. היא היתה עדיין מועמדת סבירה לתפקיד קבוע במיטתו.

ההופעה בפיניקס היתה הצלחה כבירה. אחד המבקרים ציין כי "הקהל שגדש את האולם היה צעיר, הם צרחו ורקעו ברגליהם בכל פעם שאלביס דפק פוזה, הצביע, דקר והשתטח". אלביס היה שוב על הסוס, גם בווגאס וגם בסיבובי ההופעות.

קאתי המשיכה לישון עם אלביס בפיניקס, וגם אחר כך. בדטרויט, ב־11 בספטמבר, היה נדמה לה שהוא מוכן להתחייב אליה. למרות זאת, כשטסו למחרת למיאמי, אלביס סידר שיעבירו את קאתי לחדר משלה. "הקרובים שלי אמורים להגיע לביקור", הסביר. קאתי אמרה שהיא מבינה, אבל היתה מבולבלת ופגועה.

אלביס לא הטיס למיאמי את קרוביו, אלא את ברברה לי מלוס אנג'לס. לברברה לא היתה שום בעיה לקיים איתו יחסי מין, נשוי או לא. אבל היא לא הסתדרה עם החבר'ה. "הם היו מקבלים את השאריות", אמרה בכנות אופיינית, "ואני עצרתי את כל הבנות מלבוא כשהייתי בסביבה". החיסרון מבחינתה היה תשומת הלב שאלביס דרש תמיד. היא חשה שזה כמעט לא שווה את המאמץ.

אחרי סיבוב ההופעות של ספטמבר 1970, אלביס בילה זמן רב בפאלם ספרינגס עם החבר'ה. בסוף אוקטובר, הוא שיכנע את קאתי להצטרף אליו שם לסוף שבוע. בדיוק כשהיא עמדה בדלת, הוא דיבר בטלפון עם פריסילה והסביר לה מדוע אינו יכול לחזור ולהצטרף אליה ואל ליסה מארי בלוס אנג'לס.

אלביס הקריא לקאתי מספרי שירה ורוחניות שהיו בידיו, וקונן על מותו של קוף המחמד שלו בייסורים, עד שדמעות עלו בעיניה. בשעות אחר הצהריים למחרת, כשהשניים נכנסו לחדר האוכל לאכול ארוחת בוקר והחבר'ה כבר ישבו סביב השולחן, אמר להם אלביס: "הי, בנים, אתם יודעים מה? קאתי שלנו עדיין בתולה".

מושפלת, נסוגה קאתי אל חדר השינה, מתוך כוונה לארוז את חפציה ולברוח. אלביס נכנס, התכוון להתחיל בהצגת הילד הקטן, ואז ראה כמה היא זועמת. הוא חיבק אותה. "מותק, לא התכוונתי להביך אותך", אמר. "אני גאה בכך שאת בתולה. לא הרבה בנות היו יכולות להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן. אני לא רוצה לפגוע ברגשותייך בעד שום הון שבעולם".

באותו לילה, הם קיימו יחסים לראשונה. בלילה שאחריו, הוא הציע לה להתחיל ליטול גלולות.

קאתי אמרה לו שהיא צריכה לחזור ללוס אנג'לס כדי לעמוד בהתחייבויות לטלוויזיה ולאולפני ההקלטה, אבל אלביס דחק בה לבטל את הנסיעה. "אני תמיד אטפל בך", אמר. קאתי הבטיחה לחזור בסוף השבוע הבא.

ובינתיים, ברברה לי נכנסה ויצאה מפאלם ספרינגס. אלביס סיפר לה את סיפור חייו, כולל כיצד עבר התעללות בבית הספר. הוא גם ניסה ללא הצלחה לעניין אותה בנושאים רוחניים, אבל ברברה היתה מעוניינת בדברים אחרים. "באותם ימים היו לי כל כך הרבה גברים שחיזרו אחריי - אני חושבת שלא הייתי מודעת בכלל לטוב ולרע", סיפרה.

היא החלה לאבד עניין באלביס. "בהתחלה היה בינינו הרבה סקס. הוא ידע לנשק מעולה והיה מתוק מאוד, אבל לא היה הגבר האמיתי שציפיתי לו. אני חושבת שזה בגלל הסמים שהוא לקח. היה לו קשה מאוד להיות טבעי".

קאתי ווסטמורלנד חזרה בסוף השבוע שלאחר מכן. על פי הסטנדרטים שלה, אלביס דווקא היה טבעי מאוד. "אבל באותו לילה", סיפרה, "בשקט ששרר כשהיינו חבוקים אחרי סערת התשוקה, הדברים החלו להידרדר לתוהו ובוהו". זה התחיל כשהיא אמרה לו שאפילו אהבה אינה תירוץ טוב לניאוף. אלביס ניסה לשכנע אותה לקבל בקלילות את הקשר ביניהם, אבל היא לא קיבלה את זה - והוא התרתח.

"האם המשמעות של זה היא שאני צריך להשיג מישהי אחרת ולאלף אותה בדיוק כפי שאני רוצה שתהיה?" שאל.

קאתי המזועזעת התקוממה. "האם אני איזשהו סוג של כלב או גור שאתה צריך לאלף? אני אישה, אני יצור אנוש".

בסוף הם התפייסו. אבל אחר כך, הכל כבר היה מוזר עבורה. על פני השטח היה נדמה שהדברים בסדר, אבל מתחת לפני השטח תמיד היה מתח. קאתי איבדה את הסיכוי להפוך לבת הלוויה הקבועה של אלביס במיטה.

כשאלביס יצא לסיבוב הופעות בנובמבר, היא עדיין ישנה איתו. אבל בלילה הרביעי, כשהופיע בסן פרנסיסקו, הוא העביר אותה לחדר שינה אחר. היא ידעה שאישה אחרת תפסה את מקומה. 

(תרגום: אסנת נאור)

עם השחקנית אן מרגרט באולפני MGM, 1964. "ידע לנשק מעולה" // צילום: אי.פי

•  •  •  •

אף אחד לא יהרוג להם את המלך / יואב קוטנר

אלביס פרסלי היה צריך להיות השבוע בן 80, ואני שואל מה היה קורה אילו לא "התפוצץ מממתקים", כמו ששר עליו ברי סחרוף בשירו על שנת 77'. 

האם הוא היה מאותם זמרים שממשיכים להקליט ולא מוותרים גם על הופעות, כמו לאונרד כהן או שרל אזנבור? או שהיה מצמצם את פעילותו להופעות במלונות לאס וגאס לקהל מכור או בכלל מחליט שהוא לא יכול יותר? האם הוא היה מתעדכן מוסיקלית (כמו ג'וני קאש) או הופך לזמר קאברים של עצמו? היה רלוונטי או רק נוסטלגיה?

איש כמובן לא יודע מה היה קורה אילו, ובכל זאת נדמה שאלביס היה חייב למות צעיר. זה מה שהוא שידר לעולם, זה מה שרצו ממנו, זה מה שמעדיפים לזכור. בעיקר את חמש השנים הנהדרות של ההתחלה (1956-1961) ואת הקאמבק של סוף שנות השישים־תחילת השבעים. קצת פחות את רוב שנות פעילותו, ובמיוחד לא את הסוף (הוא מת באוגוסט 1977). לא בגלל שהפסיק להיות זמר נהדר - ההקלטות מאותן שנים מוכיחות שהוא שר מצוין עד הסוף המר - אלא בגלל שהיה שמן וכבד תנועה ומדוכא נפשית, רחוק מסמל הסקס והנעורים שהיה בשנים הטובות שלו. 

בחייו הוציא אלביס כשלושים אלבומי אולפן והופעות חיות וזכה בעשרות להיטי ענק. מאז מותו יצאו מאות אלבומי אוסף של להיטיו, עם עוד ועוד הופעות חיות והקלטות מיוחדות ורמיקסים שונים ומשונים. אלביס פרסלי המת הוא עדיין כוכב הרוק הגדול בעולם, שני רק למייקל ג'קסון בהכנסות שרשם לאחר מותו. גם בשנים האחרונות אלביס חי לגמרי בעולם המוסיקה והמזכרות והכנסים השנתיים לזכרו ותחרויות הכפילים. תעשיית אלביס הולכת ומתעצמת בארה"ב ובכל העולם. ממופע ענק ומצליח של "סירק דה סוליי" המספר את סיפורו כבר חמש שנים בלאס וגאס, ועד הפסל שלו במסעדה על שמו בנווה אילן ליד ירושלים. למעריצים שלו, כולל דורות חדשים שגילו את המוסיקה שלו הרבה אחרי שמת, אלביס רלוונטי ומסעיר כמו שהיה פעם. 

לדעתי, שום ספר חדש ושערורייתי ככל שיהיה, לא יהרוס את מה שמיליונים רוצים לזכור: אלביס פרסלי הצעיר. היפה. הנקי. הזמר עמוק הקול ויפה הבלורית שידע גם לנענע את הירכיים. אף אחד לא יהרוג להם את המלך.

מתוך הספר "Elvis Presley: A Southern Life", שיצא בהוצאת Oxford University Press

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו