זמרת מפוארת, אלבום חלש

בגיל 72 מוציאה "מלכת הסול", אריתה פרנקלין, את אלבום הסולו ה־38 שלה, והאמת תיאמר כאן מייד: בגרותה של אריתה מביישת את בחרותה. 

כמה מפוארת היתה הקריירה שלה, שהחלה כבר ב־1956, השנה שבה התרחש המפץ הגדול בהובלת אלביס פרסלי, ג'רי לי לואיס ועוד. אז, בהיותה בת 14, בממפיס, טנסי, הקליטה אריתה בכנסייה של אביה אלבום שירי גוספל. אלה היו הימים שבהם צ'אק ברי וליטל ריצ'רד הוציאו את שחורי ארה"ב מהבלוז אל רחבת הריקודים. 

כשהסיקסטיז הגיעו, הצטרפה אריתה לאותו כוח מוסיקלי־תרבותי שחור, שכלל גם זמרים כאוטיס רדינג, ווילסון פיקט ועוד. בינתיים, מרתין לותר קינג ומלקולם אקס לחמו למען זכויות האדם של השחורים בארה"ב, שירי הגוספל התחלפו במוסיקת רית'ם אנד בלוז קצבית ומחשמלת ואריתה החלה לתפור להיטי ענק - חלקם מקוריים שכתבה ("Think") וחלקם קאברים ("Respect"; במקור: אוטיס רדינג). 

היא הפכה לשם קאנוני, שיחקה בסרטים והופיעה מול אובאמה. אבל האלבום החדש שלה, שמציג עשרה קאברים לשירים של זמרות - מברברה סטרייסנד ועד דיאנה רוס - חלש. הקול שלה, שגם כך נשחק, נאבק בביטים אלקטרוניים שנועדו ליידד את השירים ולמכור אותם לדי.ג'ייז של חתונות עממיות וכיוצא באלה. 

חולשת האלבום בולטת במיוחד בקאברים ללהיטים המחייבים "I Will Survive"  ו"You Keep Me Hangin' On". רק קאבר מפתיע לשינייד אוקונור ("Nothing Compares 2 U") זוכה לעיבוד שונה מהמקור, ומצליח בכל זאת להשאיר טעם טוב בפה.

בשורה התחתונה, אנו נותרים עם תחושה שרק דבר אחד יכול להחזיר למלכה את הכבוד: אם כבר קאברים, אז אלבום קאברים לאיימי וויינהאוס בהפקת סול שמנה וראויה. 

ציון: 5

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו