תקדים: בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אתמול את האב, אשר הואשם בטלטול ילדיו התאומים בני ארבעת החודשים וחצי, בהריגת בנו על סמך ראיות נסיבתיות רפואיות בלבד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמו כן הורשע האב בעבירות של גרימת חבלה חמורה והתעללות, שאותן ביצע גם נגד אחותו התאומה של המנוח. בתום הקראת הכרעת הדין התחוללה מהומה באולם, והנאשם פרץ בבכי וצעק "זו בושה לרשויות המדינה".
הפרשה החלה ב־17 בינואר 2012, כאשר התינוק המנוח הובהל לבית החולים שיבא בתל השומר ללא נשימה. בבדיקות שנערכו לו התגלה כי הוא סובל מפגיעות ומדימומים בראשו וכן משברים מרובים בצלעותיו. עוד באותו ערב הובאה אחותו התאומה לבדיקה בבית החולים, ואז התברר שאף היא סובלת משברים מרובים בצלעות ומסימנים על גופה. כעבור 12 יום מת התינוק. כמה חודשים לאחר המקרה הטרגי נפרדו בני הזוג.
הכרעת הדין עסקה בשאלה מה גרם למצבם הרפואי של התאומים ולמותו של התינוק - האם מדובר בטלטול ובחבלה לא תאונתית, כטענת התובע עו"ד איתי פרוסט, או שמא כתוצאה ממחלות נדירות שהתינוקות סבלו מהן, ובהן רככת, פקקת וחוסר ויטמין D, כטענת הסניגור עו"ד ירום הלוי?
בפתח הכרעת הדין הדגיש השופט צבי גורפינקל כי "התיק שלפניי יוכרע על סמך חוות הדעת ועדויות המומחים בתחום הרפואה, ואין לאמירות של האב ולהתנהלותו כשלעצמן כדי לבסס הרשעה".
במשפט העידו קרוב ל־20 רופאים מומחים. ברשימת הרופאים המומחים מטעם התביעה, שהשופט נותן משקל רב לחוות דעתם, היו פרופ' גידי פרת מבית החולים שיבא ופרופ' שלומי קונסטנטיני מאיכילוב. השופט קבע כי טלטולו של המנוח נעשה סמוך לקרות הנזק. לדבריו, "המנוח טולטל והמדובר בחבלה לא תאונתית". השופט פסל את חוות הדעת של מומחי ההגנה כי התאומים סבלו ממחלות נדירות.
בפרק המסקנות פסק כי הנאשם "פעל מתוך קלות דעת. אני סבור כי הנאשם ביצע את המעשה ברגע של חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם בכיו של המנוח. אינני סבור כי הנאשם רצה בתוצאה הטרגית". התובע עו"ד איתי פרוסט אמר בתגובה כי "בית המשפט שולח מסר לכולנו כי אסור שכעס יהפוך לזעם והזעם יהפוך לאלימות". סניגורו של האב, עו"ד ירום הלוי, אמר מנגד כי "הכרעת הדין של בית המשפט מרובת שגיאות. עם כל הכבוד לבית המשפט, הוא המיט על הנאשם אסון נוסף שלא הגיע לו, וכולי תקווה שבית המשפט העליון יתקן את העוול שנעשה לו בערכאה הראשונה".
בראיון לערוץ 2 נשאל האב אם הוא מבין את משמעות הכרעת הדין, וענה כי "אני מבין, אך לא מעכל את זה, ואין שום סיבה שאני אהיה מאחורי סורג ובריח. אני חף מפשע. הילדים זה הדבר הכי חשוב לי בעולם, עד היום. זה סיוט לאור יום, זה סיוט שנקלענו אליו. אנחנו עברנו טרגדיה נוראה. אני איבדתי ילד. קשה לי לדבר, אני פשוט מאוד מאוד מרוגש, אני עדיין לא מעכל את הגזירה הנוראית הזאת".
עוד הדגיש האב כי "מעולם לא הייתי אגרסיבי כלפי הילדים שלי. מעולם לא הגעתי איתם לאגרסיביות, אגרסיביות זה חוסר אחריות מבחינתי, זה כמו לקחת תינוק ולזרוק אותו, זה אותו דבר. זה סוג של חוסר אכפתיות טוטאלי כלפי הילד שלך, זה רחוק ממני שנות אור. יש רגעים של חוסר סבלנות, אבל לא בצורה כזאת קיצונית כמו שהיא (האם) הגדירה את זה".