כשמכבי ת"א ניצחה את ארמאני מילאנו במשחק הרביעי ועלתה בפעם ה־12 בתולדותיה לפיינל פור, שמעון מזרחי בכה. "הייתי נרגש מאוד. האווירה בהיכל היתה ממש מחשמלת. כבר הייתי עם הקבוצה 11 פעמים במעמד הזה, 45 שנים אני פה, ראיתי הכל, אבל בכל פעם זה משהו חדש. בכל פעם זו עונה אחרת, ואחרי כל מה שעברנו העונה, זה שימח אותי במיוחד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"היו לי רגעים מאוד לא קלים במשחק הזה. לא חשתי ביטחון רב כשירדנו למחצית בפיגור של שמונה נקודות. רק כשהובלנו לקראת הסוף ב־12 נקודות, התחלתי להאמין שאנחנו עולים. כל כך לא רציתי לחזור למשחק חמישי במילאנו. רציתי לחזור לשם כמנצח, לאירוע הגדול מכולם".
בעוד שבוע בדיוק יחזרו מזרחי והקבוצה שלו למילאנו, כהפתעת העונה באירופה, וינסו להפתיע שוב ולנצח את צסק"א מוסקבה, שלה הפסידו העונה כבר פעמיים. לא צריך להיות מבין גדול בכדורסל כדי לדעת שזו תהיה סנסציה ענקית. מצד שני, מי האמין בתחילת העונה שהיקמן ורייס וטיוס הכמעט אלמונים יהיו במעמד הזה, ושמות ענקיים כמו דיאמנטידיס וספאנוליס היוונים יראו את הפיינל פור בטלוויזיה.
"אם אני צריך לשים על המאזניים את שתי הקבוצות, אז ודאי שהכף נוטה לטובת צסק"א. אבל הואיל וזה משחק אחד, והואיל ואני מכיר את השחקנים ואת המאמנים שלנו, אין אצלנו דבר כזה, הרמת ידיים. במשחק שלנו עם הרוסים בארץ היינו על סף ניצחון".
הפסד יהיה כישלון?
"לא. אני חושב שעצם ההעפלה לפיינל פור הוא הישג גדול ביותר".
נו, באמת. שמעון מזרחי מסתפק בחצי גמר?
"אני בוודאי אהיה מאוכזב אם לא נגיע לגמר, אבל אני גם אדם ריאלי. אף אחד לא יכול לומר היום מי יהיה בגמר, ואני לא מתייחס לכל הפרשנים והספקנים וכל אלה. יש לנו קהל עצום מאחורינו. בראש שלי עדיין רצות התמונות המרגשות בתהלוכת הענק של האוהדים לפני שלוש שנים בפיינל פור בברצלונה. ברור שאני לא רוצה שהם יתאכזבו ושהכל ייגמר לכולנו כבר ביום שישי. כל המערכת, כולל המאמנים וההנהלה, משדרת לשחקנים שאפשר לעשות את זה. אנחנו לא תבוסתנים".
___)_)_)_)__)2.jpg)
מזרחי במטבח. אפילו בר המים והמיקסר צהובים, ולקראת שבת לא ייכנס הביתה אפילו פרח אחד אדום // צילום: מאיה באומל בירגר
ברווז צולע? אולי אובאמה
הטלפון במשרד של עו"ד שמעון מזרחי (74), בקומה השמינית בבניין קרסו בתל אביב, לא מפסיק לצלצל. פעם זה אוהד מושבע ששואל אם נשארו כרטיסים, פעם מכר ותיק שמתקשר לברך על ההישג, וגם המזכירה נכנסת כל הזמן ומעדכנת על מצב ההכנות לנסיעה. "אני מעריך ש־4,000 אוהדים יהיו איתנו במילאנו", אומר מזרחי. "כרגע חסרים לנו עוד 1,300 כרטיסים בשבילם. אלי דריקס (מנכ"ל שותף במועדון; ע"נ) היה באיטליה וניסה להשיג עוד".
מזרחי והקבוצה שלו עברו עונה קשה ומתישה מאוד. אחרי אובדן האליפות למכבי חיפה ופרשת פניני בעונה שעברה, שתרמה למועדון לא מעט רגעים צורמים ומביכים, זו היתה עונה שידעה עליות ומורדות תלולים. הפסדים כמעט הזויים בנס ציונה ובדרבי, תבוסה משפילה במוסקבה ועוד אחת בנוקיה, מול הפועל ירושלים, וקיתונות של ביקורת על דרכה הספורטיבית של הקבוצה. רק השבוע ספגה הקבוצה הפסד מפתיע לגלבוע/גליל במסגרת הפלייאוף.
אבל מה שאולי בלט השנה יותר מבשנים קודמות הוא הביקורת שיצאה מתוך הנהלת מכבי כלפי המאמן דיוויד בלאט. אחרי הניצחון בנוקיה נתן בלאט דרור לרגשותיו כשאמר שאם יישאר במכבי עוד עונה, הוא לא מוכן להיות "ברווז צולע".
"אני אגיד לך מאיפה הביטוי בא", אומר מזרחי. "נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, הוא ברווז צולע, כי כולם יודעים שזו הקדנציה האחרונה שלו. דיוויד לקח את הביטוי שלא בדיוק הולם לנסיבות. הוא הצהיר לא פעם ולא פעמיים שדם צהוב זורם בעורקיו, ושהוא רואה את עצמו ממשיך במכבי".
כלומר, אם זה תלוי בך, בלאט ממשיך בשנה הבאה.
"בהחלט כן. אני הייתי משאיר את כל הצוות הזה. אני יכול להגיד לך, ממרום 45 שנותיי במועדון, שהרמוניה כזאת בין מאמן לעוזרים, גיא גודס ואלון שטיין, זה נדיר".
זה נכון שהוא עמד בפני פיטורים בתקופת המשבר ואתה חסמת את זה?
"אני יכול להגיד לך, באחריות, שאלי אף אחד לא פנה בהצעה לפטר את בלאט".
זה לא עלה בשום שיחה בהנהלה? בשום ישיבה שקיימתם?
"בתור הצעה רשמית זה לא עלה. אם למישהו היו ספקות מסוימים הוא היה יכול להעלות אותם. אם היה מעלה אותם, אני חושב שלא היה סיכוי שהצעה כזאת תתקבל".
ובכל זאת. דיוויד פדרמן דאג לפרגן לניקולה וויצ'יץ' אחרי העלייה לפיינל פור, ולא ממש יצא מגדרו כשהזכירו לו את בלאט. זה לא סוד שדני בנו ושי רקאנטי הירהרו בהחלפתו. לא מפריע לך שכל הזמן יוצאות מהמועדון כל מיני אמירות וטענות כלפי בלאט?
"יש הרבה דברים שמפריעים לי, אבל מתברר שאנחנו נמצאים בתקופה אחרת, בדור אחר. אנחנו בדור של ההייטק, בתפיסה אחרת. לא יודע, אולי הדור שלי קצת יותר מסורתי, אולי אנחנו יותר מדי מקובעים. לכן טוב שיש אינטגרציה בין ותיקים לצעירים.
"אני חושב שבמועדון מאוד מעריכים ומוקירים את העבודה שדיוויד עושה. ואם זה לא נעשה בצורה פומבית, עם הדים, אז חבל. אבל אני יכול להגיד לך שאנחנו תמיד מעלים על נס את עבודתו המצוינת. אני לא חושב שיש מישהו במערכת שכועס על בלאט כי אין שום עילה לכעוס עליו.
"אני לא יודע למה האנשים התכוונו בראיונות, אבל הם בטח התכוונו בראש ובראשונה לבלאט, לגודס ולשטיין, וגם לעובדה שניקולה עובד הרבה שעות, למשל עם סופו".
עם נכדו, רון, בהיכל נוקיה // צילום: אלן שיבר
אם בלאט יבוא ויגיד לך, "שמעון, נפגעתי העונה מהיחס אלי, אני לא ממשיך" - זה יצער אותך?
"זה יצער אותי מאוד, ואני אנסה לשכנע אותו שזו לא הדרך הנכונה".
אולי הכעס נובע מזה שבלאט, כמאמן ראשי, לא הביא למועדון את גביע אירופה?
"לא, לא, לא. אני רוצה שיהיה ברור שההמשך של בלאט במכבי לא תלוי בשאלה אם הוא יביא את גביע אירופה או הישג כזה או אחר. מאמן לא נמדד בזה".
איך קורה שערב חצי הגמר נגד צסק"א יוצאות פתאום ידיעות שבלאט בדרך לאמן שם?
"אלו ידיעות שבאו אך ורק מכיוון מוסקבה. לא מאיתנו, חס ושלום. זה חמור, אני רואה את זה בצורה קשה מאוד. זה בדיוק כמו לפנות לשחקן שלנו, שעומד להתמודד מולם עכשיו. זה דבר שלא עושים בספורט. דיוויד הכחיש את זה בצורה מאוד ברורה, שלא משאירה מקום לספק".
ועדיין, כל הזמן יש אמירות כאלו ואחרות מצד "גורמים בהנהלה". יש תחושה שמכבי התחילה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, מה שלא היה עולה על הדעת עד לפני כמה שנים.
"אני חושב שזה יותר רחש־בחש מסביב, ולא בתוך המועדון".
יש קרע בהנהלה של מכבי?
"חס ושלום. יש הבדלי דורות וחשיבה, אבל אני חושב שזה טוב. זה מאזן. עברו הימים שגוף כמו מכבי, עם תקציבים כמו שלנו, יכול להתנהל ולהיות ממומן על ידי בעלים אחד".
לא היית רוצה שגם לך יהיה דור המשך במועדון, כמו לפדרמן ולרקנאטי?
"חתני, יורם בן חיים, צורף לדירקטוריון של המועדון. הוא גם כדורסלן בעברו, גם רואה חשבון וגם כלכלן".
בנו של שמעון, שי, התמנה לפני כחצי שנה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. "אני ידעתי שעם כל האהדה שלו למכבי, הוא לא יוכל להמשיך את דרכי בנושא הזה".
אתה רצית את ליאור אליהו, והוא לא במועדון. זה מפריע לך?
"תראה, רציתי את ליאור אליהו, זה נכון. אולי באיזשהו מקום זו היתה טעות לתת לו ללכת. אבל גם אני ידעתי בדיוק מה זה מעמיס על התקציב. אני מוכרח לומר שזה תמיד טוב שיש מישהו שיודע להפעיל את הבלמים בכל מה שקשור בתקציב, כדי שיום אחד לא נמצא את עצמנו בפני שוקת שבורה".
היית רוצה לראות אותו חוזר למכבי?
"מבחינת ישראליוּת, אליהו הוא דמות חשובה במערכת. ואני לא מדבר כרגע על הצד הספורטיבי בלבד, אלא על העובדה שהוא היה במועדון הרבה שנים, השתלב יפה. אבל כל מה שאני אומר לא בא לכרסם בחוזה או במחויבות שיש לו כלפי הפועל ירושלים".
פדרמן סיפר שעם יותם הלפרין היה כבר הסכם, והוא הופר.
"לא היינו חתומים עם יותם על שום מסמך. היו דיבורים בעל פה, ובמהלך המשא ומתן עלו נקודות שלא היו ברורות מראש. זה מה שהביא לכך שבסופו של יום, לא נחתם ההסכם".
בדיעבד, זה מצער אותך?
"יותם גדל במועדון, הוא ודאי דמות שכולם היו רוצים לראות אצלנו. אבל אנחנו לא יכולים שכל השחקנים הישראלים הבולטים יהיו אצלנו במועדון. אנחנו לא יכולים להיות 15 או 16 שחקנים".
לשמוע את מזרחי אומר שלא כל הישראלים הבולטים יכולים להיות אצלו במועדון זה באמת שינוי גדול ביחס לשמעון של פעם. בימים ההם היו אומרים עליו שכל ישראלי שקולע נגד מכבי שתי שלשות במשחק ימצא את עצמו במכבי בעונה הבאה. אולי שם המשחק החדש הוא באמת הכסף. אולי מכבי לא השכילה להבין עד כמה אליהו והלפרין יחד, בקבוצה יריבה, יכולים לעשות לה נזק. ואולי בגלל כל אלה יחד, מזרחי נזעק העונה לדאוג לישראלי אחר, גיא פניני.
מה עבר לך בראש כשהחלטת לגשת לבלאט במשחק מול אילת ולבקש ממנו להכניס את פניני?
"גיא היה לפני שנה בתקופת השעיה. התקופה הזו פגמה ביכולת הספורטיבית שלו. להחזיר שחקן למשחק, גם פסיכולוגית וגם מבחינת כושר, זה לא קל, אבל צריך להתחיל עם זה מתישהו. חשבתי שבמשחק מול אילת צריך לשלב אותו, ושלא כדרכי, פניתי לדיוויד במהלך המשחק בבקשה שיכניס את פניני".
איך בלאט הגיב?
"הוא יודע שלעולם לא אדבר איתו במהלך משחק על שחקנים. אני יכול להגיד לך שהוא לא מצטער שפניתי אליו. ובאמת, מאז אותו משחק פניני החל לחזור לעצמו".
היו הרבה ביקורות על ההחלטה להחזיר אותו לעמדת הקפטן, אחרי ששון ג'יימס נפצע.
"אני לוקח על עצמי את מלוא האחריות להחלטה הזאת. כמובן, זה נעשה בהתייעצות עם חברי ההנהלה. אחרי הפציעה של ג'יימס היה ברור לי שפניני צריך להיות הקפטן, כי לא נענשים פעמיים. הוא הושעה ממשחקים, הוא ריצה את עונשו, והוא למד את הלקח. הוא בהחלט ראוי להיות קפטן".
איזה מסר אתה מעביר כאן? אחרי המילים הקשות שהוא אמר ליהונתן שולדבראנד והסערה הציבורית, הוא זה שצריך להיות הסמל והמוביל של מכבי ת"א?
"היתה לי ויש לי עד היום בעיה עם מה שהוא אמר. הוא עשה גם עבודה לתועלת הציבור במוסדות שבהם מאושפזים נפגעי הנאצים. אבל אחרי ריצוי העונש שלו, ולא מייד, הוא שב לתפקיד הקפטן. הוא עשה את זה בצורה מופלאה. זה גם נתן לו ביטחון עצמי, שהוא מקנה גם לשחקנים. משרה אווירה נפלאה".
אתה אוהב אותו.
"אני אוהב שחקנים שנלחמים למען המועדון. שיש להם את המחויבות. וכישראלי וכשחקן נבחרת מוביל, הוא בוודאי חשוב למערכת".
לא מפריע לך שיש בקבוצה רק שני ילידי הארץ, פניני ויוגב אוחיון, והיו משחקים שגם הם לא קיבלו דקות משחק?
"פניני ויוגב משחקים הרבה, והם עולים בחמישייה כעת. יש לנו את בן אלטיט וארד הררי, ואני חושב שהם צריכים לקבל שעות משחק. בגלל זה גם העברנו אותם בהשאלה לרמלה, שיקבלו דקות משחק. על פי התקנות הם יכולים לשחק בעת ובעונה אחת בשתי ליגות. אנחנו עובדים בלחץ גדול מבחינת המשחקים, ומטבע הדברים, מאמנים לא אוהבים לקחת סיכונים. זה לא העניין, אם זה מפריע לנו או לא. היינו רוצים לראות את אלטיט והררי יותר על המגרש".
_)_)_)_)1.jpg)
עם דיוויד פדרמן במשחק האליפות בחיפה אשתקד, שבו הפסידו הצהובים. "אני מעריך ש־4,000 אוהדים יגיעו איתנו למילאנו" // צילום: אלן שיבר
בין נס מילאנו לנס ז'לגיריס
כמי שעומד בראש המערכת, איך אתה מסכם את העונה הזאת?
"עוד לא סיימנו את העונה, אבל אני מבקש לפלח את השלבים. תראה מה הקבוצה הזאת עשתה. ניצחונות בית וחוץ על פנאתינייקוס, ניצחונות בטורקיה. בשלב הראשון הפסדנו רק פעמיים, לוויטוריה. מי האמין שיהיה אפשר לנצח את גלאטסראיי או את באיירן במינכן, שהתמודדה על העלייה להצלבה? ידעתי שאנחנו לא קבוצה של כוכבים ושהתפקיד של המאמנים הוא לעשות מהם דבוקה אחת, ובכך הם הצליחו. דווקא בעונה שלא ציפו מאיתנו להרבה, עשינו את זה. עלינו לפיינל פור, וזה הישג גדול".
ועדיין, יש תחושה שבשנים האחרונות, משהו לא עובד בתהליך הבנייה של הסגל בקיץ. היו טענות שבגלל שרציתם לחסוך, החמצתם שחקנים מצוינים ויצא הרכב בינוני.
"הרכב בינוני?! מי אומר את זה? יש לנו תקציב, והבעלים מזרימים הרבה מאוד כסף מכיסם הפרטי מדי שנה, ואנחנו חורגים מהתקציב. לבוא ולהגיד שרצינו לחסוך זה לא נאה ולא יאה. חברי ההנהלה צריכים להיות אלה שדואגים שלא נתרסק. אם שון ג'יימס היה נפצע, אז גם היו אומרים שיש לנו קבוצה בינונית? עם שון ואלכס טיוס ודווין סמית' וסופו, למה אנחנו קבוצה בינונית? אני לא מצליח להבין.
"עברנו השנה גל של פציעות, נבצרויות של שחקנים ממשחקים, ובסוף הגענו לאירוע השיא של הכדורסל האירופי. אז למה קבוצה בינונית?"
למשל הרכישה של דארקו פלאניניץ' במהלך העונה שעברה. למשל ההבאה של אנדריאה ז'יז'יץ' בחלון ההזדמנויות בינואר.
"סליחה שאני מתריס כנגדך. יש הבדל של מזרח ומערב בין פלאניניץ' לז'יז'יץ'. אחד הובא כשחקן צעיר שעתידו לפניו, וכשהיה ברור שהוא צריך להתחשל, השאלנו אותו לציבונה זאגרב. ז'יז'יץ' בא כשחקן מנוסה, שהמאמנים חשבו שהוא לא יגרום לחוסר איזון בקבוצה. הם קיבלו את האישור שלנו. אותי הוא לא מאכזב, הוא השתפר מאוד במשחקים האחרונים, ואולי הוא ימשיך כך בפיינל פור".
מה הכי ריגש אותך העונה, חוץ מהמשחק האחרון מול מילאנו?
"ריגש אותי מאוד הניצחון הראשון במילאנו. לפני המשחק דיברתי עם השחקנים בחדר ההלבשה, אמרתי להם כמה המועדון הזה חשוב. הזכרתי להם את המעמדים הגדולים של מכבי ואת המסורת ואת הזכייה בפיינל פור ובגביעי אירופה. הסתכלתי להם בעיניים ושאלתי אותם אם הם רוצים להיות במעמד הזה. הסברתי להם כמה זה מחייב ומרגש להיות במעמד הזה, להילחם על תואר אירופי. בסוף הנאום שלי הם מחאו לי כפיים. ראיתי שהם מוכנים למשחק.
"ואז קרה שם הנס הזה, שהזכיר לי את נס ז'לגיריס וגם את המשחק הענק במוסקבה, שאנתוני פארקר ניצח ברגע האחרון, עם שלשה בסיבוב.
"לפני המשחק הרביעי מול מילאנו, בנוקיה, שוב דיברתי עם השחקנים. אמרתי להם: 'אתם יכולים לנצח הערב ולהיות בפיינל פור'. צריך לזכור שלא מעט שחקנים שלנו הם חדשים, ולא היו במעמד הזה. העיניים שלהם נצצו מהתרגשות. וניצחנו".
מי הצליח להפתיע אותך העונה?
"במשחקים רבים טייריס רייס היה נהדר, וגם היקמן עשה משחקים מצוינים, טיוס, וכמובן סופו, שנותן עונה כמו העונה הראשונה שלו כאן".
מה אתה לוחש שם, במשחקים, כשאתה קופץ את האגרוף ומקרב את הקמע שלך הכי קרוב לפה?
"שנקלע סל. שנקלע סל".
איך אתה מתמודד עם הקללות נגדך? עם שלטים כמו "שמעון מזרחי תתאבד כבר"?
"אין הרגשה גרועה מזאת. אני בא לעיתים למשחקים עם הנכד שלי, רון, בן ה־17 וחצי, שמשחק כדורסל, וגם עם הנכדות. הם שומעים את הקללות הקשות ורואים את הכרזות המגעילות האלה, ואני צריך לעמוד מולם ולהסביר מה נתתי לקבוצה שלי כל השנים ולאורך כמה שנים. יש כאלה במשפחה שלי שאומרים לי, 'אולי תעזוב, מי צריך את הטינופת הזאת'. אבל אני חושב שאם בגלל קריאות מהסוג הזה אני אשנה את דרכי, זה יהיה להניף דגל לבן.
"מה שאני עשיתי בשביל הכדורסל בישראל ובשביל המיקום שלו באירופה, אף אחד לא עשה. אני עושה את זה בהתנדבות. זה דבר נורא בעיניי לראות ולשמוע את קריאות השואה נגדנו, את השלטים בנוקיה, 'בוכנוואלד' ו'תישרפו במשרפות' ו'שתהיה שואה למכבי'. זה כואב לי. אני לא מכיר בערך הזה שנקרא שנאה, וזה דבר נורא שזה בא מבני עמך.
"האנשים האלה שמקללים ומניפים את שלטי התועבה האלה מתוסכלים. תחשוב שיש אוהדים שלא ראו שום תואר ב־45 השנים האחרונות, ובטח שלא אליפות. ברור לי גם שהם יעודדו את צסק"א בחצי הגמר".
מתנגדיך אומרים עליך שהרסת כאן את הכדורסל, שדאגת תמיד רק למכבי ומנעת את התחרותיות בענף.
"אלה שטויות, גיבובי שטויות, שאפילו לא ראויים להתייחסות".
פנית פעם למשטרה לגבי השלטים? למה רשויות החוק לא מטפלות בזה?
"לא פניתי למשטרה, למרות שלא פעם יעצו לי לעשות את זה. אני לא אוהב לגעת בדברים שקשורים בי. אבל הדבר האחרון שהיה צריך לעשות זה להתעלם מהקריאות האלו. זה ביזיון שמי שאחראי למשטרה במגרשים לא נוקט שום פעולה בנושא. וזה לא רק המשטרה, אלא גם מינהלת הליגה ואיגוד הכדורסל. שומעים את הקריאות 'שמעון מזרחי תתאבד', וזה כבר הפך לעניין שבשיגרה, חלק מהמשקיפים או השופטים בכלל לא מציינים את זה בדו"חות שלהם".
מה חשבת כשראית את ההתפרצות של סופו בסוף הדרבי עם הפועל בהדר יוסף? כעסת עליו? דיברת איתו?
"היתה במגרש אווירה איומה. מהרגע שהגענו למתחם, בשירת ההמנון, במהלך המשחק, בהשפלות של עוזר מאמן הכושר, רגב פנאן, כשאוהדי הפועל מסירים חולצות ויוצרים לולאת תלייה.
"אני לא מצדיק את מה שסופו עשה. בהחלט לא. לא הרגשתי נוח כשהוא זינק ליציע, וזה בלשון המעטה.
"בדקנו בעזרת צילומי הווידאו את כל המהלכים, וראינו שאותו אוהד, במרכאות, הוא בעל מניות בעמותה ומוכר היטב לחברי ההנהלה. הוא זה שהפריע לסמית' להוציא זריקת חוץ והוא זה שקילל בזמן הירידה למחצית, כשהוא מכניס את הראש למנהרה, ועשה את זה גם לסופו כשהוא ירד בסוף המשחק.
"בלי להמעיט מחומרת המעשה של סופו, אני מאלה שחושבים שבהרבה מקרים, מילים פוגעות הרבה יותר מאלימות פיזית. קיבלת אגרוף, או סטירה - אז אתה מחזיר סטירה או אגרוף, זה כואב פעם אחת. היתה לך אפשרות לתגובה. מילות נאצה נחרטות בלב.
"דיברתי עם סופו לאחר המקרה, ועוד פעמיים מאז. למחרת סופו התנצל. והוא לא עשה שום אלימות פיזית. גם בבית הדין הוא אמר שכוונתו היתה רק להפחיד את אותו אדם שקילל, ולא לפגוע בו פיזית, חס ושלום. ואם אותו אוהד כזה גיבור, למה הוא היה צריך לרוץ, ובמנוסתו להפיל אנשים? אתה גבר, קיללת שלוש פעמים, הפרעת להוציא אאוט - תעמוד כמו גבר".
העונש שסופו קיבל - הרחקה משבעה משחקים וקנס של 68 אלף שקלים - היה חמור מדי?
"הוא לא מידתי. אני מעולם לא פגעתי בשופטים או בדיינים ולא העברתי ביקורת. אבל שבועיים אחרי המקרה, האם מישהו פעל נגד אותו אדם - ששמו, זהותו, כתובתו, מספר המנוי שלו בהפועל - ידועים לכולם? לא. אז מה יצא? החוטא יצא נשכר. זה מתקבל על הדעת?"
בימים האחרונים התקבלה החלטה באיגוד הכדורסל להעמיד לדין משמעתי את קבוצת הפועל ת"א, לאחר שבמשחק הקבוצה מול הפועל אילת שוב הונפו כרזות נאצה נגד מזרחי.
גביעים, צילומים היסטוריים ומזכרות במשרדו. "אין יום שאני לא נפגש עם הקבוצה. לפחות פעם ביום אני מדבר עם בלאט ועם כל הצוות" // צילום: יהושע יוסף
אוסף גפרורים בסלון
כששמעון מזרחי פותח לנו את הדלת בביתו רחב הידיים בבנימינה, אי אפשר לפספס את התמונה הזאת: הכל צהוב. הוא לובש חולצה קצרה צהובה, הטוסטר צהוב, כך גם בר המים של הספונסרית של מכבי, המיקסר בצבע הנכון, וגם קערות ההגשה. אפילו הפרחים, שעומדים זקופים בזר יפה על שולחן האוכל במטבח, צהובים. לא תמצאו אפילו פרח אדום סורר אחד בגינה המטופחת.
מזרחי מוכן להישבע שבחיים לא לבש חולצה אדומה. ענבר בארי (47), בת זוגו בחמש השנים האחרונות, לאחר שנפרד מאשתו ציפה, מודה בקריצה ש"אם יישאר בחנות הפרחים זר אחרון לפני שבת, ויהיו בו פרחים אדומים - הוא לא יהיה בבית הזה".
אל הבית הדו־קומתי, המעוצב להפליא, הם עברו בקיץ שעבר. עד אז גרו בביתה של ענבר, ברחוב אחר במושבה הפסטורלית. הכלב המשפחתי בא לקבל את פנינו. הסלון רחב ידיים, עם ספות לבנות מבד וכורסאות עור קטנות. על הקיר טלוויזיה ענקית, בצד מוצג לראווה אוסף מרשים של קופסאות גפרורים, שאסף מזרחי. וילונות צחורים מעטרים את היציאה לחצר.
חדר העבודה של מזרחי גדוש בטבעות אליפות מהודרות, צלחות אליפות וגביעים לרוב, והנה גם פרס ישראל שקיבל, תמונות עם שחקנים שונים, ועוד שלל אביזרים שקשורים במכבי. "אני מאוד אוהב לחזור לכאן בתום יום עבודה", הוא אומר.
כמו מזרחי, גם ענבר היא עורכת דין, עוסקת בדיני משפחה ובגישור. לפני שנים אחדות השתחררה מצבא הקבע בדרגת סגן אלוף. "25 שנה הייתי בצבא בתפקידים שונים, רובם כקצינת נפגעים, והאחרון שבהם ראש ענף קשר למשפחות השכולות. לפני חמש שנים הוא עבר לגור איתי בבנימינה. אני גדלתי בקיבוץ (גן שמואל) והוא בעיר, ומצאנו את השלווה שלנו במושבה.
"שמעון הוא החבר הכי טוב שיש לי, יש בינינו חיבור נהדר. קורצנו מאותו החומר, הוא מתייעץ איתי על כל דבר. יש בינינו פער גילאים גדול, 27 שנים, אבל בפועל הוא לא מורגש בכלל. תבלה פעם יום אחד עם שמעון, ותראה שאין לו גיל. עם השנים הוא למד להיות פחות מעונב, להתרכך. לפעמים יש כאן כל מיני ישיבות, והאנשים לא מאמינים שזה שמעון, הוא צוחק והוא מצחיק והוא כל כך חכם".
לענבר שני ילדים מנישואיה הקודמים, שגרים עם הזוג - רון (21 וחצי), לוחם ביחידה קרבית, וניר (17 וחצי), תלמיד כיתה י"א, שהוא שחקן כדורסל בבנימינה. "הם מתים על שמעון, יש להם קשר נהדר איתו".
מיותר לשאול אם את אוהדת מכבי.
"עוד לפני שהייתי עם שמעון היה לי מנוי למכבי. אני בעצמי שיחקתי כדורסל בגן שמואל ובנערות של מכבי ת"א, כך שהמשחק הזה אהוב עלי".
אחרי משחקי בית של מכבי הם חוזרים הביתה יחד. "אלו הרגעים שאי אפשר להרגיע את שמעון, לא משנה אם הפסדנו או ניצחנו. הוא מתיישב מול הטלוויזיה, אוכל משהו קטן כי ביום של משחק הוא לא ממש אוכל לפני המשחק, ורואה את ההקלטה של המשחק מההתחלה ועד הסוף. כל שנייה וכל תרגיל וכל פסק זמן. רואה ומנתח כל מהלך. כל הלילה".
היא מרעיפה על מזרחי הרבה חום. כשהוא סוף סוף מחייך, אין מאושרת ממנה. כשאני אומר לו שהוא תמיד נראה רציני ופסימי, הוא מייד מתקן: "אני ריאלי, לא פסימי".
אהבת את החיקוי שלך ב"ארץ נהדרת"?
(צוחק) "זה היה נחמד. גם סופו היה בסדר גמור, והבן של גבי בר־נתן (השחקן רועי בר־נתן, שאביו הוא אחד האוהדים הוותיקים של מכבי; ע"נ) הוא שחקן נהדר".
הבית שלהם אחרון בשורה, ומולו יש רק נוף עוצר נשימה. ממזרח נשקפים היישובים אביאל ועמיקם וגבעת עדה, ואם מסיטים את הראש שמאלה, אפשר אפילו להבחין במושבה בת שלמה. בצפון רואים את זכרון יעקב, וממערב מצודת שוני, שבה מתקיימים מופעי זמר רבים. "אנחנו יושבים פה במרפסת ושומעים את ההופעות", מספרת ענבר.
_)_)_)_)_))2.jpg)
1977, אצל רה"מ רבין ז"ל. "נדרתי לפני אבי המנוח שלא אכנס לפוליטיקה, וכך אעשה" // צילום: יעקב סער-לע"מ
"סירבתי לתיק הספורט"
"בנימינה זה כמו טוסקנה", אומר מזרחי. "אולי פעם אחזור לעיר, אבל כרגע מאוד טוב לי כאן". הוא יוצא מהמושבה מוקדם בבוקר, בדרכו לבתי המשפט, שבהם הוא מופיע כעורך דין. מאוחר יותר הוא במשרד, אבל בכל יום הוא מקפיד לבוא לאימון של מכבי, וכמובן, לכל המשחקים. "אין יום שאני לא נפגש עם הקבוצה. לפחות פעם ביום אני מדבר עם בלאט ועם כל הצוות שלנו. בדרך כלל אני לא חוזר הביתה לפני 10 בערב, ואני נוהג לבד את כל הדרכים הללו".
השבוע, ביום העצמאות, קיבל מזרחי את תואר יקיר העיר תל אביב. "ב־1978 הציעו לי בעירייה להצטרף לפוליטיקה המקומית ולקבל את תיק הספורט", הוא מספר. "אבל נדרתי נדר לאבי המנוח שלא אכנס לפוליטיקה, וכך אעשה. בהשקפת העולם שלי אני ימינה מהמרכז".
הוא נזכר בערגה בימים של ברקוביץ' וארואסטי ואולסי פרי, וגם באלו של אנתוני פארקר ושאראס וניקולה ובאסטון. עם טל ברודי הוא עדיין מרבה להיפגש. גם את המאמנים רלף קליין ויהושע רוזין ז"ל הוא לא שוכח.
בימים הגדולים עם ארואסטי. "45 שנים אני כאן, ראיתי הכל, ובכל פעם זה שונה" // צילום: משה שי
אמו של מזרחי, עליזה (98), עדיין חיה בביתה בתל אביב. "אני מאוד קשור אליה, משתדל לראות אותה מדי יום, או לפחות לדבר איתה. היא במלוא חושיה, ואני מאחל לה עד מאה ועשרים. לפני כל משחק היא מצלצלת אלי ומברכת אותי להצלחה, היא צופה במשחקים, ואחריהם שוב מצלצלת לדבר איתי.
"אני גם לעולם לא שוכח שבזכות אבי משה ז"ל הגעתי בכלל לספורט, ומשם לכל הדברים הנהדרים והמרגשים שחוויתי ב־45 השנים האחרונות".
ביום רביעי הקרוב ימריא מזרחי עם מכבי למילאנו. איתו יהיו חלק נכבד מבני משפחתו - ענבר וילדיה, בתו מיכל עם בעלה וילדיהם, אחותו של מזרחי ובעלה. שי, בנו השופט, לא יגיע.
אם מכבי זוכה בגביע אירופה, אתה פורש?
"למה שאפרוש?" צוחק מזרחי. "אני לא מזוכיסט, אני מאוד נהנה ממה שאני עושה ותורם לקבוצה. יש לי כוח לעוד הרבה שנים".
erann@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו