על הפרשה הזאת אף אחד במערכת הרפואית בישראל לא רצה שתדעו. רופאים בכירים, מנהלי בתי חולים מרכזיים, משרד הבריאות, מעבדות רפואיות בארץ ובחו"ל וסוללות של עורכי דין - כולם היו שותפים פעילים במלחמה חסרת התקדים שהתנהלה בשנים האחרונות בין צמרת הממסד הרפואי לבין מי שנחשב לאחד מבכירי חבריה. כולם ידעו, אבל הכל נותר מאחורי דלתיים סגורות, בחסות צו בית המשפט.
עכשיו, לבקשת "ישראל היום", הוסר לראשונה מעטה הסודיות שאפף את אחת הפרשות המסעירות שהתרחשו במערכת הבריאות בישראל. החלטת השופטת אסתר דודקביץ מבית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה מאפשרת לחשוף את הפרשה, שראשיתה בתביעה בגין רשלנות רפואית נגד פרופ' שלמה משיח, מבכירי הרופאים בישראל; המשכה בהטחת האשמות הדדית בין פרופ' משיח לבין משרד הבריאות ובתי החולים תל השומר ואיכילוב, שבהם נחשב משיח במשך שנים לבן־בית ולעמית חשוב ומוערך; וסופה בטענות על שימוש לא מקצועי לכאורה של רופאים בכירים במשאבים ציבוריים בארץ ובמכונים רפואיים בחו"ל לצורך עבודתם הפרטית. במרכזה של כל הסאגה הזו עומדת משפחה ישראלית אחת, שנחרדה לגלות שלאחר טיפולי הפריה ממושכים ולמרות שעברו בדיקות מעמיקות והתריעו בפני רופאיהם פעם אחר פעם, אחד מילדיה נולד עם סיסטיק פיברוזיס.
מבחינת האינטרס הציבורי, קשה להמעיט בחשיבות של הסרת מעטה החשאיות מקרב הענקים הזה. "נודעת חשיבות יתרה לזכותו של הציבור לדעת על ההליכים הנוגעים לתביעות נגד רופאים", כתבה השופטת אסתר דודקביץ בנימוקים להחלטתה, "שכן אלו נוגעים לדבר החשוב לו ביותר: לבריאותו. חשיפת הליכים אלו לאור השמש תאפשר לציבור להכיר ולבחור באופן מושכל את הרופא שיטפל בו בכלל, ובמסגרת הפרטית בפרט".
ההורים התריעו
כשמדברים על צמרת הממסד הרפואי בישראל, מדברים על אנשים כמו פרופ' שלמה משיח. במשך שנים, עד עצם היום הזה, נחשב משיח לאחד מבכירי הרופאים בארץ, ולבכיר הגינקולוגים. עוד בראשית שנות ה־80 היה אחראי לטיפולי הפוריות הראשונים שבוצעו כאן, ומאז הוא נמנה עם השורה הראשונה והמובילה של מומחים לחקר הפוריות בארץ ובעולם. על פי ההערכות, בזכותו באו לעולם לפחות 20 אלף ילדים. משיח, בן 76, נחשב לאחד הרופאים המזוהים ביותר עם בית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים הציבורי הגדול בארץ. במשך שנים הוא היה מקורב להנהלת בית החולים, ועד 2002 אף ניהל ביד רמה את מחלקת הנשים והיולדות. גם משפחתו קשורה לבית החולים: רעייתו עלית שימשה בו מיילדת ראשית ובנו רועי הוא רופא בכיר במחלקת הנשים. בעשור האחרון העביר משיח את עיקר פעילותו, בתחום טיפולי הפוריות, לקליניקה הפרטית שלו ולבית החולים הפרטי אסותא בתל אביב.
בתחילת שנות האלפיים פנו למשיח בני זוג (זהותם שמורה במערכת), שניסו להיכנס להריון במשך תקופה ארוכה. בהשגחתו הם עברו טיפולי פוריות רבים וממושכים - ששיאם בתרומת ביצית שנקנתה מאישה אוקראינית באמצעות מכון להפריה חוץ־גופית בקייב, שעימו קשור הרופא. המאמצים נשאו פרי, ובמאי 2005 נולדו לזוג תאומים. כשנתיים לאחר הלידה אושפז אחד התאומים בבית החולים שניידר בפתח תקווה בגלל דלקת ריאות, ובתוך זמן קצר איבחנו הרופאים כי הילד חולה בסיסטיק פיברוזיס (CF) - מחלה תורשתית קשה, שגורמת לקשיי תפקוד חמורים, מצריכה טיפול רפואי יום־יומי ומקצרת את תוחלת החיים של הלוקים בה, כתוצאה מסיבוכים ומזיהומים במערכות הגוף.
ההורים לא האמינו למשמע אוזניהם. עוד לפני ההריון ידע האב שהוא נשא של המוטציה הגנטית השכיחה הגורמת למחלה הקשה (המכונה F508), ודאג להזהיר את הרופאים מבעוד מועד. מתן האזהרה חשוב ביותר, כי המחלה יכולה לעבור לילד רק אם שני ההורים הם נשאים של המוטציה. פרופ' משיח הורה לבצע שורה של בדיקות גנטיות לתורמת, והוא מסר למשפחה כי על פי הבדיקות במכון הרפואי בקייב, התורמת האוקראינית אינה נשאית של F508. הנושא נבחן גם בעת ההריון, במכון הגנטי של בית החולים שיבא, וכן זמן קצר לפני הלידה, בייעוץ גנטי בבית החולים איכילוב.
לאחר שהתגלה כי אחד התאומים חולה במחלה, נערכה ביוזמת פרופ' משיח בדיקה חוזרת לדגימת הדם של תורמת הביצית האוקראינית. למרבה התדהמה, התברר בבדיקה כי התורמת היא נשאית של F508.
ביולי 2009 החליטו בני הזוג לתבוע את פרופ' משיח בגין רשלנות רפואית. "פרופ' משיח היה מודע היטב לכך שהאב הוא נשא של מוטציה האחראית לגרימת סיסטיק פיברוזיס", כתבו פרקליטיהם, עו"ד דני סרור ושירה פרידמן ממשרד כספי־סרור, "ולמרות זאת הוא ביצע טיפולי הפריה באמצעות ביצית מתורמת זרה ולא דאג שתבוצע בדם התורמת בדיקה לשלילת הנשאוּת של מוטציה זו... זאת, למרות שהוא טען בפני בני הזוג כי בדיקות שבוצעו בדם תורמת הביצית שללו את הסיכון ללידת ילד חולה וכי לתורמת הביצית שנבחרה במכון בקייב בוצעו הבדיקות הדרושות ונמצא שהיא אינה נשאית של המוטציה הגורמת למחלה", לשון כתב התביעה.
לטענת ההורים, במהלך ההריון צייד אותם משיח במבחנה שהוטסה מקייב, ובה דגימה מדמה של תורמת הביצית והורה להם למסור אותה לבדיקות במכון הגנטי בשיבא. "פרופ' משיח הבטיח שהבדיקות במכון יבוצעו בהתאם להנחיותיו... בני הזוג היו סמוכים ובטוחים שמשיח ייתן לעובדי המכון את ההנחיות המתאימות לצורך ביצוע הבדיקות הגנטיות הדרושות ויוודא כי הנחיותיו אכן בוצעו באופן שלם. כאשר הוא הבהיר שהבדיקות שוללות את הסיכון ללידת תינוק הלוקה בסיסטיק פיברוזיס, בני הזוג לא הטילו בכך ספק".
אלא שלאחר גילוי המחלה התברר לבני הזוג כי בניגוד לרישומיו של פרופ' משיח בתיק הרפואי, "אין בנמצא כל מסמך המעיד שהבדיקות הגנטיות בקייב אכן בוצעו ושהתשובה להן היתה שלילית. התברר גם כי הבדיקות שנערכו במכון הגנטי בשיבא לא כללו את המוטציה הגנטית שנושא האב... פרופ' משיח לא מצא לנכון לעשות את המינימום המתחייב מרופא המנהל מעקב הריון במקרה שבו הבעל נושא מוטציה גנטית וההריון הושג מתרומת ביצית. לו היה דואג לעיין במסמכים של המכון בקייב ושל המכון הגנטי בשיבא, היה מבין כי כלל לא נשללה הנשאות למוטציה, וכי בני הזוג נמצאים בסיכון משמעותי של 25 אחוזים ללדת ילד הלוקה בסיסטיק פיברוזיס". לכתב התביעה צורפה חוות דעת שחיבר מנהל מרפאת הפוריות בבית החולים סורוקה, פרופ' גד פוטשניק.
תגובתו של פרופ' משיח לתביעה, בכתב ההגנה שהגיש בינואר 2010, היתה חריגה. הוא דחה את האשמה שההורים ייחסו לו, כפי שקורה בדרך כלל בתביעות של רשלנות רפואית, אולם טען כי האחריות למחלתו של הילד לא נופלת עליו, אלא על המכונים הגנטיים שאיתם עבד, בקייב ובתל השומר. "הגשת התביעה נגד מרשנו ונגדו בלבד נעשתה בכוונת מכוון ומשיקולים זרים", כתבו פרקליטיו, עו"ד יעקב אבימור ושרית בר־אור.
חלקים גדולים מכתב ההגנה הוקדשו לציון מעמדו הבכיר של משיח, שהוגדר כ"חלוץ הפריות המבחנה בישראל, מחשובי מומחי המיילדות והגינקולוגיה והבולטים בחוקרי הפוריות, מורם של מאות סטודנטים לרפואה ועשרות רופאים, שרבים מהם תופסים כיום עמדות ניהוליות ואחראיות בתחום... על אף השנים הרבות שהוא עוסק בטיפול לא נס לחו, והקפדתו ויסודיותו נעשו לשם דבר ומושא לחיקוי.
"משיח טיפל בתובעת במסירות ובהקפדה אין קץ. אם היתה טעות בביצוע או בפענוח הבדיקות הגנטיות, הרי לא היתה זו טעות של משיח. ההפך הוא הנכון: דווקא משיח היה זה אשר נקט משנה זהירות, דרש וחזר לבצע בדיקות חוזרות והתייעצויות גנטיות נוספות, ועמד על כך שדמה של תורמת הביצית ייבדק הן בקייב והן בשיבא".
לטענת משיח, העובדה שגנטיקה אינה תחום התמחותו מלמדת על כך שהאשמה במקרה זה לא נופלת עליו, אלא על המעבדות הגנטיות. "משיח אינו רשאי ואינו מוסמך לתת לתובעים ייעוץ גנטי ולקבוע כי בדיקות הדם שבוצעו שללו את הסיכון ללידת ילד חולה", טענו עורכי הדין. "עקב קשיי שפה ותקשורת נבצר ממשיח לשוחח עם המכון הגנטי בקייב ולברר במדויק אילו מוטציות נבדקו, ובכל זמן ההריון לא התקבל אצלו דו"ח מפורט על המוטציות למחלה שנבדקו בקייב, על אף בקשה מפורשת שלו בעניין".
כדי לתמוך בטענותיו צירף משיח חוות דעת של שניים מחשובי הרופאים בארץ - פרופ' אליעזר שלו, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בבית החולים העמק בעפולה, ופרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי בבית החולים בילינסון ומבכירי הגנטיקאים בישראל. שלו הסכים עם הטענה שהאחריות על פענוח הבדיקות הגנטיות אינה מוטלת על הרופא המטפל, אלא על המכון. "בבית החולים שיבא ביצעו את הבדיקות, והחליטו לא להתייעץ ולא ליידע את פרופ' משיח על טיבן", כתב. "לא ניתן להעלות על הדעת בדיקה או הפניה נוספת שפרופ' משיח היה אמור לבצע. הטעות הקשה והמצערת באבחון ובזיהוי מחלתו של הילד לא נבעה מרשלנות או ממחדל של פרופ' משיח. ההפך הוא הנכון: משיח היה זה שחזר ודרש בדיקות והתייעצויות, אך לצערו הרב, הנתונים שהובאו בפניו לא היו נכונים".
אולם פרופ' משיח לא הסתפק בכתב ההגנה: בתוך זמן קצר הוא בחר, בצעד נדיר ויוצא דופן, לתבוע בעצמו את משרד הבריאות ואת בתי החולים שיבא (שבו עבד) ואיכילוב, בטענה שהם האחראים הבלעדיים לכישלון בזיהוי המוטציה הגנטית. "בתי החולים שיבא ואיכילוב, במחדליהם, גרמו לכך שהאחריות לטענות התביעה (של ההורים; ר"ר), אם יתקבלו על ידי בית המשפט, יחולו עליהן באופן ישיר ובלעדי", נכתב בתביעה. "המכון הגנטי בבית החולים שיבא לא בדק את דמה של התורמת לכל המוטציות הניתנות לבדיקה בארץ כפי שהתבקש, ולא קיבל את ההורים לייעוץ גנטי, ואף הודיע לאם כי אין צורך בייעוץ גנטי. בית החולים לא הסביר להורים מה היקף הבדיקות הגנטיות שבוצעו בקייב ובישראל, מה היו ממצאיהן ומה משמעותם. לאם נמסר מידע מוטעה, לרבות ובמיוחד בנוגע לבדיקות לנשאות של מוטציות המחלה".
"חוסר מקצועיות"
בכתב ההגנה שהגיש דחה משרד הבריאות את כל טענותיו של משיח, ובד בבד העלה טענות קשות וחסרות תקדים נגד פרופ' משיח. "משיח הוא זה שלא טרח לדאוג שתבוצע הבדיקה הגנטית הדרושה למוטציה, והוא זה שלא טרח לוודא שהבדיקה אכן בוצעה בפועל, ולפיכך הוא האחראי לכל דבר ועניין", כתב עו"ד יוסף נוילנדר. "הוא לא טרח לעיין במסמכים המעידים אילו בדיקות אכן בוצעו בפועל, וזאת חרף היותו הרופא המטפל והעוקב אחר הריונה של היולדת".
משרד הבריאות לא הסתפק בטענה שפרופ' משיח התרשל בעבודתו ובכך גרם ללידתו של תינוק עם סיסטיק פיברוזיס, אלא גם העלה טענות קשות על אופי הקשר שבין פעילותו הרפואית הפרטית ובין המכון בקייב. "משיח ניהל את שירותי הרפואה במכון בקייב בחוסר מקצועיות ובאמצעות מעבדות וכוח אדם ברמה מקצועית נמוכה, בלתי נאותה ובלתי הולמת. הוא פיקח באופן בלתי הולם על שירותי הרפואה שהפעיל וניהל, ובפרט על הבדיקות הגנטיות לתורמות הביציות הפוטנציאליות".
לכתב ההגנה צורפה חוות דעת של פרופ' רות גרשוני, מנהלת המכון לגנטיקה בבית החולים רמב"ם בחיפה, שבה דחתה מכל וכל את טענותיו של משיח. "אסור היה לפרופ' משיח להתחיל את הליך ההפריה בטרם וידא כי התורמת אינה נושאת מוטציות למחלת הסיסטיק פיברוזיס. הדברים מקבלים משנה תוקף כשהיה ידוע לפרופ' משיח כי האב נושא מוטציה של המחלה. מקוממת העובדה כי במקום לספק הסברים מדוע בחר בתורמת שהתבררה כנשאית של המחלה, הוא בחר בקו הגנה תמוה שבו נושא ההפריה האומללה נגנז לחלוטין, ובמקומה הוצבה מתקפה חסרת תקדים על תפקוד של שני מכונים גנטיים שעשו ועושים עבודתם נאמנה.
"לא ניתן לטעון שפרופ' משיח אינו גנטיקאי, ובכך אינו אמור להיות אמון על תוצאות הבדיקה הגנטית שנעשתה בבית החולים שיבא. כל סטודנט לרפואה יודע שהמוטציה שנושא הבעל היא הגורם מספר 1 למחלה... זאת המוטציה שפוספסה, וזאת המוטציה הראשונה שאותה היה על פרופ' משיח לוודא שנבדקה בקייב טרם ביצוע ההפריה... קו ההגנה היחיד שנותר לו כאשר העובדות היו ברורות והמחדל הוא מחדלו - הוא ניסיון נואל למצוא שותפים למחדליו".
גם התגובה שהגישו ההורים לבית המשפט באמצעות עו"ד דני סרור היתה חריפה בצורה יוצאת דופן: "משיח כלל לא טרח לוודא שבוצעה בדם התורמת בדיקה השוללת את המוטציה למחלה. זהו עיקרה של התביעה, ועל כך אין משיח משיב, פשוט משום שלמחדל עגום זה אין כל מענה... ואם נניח שלמשיח באמת אין כל ידע בגנטיקה או שהוא לא הכיר את המוטציה הגנטית המדוברת - אזי מדובר ברשלנות חמורה מצידו. אבוי לו לגינקולוג הוותיק, שאינו מכיר את המוטציה הנדונה. אך התביעה לא עוסקת בטעות מעבדה או במתן מידע שגוי בתחום הגנטיקה: מבט עיניים, זה כל מה שהיה דרוש כדי להבחין מייד כי לא בוצעה בדמה של תורמת הביצית הבדיקה הדרושה, ולשם כך אין צורך בהבנה בגנטיקה. לשם כך יש צורך בסטנדרט הזהירות הבסיסי ביותר.
"טענותיו לפיהן קשיי שפה ותקשורת הקשו עליו לברר מהן הבדיקות הגנטיות שבוצעו בדם התורמת מעידות על רשלנותו. משיח הוא שהקים את מכון הפריון בקייב, הוא שייסד את השירותים שניתנים בו, והוא שמנהל אותו ועומד בראשו, יחד עם שותפים נוספים. ככל שהמכון מתנהל ברמה מקצועית לא מספיקה לצורך מתן שירותים רפואיים כה מורכבים - וכך אכן מתואר על ידי משיח עצמו - הרי שרשלנותו היא גם בהפניית מטופלות למכון זה".
באוקטובר 2010 הגיש משרד הבריאות תביעה נוספת באותה פרשה העוסקת בשאלות הנוגעות לקשריו של פרופ' משיח עם מכון הפוריות באוקראינה. במסגרת התביעה החליטה המדינה, בשמם של בתי החולים שיבא ואיכילוב, לתבוע את משיח וארבעה גינקולוגים בכירים שהיו שותפים להקמת המכון בקייב - פרופ' יהושע דור, ד"ר דוד לב־רן, פרופ' דוד בידר וד"ר יעקב לברון - בטענה שפעילות המכון לא עמדה בסטנדרטים הרפואיים המקובלים בישראל. הנתבעים, מבכירי רופאי הפוריות בארץ, היו שותפים להקמת המכון ב־2002, בעיקר לצורך אספקת ביציות של נשים אוקראיניות למטופלות ישראליות.
הטענות בכתב התביעה מעלות סימני שאלה מטרידים בדבר איכות הטיפול הרפואי שמקבלים ישראלים רבים דווקא כשהם מגיעים לקליניקות הפרטיות של בכירי הרופאים בתחום. "חמשת הרופאים הפעילו וניהלו שירותי רפואה במכון בקייב בחוסר מקצועיות ובאמצעות כוח אדם ומעבדות ברמה מקצועית נמוכה", נטען בכתב התביעה. "הם הפרו את הסטנדרט הרפואי לערוך בדיקות גנטיות מעמיקות לכל תורמת לפני מתן התרומה, קל וחומר שהפרו את חובתם כאשר ידעו מראש כי התובע הוא נשא של הגן המדובר".
חמשת הרופאים הבכירים דחו בתוקף את ההאשמות נגדם וטענו כי פעילות המכון בקייב אושרה על ידי משרד הבריאות הישראלי, לאחר שוועדה מטעמו, שכללה בין השאר את היועצת המשפטית של המשרד מירה היבנר־הראל, ביקרה בו ובדקה את אופן פעילותו. "ב־2003 התקבל אישור ממשרד הבריאות בישראל להבאת ביציות לאחר הפרייתן מקייב לישראל", נטען בכתב ההגנה.
"המכון הסתפק בפקס?"
במאי 2012 נחתם הסכם פשרה בין ההורים לבין פרופ' משיח, שבמסגרתו סוכם כי חברת הביטוח תפצה אותם בסכום כספי משמעותי, תמורת ויתור על כל דרישותיהם. ההסכם, שפרטיו נותרו חסויים, קיבל את אישור בית המשפט, אולם רק העצים את ההתכתשות המשפטית בין משיח לצמרת הממסד הרפואי. השופטת דודקביץ קבעה באופן יוצא דופן כי ההליכים המשפטיים בתיק יימשכו, כדי לקבוע את חלוקת האחריות והאשמה בין שני הצדדים, וכפועל יוצא את החלוקה בתשלום הפיצויים למשפחה בין פרופ' משיח (שמבוטח בסוכנות הביטוח מדנס) לבין בתי החולים איכילוב ושיבא (שמבוטחים בחברת הביטוח הממשלתית ענבל).
חודשים ספורים לאחר מכן הגיש פרופ' משיח את התצהיר המרכזי בתיק, ובו שב על טענתו שאין לו כל חלק באשמה ובאחריות לתוצאה הקשה - וכן על האשמותיו נגד בתי החולים שיבא ואיכילוב ומשרד הבריאות. "אני סבור שהענקתי לבני הזוג טיפול רפואי מקצועי מהמעלה הראשונה, והכל במסגרת הנדרש ממני כרופא נשים העוסק בהפריה חוץ־גופית. לעומת זאת, הטיפול הרפואי, בדיקות המעבדה והייעוץ הגנטי שקיבלו בני הזוג במסגרת בתי החולים שיבא ואיכילוב לא עמדו בסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
"לא העליתי על דעתי, כפי שהסתבר לי בדיעבד, כי לא תיבדק בתורמת המוטציה שהבעל נושא, וכי לא יינתן ייעוץ גנטי מסודר כנדרש, מה גם שמדובר בבדיקה שניתן לעשות באותה המסגרת ובעלות נמוכה של כ־300 שקלים. המכון הגנטי בשיבא והעומד בראשו ידעו היטב כי אנוכי ופרופ' בידר (אחד משותפיו של משיח בחברה הפרטית לטיפולי פוריות באוקראינה; ר"ר) מבצעים הפריות חוץ־גופיות מתורמות מהמכון בקייב. האם יעלה על הדעת שהמכון הגנטי הסתפק בפקס ששוגר אליו מקייב עם רשימת הבדיקות שבוצעו לכאורה? שרשרת הטעויות של הגנטיקאים, שהחלה בהתנהלות הבלתי מקובלת של המכון הגנטי בשיבא, וכפועל יוצא וללא כל בדיקה ובירור של המכון הגנטי באיכילוב - היא זו שגרמה לתוצאה המצערת".
מנהלי המכונים הגנטיים לא נותרו חייבים לנוכח ההאשמות הכבדות שהטיח בהם עמיתם לשעבר. פרופ' אלון פרס, מנהל המכון הגנטי בשיבא, טען בתצהיר לבית המשפט כי לעובדיו לא היתה כל סיבה לחשוד שהדיווח של המכון בקייב שגוי או שהבדיקות בו לא בוצעו כראוי. "פרופ' משיח, שהקים את המכון בקייב והיה שותף, עם רופאים נוספים, לניהול המכון ולהתקשרויות עם מעבדות גנטיות, סמך בעצמו על אותה המעבדה שעימה התקשר. מפעולותיו של משיח ניתן היה להבין שהוא עצמו סבר שהמוטציה המדוברת נבדקה במעבדה בקייב, וכי ההשלמה של הבדיקות שנעשתה בתל השומר היתה מספקת בעיניו".
דברים דומים אמר גם פרופ' ירון יובל, מנהל היחידה לאבחון גנטי טרום־לידתי באיכילוב. "לא היתה לבית החולים כל סיבה לחשוד שהמוטציות שדוּוח כי נבדקו אצל תורמת הביצית הן בקייב והן בתל השומר לא נבדקו, או שנבדקו אך התוצאות אינן נכונות", כתב בתצהיר לבית המשפט. "חובתם הבסיסית של משיח, ושל מי שפעל מטעמו בקייב, היתה לוודא שמדובר בתורמת שאינה נשאית". יובל אף ציין כי משיח ביקש ממנו, לפני שהגיש את התביעה נגד איכילוב ושיבא, לכתוב עבורו חוות דעת לכתב ההגנה.
מהתגובה שהעביר בית החולים שיבא לקראת פרסום כתבה זו עולות האשמות חמורות נוספות נגד פרופ' משיח, על ניצול לכאורה של קשרים אישיים לצורך פעילות רפואית פרטית.
בתגובתו לדברים מכחיש משיח את ההאשמות ואף מעלה טענה כי ההחלטה שלא לבדוק את המוטציה הנדרשת התקבלה על ידי אחת מעובדות המעבדה בשיבא באופן שרירותי.
לפני כשלושה חודשים הצליחו הניצים להגיע להסכם פשרה, בהמלצת בית המשפט, ולפיו יישא פרופ' משיח ברוב עלות הפיצויים למשפחה, ואת השאר יממן משרד הבריאות. הפרטים המדויקים נותרו חסויים, בהסכמת הצדדים. בכך הגיעה לסיומה המשפטי אחת הפרשות הרפואיות הסוערות ביותר שהתרחשו בארץ. אולם הדם הרע, החשדנות ההדדית והטענות על סטנדרטים נמוכים במכוני פוריות בחו"ל ועל שימוש לא אתי בקשרים אישיים מצד בכירי הרופאים בישראל עוד יוסיפו בוודאי להדהד זמן רב.
ranr@israelhayom.co.ilתגובות
בי"ח שיבא: "משיח ניצל את קשריו במכון הגנטי לצרכיו"
פרופ' משיח: "בית החולים מעודד הפניות פרטיות למכון, כי יש בהן הכרה במעמדו והכנסות רציניות"
בית החולים שיבא מסר בתגובה לכתבה: "מדובר בתביעה שהוגשה נגד פרופ' משיח - שהיה מנהל מערך הנשים בשיבא שנים רבות ופרש ממנו לפני כעשור - בגין הפריה שבוצעה למטופלת באוקראינה במסגרת הפרקטיקה הפרטית שלו. פרשת התביעה חשפה נוהג של פרופ' משיח לנצל את קשריו עם המעבדה הגנטית בשיבא לצורך בדיקות השלמה למטופלות שלו בחו"ל, תוך קיצורי דרך ועיגול פינות בנהלים.
"משחויב פרופ' משיח (בהסדר פשרה) בתשלום פיצוי בגין רשלנות המעבדה שבה השתמש באוקראינה, שנכשלה בזיהוי CF, ניסה להתחמק מרשלנותו ומאחריותו ולגלגל את ההאשמה על המרכז הרפואי שיבא, בטענה שהמעבדה בשיבא אסור היה לה לסמוך על תוצאת המעבדה באוקראינה והיתה חייבת לבצע את כל הבדיקות מההתחלה, למרות שלא התבקשה לעשות זאת".
פרופ' אלון פרס, מנהל המעבדה הגנטית בשיבא, מסר: "המטופלת עברה תהליך של הפריה חוץ־גופית אצל פרופ' משיח עם ביציות מאוקראינה וזרע מבעלה. בעלה נבדק לנשאות לסיסטיק פיברוזיס ונמצא נשא של המוטציה דלתא F508. תורמת הביציות נבדקה באוקראינה למוטציות השכיחות לסיסטיק פיברוזיס ונמצאה תקינה (כולל המוטציה F508). המטופלת הביאה למכון הגנטי בשיבא דגימת דם של תורמת הביציות, כדי שנבדוק מוטציות נוספות (בדיקת השלמה). המכון הגנטי בשיבא אכן בדק מספר נוסף של מוטציות כפי שהתבקש. המכון לא הרחיב את הבדיקות מעבר למה שהתבקש ואף לא חזר על הבדיקה מאוקראינה, שהיתה תקינה. בדיעבד התברר שהמעבדה באוקראינה טעתה בבדיקה. המכון הגנטי בשיבא עשה בדיוק את מה שנתבקש. מקור הטעות ברור כשמש - והוא במעבדה באוקראינה".
פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא, מסר: "פרופ' משיח ניסה להשית את מלוא האחריות לכישלון האבחוני על המעבדה הגנטית בשיבא. ניסיון זה נדחה על ידי בית המשפט באופן נחרץ. לאחר שמנהל המרכז הרפואי הוזמן אישית לבית המשפט ושמע מהשופטת על המשמעויות האפשריות של פסיקה בתיק חריג ותקדימי זה, העדיף להמליץ למבטחים לסלק את התביעה בפשרה וללא קבלת פסק דין. בית החולים הפנים את תוצאות האירוע וסגר את הפרצות שאיפשרו את עיגולי הפינות בנהלים. למותר לציין את האכזבה הגדולה של המרכז הרפואי מהתנהלותו של פרופ' משיח מול בית החולים, שהיה ביתו במשך שנים רבות".
פרופ' שלמה משיח מסר: "לאחר שמר יעקב אבימור, עורך דיני ומי שייצג גם את חברת הביטוח 'מדנס', ומר נוילנדר ממשרד עורך הדין אלמגור ומי שייצג את המדינה וחברת הביטוח שלה ('ענבל'), הגיעו להסכם פשרה - שעל פרטיו חל צו איסור פרסום - אני רואה את המקרה כעניין עבר, שתם ונשלם. עם זאת ברצוני להדגיש, וכך גם עשיתי במהלך כל הדיון בבית המשפט - שאני רואה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, את ביתי השני. בית שמאוד יקר לליבי, שלו הקדשתי מעל 40 שנה של עבודה רפואית ומחקרית והוראתית, עליה אני גאה עד מאוד.
"לאורך כל דרכי, זכיתי לשיתוף פעולה הדוק עם הנהלת המרכז הרפואי שיבא בעבר ובהווה, וכן לשיתוף פעולה פורה בעשייה הרפואית ובמחקר. נהניתי מידידות אמת ומקשרי עבודה שוטפים ומפרים עם כל מחלקות המרכז הרפואי ובכללן ועם המכון הגנטי בפרט. גם לאחר פרישתי מהנהלת אגף נשים ויולדות המשכתי לשתף פעולה עם האגף הגינקולוגי על כל מחלקותיו ומכוניו, וכן עם המכון הגנטי. נעזרתי במכון הגנטי באבחונים גנטיים קשים ומסובכים, ויש לי אמון מלא ברופאיו ועובדיו.
"גם במקרה הנדון, כמו במקרים רבים קודמים, היה צורך להיעזר בידיעותיהם וביכולותיהם של המכון הגנטי בשיבא ועובדיו, ולכן שלחתי את דמה של התורמת לבדיקה, מקיפה ככל האפשר, למוטציות למחלת סיסטיק פיברוזיס, וגם ביקשתי (בשני מכתבים) לקבל את האישה לייעוץ גנטי. לצערי, במקרה זה, שגתה עובדת המעבדה של המכון הגנטי, כשהחליטה, בהחלטה עצמית, לבדוק מוטציות מסוימות ולא לבדוק מוטציות שכיחות גם באוכלוסייה היהודית וגם בגויים, ובפרט את המוטציה דלתא F508. עובדת המעבדה לא התייעצה עם הממונים עליה ועם היועצים הגנטיים המנוסים של המכון.
"לנוכח כל האמור לעיל, התגובה של שיבא אינה במקומה: איזה 'קיצורי דרך ועיגולי פינות בנהלים' יש בכך? הרי בית החולים והעומדים בראשו מעודדים הפניות כאלו, כי יש בהן הכרה במעמד האקדמי היוקרתי של המוסד וגם הכנסות רציניות לבית החולים. הפניות כאלו נעשו בעבר ונעשות גם בהווה, הן על ידי והן על ידי כל עמיתיי, הרופאים הבכירים העוסקים גם בפרקטיקה פרטית. מעולם לא שמענו השגות או התנגדות להן - להפך.
"עשיתי כמיטב יכולתי לשכנע את המבטח להסכים להצעת הפשרה, ואני שמח שהעניין הסתיים בכך. אין לי ספק שיחסיי עם המכון הגנטי בתל השומר ועם כל המרכז הרפואי יימשכו בעתיד ויהיו כבעבר. אני אוסיף לשלוח את המטופלות שלי לבירור וייעוץ גנטי במכון מעולה זה".
בית החולים איכילוב מסר: "במהלך ההריון הופנו בני הזוג לייעוץ במכון הגנטי של המרכז הרפואי תל אביב בשאלה אם יש צורך בדיקור מי שפיר על מנת לשלול תסמונת דאון בעובר. על אף שהמרכז הרפואי תל אביב לא נדרש לנושא CF כלל, הוסבר להם כי בכל זאת קיים סיכון מסוים ל־CF, שניתן לשלול באמצעות סריקה מלאה של כל הגן לשלילת מוטציות שלא נבדקו. למרות ההסבר, בני הזוג בחרו לא לבצע בדיקה זו. אין ולא היתה כל מעורבות ואחריות של בית החולים איכילוב באירועים שהביאו ללידתו של התובע הלוקה ב־CF, והתנהלותו עמדה בכל הסטנדרטים המקצועיים. לאור זאת, לא ישתתף המרכז הרפואי בכל הסכם פשרה בתביעה זו".
פרקליטיהם של בני הזוג, עורכי הדין דני סרור ושירה פרידן ממשרד כספי־שרור ושות', מסרו: "אנו מנועים מלהתייחס לפרטי הפשרה. לגופו של המקרה, תביעה זו הציפה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית ממדרגה עליונה, הנוגעת לנושא של טיפולי תרומת ביציות בחו"ל, ואחריות הגורמים השונים המעורבים בטיפול מסוג זה. אנחנו מקווים שהדיון המשפטי והציבורי יניע תהליך של הפקת לקחים לטובת כלל ציבור הזוגות המטופלים - הן על ידי הגורמים המטפלים והן על ידי המדינה כגוף מפקח ומסדיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו