במשמר השבעה כולם מכירים את משפחת אדם, על כל סניפיה. מהשושלת הצבאית המפוארת ועד הזמר הצעיר והמצליח, שמתגורר בווילה המשפחתית. "עכשיו אתה מבין למה אני לא עוזב פה?" הוא אומר ברגע שהוא מקבל צלחת אוכל עמוסת ספגטי עם בשר, שהוכנה מראש לרגע שבו הבן הבכור יבקש מאמו שרון לאכול. "אני עוד צעיר. איזה ילד עוזב את הבית בגיל 20?"
אתה הכל חוץ מילד רגיל בן 20.
"אולי, אבל צריך לשמור על פרופורציות, מה אתה רוצה, שאני אגור עכשיו בתל אביב? זה נראה לי מוזר לגור פתאום בדירה בבניין, ובאופן כללי, נראה לי הזוי לעזוב פה ולצאת לעיר".
אתה תמיד יכול לגור במגדל יוקרתי, כמו אייל גולן או בר רפאלי.
"אולי לחצי שנה, בשביל החוויה. אבל לא בשביל לגדל שם ילדים ולהקים משפחה. למה, מה חסר לי פה?"
הוא לא מספיק לסיים את המשפט, ואמו נכנסת לעדכן שבעוד עשר דקות יבואו לסדר לו את העינית של המזגן. "טעים לך? רוצה עוד?"
הוא אפילו לא נבוך. "ההורים שלי הם הבסיס לכל וזה טוב מאוד, וזה נוח מאוד. יש לי את המשפחה ואת החברים הקרובים, וזה המזל שלי. כי אין לי חברים מבית הספר שאני בקשר איתם".
כשאדם אומר "מה חסר לי פה", לא קשה להאמין לו. אם הוא לא צריך להופיע, לנסוע לבסיס שבו הוא משרת או להקליט שירים, אין לו הרבה סיבות לצאת מהווילה הגדולה. הוא גר ביחידת דיור בת שתי קומות, סמוכה לדירה של הוריו ושני אחיו הקטנים, רואי (16) וגל (12). בקומה הראשונה יש מערכת הגברה ופלזמה שמחוברת למחשב, למקרה שתנחת עליו המוזה והוא ירצה לשיר. בחוץ שולחן סנוקר, בריכה, מגרש כדורסל, כיסאות נוח לשיזוף, פינת ישיבה, ואפילו חניה כפולה לשני הג'יפים המצוחצחים. אחד מהם הוא הצעצוע החדש של אדם, והשני של ההורים.
"לא לקחתי עליו שום הנחה, כי אנחנו לא מבקשים הנחות. מה שזול עולה ביוקר, ובמקום שפותחים לך את הדלת, אל תיכנס. אני שונא את המונח הזה, 'הנחת סלב'. מה זה סלב? אני זמר. מה יש לי ללכת להשָקות. חבר אמר לי, 'אתה מתכחש לזה שאתה סלב'. אנשים שפתאום רואים אותי ומתפעלים 'וואו, אתה עומר אדם!' אני אומר להם: 'עומר', לא 'עומר אדם'. שחררו. אני בן אדם רגיל ששר".
בזמן שהוא מתראיין, רואי יוצא לחנות בעלי החיים על האופניים החשמליים, שאליהם חיבר זה עתה מערכת הגברה. הרי גם בדרך לקנות תכשיר נגד קרציות לטייסון, כלב הדוברמן של המשפחה, צריך לשמוע מוסיקה. האם שרון, תרפיסטית ("היא עוסקת באמנות ההקשבה והדיבור מהלב"), עובדת בפינת העבודה המושקעת שלה, שיכולה בעצמה להיות יחידת דיור נוספת. בקיצור, מלבד פינת ליטוף, יש שם הכל.
סיבת הראיון הרשמית היא האלבום החדש, "מוזיקה ושקט", שזכה לביקורות מעולות. הסיבה הלא רשמית היא סגירת חשבונות. לפני כשנה פירסמתי במוסף הזה כתבת תחקיר על תנאי השירות המופלאים שלו, שמאפשרים לו להופיע כאוות נפשו, לעיתים גם בספינות שעשועים. "אני זוכר את הכתבה שעשית, היא עיצבנה אותי ברמה שהשתגעתי", הוא אומר לי עוד לפני שאני מתיישב. "יש לי הרבה מה להגיד על זה".
תגיד.
הוא שולף את הנעליים הצבאיות ומראה לי עד כמה הן שחוקות. "אני אראה לך מלא אנשים מפורסמים שמשרתים בצבא ולא עושים כלום. אני זוכר שכתבת שלא נשארתי שבת בטירונות. אז תדע לך שבתקופת הטירונות היתה אמורה להיות לי הופעה באילת באחד מימי שישי, והתקשרתי למפיק ואמרתי לו שאני בטירונות, ושאם אני לא משתחרר, לא אוכל להופיע - מצידי שלא יפרסם את ההופעה או שיבטל. בסופו של דבר, נשארתי שבת. אני לא עושה מזה סיפור, כן? הכל בסדר. אבל ביאס אותי שכתבתם שלא עשיתי שבת, כי עשיתי שבת בטירונות ונשארתי שעות וגם קיבלתי קנס".
מה בנוגע לשאר הטענות שהועלו בכתבה, למשל שאתה משרת בבה"ד 20 של חיל החימוש אבל לא מגיע אליו בכלל?
"אחרי הטירונות לא ראו אותי הרבה בבסיס כי היו לי הרבה פעילויות מחוץ לבסיס. חיל חימוש נחשב לחיל פחות סקסי, ואני נשלחתי לעודד את הגיוס לחיל. יש הרבה שלא עובדים בצבא בטירוף. איפה אתה שירתת?"
בגלי צה"ל.
"נו, אז מה אתה רוצה ממני?"
אני עבדתי שם קשה, הגעתי לבסיס כל יום.
"תראה, אם לא הייתי עושה צבא, היו יוצאים עלי, וגם כשאני עושה יש מה להגיד. תמיד יש מה להגיד. אני לא עושה פחות, אני עושה כמה שאני יכול וכמה שאפשר. יש לי היתרים מכיוון שאני אמן פעיל, אבל אני גם עושה עבודות צביעה ודברים אחרים שכולם עושים. אני לא אוהב שמסתכלים עלי אחרת, אלה דיבורים שמעצבנים אותי".
איך מתייחסים אליך בבסיס?
"רגיל".
נו, באמת.
"אני מבין על מה אתה מדבר, אבל לאט לאט אנשים מתרגלים. אני חייל מפורסם, אבל אני באמת משתדל לעשות הרבה. יש חיילים שלא עושים כלום, אבל נדבקים דווקא למפורסמים".
אדם מגיע ממשפחה עם עבר צבאי מפואר. אביו הוא רס"ן יניב אדם (47), שהיה סגן מפקד סיירת שלדג וסמג"ד בצנחנים 202. סבו הוא אל"מ שמואל אדם, ששירת בצנחנים ובעוצבת האש והיה סגן מפקד הימ"מ ומפקד מחוז ירושלים ויו"ש של משמר הגבול. בין בני המשפחה האחרים - האלוף קותי אדם ז"ל, בן דוד של סבו, ובנו, האלוף (מיל') אודי אדם.
עומר התגלה לראשונה בשנת 2009, לאחר שהודח מ"כוכב נולד" כשהתברר שהוא מתחת לגיל 16, בניגוד לתקנון התוכנית. למרות שלא המשיך בתוכנית, הפך בסופו של דבר למשתתף הרווחי ביותר בתולדותיה, והגיע למעמד מוסיקלי שעשרות פליטי התוכנית, ובהם גם המנצחים, היו מתחננים לו. עד היום הספיק להוציא שלושה אלבומים, להנפיק עשרות להיטים, ואף להפוך לזמר הצעיר ביותר שהופיע בקיסריה. בכל הופעותיו בקיסריה, מילא את האמפי עד המקום האחרון.
היית אומר שפיספסת את הילדות?
"לגמרי, חד־משמעית. זה היה פספוס עצום, וזה מחיר שלא היה שווה לי לשלם. לצערי, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. אמנם יש לי את החברים מהילדות שאני חולה עליהם, לא שכחתי מאיפה באתי ולא עלה לי השתן לראש, למרות שמטבע הדברים אני פחות איתם כי יש לי פחות זמן. אבל רוב הזמן אני מסתובב עם להקה של אנשים גדולים, בני 35 פלוס, נשואים או גרושים.
"אם הייתי יכול לעצור הכל ולהתחיל שנה־שנתיים אחרי הצבא, והיו מבטיחים לי שאעשה אותה דרך - הייתי לוקח בשתי ידיים. גיל 16 זה הגיל הכי יפה, של כל הבלאגנים והשטויות. מצד שני, החברים המבוגרים שלי אומרים לי שאני כבר יודע מה אני רוצה לעשות בחיים בזמן שהם עוד עוברים משברים. אז כנראה יש לזה גם יתרונות".
אז אתה בטח מבין את מה שעובר על ג'סטין ביבר.
"אתה לא יכול להיכנס לראש שלו ולהבין. הוא יותר קטן ממני, ואצלו ההצלחה היא בקנה מידה עולמי. יש שלב כזה, שחברים שלך מתחילים את הצחוקים והשטויות, ואתה לא יכול לעשות כלום כי יסתכלו עליך. אני לא מעודד את ההתנהגות שלו, אבל אל תשפוט אותו".
"אני הרבה יותר בוגר"
האלבום השלישי הוא מבחינתו סוג של אלבום ראשון. "עד עכשיו הכל היה מהר ומסחרי, לרוץ קדימה ולהתפתח, להראות שאני כאן. בישראל קשה להיכנס לאט לאט, אז צריך לבוא עם צבא ולשעוט קדימה. אצלנו במשפחה עושים הכל עד הסוף, ואני מאמין שזה באמת מה שעזר לי. באלבום הזה, זאת הפעם הראשונה שהייתי מעורב בכל צליל ובכל מי ומה שקשור באלבום. בגלל זה יש הרבה שירים, כי הקלטנו המון - ומתוכם בחרנו 19 שירים.
"באלבום הזה רואים גם צדדים אחרים שלי. בעבר התייחסו אלי כאל זמר חתונות, היה שלב שזה קצת ביאס אותי. אבל לא יכולתי להגיד לאנשים שאני לא בהכרח כזה, בזמן שהם שומעים רק שירי חפלות. כולם זוכרים אותי כילד בן 15 שבא לעשות שמח עם חולצה של ערס מהשכונה. בכל מקום שהלכתי אמרו לי, 'עומר, תעשה שמח!' וזה אחלה. אבל הקהל שלי לא יושב איתי בבית על כוס קפה לראות שיש בי עוד צדדים ושאני לא תקוע במקום".
מצד שני, גם הצלחת ליצור ז'אנר משל עצמך.
"זה הדבר שאני הכי מבסוט ממנו בקריירה שלי. גם ברמה האישית, תדע שבחיים לא תשמע אותי מדבר על אף אחד, והלוואי שכל הזמרים יצליחו ויעבדו כל היום, נשבע לך שזה לא מעניין אותי. אני לא מעורבב ולא מעוניין להתערבב. מי שמתנהל ככה מובטחת לו הצלחה. אבל נראה לי שרק אני מתנהג ככה".
השינוי במוסיקה מושפע גם משינוי מהותי בחיים שלך?
"היום אני הרבה יותר בוגר. פעם אם מישהו היה מעיר לי, הייתי מתעצבן. שבועיים לא הייתי משתחרר מזה. עם הזמן למדתי שהכל עובר לידי. שזה חלק מהמקצוע".
עד כמה המשפחה שלך מעורבת בחיים שלך?
"מעורבת בזה שהם שומרים עלי ודואגים להכניס אותי לפרופורציות, להקפיד על ערכים ועל עקרונות. אם אני רוצה להופיע שני סופי שבוע ברצף, אז הם אומרים לי - לא אחד אחרי השני, ומבקשים שאשאר עם האחים שלי בבית. באופן כללי הם דואגים לבלאנס של החיים שלי, שאהיה מאוזן יותר. אני מבין אותם בדרך כלל, אבל אני גם מבין את עצמי. אל תשכח שאני בן 20".
מפריע לך שגלגלצ עדיין מתעלמים ממך?
"גלגלצ אף פעם לא עניינו אותי. לא אכפת לי אם נכנסתי לפלייליסט שלהם, ואני לא מסתכל על רשימת ההשמעות. לא בודק כמה פעמים הושמעתי וכמה לא. אני עושה את השירים לקהל שלי, לא לעורכים בגלגלצ".
ובכל זאת, מדובר בתחנת המוסיקה המצליחה בארץ.
"לא יודע על פי מה הם בוחרים את השירים, והאמת היא שזה גם ממש לא מעניין אותי. חוץ מזה, לא רק גלגלצ לא משמיעים אותי. אני יודע שברדיו 'לב המדינה' מפרגנים לי מההתחלה, וירון אילן ברדיו ירושלים ובחיפה, וגם יורם סויסה ברדיו דרום. יש מקומות שמפרגנים מההתחלה. אבל חוץ מזה, אני לא מושמע בטירוף. נראה לי שאני אחד הזמרים שמושמעים הכי פחות ביחס להצלחה של השירים שלהם. וההצלחה באה מהשטח".
גם דידי הררי מתעלם ממך כמעט לחלוטין.
"אין לי איתו כלום. הוא לא מפרגן, ושלא יפרגן, לא צריך. לא רוצה שישמיע אותי, ואני גם לא כועס עליו. לכל אחד יש את האגו שלו, ואני עושה את מה שאני אוהב בכיף ומתקדם עם זה. אבא שלי אמר לי - 'אם טוב, לא נוגעים'. וזה מה שאני עושה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו".
רק אל תגיד לי עכשיו שהשד העדתי רלוונטי גם לגביך.
"אני יודע על מה אתה מדבר, ואמנון לוי עשה על זה סידרה, אבל הוא לא חידש כלום. אני באופן אישי לא הרגשתי את זה אף פעם. אני אמנם זמר מזרחי, אבל אמא שלי אשכנזייה ואבא שלי קווקזי. ההורים שלי לא גדלו במעברות, ולא חסר לי כלום. ידעתי שיש אפליה עדתית, אבל זה אף פעם לא הפריע לי יותר מדי. הדבר היחיד שאולי רלוונטי הוא שאני זוכר שהיינו הולכים למועדונים עם חולצות פסים, קבוצה שלא נראית הכי יפה, אז לא היו מכניסים אותנו. אבל זה לא חדש. מי שלא רוצה את נוכחותי - שיתקדם".
בשנה האחרונה הקלטת גם שיר עם עברי לידר, על פניו מדובר בשילוב מוזר.
"נכון, אני הופתעתי בכלל ש־TYP פנו אלינו. הם אמרו ששמעו בחו"ל את השיר 'ווילי', ושאלו אם אנחנו רוצים לעשות משהו יחד. אני חושב שזה הכי יפה לעשות חיבורים כאלה ולהסתכל על זה בעוד כמה שנים, להגיד שעשינו דברים מעניינים".
זה אולי מעניין, אבל השיר לא הצליח.
"לא השקענו בו מספיק. באתי לאולפן, עשיתי הקלטה של דקה, ומה שיצא יצא. אפילו לא עשיתי עוד הקלטה. אם היינו יושבים עליו עוד זמן, הוא היה מצליח יותר. אבל לפחות אפשר להגיד שעשינו".
ואז הפתעת שוב עם השיר "תל אביב", לכבוד שבוע הגאווה.
"דורון מדאלי, שעובד איתנו, הציע את הרעיון הזה לשיר והעלה את הנושא של מצעד הגאווה. ישבנו והסתכלנו אחד על השני, אמרנו לו, בוא נשמע את השיר. חשבתי שהוא טוב, אבל לא שיערתי שיקרה איתו מה שקרה".
לא חששת משמועות? שיתופי פעולה של זמרים מזרחים עם הקהילה הגאה הם לא דבר שכיח.
"אנשים שאלו אותי אם אני לא פוחד שיחשבו שאני הומו. אז קודם כל, אני בטוח במיניות שלי. ושנית, זאת מוסיקה, ולא צריך להיכנס לשטויות. מקליטים שיר וזהו. לא צריך לעשות סיפור מכל דבר".
"לא הייתי בקשר עם מרגול"
לפני כשנתיים התפוצצה פרשת מרגול, שבה שורבב גם שמם של אדם ושל מנהלו הנוכחי, אסף אטדגי, שהיה בעבר גם מנהלה של מרגול. "אני לא בקשר איתה ואף פעם לא הייתי בקשר איתה", שולף אדם את התשובה שהוכנה מראש. "אנשים אמרו שהיא האמא הרוחנית שלי, שעוזרת ותומכת, אבל בחיים לא היה לי איתה כלום. היא לא היתה קשורה אלי אף פעם".
צפית בסידרה שלה בערוץ 10?
"לא, מה זה? לא יצא לי".
ואם היא תזמין אותך להתארח בתוכנית שלה בערוץ 24?
"לא נראה לי שהיא תזמין, אבל אם כן - נראה".
אי אפשר להתעלם מכל הפרשיות והדרמות בז'אנר הים־תיכוני. אתה לא מפחד שגם לך יקרה משהו כזה?
"אמא שלי אמרה לי פעם שאני ערס מתורבת. בעבר עשיתי צרות כמו כל ילד טיפוסי, אבל היום זה לא ככה. אם לא הייתי מתפרסם ומתחיל בגיל מוקדם, אז הייתי משתולל ועושה עוד הרבה שטויות, אבל הקריירה גרמה לי להירגע. היום אני חושב פעמיים על כל דבר שאני עושה".
אתה מעורב היום גם בענייני כספים?
"עכשיו התחלתי להיות מעורב יותר בכספים. זה מעניין אותי. היום אני מעורב כמעט בהכל, ולאט לאט אני לומד את זה".
מי הזמר שהיה מעניין אותך לשתף איתו פעולה?
"עידן רייכל. הוא מעניין אותי מאוד. הפרויקט הראשון שלו היה באמת יפה".
הוא המודל שלך במוסיקה?
"אין לי מודל במוסיקה. יש לי את אבא וסבא. בגלל שהתפרסמתי בגיל 15, אז כולם חושבים שכל החיים חינכו אותי להיות זמר. כאילו שאלו אותי בגיל חמש מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול, ואמרתי 'זמר'. אז ממש לא. זה לא משהו שחשבתי עליו. היתה לי מערכת סטריאו בבית, והייתי מקליט קצת דברים. זה כל הסיפור. היינו שרים ומקליטים, ו'כוכב נולד' קרה בטעות. אין לי אפילו הסבר. זה גורל".
אז אתה כועס על "כוכב נולד" או מודה להם?
"ברור שמודה להם. הרי בשורה התחתונה, אני עשיתי את הפדיחה. בסופו של דבר למדתי שם איך לעמוד מול מצלמה, וגם זה משהו".
היית הולך שוב?
"בדיעבד, אם לא הייתי הולך כשהלכתי, אז הייתי מנסה אחרי כמה שנים".
ועכשיו כבר רצו אותך בתור שופט ב"אקס פקטור".
"הלכתי למבדקים, היה שם טוב, אבל זה ממש לא בשבילי. אני לא במקום הזה של לשפוט אנשים צעירים. כל דבר בעיתו. חוץ מזה, אני לא אוהב לדבר הרבה, ועוד לא עברתי מספיק דברים בשביל לשבת בתפקיד השופט. אני אראה בבית ואחשוב עם עצמי מה הדעה שלי".
תצפה בזה?
"בר רפאלי מנחה, אז שאני לא אצפה?"
"כאב קצת, אבל ממשיכים"
בחייו האישיים אדם נהנה מחיי הרווקות. מערכת היחסים המשמעותית ביותר עד היום נמשכה כשנתיים, עם בחורה בשם נוי אוחיון. "זה נגמר בחברוּת. כאב קצת, אבל אתה יודע, ממשיכים הלאה".
אומרים שלסלב קל יותר למצוא זוגיות.
"להפך, קשה יותר. בגלל זה הקשר עם נוי נגמר, ובגלל זה אני לא נמצא עכשיו בזוגיות. במקצוע הזה קשה מאוד להיות בזוגיות. לכל מקום שאתה בא עם חברה, כולם מסתכלים עליה ומדברים עליה. אין לי בעיה שידברו עלי, עלי זה בסדר. אבל יש לי בעיה שמדברים על חברה שלי. בגלל זה קשה לי להיות עם מישהי, כי לכל אחד יש מה להגיד וכל אחד אומר, 'אהה, היא איתו בגלל שהוא מפורסם או בגלל הכסף'. וזה מרגיז".
אתה יוצא לדייטים?
"מה זה דייטים? דייטים זה רשמי מדי. מכירים במועדון או בבר, או סתם ברחוב".
גם בפייסבוק?
"אני לא מבין את הפייסבוק הזה ולא מבין מה אנשים מוצאים בו. חברים שלי מספרים לי שהם מכירים בחורות בפייסבוק. זה נראה לי הזוי, כמו להכיר מישהי במחשב. לא ברור לי הסיפור הזה. עכשיו פתחתי אינסטגרם, אבל נראה לי פדיחה להעלות תמונות. כאילו מה, אני אצלם את עצמי ואעלה? למה?"
אז איך אתה מסנן את הבנות שמתחילות איתך?
"למה לסנן?"
כל מי שמציעה לך, אתה זורם איתה?
"עם הזמן אתה לומד לקרוא אנשים, ואתה עובר הרבה דברים. אתה לומד להבין מה בחורות חושבות לפי השאלות שלהן".
אתה יכול להביא בחורות הביתה, או שלא נעים מההורים?
"כן, למה לא? בכיף".
לא חסרה לך אהבה?
"יכול להיות שחסרה קצת. בגדול, אני מכוון לשם".
אולי תנסה בתוכנית כמו "הרווק"? יש כאלה שעשו את זה.
"בחיים לא הייתי עושה את זה, כי בארץ זה לא נראה טוב. יש קונספטים שלא מתאימים לארץ, וצריך לשחרר. ראיתי את הגירסה האמריקנית של התוכנית הזאת, והבנתי שלהם זה מתאים בול. בארץ זה פדיחה".
מה חשבת על דודו אהרון בתפקיד הרווק?
"זה נראה מוזר, אבל שכל אחד יעשה מה שטוב לו. לכל אחד יש השיקולים שלו".
בעוד פחות מחודש תהיה בן עשרים. איך תחגוג?
"אני לא אוהב לחגוג. אבל גם בשנה שעברה אמרתי שאני לא חוגג, ומפה לשם, נהייתה פה חפלה".
erans@israelhayom.co.ilסטיילינג: שירן כדר; איפור: ורד בדוסה־רוטרו; ג'ינס: לי קופר; חולצה: KF 1984 ייבוא בגדי גברים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו