צילום: ליאור מזרחי // תופעה מכוערת. שוטרי מג"ב בשכונת מאה שערים לאחר תקיפת החייל, השבוע

פוגרום בלב הבירה

תקיפת החייל החרדי השבוע היתה צפויה - אחרי שללא הפרעה מתנהל קמפיין גס ואלים נגד חרדים שמשרתים בצה"ל • בעיני החרדים, המתגייסים הם חרד"קים - ראשי תיבות של "חרדים קלי דעת"

באותו זמן שהפוליטיקאים היו עסוקים בהבעת זעזוע חריף בעניין תקיפת החייל במאה שערים, בציבור החרדי הודו ש"זאת היתה רק שאלה של זמן". שהרי לתקיפה במאה שערים קדמו תקיפות רבות אחרות של חיילים חרדים, אפילו חמורות יותר. כך למשל, לפני חודשיים הותקפו בשכונת מאה שערים שני חיילים חרדים, אבנים נזרקו לעברם ואף הוצתו פחים בשכונה. בנוסף, באותו שבוע ממש נזרקו אבנים לעבר חייל חרדי בבני ברק, שנאלץ להסתתר בכניסה לבניין וכך ניצל מפציעה קשה.

חייל חרדי מותקף במאה שערים

צילום: 0404 משה פרץ

החרדים מייחסים את ההקצנה במאבק נגד החרד"קים - כינוי גנאי שהומצא כדי להכפיש צעירים חרדים שמשרתים בצה"ל, ראשי תיבות של "חרדי קל דעת" - להתנגדות לחוק הגיוס החדש שיזמה הממשלה החדשה.

אלא שזה לא הכל. בחודשים האחרונים מתקיים מסע הכפשה מושקע שזכה לכינוי "קמפיין החרד"קים". גם בתוך הציבור החרדי הדעות חלוקות בעניין זהותו של מי שעומד מאחורי הקמפיין, אך לכולם ברור כי מדובר ביוזמה מאורגנת.

אחד משיאי הקמפיין היא תחרות הקריקטורות  לילדים אשר נקראים להכין ציורים בגנותם של החרד"קים ולזכות בפרסים ובהפצה של הציור הזוכה. המשטרה פשטה על בית דפוס במאה שערים שהדפיס את הקריקטורות, אך עד כה לא נעצרו חשודים. 

בלבול במושגים

בתוך מאה שערים יודעים העסקנים לספר כי מי שעומדים מאחורי הקמפיין הם אנשי חסידות סאטמר בחו"ל, שמזמינים ואף מממנים את המודעות בנושא. "יש כמה אנשים שקוראים לעצמם 'הוועדה נגד הגיוס' ואיתם יש פרסומאים וכמה עסקנים שמוציאים פשקווילים וחוברות צבעוניות. זו המטרה שלהם", אומר פעיל מוכר במאה שערים.

יעד נוסף שאליו כיוונו השבוע אצבע מאשימה בתוך הציבור החרדי הם אנשי העיתון "הפלס", שהם מחסידיו של הרב שמואל אוירבך. מאז פטירתו של הרב אלישיב מנסים ב"הפלס" להתוות דרך בדלנית וקיצונית יותר מדרכו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן. האחרון תפס את המנהיגות, אך לפי אנשי "הפלס" הוא פשרן מדי.

אנשי "הפלס" הם שעמדו מאחורי הפגנת הגיוס הגדולה לפני כחודשיים בירושלים ושיחררו מסרים תקיפים נגד הגיוס. חסידיו של הרב שטיינמן האשימו את אנשי "הפלס", ובראשם את עורך העיתון נתי גרוסמן, שיצרו את הקמפיין.

"הוא עומד מאחורי זה וסאטמר מממנים את זה. הוא בחור מוכשר, אבל הרצון שלו ושל חבריו להראות שהם יותר קיצונים מעביר אותם על דעתם", מאשים אחד מאנשי הזרם המרכזי. 

גם מרדכי בלוי, אחד מאנשי הזרם המרכזי, הוקיע את הקמפיין. "לצייר חיילים חרדים שחוטפים חרדים לקומנדקרים צבאיים זאת אנטישמיות במיטבה. הציבור החרדי מוקיע את הקמפיין הזה, הוא לא מקבל לגיטימציה בשום כלי תקשורת חרדי".

מנגד, ב"הפלס" מכחישים שמדובר בקמפיין מבית היוצר שלהם. "המושג חרד"ק לא הומצא על ידי נתי גרוסמן ולא על ידי כל גורם אחר במערכת 'הפלס'. מדובר ביוזמה של גורם אנונימי שהפיק את הקמפיין הזה, ועד היום לא ידועה לנו זהותו. ההנחה המייחסת לנו בטעות את הנפקת הביטוי נובעת מביטוי אחר, 'חרדים חדשים', שאכן מיוחס לגרוסמן. מדובר בביטוי שונה, שנטבע זמן רב לפני קמפיין החרד"קים ובטרם החל הפולמוס העכשווי בשאלת גיוס חרדים. המונח 'חרדים חדשים' אינו נוגע במישרין רק לתופעת הגיוס, אלא לשורה של חריגות מהנורמות של הציבור החרדי המאפיינות את 'החרדים החדשים'".

לדבריהם, "הביטוי 'חרד"קים' הומצא רק לאחרונה על ידי גורם אנונימי, ונועד לבטא את גישת הציבור החרדי שמוקיע את החרדים לובשי המדים המסתובבים בשכונות החרדיות, לטענתם בניסיון להשפיע על ילדים ובני נוער להעדיף את השירות הצבאי על פני לימוד התורה. חברי המערכת מגנים את הקמפיין, ועם זאת עומדים על הזכות הבסיסית המוקנית במסגרת חופש הביטוי לגנות תופעות שליליות, המנוגדות לאורח החיים של הציבור החרדי. מעולם לא שמענו על ניסיון למניעת ביקורת על ציבור כלשהו (חרדים המוצגים כסחטנים, מתנחלים המוצגים כאויבי השלום, וכדומה), והדיבורים הנשמעים עתה ברוח זו מבטאים היסטריה של גורמים פוליטיים המשתייכים לממשלה החדשה, שאינם יודעים כיצד למנוע את האנדרלמוסיה והשסע שיצרו במו ידיהם".

גם אם רבים בציבור החרדי מתנגדים לקמפיין החרד"קים, על דבר אחד כולם שם מסכימים: הצעדים של הממשלה - בהובלת לפיד־בנט, שהפכו בעיתונות החרדית לשם נרדף לרודפי יהודים - יחד עם השארתם מחוץ לממשלה, גורמים להתנגדות חריפה לגיוס לצה"ל ולשירות האזרחי.

אחת הטענות הפופולריות בקרב המסבירנים החרדים היא שכל עוד הליך הגיוס נעשה מרצון, החרדים התגייסו לצבא בלי בעיה, אך ניסיונות הכפייה של ועדת פרי הם שעוררו את ההתנגדות לכל מה שקשור לגיוס לצה"ל.

חייל חרדי? אין חיה כזאת

נ', אחד העסקנים המוכרים במאה שערים, מספק הסבר נוסף. "עד שלא התחילו בממשלה עם נושא הגיוס, כל חייל יכול היה להגיע למאה שערים. אבל היום מנסים בכוח לגייס חרדים. מבטיחים שמי שהולך לצבא תהיה לו עבודה ולא מעט נכנעים".

נ' מספר שגם במאה שערים מקפידים לגנות את האלימות. "אין שום רב ואדמו"ר שאומרים לפעול באלימות. המשטרה אשמה באלימות. היא רוצה להראות שהחרדים אלימים, אז מייד מביאים כוחות ורצים לתקשורת לספר שזה לינץ'". ליידויי האבנים לעבר השוטרים הוא אינו מתייחס.

במאה שערים חי גם ישראל מאיר הירש, המשתייך לנטורי קרתא. יש לו נקודת מבט שונה: "אני טוען שבצבא אין מושג כזה 'חרדי', כי ברגע שחרדי דורך על מפתן הצבא - באותו רגע הוא הופך לחילוני; גם אם הוא מתפלל שלוש תפילות ביום, הוא עדיין לא חרדי. כשקוראים להם חרד"קים זה מסוכן, כי זה נותן לגיטימציה לקרוא להם חרדים כשבפועל הם כבר לא". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו