בעלי החיים הנדירים במפרץ אילת נחשפים

מפרץ אילת לא מפסיק להפתיע - ואף שמדובר במפרץ צר יחסית ולכן גם נגיש מאוד לאדם, נראה שהוא עדיין יכול ללמד אותנו הרבה על מגוון בעלי החיים המצויים בו. בשנה האחרונה נצפו בחלק הישראלי של מפרץ אילת, קצה־קצהו הצפוני של מפרץ ים סוף הגדול, בעלי חיים רבים שלא נצפים לעיתים קרובות באזורנו. כרישי לווייתן ונמר, דולפינים מסוגים שונים ונדירים, לווייתנים, מנטה, צב ים נדיר, עטלפי ים ואלמוגי מעמקים ממינים שלא נראו קודם במפרץ.

במפרץ אילת מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית ברמה הבינלאומית. בעוד שוניות אלמוגים רבות וחשובות ברחבי העולם, כגון שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, דועכות בקצב מדאיג בגלל שינויי מזג האוויר והתחממות מי הים, שוניות מפרץ אילת מראות עמידות יחסית גבוהה להתחממות. נתונים שנאספים על ידי תוכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת מראים מצב יציב, ואף שיפור קל בחלק ממדדי המערכת האקולוגית במפרץ. 

כריש טיגריסי // צילום: עמרי עומסי

"יש לנו הזדמנות נפלאה להגן על מערכת אקולוגית ייחודית, שעמידותה לשינויים הגלובליים יחסית גבוהה, בזמן שבמקומות אחרים בעולם מערכות כאלה נמצאות בהידרדרות חדה ומדאיגה", מדגיש ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים. לדבריו, "מחקרים מראים שלמפרץ אילת יש פוטנציאל לשמש מפלט עולמי לשוניות אלמוגים בעידן שבו שוניות העולם דועכות בגלל התחממות מי הים, אבל חשוב לזכור שעמידות המערכת האקולוגית תלויה מאוד גם בהפרעות מקומיות ואזוריות, ולכן חשוב לצמצם אותן ככל האפשר". 

האם בשנים האחרונות נצפים יותר בעלי חיים גדולים ולא שגרתיים במפרץ אילת מבעבר?

"יכול להיות שכן, אבל צריך להביא בחשבון שבשנים האחרונות אנו מנטרים את בתי הגידול הימיים ומפקחים עליהם בתדירות גבוהה יותר. גם אמצעי התיעוד, כגון מצלמות האקסטרים הנמצאות אצל צוללים ספורטיביים, הפכו פופולריות יותר, כך שהיכולת לתעד אירועים נדירים גבוהה יותר מאשר בעבר.

"נוכחות בעלי חיים גדולים, שחלקם הם טורפי־על במארג המזון כגון כרישי הנמר והדולפינים, מלמדת בדרך כלל שיש במפרץ אילת מה שנחוץ כדי לתמוך בקיומם, אך חשוב לזכור שחלק מבעלי החיים הגדולים שנצפו לאחרונה באילת נודדים למרחקים ארוכים, כך שקיומם אינו תלוי במעבר הקצר יחסית באזורנו. עם זאת, כרישי הלווייתן הענקיים שניזונים מיצורים זעירים המצויים בגוף המים נשארים כאן כבר כמה חודשים, ולא רק חולפים על פני אילת.

צבת ים ירוקה // צילום: עמרי עומסי

"באופן כללי, נראה שהדברים שמזמנים בעלי חיים לאזורים מסוימים הם הימצאות מזון, נקודות מפגש לצורכי רבייה ואזורי אומנה לצאצאים צעירים בשלבים הראשונים של חייהם. קשה לקבוע אם ראש מפרץ אילת מקיים את כל המרכיבים הללו, או את חלקם, אבל בפועל נראה שיותר מאשר בעבר אנו זוכים לביקורים לא שגרתיים שכאלה. מנגד, ייתכן שבעלי חיים מיוחדים מבקרים אותנו באילת מכיוון שבתי הגידול שבהם הם לרוב מצויים נפגעו וכבר לא ממלאים את צורכיהם".

ברשות הטבע והגנים מדגישים כי בעלי חיים נפלאים אלה הם ערכי טבע מוגנים על פי החוק במדינת ישראל, ועל כן יש להימנע מלהטריד אותם. חשוב להשאיר את נתיב השחייה שלהם פתוח, לא להתקרב אליהם יתר על המידה ובוודאי לא ליצור איתם כל סוג של מגע פיזי או להאכילם. כמו כן, לכלי שיט יש פוטנציאל לפגוע בבבעלי החיים בצורה קשה, ולכן חשוב לשמור על מרחק מהם. מזג האוויר וטמפרטורת המים בחגי תשרי במפרץ אילת נעימים, ובחג תערוך רשות הטבע והגנים סיורים מודרכים מחוץ למים ובתוכם להיכרות עם ערכי הטבע בשמורת האלמוגים.

דיונון

תצפית ייחודית של נקבת דיונון מדביקה ביציות מופרות למצע השונית בצורת תטולה, שבה מאות דיונונים קטנטנים שאפשר לראותם מבעד למעטפת שקופה. דיונונים אלה בוקעים לאחר תקופת התפתחות בתוך התטולה ונפוצים בים.

 

צילום: עמרי עומסי

צב ים קרני 

הצב הקרני נמצא בסכנת הכחדה עולמית, ובמפרץ אילת מוכרים כמה פרטים המזוהים על פי שריונם. גולן רידר, מנהל שמורת האלמוגים, זכה לפגוש את חלקם בצלילותיו בשמורה. במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים קיימת מערכת לזיהוי תווי פנים של הצבים, וכל צב שנצפה מתחת למים מועבר לזיהוי במרכז ההצלה.

צילום: גולן רידר

להקת בתרן שחום

הבתרן השחום הוא דג שונית נפוץ באזור ההינדו־פסיפי. לקראת הקיץ, כאשר טמפרטורת המים בשוניות אילת עולה, אפשר לחזות בשעות הדמדומים בתהליך הרבייה של הבתרנים. "הבחנתי בתנועה מהירה של מאות בתרנים שנעים יחד כלהקה צפופה", מתאר הפקח עמרי עומסי, "מתוך ההתקבצות הגדולה קבוצות קטנות של כשבע נקבות נראו עולות במהירות, יוצאות אל מחוץ ללהקה ומשחררות לגוף המים את הביציות. בעקבותיהן עלו גם הזכרים והפרו את הביציות".

צילום: עמרי עומסי

כריש טיגריסי

את הכריש הטיגריסי לכד בטעות דייג, שיצר מייד קשר עם פקחי רשות הטבע והגנים, והכריש הוחזר לים. כריש טיגריסי הוא טורף־על גדול שמקור שמו בפסים שלגופו, המזכירים את פסי הטיגריס.

הכריש הטיגריסי שנלכד מוחזר לים // צילום: עמרי עומסי

טחן נקוד

לאורך חופי אילת נצפו השנה עשרות פרטים של בטאים מהמין טחן נקוד (עטלפי ים), המוצאים את מזונם במרבדי עשבי הים ובקרקעית החולית. דורון בראש, צלם תת־ימי, הבחין בטחן נקוד שנלכד באמצעות חוט דיג בחוף הצפוני של אילת.

"כשהתקרבתי ראיתי שאחד מהם לא בורח ממני, וזו תגובה לא שגרתית", הוא מתאר, "לפתע ראיתי כי עטלף הים קשור בחוט דיג. צללתי אליו וראיתי שבפיו נעוצה קרס דייגים המחוברת לחוט דיג עבה וארוך. לאחר מאמץ רב הצלחתי להתיר את החוט מגופו, אך לצערי לא הצלחתי לשחרר את קרס הדיג מפיו. הצלחתי לחתוך את חוט הדיג בצורה שתאפשר לו לשחות ולאכול בחופשיות, ושמחתי לראות אותו שוחה בחזרה לעומק הים".

צילום: עמרי עומסי

כריש לווייתני 

כריש לווייתני הוא הדג הגדול ביותר בעולם, והוא אינו מסוכן כלל לאדם. הפרט הגדול ביותר מגיע לאורך של כ־12 מטרים ומשקלו כ־20 טונות. הכריש הלווייתני הוגדר בספר האדום של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע כמין בסכנת הכחדה. באילת נצפו מאז אפריל 2019 לפחות 4 פרטים שונים של כרישים לווייתניים צעירים, באורך של 5-3 מטרים. 

צילום: עמרי עומסי

להקת דולפיני גרמפוס אפורים

להקה של כ־40 דולפינים מסוג גרמפוס אפור נצפתה כ־800 מטרים מחוף אילת על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. בדרך כלל הגרמפוסים מצויים הרחק מקו החוף, באזורים שבהם הקרקעית עמוקה. במפרץ אילת השיפוע הוא תלול מאוד, ולכן הם נצפו קרוב יחסית לקו החוף.

צילום: ערן גיסיס

צבת ים ירוקה

צבת ים ירוקה בוגרת נצפתה באזור חוף קצא"א באילת במהלך סיור של פקח רשות הטבע והגנים עמרי עומסי לאיתור מלכודות דיג בלתי חוקיות. צב הים הירוק הוא מין בסכנת הכחדה, וכמעט לא נצפה במפרץ אילת. 

צילום: עמרי עומסי

עבשן קטלני

בתחילת השנה זכו פקחי רשות הטבע והגנים לצפות בלהקה של דולפיני ענק מסוג עבשן קטלני. גודלם של העבשנים הקטלנים מגיע לכ־6 מטרים ומשקלם לטונה וחצי. הם ניזונים, בין השאר, מיונקים ימיים קטנים יותר, ובהם גם דולפינים.

צילום: עמרי עומסי

דולפין אנקולי

דולפין אנקולי בודד נצפה בחוף הצפוני של אילת במשך שלושת החודשים האחרונים. מדובר במראה נדיר, שכן הדולפין הוא מין שחי בדרך כלל בלהקות, באזור האוקיינוס ההודי והשקט. דולפין זה קטן יחסית, ואורכו מגיע עד לכ־2.5 מטרים.

צילום: עמרי עומסי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו