המדוזה הקטלנית בעולם | צילום: איי.אף.פי

"עשרות מתים מדי שנה": כל מה שצריך לדעת על המדוזה הארסית

מדוזת הקובייה חיה מתחת למים, בין אוסטרליה לתאילנד • הארס שלה מחורר את התאים בגוף • במקרה של צריבה, צריך לשטוף את האזור בחומץ ולפנות במהירות לבי"ח • "אין הסברה מספקת בעניין הסכנה מהמדוזות האלו, כנראה כדי לא לפגוע בתיירות באזור"

התבשרנו הבוקר (ראשון) על מקרה טרגי שאירע בחופי תאילנד - ילד ישראלי בן 9 מת מצריבת יצור ימי ארסי. על פי דיווחים מהאזור, מדובר במדוזה הנקראת "מדוזת קובייה" (Box Jellyfish) או בשמה הנוסף "צרעת הים".

מדוזת הקובייה לא זכתה בטייטל "היצור הארסי ביותר בעולם", אך היא בהחלט נמנית עם היצורים הארסיים ביותר החיים מתחת למים. ישנם סוגים שונים של מדוזות מסוג זה, והארסיות שבהן גורמות לפגיעות קשות במערכת הנשימה ובתפקד הלב כשהן צורבות. במקרים מסוימים הן גורמות למוות בתוך דקות בודדות.

"עשרות מתים בשנה כתוצאה מצריבת מדוזת הקובייה", Getty Images

בשיחה עם ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי מהאוגדה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, הוא מסביר: "מדובר בבעלי חיים מסוכנים, החיים בין אוסטרליה לתאילנד. בתאילנד, וספציפית בקו-סאמוי ובקו-פנגן, יש הרבה צריבות קטלניות כי יש הרבה תיירים בקיץ".

מה תוכל לספר לנו על בעל החיים הזה?
"מדוזה קובייתית מהמין Chironex fleckeri, הידועה גם כ'צרעת הים', נפוצה למדי בדרום מזרח אסיה עד אוסטרליה והיא אחראית למרבית מקרי המוות מצריבות מדוזות בעולם. לא ידוע בדיוק כמה מתים בכל שנה מצריבות מדוזות אלו, כי רובן מתרחשות במקומות נידחים היכן שאין טיפול קרוב או בקרה מדויקת, אבל ההערכה היא של כמה עשרות מתים לפחות בכל שנה.

"נתון זה הוא כמובן מתוך עשרות אלפי צריבות, שמרביתן לא קטלניות (כשמונה אחוזים מהמקרים מצריכים אשפוז לפי מחקר מאוסטרליה, ל"פ). יש למדוזה זו ארבעה צברים של זרועות - כשהיא שוחה היא מקפלת אותן ואז אורכן הוא 15 ס"מ בלבד, אבל כשהיא צדה ופורשת אותן הן מגיעות לאורך של שלושה מטרים. מעל כל צבר זרועות יש לה גם צבר עצבים שמתפקד כמו עין.

"למדוזות האלה יש מערכת עצבים היקפית, אבל לא מרכזית (אין להן מוח). גם אין להן לב או דם במובן הרגיל של המילה. אנחנו לא באמת יודעים כמה שנים הן חיות, אבל סביר שבין מספר חודשים לכמה שנים. יש מיני מדוזות בודדים (לא המין הזה) שמסוגלים להצעיר את התאים שלהן ולהפוך את כיוון הגדילה, כך שבתיאוריה הן מסוגלות "לחיות לנצח" (בפועל, ברור שאם יאכל אותן דג או אם הן יחלו או אם התנאים יורעו מאד, הן ימותו). מרבית מיני המדוזות הם קצרי חיים - חודשים ספורים - מתרבים ומתים".

מה קורה בפועל בעת צריבה של מדוזת קובייה?
"הארס שלה ממש מחורר את התאים בגוף וגורם לדליפת אשלגן מהם. זה נקרא היפרקלמיה, מה שגורם לקריסת המערכת הקרדיו-וסקולרית (לב-ריאה). אם הצריבה היא על שטח גוף גדול או אם הנצרב הוא קטן (ילד), זה אומר שחדרה כמות גדולה יותר של ארס פר משקל גוף (המינון הקטלני הוא 0.04 מ"ל לק"ג משקל גוף)".

"עונת המונסונים בין יולי לאוקטובר ובעיקר באוגוסט-ספטמבר היא עונת השיא של המדוזות", Getty Images

מתי הכי מסוכן להיכנס למים באזורים שבהם יש מדוזות כאלו?
"עונת המונסונים בין יולי לאוקטובר ובעיקר באוגוסט-ספטמבר היא עונת השיא של המדוזות, בעונה הזו מומלץ להיכנס למים בלייקרה/חליפת צלילה ולא להיכנס בלילה כלל".

מה ניתן לעשות במקרה של צריבה של מדוזת קובייה?

"צריך לשטוף את אזור הצריבה בחומץ בכמות גדולה, זה יכול ממש לעזור, וחשוב לבצע פינוי מהיר ככל האפשר לבית חולים".

מה לגבי ההסברה בעניין? האם היא מספקת לדעתך?
"אין הסברה מספקת בעניין סכנת המדוזות האלו לדעתי, בוודאי לא בתאילנד, כנראה כדי לא לפגוע בתיירות באזור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו