דו"ח חמור נגד משרד החקלאות: אלפי כלבים הומתו ברעל בחסות המלחמה

מגמת ההזנחה והפגיעה בבעלי החיים מחמירה בחסות המלחמה: עמותת "תנו לחיות לחיות", פרסמה היום (שלישי) דו"ח שסוקר את הרעת מצבם של בעלי החיים בישראל בשנתיים האחרונות.

מלבד ההשפעות הישירות, למלחמה היו גם השפעות עקיפות על מצב בעלי החיים, שכן היא שימשה נימוק לצעדי מדיניות וחקיקה שפגעו בבעלי חיים. בין היתר, בעקבות איום החות'ים בים האדום, לאונייה ועליה כ-16 אלף בני צאן ובני בקר מאוסטרליה, אושר מסע ארוך תוך הקפת יבשת אפריקה, בטענה של הצורך ב"ביטחון המזון".

המלחמה שימשה גם כנימוק לחקיקה שמקלה על המתת כלבים שנלכדו בעוטף עזה ולהארכת הוראת המעבר המאפשרת החזקת תרנגולות בתעשיית הביצים בתנאי צפיפות קיצוניים המנוגדים לחוק צער בעלי חיים; כן ניתנו היתרי דיג מרחיבים בעונת הרבייה של הדגים, בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

בתוך כך בהיעדר מדיניות מוסדרת – המדינה ממיתה אלפי כלבים משוטטים בירי ורעל מדי שנה. מגמה זו נמשכה בשנת 2023, ובמשנה תוקף באזור עוטף עזה. על רקע המלחמה קידם משרד החקלאות חקיקת בזק שהקלה את התנאים להמתה המונית של כלבים משוטטים באזור העוטף, בשל הטענה על "חדירה של כ-5,000 כלבים מסוכנים ופראיים מהעוטף".

 בשל המלחמה, ביקש המשרד להאריך את הוראת השעה שמאפשרת לקצר את משך זמן ההסגר של כלבים שנלכדו בעוטף עזה מעשרה לארבעה ימים, שאחריהם מותרת המתת הכלבים.

בעמותה אומרים כי המתה המונית של כלבים כלל לא מספקת פתרון לבעיית הכלבים המשוטטים. העמותה קוראת לעיקור וסירוס הכלבים כפתרון אמיתי לבעייה.

בדומה לשנים קודמות, כ-75% מ-64,000 הכלבים שנולדו ונרשמו במאגר משנת 2023 ועד ספטמבר 2024 הם כלבים "גזעיים" תוצאות של הרבעות וסחר. בסקר שנערך אשתקד נמצא כי 86% מהציבור סבורים כי יש להוציא את הסחר בבעלי חיים גזעיים מחוץ לחוק. אלא שמנהל השירותים הווטרינריים סירב להגביל את יבוא הכלבים, והצעת חוק להגבלה של סחר ויבוא של כלבים "תקועה" בכנסת ובממשלה.

ביקורות מועטות בתעשיית מזון מן החי

הדו"ח מצביע גם על מחדלים קשים בכל הקשור לתעשיית המזון מן החי, שם הביקורות מתוקף חוק צער בעלי חיים חסרות ומעטות. כך למשל, ב-634 רפתות חלב בארץ בוצעו בסה"כ 10 ביקורות בשנת 2023 וזאת למרות שאגף רווחת בעלי חיים מסר למבקר המדינה כי בכ-20% מהרפתות קיימות הפרות צער בעלי חיים חמורות. במפטמות, שמספרן לא ידוע, בוצעו בסה"כ חמש ביקורות, ובעדרים של בני צאן ובני בקר לא בוצעו ביקורות כלל, וכך גם ב-136 בריכות גידול הדגים בתעשיות הנוי והמזון.

המסקנה הבולטת העולה מהדו"ח היא שהנסיבות הללו, בכל הממשקים, מצביעות על האבסורד במציאות בה משרד החקלאות הוא המחזיק בסמכויות האכיפה של חוק צער בעלי חיים, בעוד שברור שהוא נמצא בניגוד עניינים עמוק.

יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות": משרד החקלאות אינו הגוף המתאים להחזיק בסמכויות המרכזיות לפי חוק צער בעלי חיים ויש להוציאן מידיו ולהעבירן לרשות לאומית שתרכז את הסמכויות והאכיפה של החוק".

תגובת משרד החקלאות

לעניין אוניית המקנה: משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על רווחתם של בעלי החיים, על כן המשרד דרש את נוכחותם של רופא וטרינר ומשגיח באנייה, מאחר שמשך ההובלה התארך מעל 10 ימים. תפקידם לבדוק את מצב בעלי החיים, הן מבחינה בריאותית והן מבחינת רווחתם, ולדווח על כל ליקוי, ככל שישנו.

"במקרה המדובר, גורמי המקצוע במשרד החקלאות היו בקשר עם הרשויות באוסטרליה, בדקו את הידע הקיים בנושא הובלה ימית של בקר וצאן, סקרו באופן מקיף את מקרי העבר בישראל ובעולם ואת הספרות המדעית העולמית הנוגעת להתאוששות מקנה מהובלה ימית על מנת לוודא שבריאות בעלי החיים ורווחתם נשמרים.

"בהתאם לכך, לאחר החזרת האנייה לאוסטרליה על פי דרישת האוסטרלים, בשל האיום החות'י, הוחלט כי העמסת המקנה על האנייה, תבוצע רק לאחר התאוששות של 8 ימים מתום הפריקה באוסטרליה. בנוסף, לא אושרה הובלת ראשי בקר או צאן שסבלו ממחלות בעלות השפעה על יכולת המקנה להתמודד עם המסע. כמו כן, ראשי הבקר והצאן התאוששו במשך 12 ימים במקום הסגר לאחר ההגעה לישראל טרם הובלתם למשקי היעד. המסע חזרה לישראל הסתיים ללא בעיות בריאות או פגיעה בבעלי החיים".

לעניין כלבים המשוטטים: "תופעת הכלבים הפראיים, באזורים הסמוכים לגדר הגבול, ובפרט באזור חבל תקומה, גברה מאוד מאז ה-7 באוקטובר, אולם גם בגבול הצפון מתקיימת חדירת כלבים מסוכנים וחולים לישובים הסמוכים, שרבים מהם פונו.

"כדי להבטיח את בריאות וביטחון הציבור לצד בריאות בעלי החיים ורווחתם, משרד החקלאות מסייע לרשויות המקומיות בטיפול בכלבים הנלכדים בשטחן. המשרד מקצה תמיכות ייעודיות במיליוני שקלים, לרשויות בקווי הגבול, לטיפול בכלבים בהיבטים נרחבים, ביניהם: איסוף כלבים, שיקומם, סירוסם ומסירתם לאימוץ לבעלים אחראיים, פינוי מקורות אשפה ושיפור הסניטציה ברשויות, פעילות הסברה בנושא בעלות אחראית ותברואה ציבורית. 

"חשוב להדגיש כי רק כלבים שלא ניתן ללוכדם או שאינם מתאימים לאימוץ מפאת התנהגותם התוקפנית או מצבם הבריאותי, יורדמו תוך מזעור סבל עבורם ועבור סביבתם".

לעניין המתת כלבים: לא מדובר בהמתה המונית! רק כלבים שלא ניתן ללוכדם או שאינם מתאימים לאימוץ מפאת התנהגותם התוקפנית או מצבם הבריאותי, יורדמו תוך מזעור סבל עבורם ועבור סביבתם. חוסר ניהול אוכלוסייה מתפרצת של בעלי חיים פראיים גורמת לכמות בעלי החיים לצאת משליטה ולראייה התוצאות בחיפה עם חזירי הבר".

לעניין הארכת הוראת המעבר להחזקת תרנגולות בצפיפות: "לנוכח הימשכות המלחמה בצפון משרד החקלאות התיר אכלוס לולים בקו העימות בצפון, גם אם טרם השלימו את ההתקדמות לרגולציה הנדרשת על מנת לשמור על ביטחון המזון לתושבי המדינה ולשמור על הרציפות התפקודית של המגדלים"

לעניין היתרי הדיג: "המשרד נתן היתרים מוגבלים לדיג בהתאם לדין ולאחר שמיעת הערות הציבור מכלל הגורמים המעורבים, לרבות המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, ציבור הדייגים המקצועיים וציבור הדייגים החובבים. ההיתרים שניתנו קיבלו תוקף גם בבית משפט בעקבות עתירה שהוגשה נגד המשרד".

לעניין הסחר בכלבים בישראל: "החוק מתיר יבוא בעלי חיים למדינת ישראל כמו בכל מדינה מערבית מפותחת. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא מעודדים קניית בעלי חיים, אלא מעודדים אימוץ אחראי ואף יוזמים מבצעי הסברה נרחבים בנושא בשנים האחרונות ותומכים בעמותות וברשויות לצורך כך. יתרה מזאת, המשרד יצא נגד תופעת "מטחנות הגורים" (puppy mills) ואינו מעודד רכישה כלבים מבתי הרבעה פיראטיים".

לעניין ביקורות שטח: "המשרד מבצע ביקורות שטח הן בפינות חי, חוגי חיות, במערכת החינוך והן במשקי החי וכדומה – בכמות המתאימה על פי הערכות הסיכונים של המשרד. גורמי המקצוע במשרד מגיעים למשקים באופן תדיר גם לצרכים אחרים ואם נצפית פגיעה בבעלי חיים היא מטופלת מיד כנדרש".