לא רק מדוזות: החיות החדשות שתוכלו לראות בחופי ישראל

עומסי החום הכבדים שאנו חווים לאחרונה בישראל מביאים איתם נחילי מדוזות שאמורים להציף את הים תיכון. הרוחצים בים כבר מדווחים על צריבות ועל מפגש עם מדוזות מסוגים שונים, החל מהמדוזה הלבנה החוטית הנודדת, המדוזה החומה פעמונית נקודה ועד המדוזה הכחולה כחולת שוליים.

על פי האתר של "מדוזות בע"מ", ניתן לראות את הנחילים מתקרבים אלינו, מה שמעיד על כך שאם טרם הרגשתם את צריבתן של המדוזות – סביר להניח שאתם עשויים להרגיש אותן בקרוב. "המדוזות הרבה יותר יפות במים. לאמיצים שבינינו מומלץ להיכנס ולשנקל באזור החוף ולחפש את המינים השונים, במרחק ביטחון כמובן", אומר ד"ר אורי פריד, אקולוגית ימית ברשות הטבע והגנים, שתיעד את המבקרים החדשים שכבר הגיעו לים בחוף פלמחים.

"מדוזות הן בעלי חיים חסרי חוליות השייכות למערכת הצורבים, שכוללת גם אלמוגים ושושנות ים. בישראל מוכרות כ-10 מיני מדוזות, רובן פולשות. המין הנפוץ ביותר הוא החוטית הנודדת, שבה אנו נתקלים לרוב בחופי הרחצה בחודשי הקיץ", אומר ד"ר פריד, שהוסיף כי ניתן לעיתים להבחין גם במינים נוספים הנסחפים יחד איתה, כמו המין כחולת שוליים חלקה, מין מקומי של מדוזה שהייתה בעבר נפוצה יותר בחופינו. "זו מדוזה יפהפייה עם שוליים כחולים בולטים שצריבתה אינה כואבת כמו של החוטית. ניתן להבחין גם במינים פולשים נוספים של מדוזות יפהפיות שצריבתן אינה כואבת כשל החוטית, כמו פעמונית נקודה או פרחונית סגולה. המדוזות מאוד מושפעות משינויי אקלים והתחממות המים, ולכן בשנים האחרונים קשה לתזמן בדיוק מתי יגיעו הנחילים לחוף".

השנה זכינו לתצפיות מרגשות בים התיכון של מגוון עשיר של בעלי חיים ימיים, אשר מזכירים לנו את חשיבות שמירת הים וערכי הטבע החיים פה. נכון להיום, 4% משטחה הימי-ריבוני של מדינת ישראל בים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות, ושטחים נוספים מוגנים במים הכלכליים של ישראל. רשות הטבע והגנים אספה עבורנו את התיעודים המיוחדים שנצפו השנה בים סוף ובים התיכון, והראתה שלא רק המדוזות מעניינות.

קרב העקרבנונים

אחד התיעודים המיוחדים ביותר שנצפו השנה מתחת לגלי ים סוף הוא קרב אימתנים בין שני דגי עקרבנון, שנלחמו ככל הנראה על טריטוריה. מירון שגב, מתנדב ברשות הטבע והגנים שתפס את הצילום המיוחד, סיפר: "צללתי והנחתי את המצלמה בסמוך לעקרבנונים והתרחקתי כדי לא להפריע למתרחש. לאחר דקות ארוכות שהם נראו 'נושפים"' אחד על השני, התפתחה ביניהם ממש 'תגרה', שחזרה על עצמה מספר פעמים. יצאתי ביום הזה מהמים עם עוד סיפור מיוחד ותיעוד מהים".

כמו רבים מהדגים במפרץ אילת, העקרבנון הינו ערך טבע מוגן ואסור לדיג. מדובר בדג ארסי בעל קוצים עם שלפוחית ארס בבסיסם. הדג מכוסה קוצים ודבלולים על סנפיריו, והוא מתאים את עצמו לסביבתו. הוא חי בעיקר על קרקעית הים באזורים סלעיים, והוא טורף סוליטרי (בודד) שקוציו משמשים לו הגה מפני מטורפים. דקירה מקוציו תזריק טוקסין, שעלול לגרום לחום גבוה ולכאבים עזים, אך לרוב אינו מסכן במוות את הנדקר.

דולפינן מצוי

בזמן פעילות שגרתית מול חופי יפו, נתקלו אנשי היחידה הימית ברשות הטבע והגנים בלהקת דולפיננים מצויים שקיפצה לה בין גלי הים, כשאיתם נצפה גם דולפין צעיר, גור קטן. גיא לויאן, מנהל מרחב מרכז ביחידה הימית ברשות הטבע והגנים שצילם את המאורע המשמח, סיפר: "הופתענו לראות באמצע ההפלגה דולפיננים קופצים בים. היה גם גור אחד, וזה הפך את התצפית משמחת לדור המשך".

הדולפינן המצוי הוא היונק הימי הנפוץ ביותר בישראל. מבנה גופו מלא ומגושם וצבעו אפור עד חום, עם בטן בהירה. חרטומו קצר ועבה, והוא מופרד על ידי כפל בולט מקדמת הקדקוד. אורכו 3.5-2.5 מטרים. להקה ממוצעת מונה חמישה-שישה פרטים ומורכבת מנקבות וגורים או מצעירים משני הזוויגים.

טריגון המנגרובים

עומרי עומסי, פקח של רשות הטבע והגנים, הצליח לתעד בטאי מסוג טריגון המנגרובים, מין שפחות נפוץ באילת אשר נצפה באזור לעתים רחוקות. עומסי סיפר: "לאחר שש שנים שלא ראיתי את המין הזה, זכיתי שוב להיפגש איתו, הפעם בשמורת האלמוגים. זה היה מפגש קצר, אבל מאוד מהנה".

טריגון המנגרובים הוא מין נפוץ באוקיינוס ההודי והפסיפי, כולל בים סוף ובמפרץ אילת. המין חי בבדידות יחסית ולא מתאסף בהתקבצויות כמו מיני טריגונים אחרים. טריגון המנגרובים מגיע לגודל של כ-150 ס"מ (רוחב) וניזון בעיקר מדגים קטנים.

כריש לוויתן במפרץ אילת

בתחילת השנה, במסגרת סיור פיקוח ימי של היחידה הימית במרחב אילת, נתקל עומסי בלא אחר מאשר בכריש לוויתן, ששחה לו בשמורת האלמוגים במפרץ אילת. "זה היה תצפית מפתיעה של הכריש הלווייתני שמגיע לקרבת החוף במפרץ אילת מדי פעם בחיפוש אחר מזון. מאוד התרגשתי לקבל את הזכות לצלם בזהירות המתבקשת את הענק המרשים הזה, שהגיע לגודל של 9 מטרים", סיפר.

כריש לוויתן הינו הדג הגדול ביותר בעולם, ואינו נחשב למסוכן לאדם. כרישי הלוויתן מוגנים בישראל והם נמצאים בסכנת הכחדה עולמית, ערך טבע מוגן המוגדר בספר האדום של IUCN – האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, כמין בסכנת הכחדה, כלומר, שישנו סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע. על מי שזוכה לפגוש את הענק העדין לזכור להימנע ממגע, תמיד להשאיר שטח רחב להתקדם לעברו ולזהירות יתרה בכל הנוגע לקרבת כלי שייט ממונעים.

קרפדג הדבלולים

כן, קראתם נכון: הדג בעל השם המוזר – שניתן לו היות והוא דומה מעט לקרפדג – נראה בחודש מאי האחרון כשהוא צף על פני המים במצוקה, בשמורת האלמוגים באילת. פקחי רשות הטבע והגנים הערניים ששמו לב למצוקתו, שסבל מפגיעות של הפחתת לחץ חמורות הנגרמות לרוב כתוצאה מהפרשי לחצים משמעותיים מלכידה בחכת דיג מעומקים גדולים לפני המים, מה שגרם לו לצוף. הדג הועבר בדחיפות לצוות המצפה התת-ימי בעיר, ולאחר טיפול במצפה הוא שוחרר בשמחה רבה חזרה למפרץ אילת. עומסי, שצילם את השחרור, סיפר: "תמיד מרגש לשחרר בעלי חיים שנפגעו מפעילות אדם חזרה לטבע אחרי טיפול מוצלח. שחרור הקרפדג הוא עוד מקרה שבו אנו רואים כמה חשוב לשים לב לחיות הימיות המוגנות, ואיך בעזרת ערנות ניתן להציל את החיות המיוחדות הללו".

קרפדג הדבלולים הינו דג טורף הנפוץ במערב האוקיינוס ההודי ובים סוף, בעל פה גדול ושיניים חזקות. גופו וראשו מכוסים בעור פטמתי רפוי והוא בעל שני סנפירי גב, כאשר בסנפיר הקדמי ממוקדים שלושה קוצים בעלי בלוטות רעל. ניתן לראותו בסביבות מפרץ אילת מחוץ לשונית האלמוגים ובאזור השוניות הרדודות.

ברשות הטבע והגנים הזכירו כי הים מלא יצורים מופלאים, רבים מהם מוגנים על פי חוק מדיג ומפגיעה. במידה ונתקלתם בערך טבע ימי מוגן שזקוק לעזרה, התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים במספר 3639* לבירור מה ניתן וצריך לעשות.