בגלל המלחמה: פגיעה במאמצי שימור של חיות בסכנת הכחדה בישראל

שנת 2023 נפתחה ברשות הטבע והגנים כשנה המסמלת מגמת עלייה והתאוששות בהיבטי שמירת טבע, לאחר שמגפת נגיף הקורונה השפיעה רבות על הרשות – גם לאחר סיומה. לשם כך, הרשות קיימה היום (שני) מסיבת עיתונאים, שבה פורט על פעילותה בשנה שעברה ועל השלכות מלחמת "חרבות ברזל" עליה.

מאז פרצה המלחמה, הרשות מתמודדת עם השלכותיה הרבות. 2024 צפויה להיות שנה שבה תיאלץ הרשות לפעול רבות בתחומי שיקום הטבע, בחיבור לקהילות, בהשתלבות בתהליכי בינוי יישובים ומוצבים – וכל זאת תוך שמירה על צורכי הביטחון, הטבע ובעלי החיים.

מעבר להצגת סוגי בעלי החיים המצויים בטבע בישראל, ציינו ברשות כי בעקבות המלחמה הופסקה הפעילות למניעת חדירת מינים פולשים (כגון חזירי בר, עורבים ותנים) לאזורים שונים בארץ, כך שצפויה עלייה במינים אלו. כמו כן, עקב זליגת להקות כלבים מרצועת עזה לשטח ישראל, התגברה הסכנה להופעת כלבת ושל בעיות אחרות שנובעות מהמצב.

נקודה נוספת שהתייחסו אליה בסקירה נגעה לכמות הרעלות בעלי החיים שזוהתה ב-2022, ואלה כללו נתונים חיוביים למדי: באותה שנה נרשמו 37 מקרי הרעלה ו-100 חיות שמתו, בעוד ב-2021 נרשמו 60 מקרי הרעלה ו-225 מיתות.

עלייה במספר קיני ההטלה של צבי הים

בתחום ההטלות וקיני צבי הים, ב-2023 הוטלו בחופי ישראל 300 קיני צבות ים (ללא גרעין רבייה) לעומת 372 אשתקד. כמו כן, 126 צבי ים פגועים או פצועים הגיעו ב-2023 לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים לעומת 223 אשתקד (ברשות מעריכים שהירידה נובעת ככל הנראה מכיוון שבחורף הייתה סערה אחת בלבד), ו-98 צבי ים הושבו חזרה לטבע לאחר תקופת טיפול ושיקום, לעומת 177 צבים ב-2022.

יציבות ועלייה במספרי הצבי הישראלי

לפי תוצאות ספירת 2023, אוכלוסיות הצבי הישראלי הגדולות (בדרום הגולן ברמות יששכר ובגלבוע) מראות מגמת יציבות או עולות בטווח הארוך (שלושה דורות, 15 שנים) בזכות ממשק שימור. אוכלוסיית חולות ניצנים מראה יציבות לאחר ירידה משמעותית כתוצאה מפעילות אדם – כלומר, ציד, טריפה על ידי כלבים משוטטים ונסיעת רכבי שטח בחולות. עם זאת, ציינו ברשות כי בשנה שעברה לא בוצעה הספירה בניצנים בגלל המלחמה (הסיבה שגרמה לכך שגם לא ספרו את צבי הנגב).

ירידה במספר היעלים

לפי תוצאות ספירת 2023, אוכלוסיית היעלים בעין גדי מראה יציבות. מספר היעלים שנספרו בהרי אילת בשנה שעברה היה נמוך מהשנה הקודמת לו, וטרם נמצא גורם מסביר לכך. מספר היעלים שנספרו בהר הנגב בתחומי מדרשת בן גוריון נמוך מאשר ב-2022. במקרה זה, ירידה בנוכחות של יעלים בתחומי הישוב מסייעת להפחתת הפגיעה בהם מדריסות, פציעות מכלבים ומשיכה למזונות לא מתאימים מפחי אשפה.

ירידה בקיני הנשרים

בגלל שילוב של הרעלות, התחשמלויות והפרעות אדם, מספר קיני הנשרים המקראיים בנגב ובמדבר יהודה ירד בשנתיים האחרונות באופן משמעותי. בכרמל ניכרת יציבות וגדילה איטית ארוכת-טווח, מה שמעיד על התבססות אוכלוסייה באזור, זאת בעקבות פעולות ממשק שימור אינטנסיביות. בגליל ובגולן לא תועדו קינונים מאז 2020.

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, מסר: "דו"ח העשור שפורסם לפני שנה חשף מגמות ארוכות טווח של יציבות ועלייה במספר גדול של בעלי חיים בסכנת הכחדה. זוהי עדות למאמצים ללא פשרות שנעשים על ידי הרשות ומדינת ישראל כדי לשמור על נכסי טבע יקרים אלו. יש להמשיך במאמצי שימור אלו ולהתמיד בשיפור מצבם של מינים כמו הנשר המקראי, אשר ממשיך להיות מאוים בהכחדה. השלכות המלחמה צפויות לפגוע בממשק השימור של מינים אלו ובמשאבים הזמינים לכך. עם זאת, אנו מחויבים לעשות מאמצים עילאיים על מנת להבטיח שכאשר ניגש למלאכת שיקום הארץ, נכלול את שמירת מינים אלו, המהווים סמל והשראה עבור כולנו, כחלק מהמשימות הלאומיות".