לאחר 20 שנים שבהן שירת כלוחם ביחידת המסתערבים, החליט חיים חדד לפרוש מהשירות בשל פוסט הטראומה שממנה הוא סובל. כדי לסייע לאחרים הסובלים כמותו, הוא החליט לפתוח חוות סוסים טיפולים במושב זמרת שבעוטף עזה – שכעת, בשל מלחמת "חרבות ברזל", נמצאת בסכנת סגירה, ולכן הם מבקשים את עזרת הציבור כדי למנוע מכך לקרות.
"חיים ראה שסוסים מאוד מרגיעים אותו, ולכן אחרי שפרש הוא החליט שהשליחות שלו בחיים תהיה לסייע לנפגעי טראומה, בייחוד לילדי עוטף עזה והערים הסמוכות שמתמודדים כל כך הרבה שנים עם ירי טילים ואזעקות", סיפרה ל"ישראל היום" לבנת חדד, אשתו של חיים. "אנשים לא מבינים את הנזקים הנפשיים מהם סובלים הילדים האלו. הם צורחים בלילה, לא שולטים בסוגרים שלהם, סובלים מבעיות קשב וריכוז, נהיים אלימים ועוד שורת בעיות אחרות שהן פועל יוצא מהמצב הביטחוני".
בני הזוג חדד השקיעו את כל כספם בהקמת החווה ובהפעלתה, ואכן – היא נפתחה לפני כחצי שנה עם 14 סוסים שמסייעים לילדים הרבים שמגיעים אליהם כדי להתמודד עם הטראומה. "מיד עם הפתיחה התחלנו לטפל ב-100 ילדים", הוסיפה חדד. "הם ממש התחברו אל הסוסים והמשפחות שלהם חיכו כל שבוע כדי להגיע עם הילדים לחווה, מכיוון שהטיפול בסוסים והרכיבה עליהם עזרה להם מאוד. קמה כאן קהילה שכללה גם את ההורים ואת האחים של אותם ילדים. כולם היו מגיעים ביחד, מטפלים בסוסים, מנקים את האורוות וממש חיים איתנו".
אלא שהמלחמה הפכה את היכולת לתחזק את החלום לבלתי אפשרית – והיא אפילו הגיעה כמעט עד אליהם, שכן השניים קראו את מחבלי חמאס במצלמות האבטחה של החווה, מה שאפשר להם לברוח מהמקום בזמן. "החווה סגורה מאז תחילת המלחמה, ועל פי מה שאומרים לנו ייתכן שלא נהיה פעילים בכלל בשנה הקרובה", אומרת חדד בכאב גדול. "יש לנו הוצאות שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בהם. צריך להאכיל את הסוסים, לטפל בהם, לפרזל אותם – וזה לא כולל את אותם סוסים שבעצמם חווים טראומה בשל האזעקות והנפילות. חלקם אף נפצעו וזקוקים לטיפול בעצמם".
לבנת וחיים פונו מביתם לאילת, ממנה חיים נוסע למושב פעמיים בשבוע כדי לטפל בסוסים ולתחזק את החווה, אך הנזקים במקום ענקיים. "אנחנו צריכים לסנן את החול שלנו מחלקי הטילים שיורטו מעל החווה, שפגעו גם אורוות ובמתקנים שונים של הסוסים, ואפילו בפאנלים הסולאריים שהתקנו מעל ביתנו", המשיכה לספר. "העברנו חלק מהסוסים לחווה דומה במושב ניר ישראל של שמעון גלם שהתגייס לסייע לנו. ההורים של חיים מסייעים לנו, אבל אנחנו לא יכולים להביא עוזרים נוספים כי המקום מוגדר שטח צבאי סגור".
עוד אמרה חדד כי המצב החדש הביא אותם לכך שהם אינם מסוגלים לשלם את הוצאות החווה, שלדבריהם תתרום רבות לילדים שיגיעו אליה לאחר שהמלחמה הנוכחית תסתיים. "החזקת, טיפול והאכלת סוסים הוא דבר שעלותו גבוהה, ובשל המצב פתחנו בפרויקט מימון המונים במטרה שהכספים שיגיעו דרכו יסייעו לנו בתחזוק החווה", סיכמה חדד. "החווה הזו תהיה נצרכת פי כמה וכמה לאחר המלחמה, מכיוון שהנזקים ממנה יהיו פי כמה וכמה ממה שילדי האזור חווים גם בשגרה. ברור לנו שיהיה אוקיינוס של פניות לחווה ושנצטרך לסייע להמון ילדים. צריך לדעת שהתור לחוות טיפולים רגילה אורך יותר משנה, ולכן נהיה נחוצים מאוד. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לשרוד את השנה הזו עד שהחווה תפעל שוב ותחזור לסייע מאוד לילדים".
לתמיכה בחווה הטיפולית – הקליקו כאן