מדאיג: עשרות מיני פרפרים עלולים להיעלם מישראל

החרמון הוא ההר הגבוה ביותר בישראל, והוא גם מהווה אתר מיוחד במגוון הביולוגי שבו, בתי הגידול, הצומח ובעלי החיים הייחודיים לו.

הפרפרים הם דוגמה מצוינת לכך. בעוד שבישראל כולה ניתן לראות כ-160 מיני פרפרים, כ-30 מתוכם ניתן לראות רק בחלקיו הגבוהים של ההר. מינים רבים האופייניים לחרמון הגבוה, מגיעים בנקודה הזו לגבול תפוצתם הדרומי בעולם.

בחלקיו הנמוכים יותר של ההר, בהם מתפתח חורש ים-תיכוני, ניתן לצפות בלימונית האשחר ובאצילית היערה. כשמגיעים לחגורת היער הספר-הררית, המגיע עד לגובה של כ-1,800 מטרים בהר, ניתן לצפות בתכול כנף הקיסוס ובנימפית פנדורה המרשימה בגודלה. באזור זה ניתן לצפות גם בפרפר ירוק בשם ירוקי הרקולס, המעופף ומטיל ביצים על צמחי קרקש ממשפחת הפרפרניים (קטניות). המעפילים לפסגה יכולים לצפות גם במינים המעופפים בתוך הדולינות, כמו שלגן החרמון, כחליל ניקול ומיני כתמית כתומים עם דגמי פסים שונים, בשחור על כנפיהם.

שיא הפריחה בחרמון מתרחשת בחודשים אלו, והפרפרים מגיבים לכך בהתאם. ניתן לראותם מעופפים בין הפרחים מהם הם שותים צוף, מטילים ביצים על צמחים פונדקאים ואף בסמוך לשלוליות מים, שם הם מלקטים מינרלים מהבוץ. בחלקים הגבוהים של ההר יעופפו הפרפרים בצמוד לקרקע, זאת עקב הרוח החזקה הנושבת שם. באזורים עם עצים ניתן לראותם מעופפים גם גבוה יותר.

עם שינויי האקלים המתרחש סביבנו, ובעיקר בשל ההתחממות האזורית, הצפי הוא שתנועת מיני הפרפרים שאכלסו בעבר אזורים נמוכים יותר בהר, יעלו יותר לגובה בעתיד הקרוב, שם ישררו תנאי אקלים המתאימים יותר לקיומם. עם זאת, בהחלט ייתכן שבמקרה כזה, הפרפרים שבפסגת החרמון ייעלמו וימשיכו להתקיים באזורים גבוהים יותר, שאינם נמצאים בתחומי מדינת ישראל.

כדי לשמור על מגוון בעלי החיים הייחודי ולאפשר את קיומה של עונת הרבייה ופעילות קינון של מינים מקבוצת העופות, הזוחלים והיונקים ללא הפרעה, בצה"ל הסכימו לבקשת רשות הטבע והגנים שלא לבצע אימונים, תרגילים וכל פעילות קרקעית בתחומי שמורת החרמון בתאריכים 15 במאי עד 15 ביוני. התאריכים האלו נבחרו לאחר בדיקת עונת הרבייה של המינים הידועים הנמצאים בחרמון, בדגש על המינים הייחודיים, הנדירים ודוגרי הקרקע שבו.

פרפר החי באזור החרמון // צילום: סלמאן אבו רוקון - רשות הטבע והגנים