לרגל 30 שנים לחקיקת חוק צער בעלי חיים, עמותת תנו לחיות לחיות פרסמה נתונים שנאספו ממאות רשויות ברחבי הארץ במטרה לבחון את ההגנה על בעלי החיים השונים, כדי להביא להעלאת המודעות לתחום ולהרחבת צעדי ההגנה על החיות בישראל
את הדו"ח המיוחד פותחת העמותה בבדיקת מצבם של הכלבים, מחיות המחמד הנפוצות ביותר בישראל, אך נראה שמצבם לא טוב כפי שהייתם חושבים: "מדי שנה מומתים אלפי כלבים בריאים בכלביות הרשותיות, ואלפים נוספים מומתים בירי חי ובחצי רעל. בשנת 2022, עלה מספר ההמתות משמעותית. בכלביות נרשמו עליות של עשרות ואף מאות אחוזים בהמתה לעומת 2021: פקחי רשות הטבע והגנים ירו ב-797 כלבים (עלייה של 218%), ו-1,147 כלבים נורו בחצי רעל באישור משרד החקלאות".
לפי הדו"ח, 75% מ-50,888 הכלבים שנרשמו במאגר משנת 2022 ועד אמצע שנת 2023, הם כלבים "גזעיים" או "דמויי-גזעיים", שהם תוצאות של הרבעות וסחר. למרות זאת, משרד החקלאות לא גיבש מדיניות להגבלת או הסדרת הסחר, התנגד להצעות חוק בנושא ואף אישר ייבוא של 1,469 כלבים ו-166 חתולים "גזעיים".
בעמותה המשיכו לתקוף את המשרד וציינו כי הוא מתעלם מבקשותיה לקבלת מידע במסגרת חוק חופש המידע. כמו כן, לטענתה, "החלטת ממשלה 833 מ-2015, שנועדה לקבוע שורה של צעדים אופרטיביים לשיפור ההגנה על בעלי חיים אינה מיושמת ברובה על ידי משרד החקלאות... שלוש שנים אחרי הקמת אגף רווחת בעלי חיים, לא רק שלא קיימת תוכנית ביקורת מסודרת (על מתקנים המחזיקים בעלי חיים, א"ג), אלא שכמות הביקורות נמצאת בירידה: ב-2022 בוצעו בסך הכל 43 ביקורות, ירידה של 33% משנת 2021, אז בוצעו 64 ביקורות. רק חמישה דו"חות הועברו להמשך חקירה, ורק ביחס לשניים ננקטו צעדים". עוד צוין כי "למשרד החקלאות אין רשימה סדורה של המתקנים המחזיקים בעלי חיים שלא למטרות חקלאיות".
בעיות בתאגיד
גם בתעשיית המזון מן החי יש מעט ביקורות צער בעלי חיים. ב-660 רפתות חלב בוצעו 4 ביקורות בשנה שעברה. במפטמות ועדרים של בני צאן ובני בקר לא בוצעו ביקורות כלל, וכך גם ב-136 בריכות גידול הדגים. בתעשיית הביצים ובשר העוף בוצעו 586 בדיקות ב-3,510 משקים. בכל התחומים הללו, מלבד בתעשיית הביצים, לא הותקנו תקנות צער בעלי חיים לקביעת התנאים המינימליים הנדרשים לגידול בעלי חיים.
כמו כן, למרות תיקון חוק שחייב את משרד החקלאות להגיש לאישור ועדת החינוך של הכנסת תקנות צער בעלי חיים לעניין בתי מטבחיים עד ספטמבר 2016, אלה טרם הותקנו עד היום. כך גם ביחס לתיקון לתקנות להובלת בהמות.
תאגיד הפיקוח הווטרינרי, שאמור לפקח, בין היתר, על הנעשה בבתי מטבחיים ובמשחטות עופות, לא שומר נתונים בדבר פעולות הפיקוח של הווטרינרים המפקחים.
מעבר לכך, המשלוחים החיים הגיעו ב-2022 לשיא, אז יובאו לישראל 925,440 טלאים ועגלים, עלייה של 8% מ-2021. למרות זאת, לא קודמה חקיקה מגבילה בנושא.
מחדלים בניסויים
מספר בעלי החיים ששימשו בניסויים בשנה שעברה עומד על 377,215. 65% מבעלי החיים היו עכברים, 16% דגים, 7% חולדות ו-5% עופות. מאז 2015 לא בוצע כל שינוי ברשימת החלופות המאושרות לניסויים, ביקורות במוסדות לניסויים נעשות באופן לא אחיד ולא מובן, וכן רוב הביקורות נעשו בעל פה.
האיסור על ייבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים לא נאכף בפועל, ומשרד הבריאות לא מבצע מעקב של ממש בנושא. משרד הביטחון מסתיר את הנתונים, לרבות הנתונים המספריים הכלליים, בכל הנוגע לניסויים הנערכים במערכת הביטחון.
אחד המקומות שבהם מבוצעים מחקרים כאלה הוא במכון המחקר החקלאי – המכון הוולקני, שם יש היעדר שקיפות ביחס למטרות הניסויים ותוצאותיהם, למרות הירידה במספר החיות ששימשו לניסויים.
תגובת רשות הטבע והגנים: "ירי בחצי רעל אינו בסמכות רשות הטבע והגנים ואינו מבוצע על ידה. הרשות פועלת על פי החוק. כמות הכלבים המשוטטים במדינת ישראל עולה באופן אקספוננציאלי. ההערכה היא שיש בשטחים הפתוחים כ-50 אלף כלבים. הסיבה לכך היא שהכלבים מוצאים מזון זמין באתרי הפסולת וניזונים מפסולת חקלאית (כמו פגרי בקר וצאן). זו תוספת עצומה של טורפים המאיימים על המערכות הטבעיות. הכלבים טורפים חיות בר בסכנת הכחדה, חלקן חיות רק בארץ, כמו הצבי, היעל והיחמור. כשמכפילים 50 אלף כלבים בכמות המזון שהם צורכים ביום, ברור שמדובר בכמויות עצומות של חיות בר. זו תפקידה של רשות הטבע והגנים, להגן על חיות הבר ועל בית הגדול הטבעי שלהן".
תגובת משרד החקלאות: "המשרד דוחה מכל וכל את ההאשמות המוזכרות בדו"ח. מפאת קוצר הזמן, לא נוכל להשיב באופן פרטני על כל סעיף. אולם, מקריאה ראשונית של הדו"ח, צר לנו כי עמותה הפועלת למען בעלי חיים פועלת במטרה לשרת את האינטרסים הפרטיים שלה, ולטובת זה מתבססת על שקרים וחצאי אמיתות רבים המועלים במסמך שלפנינו. משרד החקלאות ימשיך לפעול למען שמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם".
תגובת משרד הבריאות: "על פי דו"ח המועצה לניסויים בבעלי חיים של משרד הבריאות שפורסם בחודש יוני, קיימת ירידה בשימוש בבעלי חיים למטרות מחקר בישראל. משרד הבריאות מאשר ניסויים בבעלי חיים עבור פיתוח תרופות, חיסונים וטכנולוגיות רפואיות, שעשויות להיות להם השלכות מרחיקות לכת למטרות ריפוי והארכת חיים לפני שניתן יהיה להשתמש בפיתוחים אלו בבני אדם. כדי לצמצם את הפגיעה בבעלי חיים ככל הניתן, הוקמה קרן מחקר של משרד הבריאות שמממנת מענקי מחקר לשיטות חלופיות או פרויקטים לצמצום השימוש בבעלי החיים, בלי לפגוע בתוצאות המחקרים ובתקפותם. בנוסף, טרם הנפקת כל היתר חדש לעריכת ניסויים אלו, מתקיימת בחינה קפדנית על מנת למזער את מספר בעלי החיים במחקר ואת סבלם, בהתאם לחוק ולכללים בארץ התואמים את הכללים הבין-לאומיים. בקרות הרופאות הווטרינריות נעשות באופן תדיר ועל פי תקנון המועצה, כאשר תדירות הביקור בכל מוסד היא לפחות פעמיים בשנה. ביחס לייבוא מוצרי קוסמטיקה, לפי פקודת הרוקחים קיים איסור שיווק תמרוק שבתהליך ייצורו נערך ניסוי בבעלי חיים".
