דו"ח: ים סוף ממשיך להתחמם – ופוגע במערכת האקולוגית במפרץ אילת

מצב שונית האלמוגים במפרץ אילת ממשיך להידרדר: העלייה בטמפרטורות מובילה להתחממות הים, מזהמים מצטברים בעומק המפרץ, וסערות קיצוניות והתפרצות של מחלות מאיימות על אלמוגי השונית במפרץ אילת – כך עולה מדו"ח הניטור הלאומי של המפרץ לשנת 2022 שמתפרסם הבוקר (חמישי), שהוכן על ידי המשרד להגנת הסביבה והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.

על פי הדו"ח, הממצאים מצביעים על המשך מגמת התחממות ים סוף בקצב גבוה פי 2.3 מהממוצע העולמי, כפי שחישב הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC). כלומר, שחלה הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת, השונית הצפונית ביותר בעולם, מה שמחזק את הצורך בהמשך אימוץ המדיניות למפרץ אילת, שמתווה המשרד להגנת הסביבה.

הדו"ח ממומן על ידי הקרן למניעת זיהום ים ובהנחיית ועד מנהל מדעי ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין, ובליווי המדענית הראשית של המשרד פרופ' נגה קרונפלד-שור ‏וד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר ימי במשרד להגנת הסביבה.‏ הדו"ח מראה כי יש לפעול לצמצום הפיתוח הקיים והמתוכנן על הסביבה הימית, בדגש על צמצום ‏השפעת תאורה מלאכותית על החיים בים. חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה מסערת החורף שפקדה את האזור בחורף 2020, נבע ממתקני תשתית בחופים שהתפרקו. על פיתוח חופי אילת להיות מינימלי וניתן לפירוק, כך ‏שניתן יהיה למנוע נזקים דומים בעונת החורף, זאת בניגוד לעבודות הבטון שנעשו לאורך החוף ‏במהלך 2023.

כמו כן, קיים חשש כי הרחבת פעילות מתקן ההתפלה במפרץ תביא לעלייה בכמות החנקן והתמלחות ‏המוזרמים לים. עיקר ההרחבה נובעת מהביקוש למים מותפלים לצורך השקיה חקלאית בערבה. המומחים טוענים כי ‏יש לגבש תוכנית לניהול משק המים באילת ובערבה הדרומית באופן מקיים, אשר יאפשר ‏קיום של חקלאות מבלי לפגוע בשונית האלמוגים.

עוד עולה מהדו"ח כי נרשמה מגמת עלייה בטמפרטורת המים העמוקים במפרץ אילת בקצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי, וגם נמצאו פגמים בבעלי חיים במפרץ. במהלך הניטור נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות ‏מול מוצא תעלת הקינט באזור שבו עמדו בעבר כלובי הדגים ואף נתגלו ‏יצורים חד-תאיים ימיים בעלי עיוותים ‏במבנה השלד הגירני שלהם, זאת בנוסף לכך שייתכן והעלייה המתועדת בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת ‏השלד הגירני של אותם מינים.

ממצאי הניטור מצביעים על כך שבעשור האחרון נרשמה מגמת ירידה מתמשכת בצפיפות קיפודי הים באילת. קיפודי הים ‏ניזונים מאצות, ולכן יש להם תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בין האלמוגים והאצות בשונית. כזכור, מוקדם יותר השנה התפרצה מחלה שפגעה קשה באוכלוסיית קיפודי הים במפרץ, ‏ולא ברור אם זו תצליח להשתקם. עד כה, השונית לא נפגעת מכך, שכן האצות נאכלות על ידי דגים ‏צמחוניים.

הממצאים העיקריים

מצב שונית האלמוגים: במרץ 2020, התמודדה אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, אשר זרעה הרס רב בחופי העיר. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים. הנזק לשונית לא היה אחיד, ובסקר נמצא שהוא התאפיין באובדן כיסוי חי של כ-6%-22%, תלוי באתר הנבדק. שנה אחר כך, נמדדה ירידה נוספת של 1.5% בכיסוי האלמוגים במפרץ וכן הידרדרות השונית גם בעומק של 20 מטרים, שכנראה נבעה משקיעה של חול שהורחף במהלך הסערה. ב-2022 נמדדה התחלה של השתקמות השונית ועלייה איטית באחוז הכיסוי החי של אלמוגי אבן.

ריכוזי נוטריינטים (חנקן וזרחן) וכלורופיל במפרץ אילת: המפרץ עני בנוטריינטים, המהווים גורם מגביל לגדילת אצות ואלמוגים, מצב המאפשר את שיווי המשקל העדין ביניהם, אשר נותן למפרץ אילת את תכונותיו, כגון מים צלולים. כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים הטבעי במי הים עלולה לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית – למשל לעלייה בריכוז החנקן במים, שמביאה לפריחת מיקרו-אצות, מה שמעלה את עכירות המים ומונעת מאור השמש הנחוץ לפעילות הפוטוסינתזה של האלמוגים מלהגיע לשונית.

לפי הדו"ח, במפרץ קיים מחזור שנתי של ערבוב שכבות מים. בקיץ נוצרת שכבה עליונה של מים חמים ומתחתיה שכבה של מים עמוקים קרים, בהם מצטברים הנוטריינטים ששוקעים לקרקעית. ההפרדה בין השכבות מונעת פריחת מיקרו-אצות. בחורף, המים העליונים מתקררים ושוקעים, מה שמאפשר את הערבוב, כך שככל שהמים קרים יותר – הם שוקעים עמוק יותר.

אחת לכמה שנים ישנו ערבוב עמוק, שמעלה נוטריינטים מהשכבות העמוקות ביותר במפרץ. ערבוב עמוק למעשה "מנקה" את המפרץ מנוטריינטים עודפים. בשנים הראשונות של הניטור, נמדד ערבוב עמוק אחת ל-4-3 שנים, אך בשנים 2021-2013 לא התרחש ערבוב כזה, כך שרק בשנה שעברה, אז התרחש הערבוב העמוק האחרון, עלתה לפני השטח כמות גדולה של נוטריינטים שהצטברה במשך כמעט עשור – מה שהוביל לעכירות מים גבוהה, לפריחת אצות ולהופעה של קצף דביק על פני המים, הנוצר כתוצאה מפירוק של אצות. עם זאת, משך פריחת האצות היה קצר, ככל הנראה בשל הערבוב הקצר, ולא נוצץ דחק מתמשך על שונית האלמוגים.

"יש להפסיק לחלוטין את שינוע הנפט במפרץ"

מהשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נמסר: "השונית באילת היא נכס לאומי ועולמי, שמושפעת משינויי האקלים ומאירועי מזג אוויר קיצוניים שמובילים להידרדרות במצבה. מעבודת המשרד עולה כי נמשכת הידרדרות מצב השונית. התנאים הגלובליים, דוגמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות, אינם משתפרים ואף מידרדרים – כך השונית תתקשה להתמודד עם עקות מקומיות של זיהום ים, דליפות נפט ופיתוח לא אחראי. על כלל הגופים לפעול באחריות ולעשות שימוש נרחב במדע לגיבוש מדיניות סביבתית, במטרה לשמור על המערכת האקולוגית ושונית האלמוגים במפרץ אילת".

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "ממצאי הדו"ח הם ברורים, חד-משמעיים ומוכיחים שוב, בפעם המי-יודע-כמה, דבר אחד – על מפרץ אילת וערכי הטבע הייחודיים שבו צריך להגן ולשמור מכל משמר, ובטח שלא להעמיד אותו בסיכונים נוספים כתוצאה ממעשה ידי אדם לטובת רווח כלכלי. לא רק שאת תעשיית שינוע הנפט במפרץ, על ידי חברת קצא"א, אסור להגדיל, אלא יש להפסיק אותה לחלוטין. אנו קוראים למשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול להפסקת פעילות זו, המעמידה את מפרץ אילת ואת ערכי הטבע שבו בסיכון גדול ומשמעותי, ממנו עלולים להיפגע גם התיירות והכלכלה של אילת. החברה להגנת הטבע תמשיך לפעול בשיתוף ארגוני הסביבה ובריאות הציבור על מנת להגן ולשמור על מפרץ אילת וערכי הטבע שבו, מול האיומים השונים המסכנים אותו".