כבר 27 שנים שמקלט הקופים הישראלי, הממוקם בכניסה לכפר דניאל (יער בן שמן), פועל לטובת הקופים. במקלט יחגגו ביום חמישי הקרוב את המאורע באירוע התרמה מיוחד שיכלול סיורים, סדנאות צילום, ציור ויוגה, הכנת משחקי העשרה לקופים והופעה של להקת מענטש. כל הכנסות האירוע יופנו לטובת המשך פעילות המקלט וקידום פרויקטים שונים בו לרווחת הקופים.
המקלט הוא מהגדולים בעולם, שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, המשטרה ומשרד החקלאות. ברובו לא ניתן לבקר מכיוון שבכמה מהאזורים בו מתבצעת גם עבודת השיקום הפיזית והפסיכולוגית של הקופים, בין השאר בעזרת "בית ספר", שבו הם לומדים מחדש לחיות בחברת קופים אחרים, דבר חשוב מאוד לרווחתו הנפשית של כל קוף.
בראש המקלט עומדת ד"ר תמר פרדמן, פרימטולוגית שהקימה את העמותה בשנת 1996 ומנהלת אותה מאז. עיקר ההכנסות של המקום, הפועל כמוסד ללא כוונת רווח שמציל ומשקם קופים שחוו חיים קשים, בין אם הוברחו ארצה או אם יצאו ממעבדות, מגיעות מהסיורים הלימודיים שנערכים במקלט, המשמש גם כמרכז חינוך הפתוח לקהל הרחב מתוך אמונה שלא מספיק רק להציל את הקופים – אלא גם למנוע מראש את הסבל שלהם על ידי חינוך והסברה.
לרגל יום ההולדת והאירוע של המקום, אספנו מספר סיפורי הצלה מרגשים, מאתגרים ומיוחדים של כמה מקופי המקלט, שחייבים לו כל כך הרבה.
קוף הטיקטוק
באבו הוא קוף ממין גנון ירוק, שנקנה על ידי אישה שהשתמשה בו לצילומי טיקטוק. אחת מעובדות המקום ראתה אותו בסרטונים, ובמקלט פנו לרשות הטבע והגנים כדי להחרים את הקוף. "אחת ההצלחות של העמותה היא שהבאנו את הרשויות למצב של אפס סובלנות כלפי החזקת פרימטים ללא היתר או בלי תנאים הולמים. כשבאבו הגיע אלינו, הוא נבדק בידי הווטרינר כדי לשלול קיום מחלות זואונוטיות – מחלות שעלולות לסכן בני אדם. אחרי תקופת ההסגר, באבו החל את תהליך השיקום שבמהלכו למד לחיות שוב עם קופים בני מינו. לאחר שקופות הגנון התעלמו ממנו, קוף בשם יונס שחולץ מעזה הראה בו עניין רב, 'אימץ' אותו, ומאז הם חברים טובים וחיים יחד עם עוד 5 גנונים שניצלו", סיפרה ד"ר פרדמן.
(ממש לא) טודו בום
טודו הוא קוף ממין מרמוסט מצוי שהוברח לישראל בניסיון למכור אותו בסכום רב. לפני כשלוש שנים הוא נמצא מחוץ למקלט בכלוב קטן. "לאורך כל השנים, המדיניות שלנו הייתה לאפשר לאנשים שהבינו שעשו טעות להביא למקלט את הקוף שהחזיקו בו מבלי שייפתח נגדם הליך משפטי, ואכן כך הגיעו למקלט לא מעט קופים במשך השנים", מספרת ד"ר פרדמן. לדבריה, "הסחר בחיות בר הפך קל יותר בשנים האחרונות והפך לחלק מעיסוק ארגוני הפשיעה, שמאוד קשה למגר אותו. זהו השוק השלישי בגודלו אחרי הסחר בנשק ובסמים, אך לרשויות אין כיום מספיק כלים כדי להתמודד איתו. בנוסף על כך, למרות שהעונשים על סחר והחזקה בלתי חוקית בחיות בר יכולים על פי חוק להיות גבוהים, הקנס בפועל נמוך ולא מהווה הרתעה מספקת".
קופים שניצלו ממעבדות במקלט // צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי
יוצא דופן
"בעבר היו ברצועה שישה גני חיות, שבעלי החיים בהם חיו בתנאים מאוד קשים ואף נוצלו עבור צילום וליטוף של הקהל. בשניים מגני החיות הללו אפילו הציגו חיות מתות כמוצג. יחד עם ארגון בינלאומי בשם Four Paws, הגיעו אלינו פעמיים קופים מחאן יונס וברפיח שבעזה, ובהמשך הצטרפו אליהם עוד קופים מהשוק השחור בירדן", משתפת ד"ר פרדמן. "הגיעו אלינו זכר ונקבה ממינים שונים שנולדו להם "ילדי כלאיים": האבא הוא בבון המדריאס והאמא היא בבון צהוב. בקרב בבוני המדריאס, לזכרים אין בדרך כלל עניין בצאצאים שלהם, אבל במקרה הזה לזכר יש קשר מדהים עם הצאצא שלו. הוא מאוד יוצא דופן".
הבבונים טיירון ודרגון במקלט // צילום: באדיבות מקלט הקופים הישראלי
השטח הפתוח
מקלט הקופים הישראלי הוא מראשוני המקלטים בעולם שהחלו לשקם קופים שיצאו ממעבדות. כריסטינה היא אחת מאותן קופות, שהגיעה למקום עם ארבעה קופים נוספים שעברו ניסויים במחלת הפרקינסון. ההתמודדות החברתית שלה עם החיים בקבוצה והיציאה לשטח הפתוח עשו פלאים למצבה הפיזי והנפשי, ועכשיו כמעט שלא ניתן לזהות על כריסטינה את מה שעברה.
במקלט מתגוררים גם 650 קופי מקוק זנב ארוך שהוצאו מחוות מזור, שנסגרה על ידי המדינה. בדצמבר 2021 נענתה העמותה לבקשת המדינה לקחת תחת טיפולה גם את 1,000 הקופים שעדיין נותרו בחווה, כדי שיהיה ניתן להעשיר את חייהם עד שיתאפשר להוציא את כל הקופים משם ולהביאם למקלט.
