בכל חודשי החורף ב-13 השנים האחרונות, הגיע זוג רחמים, הנשר המדברי היפהפה, לקנן בחוות האנטילופות שבערבה התיכונה. אחד מהם הגיע למקום כבר בימים האחרונים, ובחווה מצפים לבואה של בת זוגו.
• היישר לטיקטוק: כך נראים עגורים בריקוד החיזור
• תיעוד נדיר: שועלה צדה חדף – וטורפת אותו
• לאחר שראייתו הושבה לו: אוח שנפגע מרכב שוחרר בחזרה לטבע
"בכל שנה, מגיע זוג הרחמים לחוות האנטילופות – ומכאן הם חוזרים שלושה במסע לאפריקה. זהו אושר גדול בשבילנו בכל פעם שהם מגיעים", אומר יוסי בן, בעלי חוות האנטילופות, אזור יבש וערבתי שבו הרחם אוהב לקנן ומסוגל לבנות קן בגובה של עד 4,500 מטרים, במצוקים.
לדברי בן, אם הרחם הראשון מבין הזוג מגיע מוקדם יחסית, בערבה יודעים כי הקיץ יהיה חם ושרבי; ואם הוא מגיע מאוחר – הקיץ יהיה נסבל יחסית. מכיוון שהרחם הראשון הגיע מוקדם, צפו לקיץ חם מאוד.
הרחם הוא בעל ראש זהוב וגוף לבן, אברות שחורות, מקור שחור וזנב ארוך יחסית. אורך גופו עומד על כ-70 ס"מ, מוטות כנפיו מגיעה ל-170 ס"מ ומשקלו ל-2.2-1.5 קילוגרמים. הוא נחשב לעוף חכם במיוחד המשתמש למציאת מזונו באבנים ובכלים נוספים, איתם הוא מפצח ביצים ועצמות. הוא גם ניזון מחרקים קטנים ומשאריות של פגרים.
הרחמים מגיעים לישראל בחודשים פברואר-מרץ ועוזבים למזרח אפריקה בספטמבר-אוקטובר. הם מטילים עד שלוש ביצים, ולרוב מגדלים גוזל אחד או שניים. בעבר, הרחם היה אחד מהדורסים הנפוצים בארץ (כ-500 זוגות), אך האוכלוסייה הצטמצמה מאוד בעשורים האחרונים בעקבות הרעלות, ציד, התחשמלות ועוד, שאירעו בישראל ובאפריקה. כיום נותרו בישראל כ-50 זוגות רחמים בלבד, ולכן הוא נחשב לעוף בסכנת הכחדה.
מקור שמו של הרחם, המכונה "הנשר המדברי", מגיע מהתנ"ך: "ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם" (ויקרא י"א, 18). במיתולוגיה היוונית הוא מכונה "הרמאי", מאחר שהוא כביכול מתחזה לנשר, ובערבית "רח'מא מצריה" (רחם מצרי). זהו עוף שקודש על ידי הפרעונים במצרים, והוא גם מופיע בציורי קיר בפירמידות ובמבנים עתיקים קדושים.
