כך ילדים קוראים לעזרה: ביטויים שלעולם אין להתעלם מהם

לפעמים ילדים אומרים לכם מה הם צריכים ישירות, בעוד שבפעמים אחרות אתם צריכים להתאמץ כדי להבין מה קורה. לילד צעיר לא תמיד יש את השפה הדרושה לו כדי לבטא את מה שהוא מרגיש, ובני נוער לפעמים מתחמקים משיתוף כי הם חרדים מחשיפת משהו אישי. אבל אם הילדים כן מגיעים אליכם עם בעיה איתה הם מתמודדים, זה מעיד על פתיחות ואמון במערכת היחסים שלכם.

עם זאת, לא תמיד אפשרי עבורכם לחזות כל תרחיש מסובך שהילד שלכם יציג בפניכם או אפילו לדעת בדיוק איך להגיב באותו הרגע. תפקידכם להקשיב תמיד לילדכם ולהושיט יד לעזרה בעת הצורך. יש לזכור, ילד המשתף מידע אישי עמוק הוא מתנה אמיתית. אם לא תכבדו את המתנה הזו בכך שתפנו לה זמן ומקום, ייתכן שילדכם לא ינסה שוב לשתף. אם הם פונים אליכם ברגע שאתם לא יכולים לדבר, הסתכלו להם בעיניים ואמרו, 'אני שומע אותך ורוצה לשמוע עוד. נוכל לחכות 20 דקות עד שאסיים ואז יהיה לנו את כל הזמן שאתה צריך ונוכל לשבת בשקט ולדבר'?

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מציינים ארבעה ביטויים מרכזיים שמצדיקים את מלוא תשומת הלב שלכם:

1. הצהרות זהות

'אני רוצה לדבר איתך'
'האם תאהב אותי לא משנה מה?'
'יש לך זמן ל…'
'יש לי משהו חשוב לשתף'

אלה יכולים להיות סימנים שילדכם נאבק בזהותו, אולי קשורים לנטייה מינית או למין. הקשיבו בתשומת לב, והבטיחו להם את אהבתכם הבלתי מותנית. מטפלים ממליצים ליצור מרחב בטוח לשיחה רגועה ותומכת על ידי הבעת תודה על השיתוף והצהרת חיזוק ברורה שתמיד תהיו שם כדי להקשיב.

2. הערכה עצמית נמוכה

'אני שונא את עצמי/את הגוף שלי'
'אני מאוד בודד'
'אני טיפש'
'אני לא רוצה ללכת לבית הספר'

ביטויים אלה יכולים להצביע על קשיים חברתיים, חרדה או דיכאון. אל תמעיטו ברגשותיהם של ילדים ומתבגרים. שאלו שאלות פתוחות כמו, 'אתה יכול לספר לי יותר על זה?' ונסו להבין את שורש הבעיה. עזרו להם לזהות את החוזקות והתכונות החיוביות שלהם. תנו להם לדעת שאתם רואים את הערך שלהם ושהם לא לבד.

3. איומי פגיעה עצמית

'הלוואי שלא הייתי קיים'
'אני רוצה למות'
'לכולם יהיה טוב יותר בלעדיי'
'מעניין כמה אנשים היו באים להלוויה שלי'?

ביטויים אלה מדאיגים ואין להתעלם מהם. אל תירתעו מלשאול ישירות על מחשבות אובדניות. תקשורת פתוחה היא המפתח למניעת טרגדיה. שאלו בשלווה שאלות כמו, 'מה גורם לך להרגיש ככה?' או 'מה אני יכול לעשות כדי לעזור?' הבטיחו להם שעזרה זמינה תמיד ושתהיה שם כדי לתמוך בהם בכל שלב. תוכלו גם להציע לדבר עם מבוגר מהימן אחר, כמו מורה, יועץ, רופא, מטפל, וכד'.

4. רמזים על יחסים סודיים

הערות ורמזים מעורפלים מצד ילדכם לגבי קשרים חריגים או יוצאי דופן, במיוחד עם מבוגרים, עלולים להיות אינדיקציה על סכנה אפשרית. חשוב לבחון את העניין הזה. חקרו את המצב בסקרנות ועדינות, והימנעו מכל האשמות. משפט כמו, 'אתה יכול לספר לי יותר על החבר הזה?' יכול לעזור לכם להבין את אופי הקשר. אם אתם חושדים שמשהו לא בסדר, חפשו תמיכה מקצועית כיצד לטפל במצב בבטחה.

מעבר למילים

לא כל הקריאות לעזרה הן מילוליות. בקרב ילדים צעירים, תחושות של חרדה או מתח עלולות להתבטא בתסמינים גופניים, כגון כאבי בטן, צורך חזק בתשומת לב ובטחון או נסיגה להתנהגויות קודמות, כמו הרטבת לילה או מציצת אגודל. עם ילדים גדולים יותר, סימנים אחרים עשויים לכלול שינויים משמעותיים במצב הרוח, אדישות, שינויים בהרגלי שינה ואכילה, תלונות גופניות תכופות, המצאת תירוצים לא הגיוניים, היסוס והמנעות מפעילויות רגילות. אתה מכירים את ילדכם הכי טוב; אם אתה מבחינים במשהו שנראה לא בסדר עם הילד שלכם, אתה תמיד יכול לשאול שאלה פתוחה כדי להתחיל שיחה.

אמנות ההקשבה

לפעמים, רק הקשבה היא התמיכה הטובה ביותר. כאשר ילדכם נפתח, הישארו רגועים ואמתו את רגשותיו. תנו לו לכם לספר את סיפורו ללא שיפוט והימנעו מקפיצה לפתרונות. הודו לו על האמון בכם ועל גילוי הלב. צרו מרחב בטוח לתקשורת פתוחה - זה יכול להיות גלגל ההצלה שהילד שלכם צריך. דאגו שהוא יידע שהרגשות שלו נורמלים ושמצדכם תעשו כל מאמץ לעזור לו למצוא את הדרך בכל האתגרים שהוא מתמודד איתם. האמון שאתם בונים עכשיו יכולים להעצים אותם לפנות אליכם עם קשיים עתידיים, גדולים כקטנים.