שרת המשפטים נגד ציפי לבני

מסורת יהודית עתיקת יומין היא שההזיות הפרועות ביותר מתגלות כמציאות. בפרשת השבוע יש אתון שמדברת, ישו לא חלם להקים דת חדשה, והערצת המנהיגים של הגוש הקומוניסטי, מנוחתו עדן, קמה לתחייה השבוע בישראל. כן, הדמיון המרחיק לכת ביותר עשוי להתגלות כמציאות.

בתקופת המשנה חי אחד מחכמי ישראל ששמו היה פלימו. יום אחד הוא בא אל רבי יהודה הנשיא עם בעיה הלכתית שהטרידה אותו: על איזה ראש יניח תפילין יהודי שנולד עם שני ראשים. כצפוי, רבי יהודה הנשיא רגז על שמטרידים אותו בהבלים (ומן הסתם גם בגלל הביקורת המשתמעת מהשאלה על שיטות הלימוד) והציע לפלימו לבחור את עונשו מבין שני עונשים קשים.

ואז, רגע אחרי שפלימו יצא, הגיע לפתע אל רבי יהודה הנשיא אדם ובפיו שאלה: "נולד לי תינוק עם שני ראשים, כמה עלי לשלם לכהן (פדיון הבן)"?

הלקח עבור הלומד יכול להיות שאין שאלות שהן לא לגיטימיות, כיוון שהאפשרויות שנראות הרחוקות ביותר מהמציאות - מתרחשות בשלב כלשהו.

ולכן, משום שהכל ייתכן, אפילו יצור עם שני ראשים, ראוי לקיים דיון בשאלה הבאה: בתחילת השבוע דנה הממשלה בהצעת החוק להעדפת תורמים, שלפיה מי ששירתו בצה"ל או בשירות לאומי, יקבלו העדפה בתחומים שונים, מקבלה לעבודה, דרך זכות למעונות במוסדות להשכלה גבוהה, ועד הקצאה של קרקע לבנייה.

בעברית קלה: מי שמקדיש שנים מחייו למען הציבור - יזכה בהכרת תודה מהציבור.

אלא שהיועץ המשפטי היה נגד, כיוון שחשש שבג"ץ לא יאשר זאת. גזענות וכל הבלה־בלה המקושקש הזה. אמרנו כבר שהכל יכול לקרות.

עכשיו, צריך לשים לב:

א. שרת המשפטים הצביעה נגד החוק שייתן הטבות למי שתרמו למדינה.

ב. ציפי לבני הסבירה שהיא בעד העדפת מי שתרמו למדינה, אלא ש"יש לעשות זאת כחוק".

ג. והנה השאלה: האם תוכל שרת המשפטים להסביר לציפי לבני, שכדי לעשות משהו כחוק, צריך שיהיה חוק - או שמא השתיים לא מדברות אחת עם השנייה?

מצד שני, ייתכן שלא מדובר בתינוק עם שני ראשים אלא באותו מקרה של החידה הפולנית הידועה:

שאלה: איך קוראים בפולנית לבן של השכנה?

תשובה: הבן של זו שבחיים לא אדבר איתה.

פראיירים

כמה פראיירים יכולים להיות נערי תג מחיר? מוגדרים כטרוריסטים, אבל לא מקבלים 72 בתולות.

קיצבת נכות

ברוכים הבאים למדינת שני הראשים, פלימו־לנד. עד לפני זמן לא רב, היה מוסכם שראוי לתת העדפות למי שמסכנים את חייהם למעננו. עכשיו מתברר שגם אמירת תודה היא אפליה גזענית.

ובכן, בדיקה שנערכה לאחרונה גילתה שחיילי צה"ל מקבלים שלוש פעמים ביום ארוחות ויש מנגנון אשר מפקח על כך שהן גם יהיו טעימות.

על פי ההיגיון של היועץ המשפטי לממשלה ושל שרת המשפטים, זו אפליה: כיוון שאין כמעט ערבים בצה"ל, הרי שמדובר בהטבה על רקע לאומי שממנה נהנים בעיקר יהודים.

לפיכך אנחנו מתקרבים לרגע שבו שרת המשפטים (וייתכן שגם ציפי לבני) תדרוש לבטל את האפליה הזו: מצידם, או שלא ייתנו אוכל לחיילים, או שיספקו ארוחות גם לצעירים ערבים.

אם הכל יתנהל כשורה, יתקיים בקרוב דיון גם על ההטבות שמקבלות המשפחות של חללי צה"ל. שהרי לא ייתכן שערבים לא יקבלו את ההטבות הללו. כמה זמן עוד תימשך האפליה?

וכך אנחנו מתקרבים אל סוף המאה ה־19 באירופה, ימים שתועדו בכתביו של אלתר דרויאנוב:

"אופיצר נכנס לקסרקטין וביקש לדעת, אם הטירונים קלטו דיים את התורה שמלמדים אותם דבר יום ביומו. עמד וקרא: 'כהן, למה חייב החייל לסכן נפשו לשמה של המולדת'?

החזיר לו כהן: 'כבוד מעלתך, גם אני שואל שאלה זו'".

דברי הרב

לרב עובדיה יוסף צפויים השבת רגעי מבוכה. בפרשת השבוע, פרשת בלק, הוא יגלה כיצד קללות נהפכות לברכות. מכל מקום, הנאצות שהטיח כלפי הרב דוד סתיו, מעוררות כמה שאלות. למשל:

1. הרב עובדיה טען כי הגיעו אליו אנשים מהבית היהודי וסיפרו לו דברים נוראים על הרב סתיו. ובכן, על פי הרב יוסף, הבית היהודי הם "בית של גויים". האם הרב עובדיה מקבל עדות של גויים?

2. הרב עובדיה יוסף אמר כי אילו הרב סתיו היה "גדול בתורה", היו שונאים אותו. כיוון שהרב עובדיה יוסף מפגין שנאה כלפי הרב סתיו, האם לפי הרב עובדיה, הרב סתיו גדול בתורה?

אנשי ש"ס עונים שדברי הרב עובדיה הם "דברי אלוהים חיים". ובכן, בכל מה שקשור לדבר האל, ראוי לעיין בספר דברי הימים של ממלכת טרנסילבניה, בפרקים העוסקים במלחמות נגד האימפריה העותמנית. אלה היו הימים שבהם נהג שליט טרנסילבניה, דרקולה, לשפד שבויים טורקים ובהמשך גם רומנים. ובכן, יום אחד הביט האל מגן העדן אל רומניה, והחליט שראוי להפסיק את מנהג השיפודים.

"פנה האל לעבר היושבים סביבו, וקודם כל נפלו עיניו על ישו: 'אולי תוכל לרדת לארץ ולדבר על ליבו של דרקולה שיחדל לשפד בני אדם'?

ענה ישו: 'ברגע שהוא יראה אותי, חזקה עליו שישפד גם אותי. אינני מוכן'.

הפנה האל את מבטו וראה את משה רבנו: 'אולי תהיה אתה מוכן, משה, לפנות בשמי אל דרקולה, לבל ישפד את בני עמו'?

ענה משה: 'מייד הוא ישפד גם אותי'.

אמר האל: 'אם כך אין ברירה, ארד אני בעצמי לארץ ואפנה אל ליבו הרחום של דרקולה'.

קם האל מכיסאו, יצא מגן העדן, אולם כמה שניות אחר כך רץ בחזרה והתיישב על כיסאו.

שאלו אותו ישו ומשה: 'מה קרה'?

ענה האל: 'התחלתי לצאת ומייד הבנתי שאם אעזוב את הכיסא שלי ולו לדקה אחת - דרקולה הרומני הזה מייד יתפוס לי את הכיסא'".

שאגת אריה

אריה דרעי ראה את ריסוס הגרפיטי של "תג מחיר" ואמר שזה מזכיר לו את הנאצים. ולו כדי למנוע בורות, ראוי לחייב לימודי ליבה בחינוך החרדי.

פרשת השבוע

בפרשת השבוע מסופר בין השאר על אתונו של בלעם. זו אולי הפרשה החשובה ביותר לכל מי שעושה בחיים את מה שאני עושה: הלקח ממנה הוא שלדבר יכול גם חמור. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו