על הרוח האופטימית שנשבה מישראל, המאפשרת לעולם כולו הצצה לחיים שלאחר הקורונה, העיב גל אלימות מירושלים. סרטון טיקטוק שבו נראו פלשתינים צעירים תוקפים יהודים חרדים ברכבת הקלה, עורר תגובת נגד והחלה דינמיקה של הסלמה. הפלשתינים האשימו את המשטרה בהצבת מחסומים כדי למנוע מהם להתאסף מחוץ לשער דמשק לשבירת הצום; התנגשויות עם שוטרים, עוד תקיפות של עוברי אורח, וגם השחתת רכוש, כמו מצלמות ביטחון, מול תגובות הנגד של קיצונים בצד היהודי.
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, גינה את האלימות, ולא חמק גם מהוקעתם של פעילי ימין קיצוני. גם המשנה לראש העיר, פלר חסן־נחום, כינתה את פעילי להב"ה, שלהם יוחס חימום האווירה מהצד היהודי, "חבורת קיצונים" ודרשה שתוקפים משני הצדדים יטופלו באופן זהה על ידי המשטרה. ראש הממשלה נתניהו קרא לעצירת האלימות ולאכיפת החוק ברחבי העיר.
תגובות הפלשתינים היו שונות. מכיוון רצועת עזה לא רק שלא נשמע שום גינוי לתקיפות הברוטליות של אזרחים יהודים בירושלים, אלא פעילים פלשתינים החלו בירי רקטות מהרצועה לעבר ישראל, מה שגרר בעקבותיו ירי תגובה של חיל האוויר הישראלי. גם תגובתו של מחמוד עבאס לא היתה טובה יותר.
יו"ר הרשות הפלשתינית בהחלט רשאי לבטא את התביעות הפלשתיניות על מזרח ירושלים, אבל מצופה ממנו גם לגנות את האלימות נגד אזרחים תמימים, את ההתגרות במשטרה ואת הוונדליזם והפגיעה ברכוש ציבורי. למעשה, דווקא כדי להבדיל את עצמו ואת פת"ח מחמאס, היה עליו לגנות גם את הטילים שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל תחת עינו הפקוחה של חמאס. כיצד יש להבין את ההתנהגות הזו? האם זה קשור לפוליטיקה פנימית ולדחיית הבחירות, או שמא ההתחממות נועדה לדחות או לחבל בביקור הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי בוושינגטון, לשיחות על האיום שמציבה תוכנית הגרעין האיראני על האזור כולו?
אבו מאזן שואף להתקבל בעולם כמנהיג ולזכות בהכרה כמי שעומד בראש מדינה עצמאית - אבל ליומרה הזו חייבת להתלוות אחריות. בקטע שדלף לתקשורת מתוך ישיבה של הוועדה המרכזית של פת"ח מ־19 באפריל, נשמע יו"ר הרשות הפלשתינית מגדף כמה מדינות בביטויים מגונים ובוטים למדי, שלא מכבדים שום אדם, ועל אחת כמה וכמה מנהיג. הוא קילל את סין, שתרמה 100 אלף מנות חיסון לעם הפלשתיני. הוא הטיח מילים קשות בארה"ב, אף שהיא תומכת בממשלתו הכושלת בסכומי עתק, והוא גם לא חסך מילים נגד מדינות ערב, למרות המיליארדים שהן מעבירות לתמיכה ברשות הפלשתינית.
מנהיגים נמדדים בהתנהגותם בשעת משבר, וזו בהחלט הזדמנות לבחון את התנהגותם של חמאס ופת"ח מול ההסלמה הנוכחית. האם ניתן לתת בהם אמון, למשל בשמירה על הביטחון והשגרה במזרח ירושלים, או אפילו בהגנה על בני עמם? ההתנהגות הנוכחית של ההנהגה הפלשתינית מזכירה את מימרתו הקולעת של הנסיך בנדר בן סולטן, השגריר הקודם של סעודיה בארה"ב, בראיון לערוץ אל־ערבייה באוקטובר 2020: "אנחנו מכירים בצדקתה של המטרה הלאומית הפלשתינית - אלא שהסנגורים שלה כושלים".
