שליש מהעם הארמני נגדע, כמו שליש מעמנו

תופעה כה מוזרה, יוצאת דופן, במדיניות העולמית; פשע המוני המוגדר כרצח עם, ושבוצע לפני יותר ממאה שנים, עדיין מסעיר, וציון זכרו מהווה עילה לחילוקי דעות ברמה הגבוהה ביותר. 

הודעת הנשיא ביידן כי יכיר ברציחות ההמוניות שבוצעו בעם הארמני בימי מלחמת העולם הראשונה, היא לא פחות מאשר צעד היסטורי. קודמיו בבית הלבן לא עמדו בהבטחתם להכיר בג'נוסייד הארמני. טורקיה גוערת, מאיימת על כל מדינה שכבר נקטה צעד זה. היא דוחה כל רמז שלפיו יש ליחס לה את רצח העם, בהיותה יורשתה של האימפריה העות'מאנית. 

בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו בטבח העם, שמוראותיו מלוות גם את העם היהודי. שרה אהרונסון, גיבורת ניל"י, ראתה במו עיניה את שיירות הפליטים הארמנים שנעו מקושטא לארץ ישראל. אך מדינת העם היהודי, שקמה מאפר השואה, עומדת בסרבנותה להכיר ברצח שבוצע בעם אחר. איך אמר בזמנו בכנסת בנימין נתניהו, בכהנו כסגן שר החוץ? "ישנם עניינים אשר מעבר לדיפלומטיה" - ובדבריו אלה רמז לכורח המוסרי שבהכרה. אך נתניהו, והבאים אחריו, התמידו בסרבנות. 

ולא רק אישי השלטון: רשות השידור פסלה לשידור את הסרט התיעודי "ארמניה" שיצר הבמאי אמנון רובינשטיין. רק ב־1983 שודרה בטלוויזיה בישראל כתבה ראשונה על נושא הג'נוסייד הארמני. היה לי הכבוד להיות הראשון שהפיק ושידר כתבה על נושא כאוב זה, למרות הלחץ הטורקי. 

בעבר, נימקה ישראל את עמדתה בצורך לשמר את היחסים עם טורקיה, גם בתחום הביטחוני. לאחר עלייתו לשלטון של ארדואן, שינתה מעט ישראל הרשמית את הנמקתה: "אין צורך להחמיר עוד יותר את היחסים עם טורקיה". כלומר, ממדיניות ישראלית זו נעדר כל היבט מוסרי. זו היתה כניעה ארוכה, מבישה, ללחץ הטורקי. צפוי היה שדווקא ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות שיכירו ברצח העם הארמני. אך לא. אורוגוואי, שלא חוותה כל רצח עם, היתה הראשונה שהכירה ברצח העם. וגם הסנאט של ארגנטינה ועוד עשרות מדינות שצפצפו על הלחצים של אנקרה. 

בינתיים, צצה סיבה נוספת להמשך מדיניות הסרבנות הישראלית: חבל המריבה נגורנו־קרבאך חוצץ בין ארמניה לאזרבייג'ן. השתיים נלחמות על השליטה בחבל. לאזרבייג'ן, הגובלת באיראן, חשיבות רבה בעיני ישראל. מדינה שיעית זו ממש "צופה" אל עבר איראן. ישראל היא ספקית הנשק לאזרבייג'ן, ויש המשערים: אם תנקוט ישראל מבצע להשמדת מתקני הגרעין של איראן, מטוסיה ימריאו מאדמת אזרבייג'ן. 

אכן, נראה כי לא יימצא כל מכשול שישראל לא תתגבר עליו כדי לחמוק מחובתה המוסרית. אין ספק: ישראל תיאבק בכל גורם אשר יתכחש לשואה. אני מרשה לעצמי לצטט מכתבי אבי המנוח, אב"א אחימאיר נ"ע, שזיהה את שותפות הגורל עם הארמנים: "שליש מן העם הארמני נגדע, כמו שליש שנגדע מעמנו".