תבונת דחויים

גאוני דור אחדים מסתובבים בימים אלה ואומרים: די. עד כאן. מרגע שמתברר שנתניהו הוא נזק לימין, יש להתנער ממנו ולהביא לקץ הפארסה הזאת של עוד ועוד ועוד בחירות, שהרי ברור שאם נתניהו לא במשחק - בתוך חמש דקות כבר היתה קמה ממשלה חדשה, ובא לציון גואל.

שלוש בעיות יש בקביעה הילדותית הזאת: עצם קיומה, הרישא שלה והסיפא שלה. 

ראשית - הטוענים כך אומרים בעצם שמיליוני המצביעים בגוש נתניהו הם חסרי דעת או נטולי אידיאולוגיה. הם בטוח לא הצביעו לגוש נתניהו כי הם מעוניינים בממשלת ימין - הרי נתניהו מזיק לימין! הם הצביעו לגוש נתניהו כי כאלה הם, בבוני ימין שגלית דיסטל מלהיבה, והם יוצאים משולהבים ומטילים את מח"ליהם בכמות גדולה - אם כי לא מספקת. כלומר, הטענה הזו יכולה היתה להיות מושמעת לאחר הבחירות הראשונות ואולי אפילו השניות; אחרי הרביעיות - היא מעליבה ממש.

היא מעליבה, כי 2,130,768 מצביעי גוש נתניהו עשו זאת בסיבוב הזה בידיעה ברורה שנתניהו מזיק בעצם נוכחותו להקמת ממשלת ימין. אז למה בכל זאת הם עשו זאת? חלקם מתוך הערצה, חלקם בגלל הכרת תודה על המאבק המוצלח בקורונה, חלקם משום שהיד כבר שמה מח"ל מבלי להרגיש. הכל לגיטימי, כמובן. אלא שהרוב הגדול של המחנה הזה, שהוא המחנה הגדול בישראל, עשה זאת למרות הסיכון המתואר לעיל, מפני שהוא מבין בשכלו הבריא ובחושיו המחודדים, שנצרבו באינספור שנות תבונת־דחויים, שאין דבר כזה "רק לא נתניהו". זהו טריק שהגו מתנגדים פוליטיים כדי לשנות באמצעותו את המפה הפוליטית. 

התכונה המרכזית של המחנה הזה היא היכולת לראות תמונה שלמה ומתמשכת. מבחינתם, למשל, על השאלה "מדוע אדם מפוכח ונורמלי רואה בדרישה מראש ממשלה שעומדים נגדו שלושה כתבי אישום והוא לא מצליח להקים ממשלת רוב, שיפרוש - רדיפה פוליטית?" התשובה היא: V15. תנועת ההתנגדות לנתניהו שפעלה בדורסנות ממומנת ערב בחירות 2015 הוקמה ונהגתה הרבה לפני כתב האישום הראשון, וגם היא צמחה על רקע רדיפה, שנאה, דה־לגיטימציה וזלזול בלתי פוסקים שמהם סבל ראש הממשלה לאורך רוב העשור שקדם לבחירות ההן, כששורשי הסכסוך נטועים עוד בקדנציה הראשונה שלו בשנות ה־90. 

מצביעי נתניהו העיקשים מנסים להסביר לעצמם: מדוע השנאה למנהיגם הנבחר כה גדולה וחסרת פרופורציות? מדוע המערכה המשפטית נגדו היא חסרת תקדים בהיקפה, אף שהעבירות שהוא נחשד בהן - מינוריות? מדוע טון ההתנגדות הוא כה ארסי? מדוע קהילה גדולה כל כך מקדשת מלחמה פוליטית כה עיקשת נגד פוליטיקאי אחד? והתשובה שהמחנה הזה נותן לכלל השאלות האלה היא אחת: ברור לו שהמערכה הזו היא לא נגד נתניהו. היא נגדו. ועל כן, פעם בכמה חודשים, כשמתקיימות בחירות, הוא קם ועומד על נפשו. נתניהו הוא לא נזק או תועלת לימין. נתניהו הוא הימין.

והסיפא? פחחח. הצחקתם אותי. נראה לכם שבלי נתניהו תוקם פה ממשלת ימין יציבה ואיתנה, והצד שכנגד יישב יפה באופוזיציה ויקריא מעל הדוכן בכאב עצור שירי מחאה? הכל יימשך כרגיל, ורק את התמונות יחליפו. אני מקווה בשביל גילת בנט או בברלי ברקת שינהגו בהן ביתר כבוד.