המחלוקות הציבוריות שמתעוררות לעיתים קרובות בעקבות תחושתם של רבים מכך שפרס ישראל מוטה פוליטית, וככזה זהות הזוכים בו אינה משקפת את כלל החברה, הן תוצאה של שתי החלטות מרכזיות שמקורן בשנות ה־50 של המאה הקודמת, עם כינונו של הפרס הלאומי.
ההחלטה הראשונה היתה הפיכתו של משרד החינוך לסמכות הפוליטית האחראית לתהליך בחירתם של כלות הפרס וחתניו. החלטה זו, שמקורה בנסיבות היסטוריות, הכניסה את הפוליטיקה לפרס הממלכתי בדלת הראשית. ההחלטה השנייה היא להמשיך להסתמך על התקנון המיושן, שסעיפיו מוסיפים להנחות את תהליכי מיון ההמלצות לפרס, איוש ועדות השיפוט ובחירת הזוכים, באופן שמעניק בפועל יתרון לנציגי האליטות הממוסדות והוותיקות.
על מנת לפתור את אי־הנחת החוזרת כריטואל מדי שנה סביב פרס ישראל, נדרשות שתי פעולות מרכזיות. הראשונה, להעתיק את הפרס ממשרד החינוך ללשכת נשיא המדינה. כל עוד מוסד פרסי ישראל יוסיף לשבת תחת משרד החינוך, הפוליטיקה תהיה חלק בלתי נפרד מהפרס היוקרתי ביותר המוענק מטעם מדינת ישראל, וכל התערבות של השר תיחשב ל"פוליטיזציה" ולא ל"איזון ממלכתי".
העתקת פרסי הלאום ללשכת נשיא המדינה לא רק תשמר את ממלכתיותו ואת יוקרתו, אלא גם תרחיב את תחומי הזכייה בפרס. מורשת ההצטיינות האזרחית כבר מזמן אינה מבוססת אך ורק על גיבורי מדע ותרבות, והיא התרחבה לכדי משאבים לאומיים רבים נוספים שאינם מוצאים ביטוי במערך ההסברה החינוכי.
הפעולה השנייה היא מיסודו של פרס ישראל בחוק. לאחרונה ניסחתי הצעה לקווי היסוד של חוק פרס ישראל, שבמסגרתו לא רק יוגדרו הפרוצדורות, תנאי הסף והסטנדרטים למועמדות ולזכייה בפרס, אלא גם יוסדרו סוף־סוף מנגנוני בקרה על תהליכי מינויי השופטים בקטגוריות הזכייה השונות ויתאפשר פיקוח שיטתי על ההליך השיפוטי כולו. בכוחו של החוק לא רק לחסוך מבוכה וסקנדלים, אלא גם לשמש בסיס הסתמכותי עבור הכרעות בג"ץ בסוגיה.
ראוי שהחברה הישראלית תיהנה מפרס לאומי־ממלכתי נטול הטיה, שקשת הזוכים בו תורחב באופן שישקף נאמנה את שורת מצטייני העם הזה; שורה שכבר מזמן אינה שזורה רק מנציגי האליטה הראשונה, הישנה והטובה. הישגיהם של כלות פרס ישראל וחתניו לדורותיהם הם שמבססים את תשתית המצוינות הישראלית. הימנעות ממיצויו של משאב אדיר זה אינה רק הזנחתה של מורשת המצוינות הלאומית ומכשול להטמעתה בתודעת הציבור, אלא גם פגיעה ממשית בחוסנה הלאומי של המדינה.
ד"ר אור ברק חוקרת את מוסד פרסי ישראל, מחברת הספר "פרס ישראל: הפוליטיקה מאחורי התהילה" ועמיתת מחקר במרכז לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת חיפה
