טורבו ביידן. טעו מי שחשבו כי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הוא קשיש חביב שישמור על הסטטוס קוו ויעביר את הלפיד, לאחר ארבע שנים, לסגניתו, קמאלה האריס. ביידן השקט והרגוע מתגלה כטורבו שאינו מבזבז דקה, ובמהלך מאה הימים הראשונים בתפקיד הוא מנער את אמריקה. הדבר החשוב ביותר הוא ה"הכרה" בקיומה של מחלת הקורונה, שהוכחשה על ידי קודמו, וחיסון המוני הרבה מעבר לתוכנית המקורית, כשבעוד שבועות לא רבים תהיה אמריקה מחוסנת.
חבילת הסיוע שלו, בהיקף המתקרב לסכום האסטרונומי של 2 טריליון דולר, אמורה להציל את השכבות המוחלשות בארה"ב, ולצמצם פערים במדינה שבה קיימים הפערים החברתיים הגדולים ביותר במערב.
תוכנית התשתיות, שעלותה בין 3 ל־4 טריליון דולר, היא מתבקשת, לנוכח השחיקה בתשתיות האמריקניות, שהיו - לפני שנות דור - המילה האחרונה, והפכו לכאלו המאפיינות עולם שלישי. בדומה לפרנקלין רוזוולט, ביידן מוביל מהלך שיביא להעסקת מיליוני אמריקנים, ומעדיף כלכלת רווחה על ממשלה קטנה המותירה את נטל השירותים השונים על הפרט.
גם במדיניות החוץ הוא אינו טומן ידו בצלחת, הן מול סין והן מול רוסיה. בהקשר האיראני הוא אינו ממהר לחבק את האייתוללות, ואילו החזרה החיונית לשולחן המו"מ כדי לתקן את נזק פרישת הממשל האמריקני הקודם מן ההסכם עם איראן - תלווה בדרישות אמריקניות משמעותיות. החזרת הסיוע שנלקח בימי טראמפ מן הפלשתינים היא אינטרס ישראלי מובהק. אין לנו שום עניין בכך שהמעצמה היחידה בעולם, ובעלת בריתנו, תימצא בעימות עם השכנים שבלעדיהם לא יהיה לנו גבול וגם לא מדינה יהודית ודמוקרטית.
באוזניים אטומות. רה"מ בנימין נתניהו גרם נזק כבד, במו ידיו, כשיצא מגדרו להבטיח את כניסתה של "הציונות הדתית" לכנסת, בין השאר על ידי שריון אחד מחבריה על חשבון הליכוד (מה שהופך את הליכוד לסיעה בת 29 חברים, למעשה). יש בסיעה החדשה חברי כנסת בעלי עמדות שלרוב הציבור קשה להכיל, כשהבולט בהם הוא איתמר בן גביר, המעניק תוקף להאשמות רבות כלפי ישראל, וחלקן הגדול - שלא בצדק.
בן גביר הוא תלמידו וממשיך דרכו של מאיר כהנא, וכמי שנמצא מעבר לקו האדום של לוז החברה הישראלית, חובה על מי שרואים בו נזק מהלך להחרימו, ממש כפי שחברי הכנסת, מימין ומשמאל, החרימו את כהנא בארבע שנותיו בכנסת ה־11.
למרות מעמדה הבעייתי, יש לכנסת תפקיד חינוכי והשפעה חינוכית. אסור שדור צעיר בישראל יראה בבן גביר סתם עוד חבר כנסת צעקן, או אפילו קיצוני. הדרך הפשוטה ביותר להבהיר כי מדובר בתופעה שאין להשלים איתה, היא לעזוב את המליאה כאשר תינתן לו רשות דיבור.
הוא באמת קוסם. בעוד שלושה ימים יעמוד נתניהו למשפט בשל אשמות שוחד, מרמה והפרת אמונים. הוא עושה זאת כאשר הוא מצליח למשוך שנתיים בתפקידו למרות שלא היתה הכרעה באף אחת מארבע מערכות הבחירות האחרונות, והשבוע גם הצליח למנוע את בחירתו של שר משפטים, כך שישראל, לראשונה בתולדותיה, תישאר, ברגע הרגיש הזה, בלי שר משפטים. גם בלי ממלא מקום. קוסם אמרנו כבר?
רפורמה בקול המוזיקה. אל תחמיצו. הקשיבו לקול המוזיקה. הרבה יותר מלודי, הרבה יותר טונאלי, הבקרים עם אלכס אנסקי ועם אילה אשרוב נפלאים ממש, וכך גם ניצוחו של עומר פרנקל על "התזמורת". יש על כך לא מעט ביקורת, ויש געגועים למה שהיה פעם, רק משום שזה קרה פעם ולא משום שזה היה באמת טוב יותר. מי שאוהבים מוזיקה טובה לא ירצו לוותר על העריכה החדשה של הצלילים הבוקעים מן המקלט שלהם. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
